החוקים והשפעתם עליך

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק היסוד קובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

התיקון לחוק קובע כי מינהלת תקומה תעביר למועצה האזורית שדות נגב סכום של 20 מיליון שקלים חדשים, מתקציב המינהלת, לשם קיום התחייבויות קודמות שניתנו למועצה האזורית שדות נגב ובמסגרת פעולות השיקום הנרחב המתבצעות בחבל התקומה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

החוק קובע הגבלה על סכום התשלום המרבי שרשאים לגבות עורכי דין וחברות למימוש זכויות מנכי צה"ל וכוחות הביטחון ומנפגעי פעולות איבה בעד טיפול בתביעות או בבקשות שונות לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ובכלל זה בעד הליכי ערעור שונים. כמו כן קובע החוק כי לא יגבה תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי ובבקשות לזכאויות נוספות אלא אם כן קבע שר המשפטים אחרת בתקנות. יוזכר כי הגבלת התשלום הקבועה בחוק לא תחול על טיפול בערר או בערעור על החלטה של קצין תגמולים או של הרשות המאשרת לעניין הכרה, אולם משנקבעה הכרה בהליך כאמור, תחול המגבלה שבחוק על המשך ההליכים שלאחר ההכרה. נוסף על כך נקבעו הוראות שונות לעניין פריסת התשלום וכן הוראות צרכניות לעניין ההתקשרות שמטרתן להגן על נכים ונפגעים כאמור. בנוסף, נקבעה זכאות לסיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בקשר להסכמי התקשרות לגביית תשלום בעד טיפול בתביעה או בבקשה כאמור. לגבי חוזים שנחתמו טרם יום התחילה – נקבע כי יחולו לגביהם חלק מההוראות הצרכניות שנקבעו בחוק. לגבי הסכמים שנחתמו מה-7.10.23 ועד יום התחילה נקבע איסור על גביית תשלום מופרז שהוא תשלום העולה על 140% מהסכום המרבי שמותר לגבות לפי החוק בעד טיפול שבשלו נקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות. כמו כן נקבע מהו סכום מופרז לגבי הליכים שהסתיימו בדרגת נכות זמנית של 10% לפחות או שמהטפל הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה. מי שגבה יותר מהסכום המופרז לפני יום התחילה ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שנה מיום התחילה. ההשבה לא תידרש אם המטפל פנה לבית המשפט המוסמך – לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה – לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה כולה או חלקה אינה צודקת בנסיבות העניין, או אם המטפל קיזז את הסכום המופרז מסכומים נוספים שמגיעים לו כחוק מהנכה או מהנפגע. כמו כן המטפל יכול לפנות לבית משפט או לבית הדין האזורי לעבודה כאמור על מנת שיקבע כי הסכום אינו מופרז וכי ניתן לגבות אותו או סכום אחר כפי שיקבע.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

מטרת החוק היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית, על ידי הסמכת האקדמיה ללשון העברית לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע החוק.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

החוק קובע כי הכלל שלפיו יישמרו שמות ההורים המולידים לאחר האימוץ, יחול רק במקרים שבהם האימוץ נעשה בשל פטירת הורים, תוך שמירה על סמכותו של בית המשפט להורות אחרת אם מצא שנכון לעשות זאת בהתאם לטובתו של הקטין. עוד קובע החוק כי ניתן לאפשר את שימור רישומם של שמות שני הורים שנפטרו, גם במקרה של אימוץ שנעשה על ידי בני זוג שהם קרובי משפחה של הקטין. זאת ועוד, נקבע כי במקרה חריג שבו אחד מהורי הקטין או שניהם נפטרו, והוא מאומץ על ידי אדם שאינו קרוב משפחתו ואינו בן זוגו של ההורה שנותר בחיים, לא יחול הכלל האמור בדבר שמירת שמות ההורה או ההורים שנפטרו ושם משפחתם, ובית המשפט יקבע אם יש לשמר את שם המשפחה ושמות ההורים כאמור בהתאם לטובת הילד.

החוק קובע כי בעלי מלאי בהיקף משמעותי של גרעיני חיטה למאכל אדם, מזון יבש לבעלי חיים ושמנים מסוימים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק, יחויבו בדיווח חודשי ושנתי למנהל הכללי של משרד החקלאות וביטחון המזון, בדבר כמויות המלאי שבבעלותם ומיקומו, וזאת במטרה לאפשר היערכות מיטבית לתרחישים של מחסור משמעותי במוצרים כאמור ולהבטיח את אספקתם בעת משבר או אירוע חירום מתמשך. כמו כן, החוק קובע שאם שוכנע המנהל הכללי של משרד החקלאות (להלן – המנהל) כי קיים חשש ממשי למחסור משמעותי במוצרים האמורים, רשאי הוא, באישור שר החקלאות וביטחון המזון (להלן – השר), לדרוש מבעלי מלאי כאמור, אם הדבר דרוש לשם הערכת היקף המחסור או לשם התמודדות עם המחסור, להגיש דיווחים כאמור במועדים נוספים, למסור מידע נוסף בקשר למוצרים שבבעלותם, וכן להגיש דיווחים בנוגע לסוגי מזון לבעלי חיים שבבעלותם היכולים לשמש כחלופה למוצרים כאמור. בנוסף, החוק קובע שהשר יהיה רשאי להסמיך מפקחים שבסמכותם לדרוש מכל אדם להזדהות בפניהם, לדרוש ידיעות ומסמכים וכן להיכנס למקומות כדי לאכוף את הוראות החוק, ובלבד שלא ייכנסו למקומות מגורים, אלא על פי צו של בית משפט. לשם אכיפת הוראות החוק, נקבע שהמנהל יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בשל הפרת חובות הדיווח, בסכומים כמפורט להלן: לגבי יחיד – 8,000 שקלים חדשים; לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו היה עד 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים; לגבי תאגיד גדול יותר, שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עלה על 100 מיליון שקלים חדשים – 80,000 שקלים חדשים; כמו כן, החוק קובע שהמנהל יהיה רשאי למסור התראה מינהלית במקום עיצום כספי בנסיבות מסוימות, שיקבע המנהל בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. החוק קובע חובת סודיות על מי שיקבלו מידע מבעלי מלאי וכן כי המנהל יחויב למחוק את המידע לא יאוחר משנתיים ממועד קבלתו, כך שלא יהיה ניתן לעשות שימוש במידע העסקי האמור אלא לשם התכנון והניהול של מלאי החירום. החוק ייכנס לתוקף בתום ארבעה חודשים מיום פרסומו ברשומות, אולם השר רשאי לדחות את מועד התחילה האמור, בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.

החוק קובע כי בני נוער בגילאי 15 עד 18 יוכלו להיות זכאים לכיסא גלגלים ממונע הניתן להנעה בבטיחות על ידי מלווה, למרות שמצבם הקוגניטיבי, הרפואי או התפקודי אינו מאפשר להם להפעילו בעצמם בבטיחות. הזכאות לתיקונים בכיסא הממונע או להחלפת הכיסא הממונע תסתיים בגיל 18.

במסגרת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, נקבע כי שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון, כך שעל תושב האזור (למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל) שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, יוטל עונש מוות בלבד – אלא אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל עונש מאסר עולם. סמכותו של בית המשפט הצבאי לגזור עונש מוות לא תותנה בבקשת התביעה, בהחלטה פה אחד של הרכב השופטים, או בכך שדרגת השופטים אינה פחותה מסגן אלוף. מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל. כמו כן, נקבעה הוראה ייחודית לעניין סמכות השיפוט של תושבי יהודה ושומרון, ולפיה מקום העמדתם לדין – בבתי המשפט האזרחיים בישראל או בבתי המשפט הצבאיים ביהודה והשומרון, ייקבע בהתאם למדיניות שיקבע שר הביטחון בנושא. בנוסף, תוקן חוק העונשין כך שאדם הגורם למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל בנסיבות של מעשה טרור, דינו יהיה מיתה או מאסר עולם בלבד. סמכות בית המשפט האזרחי להטיל עונש מוות בעבירות אלו, ולפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה זאת. עוד נקבע כי גזר דין מוות יבוצע בתלייה בתוך 90 ימים מיום שהפך לחלוט. החוק מסמיך את ראש הממשלה לבקש מבית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין מסיבות מיוחדות שיירשמו ולתקופה מצטברת שלא תעלה על 180 ימים. עוד תוקן חוק הממשלה, כך שאם תחליט לשחרר אסיר מטעמים של ניהול יחסי החוץ והביטחון של המדינה, היא לא תוכל להורות על שחרור ממאסר של אדם שהורשע, חשוד או נאשם בעבירה שדינה מיתה. לבסוף, תוקנה פקודת בתי הסוהר לשם הסדרת תנאי החזקתו של נידון למוות בנפרד משאר האסירים ותוך הגבלת הגישה אליו למורשים בלבד. החוק מחיל הוראות סודיות מחמירות על זהות הסוהרים והנהלים, שהפרתן ופרסום פרטים ללא היתר מהווים עבירה פלילית, ומעגן את זכותם של משפחות נפגעי העבירה לקבל עדכון בעניין ההוצאה להורג ולנציגיהן להיות נוכחים בעת ביצוע גזר הדין.

החוק קובע מנגנון ייחודי לשיקום אזורים שנפגעו מנזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, במטרה לאפשר שיקום מהיר, יעיל ומקיף, תוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין שמירה על זכויות הקניין של הפרט . במסגרת החוק הממשלה רשאית להכריז, בתוך פרק זמן מוגבל, על “אזור לשיקום והתחדשות”, בהתבסס על המלצה מקצועית של צוות מייעץ, באזור זה יכולים להיכלל בניינים שנהרסו בשל נזק מלחמה, בניינים שדורשים שיקום משמעותי, וכן מגרשים ריקים ובניינים שלא נפגעו כלל במגבלה הקבועה בחוק. בנוסף, החוק קובע מנגנון לבחירת יזם שיקום בפיקוח המדינה בפרק זמן מוגבל, בכפוף להסכמת רוב מיוחד של בעלי הדירות, וכן מאפשר לבעלי דירות לבחור בין השתתפות בפרויקט לבין מכירת זכויותיהם בתמורה כספית מיידית לפי שומה, בתוספת תמריצים למקדימים . עוד נקבע כי המדינה תסייע במימון הפרויקטים באמצעות קרן הפיצויים, לרבות מתן גב כלכלי לפרויקטים שאינם "כדאיים כלכלית", וכן נקבעו הליכי רישוי ותכנון מהירים והעדפה להליכים אלו בערכאות ובגופים מקצועיים.

הוראת השעה קובעת הסדר חדש לעניין תשלום דמי ההפצה שמשלמים גופים משדרים בעד הפצת שידוריהם במערך הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, הידוע כמערך "עידן פלוס". ראשית, נקבע כי מיום 1.4.2026 עד ליום 1.4.2029 או עד המועד שבו תופסק פעילותן של תחנות השידור הספרתיות לפי חוק, לפי המוקדם מביניהם, תחול הוראת שעה שבמהלכה הגורם המפעיל את תחנות השידור הספרתיות, שכיום הוא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (להלן – הגורם המפעיל), יעשה שימוש במרבב אחד בלבד לשם הפצת השידורים באמצעותן. בתקופה זו, גוף ששידורי הטלוויזיה שלו מופצים באמצעות המערך ישלם דמי הפצה בהתאם לגובה ההכנסה השנתית שלו בשנת 2024 מביצוע שידורים ומתן שירותים, לפי מדרגות הכנסה כמפורט להלן: גוף כאמור שהכנסתו לא עלתה על 40 מיליון שקלים חדשים יהיה פטור מתשלום דמי הפצה; גוף שהכנסתו עלתה על 40 מיליון שקלים חדשים ולא עלתה על 220 מיליון שקלים חדשים – ישלם 120,000 שקלים חדשים; גוף שהכנסתו עלתה על 220 מיליון שקלים חדשים ולא עלתה על 600 מיליון שקלים חדשים – ישלם 600,000 שקלים חדשים; גוף שהכנסתו עלתה על 600 מיליון שקלים חדשים – ישלם 1,300,000 שקלים חדשים; כמו כן, הכנסת תמשיך לשלם סכום של 5,488,000 שקלים חדשים בשנה עבור הפצת שידורי ערוץ הכנסת באמצעות המערך. זאת ועוד, תאגיד השידור הישראלי יישא ביתרת התשלומים הכרוכים בהפעלתן ותחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות, אולם לגבי הרבעונים השני עד הרביעי בשנת 2026, יישא אוצר המדינה בתשלום של 790,000 שקלים חדשים לכל רבעון. כמו כן, בתקופת הוראת השעה נקבע כי אוצר המדינה יישא בהוצאות שהוציאו הגורם המפעיל או משרד התקשורת לשם טיפול בתקלות שבשלן לא ניתן לצפות או להאזין לשידורים המופצים באמצעות המערך, כך שמיום 1.3.2026 ועד 31.12.2026 – ישלם עד 600,000 שקלים חדשים, ומיום 1.1.2027 עד תום תקופת הוראת השעה (בתאריך 1.4.2029) – ישלם עד 200,000 שקלים חדשים. הוראת השעה אינה משנה את המצב החוקי הקיים, שלפיו על הערוצים הזעירים והזעירים-הייעודיים לא חלה חובה להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, וחובה זו חלה רק על תאגיד השידור הישראלי, על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה שהם הערוצים המסחריים הוותיקים (כיום ערוצים 12 ו-13) ועל ערוץ הכנסת. הוראת השעה גם אינה משנה את המצב החוקי לעניין זה בקשר לתחנות הרדיו האזורי, ולפיו שידוריהן יופצו באמצעות המערך אם ביקשו זאת. בנוסף, נקבעה הוראת מעבר, שתחול מיום 15.6.2025 ועד ליום 31.3.2026, שלפיה על תשלום דמי ההפצה בתקופה זו יחול ההסדר שנקבע בהוראת השעה שפקעה ב-15.6.2025 (הוראת השעה שנקבעה בתיקון מס' 7 לחוק שנחקק בשנת 2024) כלומר כל ערוצי הטלוויזיה המסחריים ובעלי הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי פטורים מתשלום דמי הפצה, והגורמים המשלמים את דמי ההפצה הם תאגיד השידור הישראלי והכנסת לגבי ערוץ הכנסת, כאשר אוצר המדינה ישלם את יתרת דמי ההפצה כמפורט בחוק.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק זה קובע את ההסדר לתשלום ביטוח אבטלה לעובדים שפוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) במהלך מבצע שאגת הארי. על פי החוק זכאות לתשלום דמי אבטלה תעמוד למי שיצא לתקופת חל"ת רצופה של 10 ימים בלבד. בנוסף, במסגרת החוק קוצרה תקופת האכשרה הנדרשת לצורך הזכאות ל-6 חודשים, בוטלו ימי המתנה, ונקבעו הקלות מיוחדות של שלושה חודשי אכשרה בלבד לאוכלוסיות כגון אנשים עם מוגבלות, מפונים, ובני זוג של משרתי מילואים או פצועי מלחמה, תוך מתן זכאות מחודשת גם למי שמיצו את תקופת האבטלה המרבית בעבר תחת הסדרים קודמים במלחמה. במקביל, ניתנה זכאות דומה למענק מיוחד לבני 67 ומעלה מכיוון שאינם זכאים לדמי אבטלה בשל גילם, וכן נקבעו תיקונים בחוק עבודת נשים המבטיחים זכאות לדמי לידה למבוטחות שקיבלו דמי אבטלה בתקופה זו והגנות מפני פיטורים, ובכלל זה נקבע כי תקופת חופשה ללא תשלום לפי ההסדר הנוכחי לא תובא במניין התקופה המוגנת מפני פיטורים לאחר חופשת לידה, וכי היעדרות מעבודה מכוח הוראות חירום לא תיחשב כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה. עוד נקבע כי לשרי האוצר והעבודה תהיה סמכות להחיל את ההסדר שבחוק זה בצו במידה ויוכרז מצב מיוחד בעורף פעמים נוספות עד לסוף שנת 2027. לבסוף נקבע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בגין העלויות לפי חוק זה.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

במסגרת החוק נקבעו הסדרים לארגון ולביצוע של אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, שיתקיים כהוראת שעה בשנת התשפ"ו-2026. זמן ההילולה נקבע החל מיום י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026) בשעה 06:00 ועד ליום י"ט באייר התשפ"ו (6 במאי 2026) בשעה 08:00. במסגרת זאת, נקבע כי ייערך אירוע הדלקה מרכזי אחד בלבד במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, שיכלול שני מתקני הדלקה. קיום אירועים נוספים יתאפשר במתחמים מוכרים או מחוץ להם, בכפוף לאישור השר הממונה ולאישורי בטיחות מטעם המשטרה, הרשות הארצית לכבאות והצלה וגורמי תברואה. השר הוסמך לפטור מביצוע התאמות נגישות מסוימות במקרים שבהם ההתאמות יפגעו מהותית בבטיחות או ימנעו אישור מהנדס, ורק לאחר שבחן חלופות להתאמת נגישות. עבודות להכשרת קרקע והקמת תשתיות ומבנים זמניים במתחם הוחרגו מתחולת חוק התכנון והבנייה, בכפוף לאישורי בטיחות ויציבות ממהנדסים, ובתנאי שהקרקע תושב לקדמותה עד ליום ח' בסיוון התשפ"ו (24 במאי 2026). נקבעה הגבלה על כניסה ושהייה במתחם מירון בזמן ההילולה, כך שכל כניסה ושהייה יחייבו החזקה של היתר רשמי אשר יכלול את מספר תעודת הזהות של השוהה, המתחם המדויק אליו הוא רשאי להיכנס ומשך תוקפו. המספר המרבי של השוהים בכל מתחם ייקבע בצו על ידי השר. מרבית היתרי הכניסה והשהייה יינתנו לציבור הרחב בשיטת "כל הקודם זוכה", באמצעות רכישת כרטיסי נסיעה ייעודיים לתחבורה ציבורית, כאשר הגעה אל מתחם מירון תתאפשר אך ורק באמצעות תחבורה זו, למעט חריגים המוגדרים בחוק. השר הוסמך להקצות עד 20 אחוזים מההיתרים שלא באמצעות כרטיסי נסיעה אלו, עבור קהילות שלהן קשר ייחודי ארוך שנים להילולה, קרובי נספים מאסון מירון בשנת התשפ"א, וכן לאנשים בעלי תג נכה אשר יוכלו להגיע ברכבם יחד עם עד שני מלווים. מאיסור הכניסה הכללי הוחרגו גורמים הנדרשים להגיע למקום לשם עבודתם או מילוי תפקידם, ומי שנדרש לסייע לאדם במצוקה, אדם עם מוגבלות או קטין. תושבי מירון פטורים מאיסור הכניסה הכללי, אך נדרשים להיתר ייעודי לכניסה למתחם הקבר, בעוד תושבי היישובים הסמוכים למירון יידרשו להיתר ספציפי לכניסה למתחם מירון. סמכות חלוקת ההיתרים לתושבי האזור יכולה להיות מואצלת על ידי השר לידי ראש המועצה האזורית מרום הגליל. בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, הוסמך ראש הג"א לקבוע הוראות בנוגע לסגירת שטחים במתחם או לקבוע כי האירוע לא יתקיים כלל. במקרה כזה יבוטלו ההיתרים הרגילים ויופעל מתווה היתרי שהייה מיוחדים לשם השתתפות באירועים, קיום תפילה, ולעיתונאים ונציגי משפחות הנספים. המתווה יופעל תוך שמירה על ייצוג שוויוני לקהילות השונות וייצוג הולם לנשים, ועיקריו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי 8 ימים לפני ההילולה. נקבע כי אדם שהורשע בעבירה מסוג פשע, עבירת מין או עבירת אלימות במשפחה, או שהוגש נגדו כתב אישום טרם פסק דין סופי, מנוע מלמלא תפקיד מרכזי בהילולה, אלא אם חלפו עשר שנים ממועד הרשעתו או מסיום ריצוי עונש המאסר. הממונה על ההילולה יהיה אחראי ליידוע הציבור, ניהול הסדרי התנועה וספירת הקהל, וידווח למשטרה על חריגות מהמספר המרבי של השוהים. לשוטרים ניתנו סמכויות להורות על הפסקת הדלקות, מניעת כניסה והוצאת אנשים ורכבים מהמתחמים אף תוך שימוש בכוח סביר. העונש על שהייה במתחם בניגוד להגבלות ללא היתר תקף או על ארגון אירוע הדלקה או אירוע נוסף ללא אישור הינו קנס.

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, המשרתים בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות מתבצע בשני מסלולים עיקריים: שירות אזרחי-חברתי בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, ביטחון הפנים והגנת העורף; ושירות אזרחי-ביטחוני בגופים דוגמת משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. החוק כולל הוראות מפורטות לעניין ביצוע השירות, תקופתו, תנאיו וחובות הגופים המפעילים, ומסמיך את הרשות לשירות לאומי-אזרחי על ניהול המערך והפיקוח עליו. כדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו הצבאי נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של החוק מעת לעת. כעת, במסגרת תיקון מספר 9 לחוק, נקבע כי תוקף הוראת השעה יוארך פעם נוספת, כך שהחוק יעמוד בתוקפו עד ליום י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026).

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

החוק קובע, כהוראת שעה לתקופה של שנה, כי ניתן להרחיק שוהים שלא כדין שהשתתפו במשט לרצועת עזה בתוך 24 שעות ממסירת צו ההרחקה, זאת במקום פרק הזמן של שלושה ימים שנקבע בדין הקיים. עוד קובע החוק כי הממשלה רשאית להאריך את תוקף הוראת השעה בתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים. הארכה כאמור תיעשה בכפוף להמלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה ולאישור הכנסת.

החוק קובע שלוש הגנות, ותחולתו רטרואקטיבית החל מיום 28.2.2026: א. אסור למעסיק לפטר עובד שנאלץ להיעדר או לא לבצע את עבודתו בשל פינוי מביתו עקב נזק שנגרם לביתו מהתקפה, וזאת למשך שלושה חודשים מיום הפינוי ובלבד שמסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה (לעניין מבצע שאגת הארי - האישור הנדרש הוא מהרשות המקומית בתחומה נמצא הבית). ב. בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ביום 28.2.2026 תינתן הגנה מפני פיטורים להורים לילדים עד גיל 14 (כולל ילדי אומנה) שבן זוגם או ההורה האחר של ילדם משרת כחייל בסדיר או בקבע או בשירותי חירום מסוימים אחרים כגון שירות עבודה בשעת חירום. החוק כולל הסמכה לשר העבודה, באישור ועדה של הכנסת, להחיל הגנה זו גם בתקופה נוספת אם יוכרז בה על מצב מיוחד בעורף שמשפיע על השירות. ג. בתקופה שעד תום חצי שנה מסיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ביום 28.2.2026, ההגנה מפני פיטורים למי שנאלץ להיעדר מעבודה או לא לבצע בשל סגירת מוסד החינוך של ילדו תקפה גם כאשר מוסד החינוך נסגר בהוראת הרשות המקומית או המוסד עצמו.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, מסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל או נמנו עם כוחות המבצעים פעולות איבה, ואינם מוגדרים כשבויי מלחמה. החוק קובע הליך מוסדר להוצאת צווי כליאה ומנגנוני בקרה וביקורת שיפוטית, וכולל הסדר מיוחד למקרים שבהם הממשלה הכריזה על מלחמה או על פעולות צבאיות משמעותיות. בשל היקף העצורים הרב במלחמת חרבות ברזל, נקבעה הוראת שעה שהאריכה את התקופות המנויות בחוק והתאימה את הדרגים המאשרים. כעת, במסגרת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 7), התשפ"ו-2026, הוארך תוקפה של הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים. נקבע כי נוכח הצרכים המבצעיים, ההסדרים המיוחדים לתקופת הלחימה יעמדו בתוקפם עד ליום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026). כמו כן, על מנת לשמור על רצף חקיקתי, נקבע כי התיקון ייכנס לתוקפו ביום י"ד בניסן התשפ"ו (1 באפריל 2026).

חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11) קובע מספר הקלות והטבות באקדמיה למשרתי מילואים ובני זוגם, ללוחמים ולאוכלוסיות אחרות שנפגעו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" וה-7 באוקטובר: 1. הסמכה למוסדות להשכלה גבוהה ולמוסדות אחרים הנכללים בהגדרת "מוסד" לפי חוק זכויות הסטודנט לתת הקלות בתנאי קבלה ללימודים למועמדים ששירתו בשירות מילואים בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים. ההסמכה חלה לשנות הלימודים תשפ"ז ותשפ"ח, והחל משנת הלימודים התשפ"ט היא תהיה מותנית בקביעה של שר החינוך שיש הצדקה להקלות לאור היקפו ואופיו של שירות המילואים שאליו נקראו המועמדים. הקביעה תהיה בצו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך של הכנסת. 2. הסמכה למוסדות האמורים ביחס לשנות הלימודים תשפ"ז ותשפ"ח - לתת הקלות גם למועמדות ולמועמדים שבן זוגם שירת בשירות מילואים לפחות 42 ימים בשנה שקדמה למועד הרישום ללימודים בהתחשב באמות המידה המפורטות לעיל. 3. הארכת העדיפות שניתנה בשנים תשפ"ה ותשפ"ו לעניין זכאות במעונות סטודנטים למשרתי מילואים, ללוחמים ולמי שנפגעו במלחמת חרבות ברזל וה-7 באוקטובר - לשנתיים נוספות - שנות הלימודים התשפ"ז ו-התשפ"ח.

החוק קובע בהוראת שעה הליך מקוצר כמפורט להלן למתן צווי הרחבה להסכמים קיבוציים שנחתמו בשל המצב המיוחד בעורף שהוכרז ביום 28.2.2026. תוקף הוראת השעה עד שלושה חודשים מסיום ההכרזה על המצב המיוחד בעורף. לפי הוראת השעה, הודעה על כוונה לתת צו הרחבה להסכם קיבוצי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף תפורסם ברשומות ותציין כי ההסכם נעשה בשל המצב המיוחד בעורף וכי יש דחיפות בהרחבתו, ערר לעניין הכוונה לתת צו הרחבה יוגש בתוך 4 ימים מפרסום ההודעה ושר העבודה רשאי לחתום על צו ההרחבה בחלוף 7 ימים מפרסום ההודעה. שהמועד להגשת טענת כשרות בקשר לרישום ההסכם הקיבוצי יהיה לכל המאוחר המועד להגשת ערר על מתן צו ההרחבה, ורישום ההסכם הקיבוצי יוכל להתבצע עד למועד מתן צו ההרחבה. ההליכים המקוצרים הוחלו, בשינויים מסוימים, גם על ההסכם הקיבוצי בעניין משרתי מילואים, בני זוגם וצבירת חופשה שהודעה על כוונה לתת צו הרחבה לגביו פורסמה ביום 3.3.2026.

החוק קובע בהוראת שעה שתחול מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד יום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035), כי תושב ישראל שהוא עולה חדש ממדינה המנויה בלוח ט"ז לחוק יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד הכנסה מעבודה או ממשלח יד שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, וזאת למשך חמש שנים מהעלייה. בלוח ט"ז נקבע כי הפטור האמור חל על העולים מארה"ב ושר העבודה, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, מוסמך לקבוע כי ההסדר יחול על עולים ממדינות נוספות לאחר ששוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עליה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואת קיומה של אמנה לביטחון סוציאלי עימה. כמו כן, השר מוסמך כאמור להאריך בצו את הוראת השעה בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים. הפטור האמור לא ישפיע על הזכאות לגמלה או לתוספת לגמלה המותנית בתשלום דמי ביטוח לאומי ולא יחול לגבי החיוב בדמי ביטוח בריאות.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

התיקון דוחה ל-1.1.2027 את המועד הקובע, שהוא המועד המחייב להקמה של תאגידי מים וביוב אזוריים שיספקו שירותי מים וביוב למספר רשויות מקומיות. החל במועד הקובע, תאגיד מים וביוב ורשות מקומית לא יספקו שירותי מים וביוב לצרכנים, אלא באמצעות תאגיד אזורי, ובלבד שלא ניתן פטור מהחובה להקים תאגיד אזורי בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. כמו כן, ובהתאמה לדחיית המועד הקובע, התיקון דוחה את לוחות הזמנים שבהם על רשות מקומית או תאגיד כאמור, לפי העניין, לבצע כל אחד משלבי ההקמה של תאגיד אזורי, כך שיחולו החל מיום 1.9.2026.

במסגרת חוק זה נקבעה עבירה פלילית חדשה וייעודית האוסרת על יידוי אמצעים פירוטכניים באירועי ספורט. החוק מגדיר "אמצעי פירוטכני" ככזה הכולל מכלול אמצעים כימיים שהפעלתם גורמת לקולות נפץ, עשן או אור, ובכלל זה חזיזים. על פי החוק, חל איסור מוחלט ליידות אמצעים אלו בזמן קיומו של אירוע ספורט או בסמוך אליו, בין אם היידוי מתבצע בתוך המקום שבו מתקיים האירוע ובין אם הוא מכוון לעבר מקום כזה מבחוץ. נקבע כי אדם שיורשע ביידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט או לעברו צפוי לעונש של שלוש שנות מאסר, זאת בשונה מהעונש שהיה קבוע עד כה בחוק בגין עבירה כללית של יידוי חפץ שהסתכם בקנס כספי בלבד.

התיקון לחוק קובע שביטול משטר התכנון בענף ההטלה (ענף ייצור ביצי מאכל), יידחה וייכנס לתוקף ב–1.1.2042, במקום ב–29.6.2032. לאחר שיבוטל משטר התכנון, לא תיקבע עוד מכסה ארצית לייצור ביצי מאכל בכל שנה וכן לא תיקבע מכסה אישית לכל מגדל. כמו כן, מוצע לבטל את סמכותו של שר החקלאות וביטחון המזון לדחות את מועד התחילה בתקופות מצטברות שלא יעלו על 3 שנים, הקבועה כיום בחוק. ביטול משטר התכנון בענף ההטלה נקבע במסגרת תיקון מס' 18 לחוק המועצה לענף הלול, שנחקק בשנת 2022. לפי תיקון מס' 18, ביום 29.6.2032 אמור היה להתבטל משטר התכנון, ושר החקלאות וביטחון המזון הוסמך כאמור לדחות את ביטולו בתקופות מצטברות שלא יעלו בסך הכל על 3 שנים. כמו כן, בתיקון מס' 18 לחוק נקבע שהחל ב-1.1.2023 ועד לכניסתו לתוקף של ביטול משטר התכנון, יחולו הוראות מעבר להסדרת התכנון בענף. בהתאם לכך, בתקופת המעבר, המכסה הארצית לגידול ביצי מאכל לשיווק היא 2.5 מיליארד ביצים, ושר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי להגדילה בצו אם נוצרו תנאים המצדיקים זאת, בשיעור של עד 6% בשנה, או בשיעור של יותר מ-6% באישור ועדת הכלכלה. בנוסף, המגדלים שנקבעו להם מכסות אישיות ערב פרסום התיקון רשאים להמשיך ולגדל את מכסותיהם לאורך כל תקופת המעבר, ויהיו זכאים לפיצוי מהמדינה אם המשיכו לייצר את מכסותיהם עד תום תקופת המעבר. על כן, לאור דחיית מועד ביטול משטר התכנון, הוראות המעבר האמורות ימשיכו לחול עד 31.12.2041.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק זה מתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1959 וקובע הסדרים חדשים והוראות לעניין המעטפת, ההטבות והזכויות שניתנות למשפחות השכולות של חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה. החוק קובע הוראות שונות ובהן - העלאת "גיל היתמות" מ-21 ל-30, מתן תגמול חודשי ליתום מגיל 21 ועד גיל 40, ומענק חד-פעמי של 50,000 ש"ח ליתומים מעל גיל 30. בנוסף, הוגדל משמעותית סכום מענק הדיור והנישואין לו זכאים יתומים לכ-300,000 ש"ח, הורחב סל הסיוע הרגשי והטיפולים שניתנים במסגרתו, הורחבו המענקים והסיוע בתחום החינוך והלימודים, ונקבע סיוע מיוחד למי שהוכר כ"יתום עצמאי" לפני גיל 18. עוד נקבע כי ליתום עד גיל 30 שאינו משתכר, יינתן סל שיקום תעסוקתי הכולל תגמול והכשרה מקצועית. בנוסף נקבע שיתום שהתייתם, בכל גיל, משני הוריו, כשאחד מהם הוא חלל צה"ל או נרצח בפעולת איבה, יהיה זכאי לתגמול במשך כ13 שנים או עד גיל 50, לפי המאוחר. החוק כולל גם שינויים ותיקונים ביחס לאלמנות ובהם - תגמול חודשי נוסף בגובה השכר הממוצע במשק בשנה הראשונה לשכול, הגדלת הסיוע החודשי והתגמול לאלמנות עם ילדים עד גיל 6, ושיפור במענקי רכב ודיור. להורה שכול ואלמנה נקבע מענק מיוחד למקרי מצוקה וקשיים כלכליים. החוק מעניק גם תגמול חודשי למשפחות המלוות יתומים שהתייתמו משני הוריהם עד גיל 25, לאפוטרופוס ליתום שטרם מלאו לו 6 שנים, וכן סיוע להורים שכולים לילדים קטנים.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ"ד-2023, מסדיר את הסמכויות להתמודדות עם תקיפות סייבר נגד ספקים אלה. החוק מסמיך את מערך הסייבר הלאומי, שירות הביטחון הכללי, הממונה על הביטחון במשרד הביטחון וצה"ל להכריז על תקיפת סייבר כחמורה, לדרוש מהספקים להציג כל ידיעה או מסמך הנדרשים לשם בחינת חומרת התקיפה, ולהורות להם על נקיטת פעולות לאיתור ולבלימת התקיפה. החוק קובע חובת דיווח מצד החברות בעת זיהוי תקיפה, ומחייב שמירה על פרטיות הלקוחות, מחיקת מידע בתום הטיפול, ודיווח חודשי לכנסת וליועצת המשפטית לממשלה לשם פיקוח. כעת, במסגרת תיקון מס' 4 לחוק, הוארך תוקפה של הוראת השעה בשנה נוספת, כך שהיא תעמוד בתוקפה עד ליום כ"ג בשבט התשפ"ז (31 בינואר 2027). בנוסף, בוצע תיקון טכני בסעיף הדיווח שבחוק, העוסק בעילות שבהן מנהל מוסמך קובע כי תקיפה היא חמורה, על מנת להתאימו להחמרה שנקבעה בתיקון קודם, לפיה תקיפה חמורה היא כזו שעלולה לפגוע באופן חמור ברציפות אספקתם הנאותה של שירותים חיוניים.

החוק קובע תיקונים בחוק חינוך ממלכתי ובחוק הפיקוח על בתי ספר, לפיהם בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית לא יועסק כמורה, כמנהל או כמפקח במוסד חינוך בישראל. מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית כולל מוסדות הנמצאים ביהודה, שומרון וחבל עזה, שלוחה או סניף של מוסד כאמור וכן מוסד המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או גורם מטעמה. לצד האיסור נקבע סייג ולפיו מנכ"ל משרד החינוך יהיה רשאי להעסיק אדם עם תואר כאמור, אם יש לו גם תואר ראשון ממוסד אקדמי בישראל ותעודת הוראה ממוסד בישראל, אלא אם כן הוכח לו שתהיה להעסקתו השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים. החלטה לסרב להעסקת אדם בשל השפעה מזיקה מחייבת לתת לו זכות שימוע, והוא גם יוכל להגיש לשר החינוך ערר על החלטת הסירוב. החוק לא חל על מי שהועסק כמורה לפני תחילתו. החוק לא חל גם על מי שכבר השלים תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית לפני שהחוק נכנס לתוקף או השלים לפחות שנת לימודים מלאה לתואר כאמור, וזאת גם אם עדיין לא היה מועסק, אך במקרים אלה הוא יהיה מחויב להשלים תעודת הוראה במוסד בישראל בתוך שנתיים ממועד ההחלטה להעסיק אותו. לגבי העסקה כמנהל בית ספר או כמפקח - האיסור יחול רק בחלוף שלוש שנים מתחילת החוק, ובכל מקרה לא יחול על מי שיש לו תואר ראשון או תואר שני נוסף ממוסד אקדמי בישראל.שר החינוך יפרסם הודעה לציבור בדבר הוראות החוק בעברית ובערבית, וידווח על יישומו לוועדת החינוך של הכנסת במשך 5 שנים.

תיקון זה לחוק אומנה לילדים מחיל הוראות הקבועות בחוק לעניין הזכות לחינוך והזכות לשירותים ולהטבות, גם לגבי ילדים השוהים במסגרות השמה חוץ־ביתיות שאינן אומנה. במסגרת התיקון נקבע, בין היתר, כי זכותו של ילד שלא להיות מופלה במוסד חינוך, לרבות בכל הנוגע לרישומו למוסד חינוך או קבלתו למוסד חינוך, תחול גם לגבי ילד במסגרת השמה חוץ-ביתית שאינה אומנה. כמו כן, נקבע כי גם ילד המושם במסגרת השמה חוץ-ביתית שאינה אומנה, יהיה זכאי לכל הזכויות, השירותים וההטבות שזכאי להם ילד שהוא תושב הרשות המקומית שבה נמצאת מסגרת ההשמה החוץ-ביתית שבה הושם, לרבות בכל הנוגע לשיוכו למוסדות חינוכיים ברשות המקומית האמורה, בדומה לילד שהושם באומנה. נוסף על כך, תוקן סעיף 3(ב) לחוק, כך שגם ילד שנמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית שאינה אומנה או בתהליך השמה במסגרת כאמור, זכאי לכל הזכויות שזכאי להן כל ילד בישראל

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

החוק עורך מספר תיקונים לעניין זכאות שארים לקצבה בהסדר פנסיה תקציבית לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) וחוק שירות המדינה (גמלאות): א. החוק מבטל את ההוראה שהפסיקה את זכאותם של אלמנים ואלמנות או בני זוג לשעבר לקצבת שאירים בשל נישואיהם מחדש. ב. החוק מבטל הגבלות שחלו במקרים שבהם עקב הפטירה היו השאירים זכאים גם לקצבת השאירים בפנסיה תקציבית אמור וגם לתגמולים לפי חוקי השיקום ובהם חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ובכלל זה הגבלות על קבלת קצבה ותגמולים יחד, תקרה לסך כל התגמולים והקצבה, והגבלה על זכאות לקצבת שאירים לבן זוג שאין עמו ילד וטרם הגיע לגיל 35) . כך יתאפשר לשאירים של חללי מערכות ישראל ומי שנפטרו מפגיעת איבה, שבחייהם שירתו בשירות קבע או עבדו בשירות המדינה או היו גמלאים משירות כאמור, לקבל הן את קצבת השאירים והן את התגמולים ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי. ג. החוק מגדיל את הסכום הכולל של קצבת כל השאירים (השיעור המרבי או השיעור הקיצוני) כך שיעמוד על מלוא המשכורת הקובעת שהייתה לפעיל או מלוא הקצבה ששולמה לגמלאי. הוראות החוק חלות גם על שאירים של מי שנפטר לפני כניסת החוק לתוקף (18.1.2026) לגבי תשלומים מכאן ואילך. אם במועדים סמוכים לתחילתו של החוק משולם מענק בשל נישואים מחדש או בשל גיל צעיר מגיל 35 – תחול התאמה במועד תחילת התשלומים והשלמת הסכומים לחישוב המענק. כמו כן נקבעה הוראת מעבר שמאפשרת למי שלא פנה לקבל קצבת שאירים בשל ההגבלות שחלו, לפנות עתה למרות תקופת ההתיישנות. התיקונים יחולו גם לעניין שאירים של חיילי מילואים הזכאים לתשלומים לפי חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002.

החוק קובע כי מדי שנה ביום י"ז בכסלו, יקוים יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה. יום ההוקרה יצוין, בין השאר, בקיום דיון מיוחד במליאת הכנסת, בקיום אירוע הוקרה לפצועי מערכות ישראל שיערוך משרד הביטחון, ובאירוע הוקרה לנפגעי פעולות האיבה שיערוך המוסד לביטוח לאומי. שני האירועים יתקיימו בהשתתפות נשיא המדינה; היום יצויין גם בצה"ל, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר. כן ייערכו פעילויות חינוכיות ערכיות במוסדות החינוך, כגון טקסים ופעילויות לעידוד גיוס לצה"ל, אם יחליט על כך שר החינוך, ובמסגרות החינוך הבלתי פורמלי ובמוסדות להשכלה גבוהה, ככל שיבחרו בכך. משרד המורשת יפיק תכנים להנצחת גבורתם של הפצועים והנפגעים, שישמשו בפעילויות שייערכו ביום ההוקרה. האחריות ליישום החוק נתונה לשר הביטחון לעניין פצועי מערכות ישראל ולשר העבודה לעניין נפגעי פעולות האיבה.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

החוק קובע כי ניתן למנוע את השתתפותה של רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות אם יש במטרותיה או במעשיה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. כמו כן, החוק מאפשר למנוע את השתתפותם של מועמדים מסוימים מתוך רשימת המועמדים. בנוסף, החוק קובע כי הן לעניין רשימה מנועה והן לעניין מועמד מנוע, רשאית ועדת הבחירות של הרשות המקומית, או היועץ המשפטי לממשלה או אחד ממשניו, להגיש עתירה ליושב ראש ועדת הבחירות האזורית וכי לעניין רשימה מנועה, יידרש רוב מחבריי ועדת הבחירות, ולעניין מועמד מנוע, שני שליש. לבסוף, החוק קובע כי על החלטה כאמור ניתן יהיה לערור לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ולאחר מכן לבית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד.

החוק קובע תיקון לחוק הקולנוע כך שיבוטל מאגר הלקטורים המועסקים על ידי קרנות הקולנוע, אשר תפקידם להעריך תסריטים המוגשים לקרנות הקולנוע במסגרת בקשה לסיוע כספי. עוד נקבע כי קרנות הקולנוע יוכלו להתקשר עם לקטורים או להעסיקם באופן עצמאי, בכפוף להוראות שרשאי לקבוע השר במסגרת מבחני תמיכה לפי חוק הקולנוע. הוראות אלו יתייחסו לגיוון בהרכב הלקטורים, תקופת העסקתם, מניעת ניגוד עניינים ושקיפות בעבודתם.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 37), התשפ"ו-2026, מעגן מסגרת נורמטיבית חדשה לתשלום רכיב "השלמת תקופות שירות" בפנסיה התקציבית של פורשי צה"ל. במסגרת החוק נקבע מנגנון שחיקה להתאמת עדכוני המדד העתידיים של גמלאים הזכאים לרכיב ההשלמה, שלפיו החל מינואר 2026 תבוצע הפחתה של עד חצי אחוז בשנה מעדכון הגמלה, עד להפחתה מצטברת מרבית של 4.5%. לאחר הגעה לשיעור זה, יתווסף לגמלה חצי אחוז מדי שנה במשך שלוש שנים, כך שבסופו של התהליך תעמוד ההפחתה הכוללת על 3% במצטבר, כאשר הסדר זה לא יחול על גמלאים שאינם מקבלים את רכיב ההשלמה. בנוסף, החוק מגדיר שלושה הסדרים נפרדים לחישוב תוספת ההשלמה בהתאם לגילם ומעמדם של המשרתים בעת כניסת החוק לתוקף ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026). גמלאים שכבר פרשו ימשיכו לקבל את השיעור שנקבע להם במועד פרישתם. משרתים שמלאו להם 40 וטרם פרשו יקבלו תוספת המשמרת את ההסדרים הקודמים שנהגו עד כה בצבא. ואילו על משרתים שטרם מלאו להם 40 יחול הסדר חדש שיעניק תוספת של עד 7% לגמלה, תוך מתן עדיפות משמעותית ללוחמים שיזכו ל-4% נוספים, וכן תוספת של עד 3% ללוחמים ששירותם לא היה רציף או למשרתים במסלולי העתודה. הוראות החוק חלות אך ורק על משרתי קבע במסלול הפנסיה התקציבית, ואינן חלות על משרתים בפנסיה צוברת.

חוק בתי קברות צבאיים, התש"י–1950, מסדיר את זכאותם של חללי צה"ל וכוחות הביטחון, ובהם שוטרים, סוהרים ועובדי שירות הביטחון הכללי והמוסד, להיקבר בבית קברות צבאי. במסגרת תיקון מס' 5 לחוק, שאושר בשנת 2024, הורחבה רשימת הזכאים כך שנוספו אליה גם כבאים שנהרגו בעת שירותם ועקב שירותם. כעת, במסגרת תיקון נוסף, הוחלה הרחבת הזכאות הזו למפרע. נקבע כי כבאי שנהרג בעת שירותו ועקב שירותו החל מיום כ"ו באב התשפ"ג (13 באוגוסט 2023) או לאחריו, יהיה זכאי גם הוא להיקבר בבית קברות צבאי. מועד זה נבחר במטרה להחיל את זכאות הקבורה בבית קברות צבאי גם על הכבאים שקיפחו את חייהם בפעולת החילוץ ב"אסון הבור" בדיר אל־אסד, שאירע בתאריך זה.

פקודת בתי הסוהר מעגנת את מנגנון השחרור המינהלי ככלי לריווח מקומות הכליאה, המאפשר לנציב בתי הסוהר לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם לתקופות קצובות הקבועות בחוק. במסגרת החוק תוקנה הפקודה והורחבה רשימת העבירות השוללות זכאות לשחרור מינהלי, כך שגם אסירים שהורשעו בעבירות של בגידה וריגול לא יהיו זכאים לקיצור מאסרם במסגרת מנגנון זה. בנוסף, הוארך תוקפה של הוראת השעה המסדירה את הליכי השחרור המינהלי המורחב בשנה נוספת, עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה-2024, קבע כי ישראל תפעל להפסקת פעילות אונר"א בשטחה הריבוני, וזאת על רקע מעורבותם העמוקה של אונר"א ועובדיה במתקפת הטרור של 7 באוקטובר ובפעילות ארגוני הטרור ובפעילות עוינת למדינת ישראל שקדמה למועד זה. כעת, במסגרת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו-2025, שנועד לתת מענה לקשיים ביישום החוק המקורי, נקבעו צעדים אופרטיביים נרחבים לניתוק כל מגע עם הסוכנות. בחוק נקבע כי רשויות המדינה יבטלו כל אישור, רישיון, היתר או הטבה שניתנו לאונר"א במישרין או בעקיפין. כמו כן, הוטל איסור על חברות התשתית לספק חשמל, מים או גז לנכסים שבהם אונר"א רשומה כצרכן, והוסדר מנגנון לניתוקם בתוך 15 ימים מקבלת הודעה. בנוסף, נאסר על מתן שירותי תקשורת, וכן על מתן שירותים בנקאיים ופיננסיים לסוכנות. איסורים אלו חלים גם במקרים שבהם אדם או תאגיד מבקשים לקבל את השירות בשמה או מטעמה של אונר"א, ולשם כך הוסמכו ספקי השירותים להסתייע ברשויות המקומיות, במשטרת ישראל ובגופי ביטחון אחרים לשם בירור זהות מבקש השירות. עוד מסמיך התיקון את המדינה ואת הרשויות המקומיות לתפוס חזקה בתוך 30 ימים במקרקעין המוחזקים בידי אונר"א או מי מטעמה במתחמים המפורטים בחוק, וזאת בסיוע משטרת ישראל וצבא הגנה לישראל. במקביל, נקבע כי עיריית ירושלים תשלים את הפעלתו של מערך פינוי האשפה בתוך 60 ימים בשכונות שבהן פעלה אונר"א בתחומה. לבסוף, החוק שולל מאונר"א, מעובדיה ומנכסיה את החסינויות וזכויות היתר שהוקנו להם מתוקף פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות משנת 1947, וקובע במפורש כי ניתן יהיה להגיש נגד הסוכנות תביעות אזרחיות בגין אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

החוק משנה את ההגדרה של "קמעונאי פארם גדול", הקבועה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014, כדי להתאים את ההגדרה למאפייני שוק הפארם. כיום, לפי החוק, היקף מחזור המכירות שלפיו מוגדר "קמעונאי פארם" כ"קמעונאי פארם גדול", עומד על סכום של כ-287 מיליון שקלים חדשים (סכום זה זהה לסכום שלפיו קמעונאי בתחום המזון מוגדר כ"קמעונאי גדול"). לפי ההסדר החדש, "קמעונאי פארם" יוגדר כ"קמעונאי פארם גדול", אם מחזור ההכנסות שלו עומד על 450 מיליון שקלים חדשים, במקום 287 מיליון שקלים, וכן הוא יידרש להחזיק 12 חנויות פארם לפחות. יצוין כי ההגדרה תחול רק לעניין קמעונאי פארם, בעוד שהגדרת "קמעונאי גדול" בתחום המזון תישאר כשהייתה. שינוי ההגדרה נועד להתאים את החוק הקיים למאפייני שוק הפארם, שמתאפיין בריכוזיות גבוהה ובקשיים בכניסת שחקנים חדשים לשוק. להגדרה של קמעונאי כ"קמעונאי גדול" יש השלכות רחבות, שכן החוק הקיים מטיל שורה של הוראות מחמירות החלות אך ורק על קמעונאי גדול – הוראות אלה כוללות, בין היתר, מגבלות על פעולות שקמעונאי גדול רשאי לבצע במסגרת יחסיו עם ספקים, הוראות שעניינן שמירה על תחרות בין קמעונאים הפועלים באותו אזור גאוגרפי וכן חובות שונות בעניין שקיפות מחירים. כתוצאה מתיקון החוק, יצטמצם מספרם של קמעונאי פארם שעליהם יחולו הוראות מחמירות כאמור, והדבר יקל על שחקנים חדשים להיכנס לשוק ויקדם את התחרות בענף.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, מסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל או נמנו עם כוחות המבצעים פעולות איבה, ואינם מוגדרים כשבויי מלחמה. החוק קובע הליך מוסדר להוצאת צווי כליאה ומנגנוני בקרה וביקורת שיפוטית, וכולל הסדר מיוחד למקרים שבהם הממשלה הכריזה על מלחמה או על פעולות צבאיות משמעותיות. בשל היקף העצורים הרב במלחמת חרבות ברזל, נקבעה הוראת שעה שהאריכה את התקופות המנויות בחוק והתאימה את הדרגים המאשרים. כעת, במסגרת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו-2025, הוארך תוקפה של הוראת השעה הקובעת הסדרים מיוחדים לתקופת הלחימה עד ליום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). לצד הארכה זו, בוצעו התאמות שנועדו לקצר את המועדים הקבועים בחוק. כך, קוצרה התקופה המרבית להוצאת צו כליאה קבוע מ-30 ל-25 ימים, מועד הביקורת השיפוטית הראשונה קוצר מ-45 ל-40 ימים, והתקופה שבה רשאי הממונה למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין קוצרה מ-45 ל-25 ימים. לגבי קטינים, קוצרו המועדים כך שצו כליאה זמני בעניינם יעמוד בתוקפו עד 15 ימים, והבאתם בפני שופט תיעשה לא יאוחר מ-25 ימים מיום הכליאה. בנוסף, עוגן בחוק הסדר עצמאי המאפשר קיום דיונים בעניינם של הכלואים בדרך של היוועדות חזותית, תוך קביעת תנאים מפורטים להבטחת השתתפות הכלוא וזכויותיו בדיון, וזאת במקום ההפניה להוראת שעה כללית שתוקפה פג. הסדר דומה לקיום דיוני מעצר בהיוועדות חזותית עוגן גם במסגרת תיקון משלים לחוק העוסק בהארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון.

חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה), התשפ"ד-2023, מסמיך את צה"ל ושב"כ לחדור למחשבים המפעילים מצלמות אבטחה נייחות ולבצע בהם פעולות, במטרה לסכל ולמנוע גישה של גורמי אויב למידע חזותי. הסמכויות מופעלות בכפוף למנגנוני בקרה, הכוללים חובת שימוש באמצעי שפגיעתו פחותה ולזמן הקצר הנדרש, איסור על שימוש או שמירה של מידע על ענייניו הפרטיים של אדם, וחובת דיווח עיתית לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כעת, במסגרת תיקון מס' 5 לחוק, הוארך תוקפה של הוראת השעה בשנה נוספת, כך שהיא תעמוד בתוקפה עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). התיקון מנתק את הסמכויות מהזיקה לפעולות צבאיות משמעותיות, כך שהן ימשיכו לעמוד בתוקפן גם בשגרה, ובהתאם לכך נמחקו המילים "חרבות ברזל" משם החוק. בנוסף לכך, צומצמו העילות להפעלת הסמכויות: סמכות צה"ל הוגדרה ככזו שתופעל רק לשם שמירה על רציפות התפקוד המבצעי שלו, ואילו סמכות השב"כ הוגדרה בהתאם לייעודיו הספציפיים בחוק, בהם סיכול ומניעת פעילות הפוגעת בביטחון המדינה או בסדרי המשטר, ואבטחת אנשים, מידע ומקומות שקבעה הממשלה. כמו כן, בוטלה האפשרות שהייתה קיימת קודם לכן בחוק להאריך את תוקפו בצו של שר הביטחון.

במסגרת חוק שירות ביטחון נקבעה הוראת שעה, המוארכת מעת לעת, המאפשרת הצבת חיילים בשירות חובה ביחידות משטרת ישראל שאינן משמר הגבול (מסלול שח"ם), ובלבד שעיקר פעילותן קשור לביטחון המדינה ותושביה. כעת, במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025, הוארך תוקפה של הוראת השעה פעם נוספת, כך שתעמוד בתוקפה עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). בנוסף, כדי להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על התהליך, עוגן בחוק מנגנון דיווח חדש שלפיו השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים על הצבת החיילים במשטרה, תוך פירוט מספר החיילים ששובצו והיחידות הספציפיות שאליהן נשלחושבהן הוצבו.

מנגנון "חופשה מיוחדת לאסיר", שעוגן כהוראת שעה בפקודת בתי הסוהר על רקע משבר הכליאה, מסמיך את נציב בתי הסוהר או סוהר בכיר שהוסמך לכך להעניק לאסירים חופשה מיוחדת לתקופה של עד 45 ימים. הסדר זה חל אך ורק על אסירים שהם אזרחי או תושבי ישראל שיתרת מאסרם ביום היציאה לחופשה אינה עולה על 45 ימים, ואינו חל על אסירים שהורשעו בעבירות חמורות, כגון עבירות ביטחון, אלימות חמורה, עבירות מין ואלימות במשפחה. כעת, במסגרת החוק (תיקון מס' 4), הוארך תוקפה של הוראת השעה המאפשרת מתן חופשות אלו, כך שההסדר יעמוד בתוקפו עד ליום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026).

במסגרת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו-2025, שנקבע כהוראת שעה אשר תעמוד בתוקפה עד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027), נקבע כי שר התקשורת רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה או ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להורות על נקיטת אמצעים להגבלת שידורי ערוץ זר ופעילותו. החלטה זו תתקבל אם שוכנע ראש הממשלה, על יסוד חוות דעת מקצועית מאחד או יותר מגורמי הביטחון – צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או משטרת ישראל, כי תכני הערוץ פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. האמצעים שניתן להפעיל כוללים את הפסקת שידורי הערוץ, סגירת משרדיו בשטח ישראל, תפיסת מכשירים המשמשים לאספקת תוכני הערוץ, הסרת אתר אינטרנט של הערוץ או הגבלת הגישה אליו. בנוסף, הוסמך שר התקשורת להורות לגופים שפעילותם העיקרית היא הפצת תוכני משתמשים באינטרנט להגביל גישה לשידור הערוץ הזר בזמן אמיתי ובאופן רציף. הממשלה או ועדת השרים הוסמכו להנחות את שר הביטחון לבצע פעולות טכנולוגיות למניעת קליטה ישירה של שידורי הערוץ באמצעות לוויין בשטחי ישראל ובאזור יהודה ושומרון, ובלבד שלא יימנעו שידוריו של ערוץ אחר. לעניין סמכות תפיסת המכשירים, הובהר כי לא ייתפס ציוד שעיקר תכליתו היא לשימוש אישי, וכן נקבע איסור מפורש על ביצוע חדירה לציוד קצה (כגון טלפון סלולרי), למחשב או לחומר מחשב שנתפסו. הוראת שר התקשורת תינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, עם אפשרות להארכתה לתקופות נוספות של עד 90 ימים בכל פעם, בכפוף להתקיימות התנאים והצגת חוות הדעת הנדרשות. כל הוראה שתינתן, ובפרט החלטה על הארכתה, תובא לביקורת שיפוטית לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות משעת כניסתה לתוקף. בית המשפט ידון בהוראה בתוך שלושה ימים מיום כניסתה לתוקף, ויקבל החלטה האם לשנותה או לקצוב את תקופת תוקפה.

החוק מסדיר באופן מפורט את שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הסיעות, שאף שאינם עובדי הכנסת, הם מקבלים את שכרם ישירות הכנסת. עד לתיקון קבע סעיף 3א לחוק מימון מפלגות סכום שנתי שאותו קיבלו הסיעות לפי גודלן ואשר שימש למימון תשלומים לעובדי הסיעות, שכונו "עובדי הצוות הפרלמנטרי". לפי התיקון, אין יותר תקציב שנתי לכל סיעה, אלא מספר עובדי הסיעה, שכרם ושאר תנאי עבודתם נקבעו בחוק עצמו, בסעיף 3א שהוחלף ובתוספת מפורטת שהתווספה לחוק.

החוק קובע כי נוהג ברכב המיועד להצלת חיי אדם, שמירה על הביטחון, שמירה על שלום הציבור, זיהוי קורבנות אסון או הובלת נפטרים, הנכלל ברשימת סוגי כלי הרכב המפורטת בתוספת השש עשרה לפקודת התעבורה, רשאי לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית בכל עת, גם שלא במסגרת נסיעת חירום, וזאת במטרה להקל את ביצוע המשימות שלשמן מיועדים כלי רכב אלה. בין סוגי כלי הרכב המפורטים בתוספת כאמור נכללים אמבולנסים, כבאיות, כלי רכב שמשמשים את שירות בתי הסוהר למשימות מבצעיות או ליווי אסירים, כלי רכב של עמותת זק"א ועוד. יצוין כי לפי הוראות סעיף 41 לפקודת התעבורה, ניתן לשנות את רשימת סוגי כלי הרכב המנויים בתוספת השש עשרה, באמצעות תקנות ששר התחבורה והבטיחות בדרכים מוסמך להתקין באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. לצורך אכיפת הוראות החוק, נקבע כי גוף המפעיל כלי רכב מסוגים כאמור יעביר לרשות הרישוי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של מספרי הרישום של כלי הרכב האמורים ויעדכן את הרשימה מזמן לזמן. כן נקבע כי מספרי רישום כאמור יהיו זמינים לעיונה של כל רשות מקומית, כדי שזו תוכל להימנע ממתן דוחות תנועה שלא כדין. הוראות החוק לעניין העברת המידע לרשות הרישוי ייכנסו לתוקף בתום שישה חודשים מיום פרסומו של החוק ברשומות.

במסגרת החוק הוטלה על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וצבא הגנה לישראל חובת דיווח שנתית לכנסת בנושא הטרדות מיניות והטיפול בהן. נקבע כי המפקח הכללי של המשטרה ונציב בתי הסוהר יגישו לוועדה לביטחון לאומי, ואילו ראש המטה הכללי של צה"ל יגיש לוועדת החוץ והביטחון, דין וחשבון שנתי עד ל-31 במרץ בכל שנה. הדיווח יתייחס לשנה הקלנדרית שקדמה לו ויכלול פירוט של הפעולות שנקטו הגופים למניעת הטרדות מיניות בארגונים, את מספר הדיווחים שהוגשו לממונה על הטיפול בנושא ואת אופן הטיפול בהם. לשם הגנה על פרטיות המעורבים, נקבע איסור מפורש לכלול בדוח פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המדווחים, המתלוננים, הנילונים או אנשים אחרים המעורבים בדיווח.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

מוצע להרחיב את גדרי פעולת הוועדה המייעצת לשר הפנים, לגביי כל בקשות הארכה לישיבת ביקור לשם העסקה של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל. עוד מוצע לקבוע כהוראת שעה לתקופה של ארבעה חודשים, הסדר שיאפשר בחינה מחדש ואישור בקשות הארכה של מטופלים שנקלטו במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025) או שנדחו באותה תקופה, במקרים בהם הקשר הטיפולי בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאים המוצעים- במועד הגשת בקשת ההארכה העובד לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, לא הגיש בקשה למעמד בישראל ולא התקבלה לגביו החלטה שלא לחדש את הרישיון או לבטלו.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, המשרתים בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות מתבצע בשני מסלולים עיקריים: שירות אזרחי-חברתי בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, ביטחון הפנים והגנת העורף; ושירות אזרחי-ביטחוני בגופים דוגמת משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. החוק כולל הוראות מפורטות לעניין ביצוע השירות, תקופתו, תנאיו וחובות הגופים המפעילים, ומסמיך את הרשות לשירות לאומי-אזרחי על ניהול המערך והפיקוח עליו. כדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו הצבאי נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של החוק מעת לעת. כעת, במסגרת תיקון מס' 8 לחוק, נקבע כי תוקף הוראת השעה יוארך פעם נוספת, כך שהחוק יעמוד בתוקפו עד ליום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026).

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

נקבע כי תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור לשם קיום פעולות לטובת נכי צה"ל לא יפחת מ-150 מיליון שקלים חדשים בשנה וכי תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור לשם קיום פעולות לטובת נפגעי פעולות איבה לא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים בשנה. הסכום האמור ישמש גם לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעולות לטובת קרובי משפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו. התקציב יחולק בהתאם למבחני תמיכה שיקבעו שר הביטחון - לעניין נכי צה"ל והשר שהמוסד לביטוח לאומי נמצא בתחום אחריותו או שר אחר שהסמיכה הממשלה – לעניין נפגעי פעולות איבה. כמו כן נקבעה חובת דיווח שנתית של המוסדות המקבלים תמיכה לשרים ושל השרים לוועדת העבודה והרווחה.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון, התשפ"ד-2023, נועד להקנות למערך הסייבר הלאומי ולגופי הביטחון כלים לאיתור, מניעה ובלימה של תקיפות סייבר נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון. החוק נחקק במקור כהוראת שעה בזיקה למלחמת "חרבות ברזל" במטרה להגן על תשתיות מדינה, גופים ציבוריים וביטחוניים מפני פגיעה. כעת, במסגרת תיקון מס' 3 לחוק, התשפ"ה-2025, נותקה הוראת השעה מהזיקה לפעולות הצבאיות המשמעותיות, כך שההסדר ימשיך לעמוד בתוקפו ללא תלות במצב הלחימה, ובהתאם לכך נמחקו המילים "חרבות ברזל" משם החוק. תוקפה של הוראת השעה הוארך עד ליום י"ג בשבט התשפ"ו (31 בינואר 2026). במסגרת התיקון, הוסמך מנהל מוסמך לדרוש מספק להציג לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט מחשב, אם ישנו יסוד סביר להניח שמתרחשת או עומדת להתרחש תקיפת סייבר חמורה נגד הספק או באמצעותו. בנוסף, נקבעה חובת דיווח של ספק למערך הסייבר על תקיפות משמעותיות. כמו כן, הוטלה על ספק שהותקף חובה ליידע באופן מיידי ארגונים מקושרים שעלולים להיפגע ישירות מהתקיפה, אלא אם כן הורה גורם מוסמך אחרת. כדי להקל על ספקים, התיקון קובע רשימה מורחבת של תקני אבטחת מידע בין-לאומיים שמאפשרים לספק לקבל פטור ממרבית החובות בחוק, אם יצהיר שהוא עומד בהם. לבסוף, הורחבה חובת הדיווח העיתית לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כך שתכלול גם נתונים על מספר דרישות המידע שהופנו לספקים, מספר הדיווחים העצמיים שהתקבלו ומספר המקרים שבהם נאסר על ספק לעדכן ארגון מקושר בדבר תקיפה.

חוק זה אוסר על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו מעבודה או בשל אי ביצוע העבודה שנבעו מכך שהעובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה בעת מבצע עם כלביא, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על הפגיעה מהרשות המקומית שבתחומה מצוי ביתו. תחילת החוק ביום 7 באוגוסט 2025 ואיסור הפיטורים יחול עד תום שלושה חודשים מהמועד שבו העובד התפנה מביתו בשל הנזק כאמור. לגבי התקופה שמיום תחילתו ועד יום הפרסום (13.8.2025), לא תהיה חבות פלילית לגבי פיטורים בנסיבות האמורות.

התיקון קובע הוראות שעה חדשות בנושא ייבוא רכב, המחליפות את הוראות השעה הקודמות שהיו בתוקף ממועד תחילתו של חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, ועד ליום 18 באוגוסט 2025. הוראות השעה החדשות הן לעניין כלי הרכב שהיבואנים הזעירים רשאים לייבא, וכן לעניין חובות היבואנים הישירים לטפל בכלי רכב המיובאים על ידי יבואנים זעירים ויבואנים עקיפים או בייבוא אישי אם כלי הרכב הם מאותו תוצר שמייבאים היבואנים הישירים. ראשית, לעניין יבואנים זעירים: התיקון קובע כי יבואן זעיר יוכל לייבא גם רכב מסוג אופנוע ורכב מסוג מכונה ניידת, נוסף על רכב נוסעים ורכב מסחרי שכבר כיום הוא רשאי לייבא. בנוסף, יבואן זעיר יוכל לקבל רישיון לייבוא רכב שאינו רכב חדש, כל עוד נותרו חודשיים עד למועד האחרון לרישומו בישראל הקבוע בתקנות התעבורה ובהתאם לסוג הרכב. כמו כן, התיקון מאפשר ליבואן זעיר לייבא גם אופנוע ומכונה ניידת, וזאת בנוסף לרכב שאינו רכב חדש כאמור. נוסף על כך, התיקון מגדיל את מספר כלי הרכב שמותר ליבואן זעיר לייבא בשנה, מ-20 ל-60 כלי רכב. שנית, לגבי יבואנים ישירים, התיקון קובע כי יבואנים ישירים מחויבים לתת שירות לגבי כל רכב מתוצר שהם מייבאים אף אם יובא על ידי יבואנים עקיפים וזעירים או בייבוא אישי, ולא רק לגבי רכב מסוג רכב נוסעים ורכב מסחרי כפי שקבעה הוראת השעה הקודמת. התיקון קובע כי חובה זו לא תחול לגבי רכב מסוג מכונה ניידת. הוראות השעה החדשות יעמדו בתוקף למשך ארבע שנים, החל מיום 19 באוגוסט 2025. שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את תוקפה של כל הוראת שעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, אך לא יותר מ-4 שנים במצטבר לגבי כל אחת מהוראות השעה.

חוק זה כולל מספר תיקונים הנוגעים למערך השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, המבוצעים מטעם המדינה על ידי מי שפטורים משירות צבאי או לא נקראו אליו. ראשית, הועלה הגיל המרבי לשירות לגבי מתמודדי נפש מ-24 ל-27 שנים. שנית, נקבע כי הסמכות לאשר הפסקות בשירות או מכסה מופחתת של שעות תינתן לא רק למנהל הרשות לשירות אזרחי אלא גם לעובד בכיר שהוסמך לכך, ובשעת חירום יוכל מנהל הרשות לאשר בעצמו הפסקה שאינה עולה על שנה בשל נסיבות החירום. כמו כן נקבע כי פרק הזמן שבין הכשרה מוקדמת הנחשבת חלק מהשירות, לבין תחילת השירות בפועל לא יקטע את רציפות השירות, אך גם לא ייספר כחלק ממשך השירות עצמו. שלישית, מנהל הרשות הוסמך לקבוע כללים שיאפשרו למתנדבים מאוכלוסיות הזקוקות לסיוע בהשתלבות בתעסוקה, וכן למתנדבים בשנתם השנייה, להשתתף על חשבון שעות השירות בהכשרה מקצועית או בהשלמת השכלה. נוסף על כך, החוק קובע הוראות לגבי הגופים המפעילים וסוג הפעילות: ראשית, תתאפשר התנדבות במוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד וקק"ל), וכן אצל גופים מפעילים שאינם רשות ציבורית בתחומי החקלאות והטכנולוגיה שעניינה תוכנת מחשב או חומרת מחשב, ובלבד שפעילותם משפרת את איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל. לגבי גופים אלו נקבע כי בתחום החקלאות השירות ייעשה רק בארגונים ללא כוונת רווח, ובתחום הטכנולוגיה רק אם בעל הזכויות יאפשר לכל אזרח או תושב ישראל שימוש חופשי וללא תשלום בתוכנה או בחומרה. כמו כן, נקבע כי תאגיד שהוקם בחוק יוכל להיות גוף מפעיל ובלבד שפעילותו היא באיוד התחומים המנויים בסעיף 65(א)(1) לחוק. עוד נקבע כי גם בבית חולים שאינו ממשלתי והוא מלכ"ר או גוף מבוקר שממלא תפקיד ציבורי יתאפשר שירות ללא ההגבלה לתחומים ספציפיים, כפי שקיים לגבי בתי חולים ממשלתיים ורשויות ציבוריות אחרות. בנוסף, האפשרות של רשות ציבורית לעודד התנדבות על ידי מימון תקנים אצל גופים מפעילים תורחב גם למתנדבים שהם עולים חדשים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים או מי שאינו אזרח או תושב ישראל אך אושר לו לבצע שירות לאומי. תיקון נוסף מבהיר אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אינו פוטר את הגוף המפעיל מהוכחה שהוא פועל בתחומים הנדרשים בחוק. לבסוף, החוק דוחה את המועד להשלמת תהליך ההכרה הרשמי עבור גופים שפעלו במועד תחילת החוק בשנת 2018 מ-31.8.2025 ל-31.8.2027.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי. בין שלל ההסדרים בחוק זה, נכללים גם ביקורת שיפוטית על כליאתו של לוחם בלתי חוקי, זכאותו לפגישה עם עורך דין וייצוגו ותנאי כליאתו. במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק נמוך יותר. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, קבע, כהוראת שעה, כי במקרה של הכרזה כאמור, יוארכו התקופות המנויות בחוק אף יותר, הורד הדרג המוסמך לאשר הגבלות על פגישה עם עורך דין, וכן נקבע כי ניתן יהיה לקיים דיונים בדרך של היוועדות חזותית. הוראת השעה הוארכה מאז מספר פעמים, בתיקונים שונים. במסגרת תיקון מספר 4, הוארכה הוראת השעה כאמור עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), לצד הארכת תקופת תוקפה של ההכרזה מכוח הצעת החוק עד ליום ט' בחשוון התשפ"ו (31 באוקטובר 2025). כן מוצע להבהיר כי סמכות בית המשפט להורות על מניעת פגישה עם עורך דין לתקופה של עד 30 ימים, הקיימת כיום בחוק, תחול לא רק במהלך 75 הימים הראשונים מיום הכליאה, וניתן יהיה להפעילה גם בשלב מאוחר יותר.

החוק מאריך את תוקף תקנות שעת החירום, המאריכות את תקופות המעצרים המפורטות בחוק המעצרים בנוגע לעצור שחשוד בעבירת ביטחון בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר לבין ה-13 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה שנקבעה בחוק זה היא עד ליום ה-29 בינואר 2026.

החוק מאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום, המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה שהתרחשו בין ה-7 באוקטובר לבין ה-13 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם. התקנות יעמדו בתוקף עד ה-29 בינואר 2026.

החוק דומה בעיקרו להסדר שנקבע בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, החוק קובע מנגנון פיצוי לעסקים ולעובדים שנפגעו ישירות או בעקיפין במהלך מבצע "עם כלביא". עסקים שמחזור עסקאותיהם ירד בשיעור של לפחות 25%, ואינם עולים על 400 מיליון ש"ח בשנה, זכאים לפיצוי בגין הוצאות קבועות, לרבות שכר. הוחל מסלול לפיצוי בגין נזק עקיף בעקבות נזק ישיר לעסק, וכן פיצוי לבעלי דירות שנגרם להן נזק מלחמה והושכרו טרם הפגיעה. לעובדים – נקבעו הסדרים ייחודיים לדמי אבטלה, כולל לחל"ת של 12 ימים, גם אם העובד עבד עד יומיים בתקופה זו, ובכלל זה קיצור תקופת האכשרה. בני 67 ומעלה זכאים למענק יומי של עד 134 ש"ח. נשים מוגנות לפי חוק עבודת נשים לא ייפגעו בזכויותיהן בשל היעדרות הנובעת ממצב חירום או סגירת מסגרות לילדים. החוק כולל הסדרים גם עבור עצמאים, אנשים עם מוגבלות, חיילים משוחררים ומפונים שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה.

במסגרת תיקון מספר 64 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, נקבע, כהוראת שעה, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע, נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023), כי יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל סמך חוות דעת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שיהיה צורך כאמור. במסגרת זאת יהיה ניתן להלין אסירים ועצורים ביטחוניים, בתנאים מסוימים, תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה ולהלינם שלא על מיטה, בחריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים. בנוסף, מאפשרת הוראת השעה לחרוג מהוראות הדין לעניין הלנה של עצירים מינהליים ולוחמים בלתי חוקיים בנפרד מאסירים שפוטים. במסגרת תיקון מס' 4, הוארך תוקפה של הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, עד ליום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026), וכן הוארך תוקף ההכרזה שמכוח הוראת השעה, עד ליום כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025).

מוצע להרחיב את תחולת ההסדר שנקבע לעניין אזורי עימות המאפשר תוספת שטח לצורך חדר שירותים או חדר רחצה למרחב מוגן דירתי , לרבות ההוראות לעניין תשלום פיצויים ופטור מהיטל השבחה והליכי הרישוי המקוצרים, לכל רחבי המדינה. כן, לעניין בניין קיים מוצע לקבוע כי גם תוספת למרחב מוגן דירתי שלא תעלה על 3 מ"ר מעל השטח הקבוע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, שאינה נועדה להקמת חדר שירותים או חדר רחצה, לא תיחשב כסטייה מתוכנית, גם על שטח זה יחולו ההוראות כאמור לעניין תשלום פיצויים ופטור מהיטל השבחה והליכי רישוי מקוצרים. כמו כן, לעניין בניין שטרם החלה בנייתו מוצע לקבוע כי הוספת השטח הנוסף שאינו לשירותים או חדר רחצה תתאפשר רק בדירות ששטחם עולה על 80 מ"ר לפני הוספת השטח הנוסף . הוראות אלו יחולו רק לגבי תכניות שהופקדו לפני יום תחילתו של החוק. עם זאת, יינתן פטור מהיטל השבחה על השטח הנוסף המורחב, ככל שייקבע בתכנית. בנוסף, מוצע להחיל את הוראות התקנות החלות היום רק לגבי תוספת שטח נוסף לצורך שירותים בממ"דים באזורי עימות גם על השטח הנוסף לשירותים בכל הארץ ולגבי השטח הנוסף שלא נועד לצורך חדר שירותים. לבסוף, מוצע להפוך להוראת קבע הוראות אשר אפשרו הקמת מרחב מוגן דירתי בהליך רישוי מקוצר, ולתקן את ההגדרה "דירה קטנה" ולהגדירה כדירה ששטח הבנייה הכולל שלה אינו עולה על 80 מ"ר.

החוק מאריך בשלוש שנים נוספות, עד ל-15 ביולי 2028, את הוראת השעה המסמיכה את הממשלה לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה של הכנסת, הוראות לעניין העדפה של תוצרת הארץ ברכישת טקסטיל בעבור מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים. מכוח הוראה שקיימת בהוראת השעה המקורית, שר האוצר יהיה מוסמך להאריך תקופה זו, בצו, באישור ועדת החוקה של הכנסת, לפרק זמן של שנתיים נוספות.

במסגרת החוק נקבע כי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011, יהפוך להוראת קבע, לצד קביעת מספר הסדרים. ראשית, הוסדרו אופן ההקמה וההפעלה של מערכי אכיפה מקומיים בהתאם לאמות מידה ותבחינים, תוך קביעת משקלן בתקנות על ידי השר לביטחון לאומי, וזאת לצד קיומו של חריג להקמת רשויות כאמור באזורי עדיפות או מיקוד לאומיים. שנית, נקבע הסדר בנוגע למבנה הכוח במערך השיטור המקומי, המתייחס למספר הכולל של השוטרים והפקחים וליחס ביניהם, ובכלל זה את האפשרות של רשות מקומית להסתייע במתנדב המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל. שלישית, הוסדר מימון מערכי האכיפה המקומיים על ידי המשרד לביטחון לאומי בהתאם לאמות המידה שנקבעו, לצד חריג לעניין זה במקרה של רשות שהוכרה כאזור עדיפות או מיקוד לאומי בחוק או בהחלטת ממשלה. רביעית, הוסדר אופן החזקת הנשקים בידי מערך אכיפה מקומי בהתאם לרישיון מיוחד לפי חוק כלי הירייה. מעבר לכך, נקבעו המקרים בהם רשאי פקח השיטור המקומי להפעיל את סמכויותיו תוך תחימתם למקרים מסוימים שהם מניעת אלימות, גניבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי. וזאת, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה על זכויות אדם. וכן, ניתנו לפקח השיטור המקומי סמכויות למאבק בתופעת השכרות, כהוראת שעה לשנתיים, באזורים ספציפיים ברשות המקומית המנויים בתוספת, לרבות חופי רחצה, גנים ציבוריים וטיילות. בנוסף, עוגנה הקמתה של יחידה במשרד לביטחון לאומי שתתכלל את הפעלת המערכים והקמתם כאמור ואף תטפל בתלונות שהוגשו בגין הפעלת סמכות שלא כדין בידי פקחי השיטור המקומיים. עוד נקבעה, חובת דיווח שנתית של השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר דברים, ביניהם, רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך והסיבות לכך, אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם ופירוט הרשויות שניתן להם סיוע במימון מערכי האכיפה המקומיים והיקפו.

במסגרת החוק נקבע כי שר הפנים או מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, לפי העניין, לא ייתן היתר שהייה בישראל ולא יחדש רישיון לישיבה בישראל למבקש שהוא פעיל טרור או של מי שהורשע במעשה טרור, וכן למבקש שהוא בן משפחה של אדם כאמור. כמו כן, נקבע כי המונח "בן משפחה" יוגדר אחרת לפי שלב הגשת הבקשה להיתר או לרישיון כאמור. לעניין בקשה ראשונה, המוגשת ככלל טרם הכניסה לישראל, ההגדרה תהיה רחבה ותכלול מעגלים נוספים ואילו לעניין חידוש היתר או רישיון כאמור של אדם שכבר שוהה בישראל ונמצא בהליך להסדרת מעמדו, ההגדרה תהיה מצומצמת ותכלול רק את בני המשפחה הקרובים. עוד נקבע כי מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור בניגוד לחוק, או מפר תנאי מהתנאים שנקבעו באשרתו או ברישיון הישיבה שניתנו לו לפי חוק זה, לא יקבל היתר או רישיון כאמור במשך עשר שנים, אלא אם כן יסבור שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, כי יש לתת לו היתר או רישיון כאמור מטעמים מיוחדים. זאת ועוד, הוחמרה הענישה בגין עבירות ספציפיות של שהייה בישראל שלא כדין, אם בוצעו בידי מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור, ובמסגרת זאת נקבע כי העונש המרבי בעבירות אלה יהיה עד שנתיים מאסר במקום שנה אחת. כמו כן, נקבעו חובת הטלת קנס על מי שהורשע בעבירות כאמור, וכן הסדר חילוט, המבוסס על חזקה שלפיה כסף מזומן הנמצא בחזקתו של חשוד בעבירות המבוצעות בנסיבות אלה יראה כשכר שניתן עבור ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה, אלא אם הוכח אחרת.

מוצע להוסיף סמכויות לוועדות מקומיות בהוראת שעה לתקופה של חמש שנים לשנות ייעוד של קרקעות לייעוד מגורים, ולאשר תוספת שטח של עד 5,000 מ"ר בכל יישוב קיים בתחום מועצה האזורית בצפון ובדרום למטרות מגורים בלבד או לשימושים נלווים למגורים, ובכלל זה לצורכי ציבור, בהתקיים מספר תנאים: ראשית, הוועדה המחוזית אישרה ליישוב תוכנית כוללנית הקובעת מסגרת תכנונית מוסכמת ומקיפה או שהוועדה המקומית הוסמכה כוועדה עצמאית. לחלופין, למשך שנתיים בלבד, התקבלה חוות דעת תומכת ממתכנן המחוז או שהוא לא העביר חוות דעת בתוך פרק הזמן המוקצב לכך; שנית, השטח שייעודו ישונה לא יעלה על 20 דונם ותוספת השטח לבנייה תשמש ל־40 יחידות דיור חדשות לכל היותר בכל יישוב, ולפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות; שלישית, יחידות הדיור שיתווספו לפי תיקון זה יהיה יחידות דיור חדשות בלבד וכן לא יהיה ניתן לעשות שימוש בסמכות זו לשם הקמת יישוב חדש אלא רק לשם הרחבתו.

תיקון זה לחוק ניוד מידע רפואי, מוסיף לנותני שירותי הבריאות בחוק את חיל הרפואה של צה"ל ואת מחלקת הרפואה של שב"ס וכן גופים ציבוריים אחרים האחראים למתן טיפול רפואי, המנויים בתוספת השנייה: משרד הביטחון לעניין מתן טיפול רפואי לנכי צה"ל ומשרד הרווחה והביטחון החברתי לעניין מתן טיפול רפואי במעונות. גופים אלה יחויבו להעביר מידע רפואי על פי הוראות החוק ויהיו רשאים לבקש היתר לקבלת מידע רפואי למטרות המנויות בחוק. לגבי חיל הרפואה של צה"ל ומחלקת הרפואה של שב"ס, נקבעו הוראות הדומות לאלה הקבועות בחוק לגבי קופת החולים המבטחת של אדם, מכיוון שכל עוד חייל זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חיל הרפואה הוא האחראי למתן הטיפול הרפואי וכך גם מחלקת הרפואה של שב"ס לגבי אסיר כל עוד הוא מוחזק במשמורת. בין היתר, נקבעו הוראות כאמור לעניין העברת התיק הרפואי מקופת החולים שבה היה מבוטח החייל לחיל הרפואה או שבה היה מבוטח האסיר למחלקת הרפואה בשב"ס, וחזרה לקופת החולים המבטחת לאחר סיום זכאותו של חייל לשירותי בריאות כאמור או לאחר סיום החזקת אסיר במשמורת, וכן לעניין הרשאת גישה מתמשכת למידע הרפואי על אודות חייל או אסיר. שנית, התיקון לחוק מסמיך את מנכ"ל משרד הבריאות לתת היתר לקבלת מידע רפואי גם לגוף ציבורי המנוי בתוספת השלישית, המבקש מידע רפואי לגבי אדם, הדרוש לשם מתן זכות או שירות שהגוף הציבורי נותן, לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, והכרוכים בקבלת מידע רפואי, כמפורט באותה תוספת לגבי כל גוף ציבורי, ובלבד שמתקיימים לגבי הגוף הציבורי יתר התנאים שבחוק, וביניהם כאמור דרישה להסכמת אותו אדם. בתוספת השלישית מנויים המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ורשות התעופה האזרחית, לגבי זכויות ושירותים המנויים בתוספת זו. לעניין זה נקבע כי הגוף הציבורי לא יתנה מתן זכות או שירות בהסכמה של האדם להעברת המידע הרפואי לגביו לפי החוק, וכי זכויותיו של אדם או השירותים שיינתנו לו לא ייפגעו אם לא הסכים להעברת המידע הרפואי לגביו למטרת מתן זכויות או מתן שירותים לפי החוק. כמו כן, לגבי הרשאת גישה מתמשכת למידע הרפואי למטרת מתן זכויות או מתן שירותים, נקבע כי בקשת ההסכמה למתן הרשאת גישה למידע הרפואי שתוצג לאדם תכלול גם אפשרות להסכים להרשאת גישה חד-פעמית בלבד, וכן נקבע כי אין לעשות שימוש בהרשאת גישה מתמשכת לאחר קביעת הזכאות לזכות או סיום מתן השירות. המנהל יהיה רשאי לקבוע בנוהל כי לעניין מתן זכות או שירות מסוימים, יכול שתינתן הרשאת גישה מתמשכת גם לתקופות שעולות על שנה, בכפוף לכך שניתנה הסכמת האדם, אם המנהל מצא כי מאפייני מתן הזכות או השירות מצביעים על קיומו של צורך בהרשאת גישה מתמשכת בנסיבות אלה. כמו כן נקבע כי שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר והשר הממונה על הגוף הציבורי הנוגע בדבר, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, יהיה רשאי לתקן בצו את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית, ובכך לאפשר הוספת גופים ציבוריים בהמשך. לבסוף, כדי לאפשר לגופים שנוספו בתיקון זה כנותני שירותי בריאות להיערך ליישום החוק, נקבעה תחולה הדרגתית לגבי שב"ס, משרד הביטחון ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, כך שהם יחויבו בהעברת מידע לגבי סלי מידע שנה מאוחר יותר מהמועדים הקבועים כיום בחוק, וכן נקבע כי השר הממונה עליהם, באישור ועדת הבריאות של הכנסת יהיה רשאי לדחות בצו מועדים אלה לגביהם, כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה במצטבר, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות ליישום החוק, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך. כמו כן, תוקנה ההוראה המאפשרת לשר הבריאות, באישור הוועדה, לדחות בצו את המועדים המקוריים הקבועים בחוק בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, כך שהיא חלה גם לעניין נותני שירותי בריאות שנוספו בתיקון זה.

חוק זה קובע כי יוקם מרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים ולקידום יחסי החוץ. המרכז יקדם חקר חברתי ומדיני, יעמיק את ההיכרות עם פועלו של דוד לוי וישקף את אישיותו; המרכז יהיה תאגיד סטטוטורי עם מועצה ציבורית בת 13 חברים. הוא יכלול אתר הנצחה, מכון חקר וארכיון; הקמת המרכז ופעילותו ימומנו מתקציב המדינה, ומתרומות והכנסות שיהיו למרכז. סכום השתתפות המדינה בתקציב המרכז לא יעלה על 2.5 מיליון ש"ח בשנתיים הראשונות, ובשנה השלישית לא יעלה על 5 מיליון ש"ח. שר החוץ ממונה על ביצוע החוק.

החוק האריך בחמש שנים נוספות – עד ליום 10.07.2030 את חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2019, שנחקק כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים והיה אמור לפקוע ב-10 ביולי 2025. על פי ההסדר מוטל איסור פלילי על צריכת זנות ועל הימצאות במקום המשמש, באופן חלקי או מלא, למעשה זנות במטרה לצרוך זנות. לצד האיסור הפלילי נקבע שברירת המחדל לאכיפת העבירה היא כעבירה מינהלית, באמצעות קנס מינהלי קצוב ואמצעי חלופי לקנס – סדנה פסיכודינמית בנושא נזקי צריכת זנות.

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים. בתיקון מספר 17 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025).

במסגרת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, נעשה תיקון לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן – הפקודה), לפיו נוספו שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט במטרה להקנות למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים. העילה הראשונה שנוספה מאפשרת לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. העילה השנייה שנוספה מאפשרת למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. לגבי שתי עילות אלו, נקבע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי ללא צו. עוד נקבע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, השוטר יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יחליט מה ייעשה בו. הסדרים אלו נקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה, החל מיום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), זאת בכדי לאפשר בחינה של ההסדרים המוצעים. במסגרת תיקון מספר 17 לפקודה, נקבע כי הוראת השעה כאמור תוארך בשנה אחת, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). כעת, במסגרת תיקון מספר 18, נקבע להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), לצד קביעת מועדים חדשים במסגרת חובת הדיווח הקבועה בחוק בעניין זה.

חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, מסמיך את צבא הגנה לישראל ואת שירות הביטחון הכללי לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמה נייחת, לשם סיכול או מניעה של גישה למידע החזותי המופק במצלמה, אם יש בו כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צבא הגנה לישראל, בקשר לפעילות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, נקבעו בו הסדרים שונים הנוגעים למידתיות הפעלת הסמכויות, תיעוד וחובת דיווח לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חוק זה, נקבע כהוראת שעה, שהוארכה מספר פעמים. כעת, במסגרת התיקון הנוכחי, נקבע כי הוראת השעה תוארך עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של מיועדים לשירות ביטחון שהם בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, לשרת בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות במסגרת החוק נעשה על בסיס שני מסלולים: האחד, שירות אזרחי-חברתי תחת אחד מהתחומים או התפקידים המפורטים בחוק, לרבות ביטחון הפנים והגנת העורף, בריאות, רווחה וחינוך; השני, שירות אזרחי-ביטחוני באחד מהגופים המפורטים, לרבות משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. כמו כן, החוק כולל הוראות לעניין ביצוע השירות, תקופת השירות והיקפו, תנאי השירות, הסדרת השירות במסגרת הגוף המפעיל ובכלל זה חובותיו. בנוסף, במסגרת החוק הוקמה הרשות לשירות לאומי-אזרחי, אשר אחראית על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי בהתאם להוראות החוק, וזאת לצד מתן אפשרות לשר, שהוא חבר הממשלה שהוסמך על ידה לכך, להסמיך מבין עובדי הרשות, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, ובכלל זה לעניין אופי השירות הלאומי-אזרחי ואיכותו. מאחר שתוקפו של ההסדר המאפשר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות פקע ב-30.6.2023, ועמו גם פקע תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי וכדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו כבר נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). כעת, במסגרת תיקון מספר 7, הוארך תוקפו עד ליום כ"ד בחשוון התשפ"ו (15 בנובמבר 2025).

התיקון לחוק מסמיך את שר האנרגיה והתשתיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, להגדיל, בתקנות, את ההנחה בתעריף החשמל הביתי הקבועה כיום בחוק עבור חשמל שצורך צרכן שהגיע לגיל פרישה וזכאי לגמלת הבטחת הכנסה. לפי החוק כנוסחו היום, הצרכנים האמורים זכאים להנחה של 50% בתעריף החשמל בעד 400 הקוט"ש הראשונים שצרכו בשימוש הביתי. התיקון קובע כי השר יהיה רשאי להגדיל את שווי ההנחה כאמור, הן בדרך של הגדלת שיעור ההנחה והן בדרך של הגדלת כמות החשמל שבעדה ניתנת ההנחה. בנוסף, התיקון לחוק מאפשר להגדיל את הסכום הכולל המרבי של ההנחות עבור צריכת חשמל מהן נהנות אוכלוסיות נוספות שקבע בתקנות שר האנרגיה והתשתיות בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, העומד כיום על סכום השווה ל-1.5% מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים בעבור צריכת חשמל. לפי התיקון, הסכום המרבי האמור יגדל כך שבשנת 2026 יעמוד על סכום השווה ל-1.7% מסך התשלומים כאמור, ומשנת 2027 ואילך – יעמוד על 1.9% מסך התשלומים כאמור. כמו כן, נקבע בתיקון כי תקנות שלפיהן תבוטל לחלוטין הנחה עבור צריכת חשמל לאוכלוסייה מהאוכלוסיות האמורות, יהיו טעונות גם אישור של ועדת הכלכלה.

חוק זה מאפשר למעסיק במגזר הציבורי שעובדיו אינם מאורגנים בארגון יציג לערוך הסדר הפחתה שונה מהסדר ההפחתה שבחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה), התשפ"ה–2025. ההפחתה לפי ההסדר יכולה להיות מרכיבי שכר שאינם חלק מהבסיס הקובע שהוגדר בחוק. הסדר כאמור יכול להיות רק ביחס לשנת 2025 והוא חייב להניב את הסכום שהיה מופחת לעובד לפי ההפחתה שבחוק. הסדר הפחתה כאמור צריך להיות זהה לגבי קבוצות עובדים שיש להם תנאי העסקה ושכר דומים אצל אותו מעסיק. נוסף על כך, נקבע כי כל הסדר הפחתה צריך להיות מאושר על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר או על ידי החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, לפי סוג המעסיק. יובהר כי לא נדרשת הסכמה מפורשת של כל עובד ועובד להסכם כאמור, אולם המעסיק צריך להביא את ההסכם שנחתם ואושר כאמור לידיעת עובדיו, וההסכמים יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

מוצע לקבוע כי בקביעת מספר התושבים לעניין קביעת מספר חברי המועצה, אישור שכר של עובדים המביא בחשבון את מספר התושבים ברשות המקומית, המשרות התקניות ברשות המקומית שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, ומספר סגני ראש הרשות ושכרם - יובאו בחשבון גם מספר התושבים שעתידים להתגורר ביחידות הדיור החדשות הנבנות ברשות המקומית כך שיחושב מספר התושבים כפי שהוא נקבע לאותו עניין בצירוף מכפלה של שני תושבים לכל יחידת דיור חדשה למגורים שטרם ניתנה לגביה תעודת גמר, ובלבד שיש לגביה היתר בנייה בתוקף ואישור תחילת עבודה. כן, מוצע לקבוע כי מניין התושבים יתעדכן רק אם התוספת במספר התושבים על פי הנוסחה המוצעת תעלה על חמישה אחוזים ממספר התושבים ברשות המקומית בעת החישוב ובתנאי שמספר יחידות הדיור החדשות ברשות הוא 1000 לפחות. לבסוף, מוצע לקבוע כי רשות רישוי מקומית תמסור לגזבר העירייה, לשר הפנים ולשר האוצר את מספר יחידות הדיור החדשות, בתחומה של הרשות המקומית במספר מועדים הקבועים בהצעה.

חוק זה קובע כי לעניין זכאות למענק לימודים מהמוסד לביטוח לאומי עבור ילדיו של הורה עצמאי, גם נקיטה בהליכים משפטיים בבתי המשפט לענייני משפחה המעידים על כוונה לפירוק התא המשפחתי יוכלו להיחשב כפעולה בהליך של השתחררות מקשר הנישואין, וזאת גם אם לא נפתח הליך בבית דין דתי. מוצע כי הזכאות לפי התיקון המוצע תחל רק על תביעות למענק לימודים בעד שנת הלימודים שהחלה ב1.9.2025 ואילך.

מוצע לתקן את החוק, כהוראת שעה לשלוש שנים, באופן שיאפשר הנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים, ונטילת אמצעי זיהוי ביומטריים גם על ידי עובדי מדינה שאינם עובדי רשות האוכלוסין. עובדי מדינה אלה יעברו את ההכשרות הניתנות לעובדי רשות האוכלוסין. התיקון יאפשר בין היתר לעובדי משרד העליה והקליטה להנפיק לעולים חדשים תעודת זהות עם הגעתם לנתב"ג.

חוק זה קובע כי בחוק זכויות נפגעי עבירה תורחב זכותם של נפגעי עבירות מין או אלימות להביע את עמדתם בנוגע לשחרור על־תנאי לפני ועדת השחרורים, והם יוכלו לבחור אם ברצונם להביעה בכתב או להתייצב לדיון ולהביעה בעל פה. עוד נקבע כי עמדת נפגע העבירה תתווסף לרשימת השיקולים שוועדת השחרורים שוקלת לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, לעניין הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה משחרורו של האסיר. בנוסף, החוק מעביר את האחריות למסירת המידע לנפגעי עבירה משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט, וכן מחיל הסדרים דומים גם בחוק השיפוט הצבאי.

מוצע לקבוע כי במקרים שבהם יקבע שר הפנים, בהתבסס על חוות דעת של מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, כי מסתנן תומך בממשל מדינתו, תקום חזקה כי לא נשקפת סכנה המונעת את החזרתו למדינתו. במקרה כאמור, שר הפנים ייתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה. כמו כן, ניתן יהיה לסתור את החזקה בתוך 30 ימים מיום ההודעה על קביעה כאמור. אם לא נסתרה החזקה בתוך התקופה האמורה, יבוטל רישיון הישיבה שניתן לאותו אדם, והוא יורחק מישראל למדינתו, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל. עוד מוצע לקבוע כי בכל מקרה בו מסתנן הורשע בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר ומעלה שר הפנים יבטל את רישיון הישיבה שניתן לו וירחיקו מישראל לאחר שהמסתנן ריצה את עונשו, אם מצא כי שהייתו מסכנת את בטחון המדינה או את שלום הציבור במדינת ישראל.

החוק קובע, בהוראת שעה, כי בכל שנה למשך 5 שנים יוקצה תקציב בסך 1.4 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב השנתיים, לשם עידוד הפקת תוכניות בשפה הגאורגית. החוק חל לגבי תכנית בשפה הגיאורגית, שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל שנולדו בגיאורגיה או שלפחות אחד מהוריהם נולד בגיאורגיה, ושתשודר בישראל בערוצים שלפחות מחצית מזמן השידור שלהם הוא בשפה הגאורגית, ובלבד שזמן השידורים הכולל של ערוצים אלו לא יפחת מ-12 שעות ביום במשך שישה ימים בשבוע. עוד קובע החוק כי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין תחלק את התקציב האמור בהתאם למבחני תמיכה שתקבע, וכי בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקה המקומית לאחת או יותר מהמטרות הקבועות בחוק, וביניהן מתן אפשרות לבני הקהילה הגיאורגית לבטא את רחשי לב הקהילה, מסורותיהם ותרבותם; מתן מידע רלוונטי לבני הקהילה על מנת לסייע להם בהתמודדות עם הגופים השונים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה; והצגת אורח החיים הישראלי, בכדי לסייע בקליטת בני הקהילה בישראל. בנוסף, המועצה תביא בחשבון בעת חלוקת כספי התמיכה את שעות השידור שבהן ישודרו ההפקות בערוצים האמורים.

החוק מאפשר לנוטריון להתלות את רישיון הנוטריון שלו באופן יזום. החוק מבהיר מה הן התוצאות של התליית רישיון וחידוש רישיון לאחר התלייה – הן באופן יזום, הן אגב הגבלת חברות בלשכת עורכי הדין והן בעקבות השעיה או התליה משמעתיות. נקבע כי תחילת החוק תהיה מיום ה-1 בינואר 2026, ואולם, נוטריון שלא שימש כנוטריון בשנת 2025 ויבקש להתלות את רישיונו גם ביחס לשנה זו, יוכל להודיע על כך, באופן רטרואקטיבי החל ממועד התחילה ועד ליום 31 במרץ 2026.

במסגרת החוק נקבע כי המטה לביטחון לאומי יגבש, עם כינונה של ממשלה חדשה, הצעת אסטרטגיה מדינית-ביטחונית של מדינת ישראל לקידום האינטרסים המדיניים והביטחוניים לשם חיזוק החוסן הלאומי של מדינת ישראל. הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת החלופות לפירוט וכל מידע נוסף הנדרש לגיבושה ומימושה. כמו כן, הליך הגיבוש ייעשה בהתייעצות עם משרד הביטחון, משרד החוץ, המשרד לביטחון לאומי וגופי הביטחון, בעוד התייעצות עם משרדי ממשלה אחרים תהיה מסורה לשיקול דעתו של ראש המטה לביטחון לאומי. כל גוף שעימו נערכה התייעצות רשאי להציע חלופה לרכיב מהרכיבים המנויים בחוק, וזו תכלל בהצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית לצד המלצתו של המטה לביטחון לאומי בדבר החלופה הנבחרת. עוד נקבע כי הממשלה, תאשר את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהוצגו בפניה החלופות וההמלצות השונות מטעם הגופים שעימם נערכה ההתייעצות, ככל שישנם, ולאחר שניתנה לה אפשרות לערוך בה שינויים. לצד זאת, הממשלה רשאית להחליט על אצילת סמכות זו, כולה או חלקה, לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וראש הממשלה או ראש המטה לביטחון לאומי יציגו אותה לפני הוועדה בישיבה שתיוחד לעניין זה. בנוסף, נקבע כי האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תהיה סודית ואסורה לפרסום, אם כי תמצית שלה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממשלה.

חוק זה קובע כי תקופת ההתמחות במשפטים תעמוד על 12 חודשים, במקום 18 חודשים כפי שהיה נהוג בעבר. החוק ייכנס לתוקף עם סיומה של הוראת שעה הקובעת הסדר זהה להסדר זה, שנחקקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ושאמורה לפקוע ב-31.12.2025.

חוק כלי הירייה, התש"ט–1949 קובע כי עובד סוציאלי המטפל באדם ונודע לו כי אותו אדם מחזיק בכלי ירייה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד העבודה והרווחה, שיהיה רשאי להעביר את הידיעה, בין היתר, לפקיד הרישוי ולצבא הגנה לישראל. במסגרת תיקון מס' 26, הורחבה הוראה זו, כך שהעובד הסוציאלי יוכל לדווח גם במקרים שבהם נודע לו כי האדם בו הוא מטפל הגיש בקשה לרישיון לכלי ירייה, וכן כאשר נודע לו כי בן משפחתו של המטופל, בעבר או בהווה, מחזיק בכלי ירייה או הגיש בקשה לרישיון לכלי ירייה, ובלבד שיש לדעתו סכנה לאותו אדם, לבן משפחתו או לציבור. בנוסף, הוסדר הליך העברת המידע בין משרד הרווחה והביטחון החברתי, שאליו יועבר הדיווח כאמור, לבין אגף רישוי כלי הירייה, וכן בין המשרד לבין גופים ביטחוניים המספקים כלי ירייה למשרתים בהם.

חוק זה קובע שניתן לאכוף צו חילוט זר הן לגבי רכוש הקשור בעבירה והן לגבי רכוש בשווי רכוש כאמור. אכיפת צו חילוט זר לגבי רכוש בשווי, תיעשה רק אם ניתן לבקש את החילוט של אותו הרכוש לפי הדין בישראל. כמו כן, נקבעה האפשרות למתן סעד זמני לגבי רכוש בשווי הרכוש הקשור לעבירה, לצורך הבטחת חילוט הרכוש בעתיד לבקשת המדינה הזרה.

מוצע לקבוע 3 מדרגות לעניין הגדלות חיבור חשמל קיים. ראשית, הגדלות חיבור שגודלן עד 40X3 אמפר – מוצע לאפשר לחברת חשמל לבצע הגדלות כאמור ללא פנייה לרשות הרישוי המקומית; שנית, הגדלות חיבור שגודלן עולה על 40X3 אמפר – מוצע להטיל חברת החשמל חובת דיווח רבעונית לרשות המאשרת על הבקשות להגדלת החיבור שהוגשו לחברת החשמל. על סמך דיווח כאמור, רשות הרישוי תוכל לנקוט אמצעי אכיפה הקבועים בחוק התכנון והבנייה, ובין השאר להורות לחברת החשמל שלא לבצע את הגדלת החיבור או להורות על ניתוק המבנה מחשמל אם כבר חובר לרשת החשמל; שלישית, הגדלות חיבור שגודלן עולה על 63X3 אמפר –מצע להטיל על מבקש הגדלת החיבור כאמור חובה למסור לחברת החשמל הצהרה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או אישור מאת רשות הרישוי.

ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024), פורסם חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, במסגרתו נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים, עד מועד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם, כי במידה וראש הממשלה שוכנע כי התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, שר התקשורת יהיה רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה להורות על פעולות למניעת או הפסקת פעילות של ערוץ זר, לרבות סגירת משרדי הערוץ הנמצאים בישראל. הוראה זו תינתן לאחר שתוצג בפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית אחת לפחות מגורמי הביטחון; ובלבד שטרם אישורה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה, יוצגו בפניה חוות הדעת מטעם גורמי הביטחון. עוד נקבע כי תוקף הוראות אלו יהיה למשך ארבעים וחמישה ימים, לצד אפשרות להאריך תקופה זו לתקופה זהה לכל היותר בכל פעם, בכפוף, בין היתר, להצגת חוות דעת מקצועית כאמור. כמו כן, נקבע כי הוראה של שר התקשורת כאמור, ובפרט הארכתה, תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי לטובת ביקורת שיפוטית, במסגרתה יחליט האם לשנותה. במסגרת התיקון הראשון לחוק, הוארכה הוראת השעה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024). במסגרת תיקון מספר 2, הוארך תוקפה של הוראת השעה בעניין מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה עד ליום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025). בנוסף, נקבע כי תוקף הוראותיו של שר התקשורת הקבועות בחוק, יוארך מתקופה מרבית של 45 לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובהתאם לכך תעשה גם כל הארכה נוספת. כעת, במסגרת תיקון מספר 3, הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום י' בכסלו התשפ"ו (30 בנובמבר 2025).

החוק מאריך את הוראת השעה הקובעת שתקופת המאסר המרבית שאותה ניתן לשאת בעבודות שירות היא תשעה חודשים ולא שישה חודשי מאסר, לתקופה של שלוש שנים נוספות.

החוק מטיל חובה על תאגיד בנקאי למסור הודעה ללקוחותיו שהם יחידים על יתרת הזכות בחשבון העובר ושב שלהם, אם הצטברה בחשבון, במשך תקופה רצופה של רבעון קלנדרי לפחות, יתרת זכות בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים. בהודעה שתימסר ללקוח יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע אודות חלופות השקעה אחרות שעשויות להשיא ללקוח תשואה גבוהה יותר לעומת הותרת הסכום ביתרת חשבון העובר ושב. לעניין סכום יתרת הזכות הנקוב בחוק כאמור, החוק מסמיך את שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות בצו את הסכום האמור. החוק קובע כי הודעה על יתרת זכות כאמור תימסר ללקוח בתחילת כל רבעון, אך במשך תקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של החוק, ההודעה תימסר בתחילת כל חודש לגבי החודש הקודם. בתום תקופת הוראת השעה, נגיד בנק ישראל יהיה רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי ההודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר מאשר אחת לרבעון. בנוגע לאופן מסירת ההודעה ללקוח, נקבע כי ברירת המחדל היא מסירה בכתב באופן מיידי ונגיש (כמו למשל באמצעות מסרון), אלא אם כן הלקוח ביקש לקבל את ההודעות בדרך אחרת, וכן נקבע כי ההודעה תימסר ללקוח באופן שבו התאגיד הבנקאי שולח לו הודעות, כפי שהוסכם ביניהם. במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי שהלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה (כמו למשל לקוח שהוא בעל "טלפון כשר"), תימסר ללקוח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה. עוד נקבע, כי המפקח על הבנקים בבנק ישראל רשאי לקבוע, במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין ההודעה שתימסר ללקוח, אם ראה כי הדבר נדרש. בהוראות כאמור רשאי המפקח לקבוע הוראות לעניין חובת ההפניה למידע אודות חלופות השקעה, ובין היתר חובת הפניה להשקעה בגופים פיננסיים אחרים. לעניין אכיפת הוראות החוק, נקבע כי המפקח על הבנקים מוסמך להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים על תאגיד בנקאי שלא שלח ללקוחותיו הודעה כאמור על יתרת זכות בחשבונותיהם, או ששלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות החוק. החוק ייכנס לתוקף ב-21.11.2025, כלומר בתום שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.

החוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, קבע הפחתת שכר לעובדי המגזר הציבורי בשיעור של 3.307% מחודש אפריל 2025 עד דצמבר 2025, והפחתה בשיעור של 1.2% במהלך שנת 2026, אלא אם כן נקבעה הפחתה אחרת בהסכם קיבוצי שנחתם עד חודש מרץ 2025 ואושר על ידי שר האוצר או הממונה על השכר. חוק זה מאריך את התקופה שנקבעה לחתימה על הסכם קיבוצי כאמור עד 30.6.2025. יובהר כי על אף הארכת התקופה לחתימה, הסכם כאמור יכול לשנות את הפחתת השכר המתחייבת לפי החוק בתקופה שמתחילת התקופה הקובעת הראשונה, ובלבד שההפחתה לפי ההסכם תואמת את תכליתו של החוק ואת שיעורי ההפחתה הקבועים בו.

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, נחקק כהוראת שעה, במסגרתה נקבע כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך לכך, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; זאת, בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האסירים מעבר לתקן הכליאה, שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951 ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, נקבע כי הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות מסוימות, לרבות עבירות ביטחון או כאלו שיש לגביהן חזקת מסוכנות, וכי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה. במסגרת התיקון הראשון הוארכה הוראת השעה לתקופה של חמישה חודשים, עד ליום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024), ובתיקון השני הוארכה עד ליום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025). במסגרת התיקון השלישי, הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

החוק קובע שהחל מ-1.12.2025, בנק ששווי נכסיו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל יהיה חייב לאפשר ללקוחות כל הבנקים לפתוח אצלו פיקדון במטבע ישראלי, מבלי להתנות זאת בפתיחת חשבון עובר ושב בבנק. לפי החוק, אפשרות זו מותנית בכך שהכספים יופקדו בפיקדון באמצעות חשבון במערכת סגורה, שניתן להפקיד בו רק כספים מחשבון של בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, וכן להעביר אותם בחזרה רק לחשבון ממנו הועברו, וכן בהתאם לתנאים שקבע נגיד בנק ישראל בצו לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, החוק אוסר על בנק להפעיל השפעה בלתי הוגנת על הלקוח בכל עניין הקשור בפתיחת פיקדון כאמור בבנק אחר. כדי להקל על הליך הפקדת הכספים בפיקדון בבנק אחר, החוק מאפשר ללקוח לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים לנהל עבורו את ההליכים הנדרשים לשם כך. המפקח על הבנקים יהיה רשאי להחיל את הוראות החוק גם על הפקדת כספים בפיקדונות במטבע חוץ. עוד קובע החוק כי המפקח על הבנקים יפרסם את מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה. כמו כן, המפקח על הבנקים יעביר לוועדת הכלכלה של הכנסת דיווח שנתי, החל משנת 2027 ולמשך 3 שנים, על יישום הוראות חוק זה.

ההסדר החוקתי של ממשלת חילופים נחקק בכנסת העשרים ושלוש, נוכח האתגרים השונים שהמדינה עמדה בהם באותה העת. עתה, נוכח הקשיים שהסדר ייחודי זה עורר, חוק היסוד מבטל את הסעיפים בחוק יסוד: הממשלה, הקובעים את ההסדר החוקתי האמור, ובמקביל עורך תיקוני התאמה בסעיפים השונים בחוק היסוד שמתייחסים להסדר האמור. על פי חוק היסוד ההסדר יבוטל החל מתחילת כהונת הכנסת ה–26.

כתיקון משלים לביטול הסדר ממשלת החילופים בחוק-יסוד: הממשלה, חוק זה מבטל את הסעיפים אשר מתייחסים להסדר של ממשלת חילופים בחוק הממשלה, התשס"א–2001.

החוק מאריך לתקופה קצרה הוראת שעה שמאפשרת לחייבים לבקש צו שיפוטי ל"עיכוב הליכים" לצורך גיבוש הסדר חוב. הוראת השעה פקעה ביום ה-17.03.2025. החוק מאריך את הוראת השעה עד ליום 31.07.2025 ומאפשר לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה, להאריך אותה בתקופה של עד 6 חודשים נוספים.

החוק קובע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025 יעמוד על 755,906,699,000 שקלים חדשים המורכב מתקציב רגיל בסך 547,406,561,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 208,500,138,000 שקלים חדשים, כי תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה יעמוד על 84,593,530,000 שקלים חדשים, וכי שיא כוח האדם יעמוד על 100,964 משרות.

החוק קובע שורת תיקונים בחוק התכנון והבנייה. ראשית, הארכת הפטור מהיטל השבחה למיתקנים פוטו וולטאים שמיועדים לשימוש עצמי בחמש שנים, כמו כן קובע החוק פטור מהיטל השבחה לאותה תקופת זמן למיתקנים לאגירת אנרגיה שהם חלק מהמתקן הפוטו וולטאי וכן פטור מלא או חלקי מהיטל השבחה, לפי שיקול דעתה של הרשות המקומית למתקן אגירת אנרגיה גדול או שאינו חלק ממתקן פוטו וולטאי. בנוסף, החוק מאריך את הפטור למתקנים פוטו וולטאים שאינם לשימוש עצמי עד לסוף שנת 2028. שנית, הוספת שימוש אפשרי לכספי היטל השבחה לטובת תחזוקה ארוכת טווח של נכסים ציבוריים שבבעלות רשות מקומית בתנאים הקבועים בחוק. שלישית, מתן סמכות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה לתת הקלה מתוכנית לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הבקשה להקלה, להגדיל בתכנית שטח כולל מותר לבנייה במגרש שאין בו מבנים הטעונים חיזוק, או במגרש שמיועד למגורים- אם חלפו חמש שנים מיום שאושרה תכנית שחלה על המגרש. לאשר בתכנית כל דבר שיכלה ועדה מקומית לאשר כהקלה, לרבות לפי משטר ההקלות הקודם. רביעית, הרחבת הסמכות המקבילה של רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות לדון בסוגים נוספים של בקשות להיתרים לתשתיות לאומיות (מיזמי תשתית חיוניים, תשתית לאומית ע"פ תמ"א ללא תשריט, ושמונה היתרים לקווי תשתית תת קרקעיים למים) והרחבת הסמכות השיניונית במקרים בהם רשות הרישוי המקומית החלה טיפול בבקשה להיתר, אך לא סיימה אותו בחלוף התקופה שנקבעה בחוק. כן, קיצור הזמנים בהעברת בקשה להיתר מרשות רישוי מקומית לרשות רישוי ארצית במקרים בהם קיימת אפשרות להעביר את הבקשה, והחלפת רשות הרישוי המחוזית הפועלת בשטחים גליליים כך שההיתרים בשטחים אלה יינתנו על ידי רשות רישוי ארצית.

התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.

בפקודת הרופאים, בחוק הפסיכולוגים, בפקודת רופאי השיניים, בפקודת הרוקחים בחוק העובדים הסוציאליים, ובחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, נכללה מחלת נפש בהגדרה "מחלה מסכנת", כאשר בחלק מחיקוקים אלה היא אף נכללה בהגדרה האמורה ללא תלות בשאלת השפעתה על היכולת לעסוק במקצוע או על סכנה אפשרית לבריאות האנשים שבטיפולו של בעל המקצוע. חוק זה מתקן את החיקוקים האמורים ומתאים אותם לרוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהוראותיו, בכך שהוא מוחק את ההגדרה "מחלה מסכנת" ואת האזכורים שלה, ומתקן בהתאמה את ההוראות הנוגעות לסמכויות הנתונות לגורמי הרישוי לעניין בדיקת כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע. כך, שבין היתר, אם לגורם הרישוי יש חשש סביר כי למבקש רישיון לעסוק במקצועות המוסדרים בחיקוקים אלה, יש כושר לקוי, לרבות עקב מחלה, העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק במקצוע לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות אנשים שבטיפולו, הוא רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה. בדומה לכך, גורם הרישוי רשאי לדרוש מבעל מקצוע להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה אם ראה שיש לו כושר לקוי כאמור. כמו כן, החוק מתקן את הרכב הוועדות הרפואיות הבודקות את כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון או של בעלי מקצוע, במקרים שבהם הם נדרשים כאמור להתייצב לפני ועדה כזו לשם בדיקה, ומוחק את ההוראה המתייחסת להרכב מיוחד במקרה של בדיקת כושר נפשי. כמו כן, החוק מתקן את הרכב הוועדות הרפואיות כך שהוא כולל שני רופאים מומחים ונציג שהוא בעל אותו מקצוע שלגביו דנים. לבסוף, החוק מתקן את חוק אומנה לילדים, שבו נקבע כי אחד התנאים לקבלת רישיון אומנה הוא שאין למבקש או לכל אדם המתגורר עימו לקות נפשית, מגבלה או מחלה שיש בהן כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי, ומוחק את ההתייחסות המפורשת ללקות נפשית, כך שתנאי זה מתייחס לכל לקות שיש בה כדי לפגוע כאמור. יובהר כי אין בחוק זה כדי לגרוע מהסמכות הנתונה לפי חיקוקים אלה לגורמי הרישוי לבחון את כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע.

חוק זה קובע את הקמתה של הרשות הלאומית למאבק בעוני, שתפעל לצמצום העוני, למניעת העמקתו ולחילוץ אנשים מעוני. הרשות תוקם במשרד הרווחה והביטחון החברתי, והיא תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה. כמו כן, נקבע כי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים יתייעצו עם הרשות בעניינים שנוגעים למאבק בעוני ומניעתו. חוק זה קובע את תפקידי הרשות, ובהן: גיבוש תוכנית לאומית רב שנתית ותוכניות שנתיות למאבק בעוני ולמניעת עוני, פיקוח על הגורמים החייבים בביצוע התוכניות, ייעוץ לממשלה בגיבוש מדיניות בתחומי פעילות הרשות, תיאום בין משרדי הממשלה ובינם לבין רשויות מקומיות בתחום המאבק בעוני. עוד נקבע כי במידת הצורך הרשות תעזור לממשלה ולרשויות מקומיות במתן סיוע לחלוקת מזון לאוכלוסיות הזקוקות לכך, וכן למניעת עוני אצל אוכלוסיות שנמצאות בסיכון לעוני. תפקיד נוסף של הרשות הוא להציע חקיקה בתחומי פעולתה, וכן להגיש חוות דעת על הצעות חוק והצעות לחקיקת משנה שנוגעות לתחומי פעולתה, אשר במסגרתן היא תציג השפעות אפשריות שיש לחקיקה המוצעת על המאבק בעוני. חוק זה קובע כי שר הרווחה והביטחון החברתי ימנה לרשות מועצה בת 29 חברים שיהיו בה נציגי הממשלה ונציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחומי הפעולה של הרשות, ובהם לפחות נציג אחד עם ניסיון חיים בעוני. המועצה תתווה את מדיניות הרשות, תנחה את מנהל הרשות במילוי תפקידו, תאשר את התוכנית הלאומית הרב שנתית ואת התוכניות השנתיות, וכן תדון בהצעת התקציב של הרשות ובדין וחשבון על פעולותיה שתגיש הרשות. במסגרת הרשות יוקם גם מרכז לאומי למידע ומחקר שיאסוף מידע, יעבד נתונים ויערוך השוואות בינלאומיות בתחום העוני ובתחומי פעולתה של הרשות. מחקריו של המרכז יבוצעו בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי. תקציב הרשות יוגש לאישור מנכ"ל משרד הרווחה בכל שנה והוא ייקבע במסגרת חוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי.

חוק זה קובע כי הורים, בני זוג, אחים וילדים של חטוף ששוחרר (להלן - בני משפחה) יהיו זכאים למשך שלוש שנים מיום שחרורו של החטוף להטבות הנוגעות לשיקום תעסוקתי ולהטבות רפואיות, בשווי הגבוה ביותר הניתן להורה שכול לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, וכן לסיוע במימון לימודים או הכשרה מקצועית, בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון כפי שקבעה המל"ג, אף אם הלימודים הם לא מהסוג המגיע לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. כמו כן בני המשפחה כאמור יהיו זכאים למשך ארבע שנים מיום השחרור להטבות פסיכו-סוציאליות. הטבות בתחומים אלה שקיבל בן משפחה בזמן שהותו של החטוף ששוחרר בשבי יבואו על חשבון אותה הטבה שניתנת לפי חוק זה. הטבות אלה יחולו גם על בני משפחה של מי שהיה חטוף ביום 7.10.23 וגופתו הושבה, וגם הן יבואו על חשבון אותן הטבות שקיבל בן המשפחה בזמן השהות של החטוף בשבי או על חשבון אותן זכאויות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. נוסף על כך, נקבע כי ועדת החריגים להטבות שהוקמה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה תוכל לקבוע הגדלה של סכומי ההטבות, ולאשר, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, מימון שירותים והחזר הוצאות לצרכים נוספים של בני המשפחה בסכום שלא יעלה על כ-65 אלף שקלים, אם הם נובעים מהחטיפה וקשורים אליה ומיועדים לשיקום מבקש ההטבה. חוק זה מתקן גם את חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, וקובע תוספת בסך 13,500 שקלים למענק הרבעוני שישולם להורה של החטוף אם להורה אין בן זוג שגם הוא הורה של חטוף, כלומר כשהורי החטוף גרושים או פרודים. תוספת זו תינתן רק אם החלק במענק שההורה היה זכאי לו לפני התוספת היה נמוך מ-45,000 שקלים, למשל כאשר נוסף להורים הפרודים יש לחטוף בן זוג הזכאי לחלק מאותו מענק. עוד נקבעה תוספת של 3,000 שקלים למענק הרבעוני המשולם לאחים וילדים של חטופים שמלאו להם 18 שנים, ואם האח או הילד הוא בעצמו הורה לילד סכום התוספת יהיה 4,500 שקלים. התוספות האמורות למענקים ישולמו רטרואקטיבית מיום ה-7.10.23. מי שהיה זכאי למענק רבעוני טרם שחרורו של החטוף יהיה זכאי באופן חד פעמי לתוספת מענק לשם התארגנות שסכומה משתנה לפי המועד שבו החטוף שוחרר במהלך הרבעון. למענק התארגנות כאמור יהיו זכאים גם ילד אח אחות, שמלאו להם 18 שנים, של מי שהיה חטוף ביום 7.10.23 וגופתו הושבה, בהתאם למועד ההבאה לקבורה.

במסגרת החוק נקבעו הסדרים להיערכות ולקיום אירוע ההילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון שיתקיים בל"ג בעומר, כהוראת שעה עד ליום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025). במסגרת זאת, נקבע כי יתקיים אירוע הדלקה אחד בלבד, שיכלול שני מתקני הדלקה, לצד אפשרות לקיום אירועים נוספים ובלבד שניתן לכך היתר על ידי השר לירושלים ומסורת ישראל לאחר שנוכח לדעת לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה שהתקיימו מספר תנאים שניתנו מטעם גורמים שונים, לרבות משטרת ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה. בנוסף נקבע כי השר יקבע בצו הגבלה על כניסה ושהייה במתחם מירון כולו – כך ששהייה במתחם תחייב החזקה של היתר שהייה שיינתן על ידו ויכלול את המתחם אליו הוא רשאי להיכנס ואת משך תוקפו. כמו כן, כניסה למתחם מירון תתאפשר, בין היתר, גם למי שמשכנו במירון, הנדרש להגיע למתחם לשם עבודתו או מילוי תפקידו ולשם סיוע לאדם עם קושי ובכלל זה אדם עם מוגבלות וקטין. מעבר לכך, נקבע כי הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם בכל רגע נתון בזמן ההילולה, ולספירת המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי ובאירוע נוסף. הגעה אל מתחם מירון במהלך ההילולה תיעשה אך באמצעות תחבורה ציבורית וכרטיסי נסיעה שהונפקו לטובת זאת, למעט בחריגים המנויים בחוק. לצד זאת, לשם אכיפת הוראות חוק זה, ניתנו לשוטר מספר סמכויות, לרבות מניעת כניסה של אדם או רכב לאחד מהמתחמים והוצאתם אף תוך שימוש בכוח סביר, להורות על הפסקת אירוע הדלקה במקרה בו מספר השוהים עולה על המספר שנקבע. כמו כן, נקבע קנס על מי ששוהה במתחם בניגוד להגבלות הכניסה אליו ובפרט ללא היתר כניסה ושהייה ועל מי שעורך אירוע הדלקה או אירוע נוסף ללא אישור. כמו כן, ראש שירות ההתגוננות האזרחית יהיה רשאי לקבוע הוראות, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון וכן מגבלות לעניין מספר השוהים במתחם.

התיקון מאריך עד ל-15.6.2025 את תוקף הוראת השעה הפוטרת את כלל הערוצים המסחריים ותחנות הרדיו האזוריות מתשלום בעד הפצתם באמצעות מערך עידן פלוס, ומחייבת גם ערוצים זעירים וזעירים ייעודיים להיות מופצים באמצעותו. לפי התיקון, בתקופת הוראת השעה ימומן המערך בידי הערוצים הציבוריים המופצים באמצעותו (תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת), ובאופן מוגבל גם מתקציב המדינה. כמו כן, בתקופת הוראת השעה, הערוצים הזעירים והזעירים-ייעודיים פטורים מהחובה להסכים לתת, ללא תמורה, את שידוריהם באינטרנט לספקי תכנים רשומים (שהם גופים שפעילותם העיקרית היא שידור באינטרנט של תכנים לציבור בישראל, ורשומים במרשם שמנהלת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין). לשם חיסכון בעלויות ההפצה, החוק קובע כי החל מה-31.1.2025 ועד תום תקופת הוראת השעה, הפצת השידורים באמצעות המערך תיעשה באמצעות מרבב אחד בלבד, ולא יופצו באמצעותו שידורי טלוויזיה ורדיו אלא אם כן קיימת קיבולת פנויה להפצתם, וכן לא יופצו שידורים בטכנולוגיית חדות גבוהה אלא אם כן קיימת קיבולת פנויה להפצתם בטכנולוגיה זו במסגרת אותו מרבב. בנוסף, וכדי לאפשר לממשלה לגבש הסדר חדש לעניין מערך עידן פלוס, התיקון מסמיך את שר התקשורת להאריך בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 4.5 חודשים נוספים, ובלבד שהתקיימו שני תנאים: האחד, ששר התקשורת הגיש לוועדת הכלכלה, עד ל-29.5.2025, חוות דעת כלכלית בעניין חובת הפצה במערך עידן פלוס ובעניין חובת העברת שידוריהם של ערוצים מסחריים על ידי ספקי תכנים רשומים; השני, שעד 15.6.2025 אושרה בקריאה הראשונה הצעת חוק ממשלתית העוסקת בהפצת שידורים במערך עידן פלוס, וכן בהפצת שידורי טלוויזיה באמצעות האינטרנט. מאחר שהוראת השעה פקעה ב-31.1.2025, החוק קובע כי תחילתו של התיקון ב-1.2.2025.

החוק קובע את חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי שהממשלה תפעל לשיקומו הנרחב. לפי החוק, "חבל התקומה" כולל את שדרות ואת היישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, שנמצאים בטווח של עד 7 ק"מ מרצועת עזה, בהתאם לרשימת היישובים שבתוספת הראשונה. השיקום הנרחב כולל פעולות בכלל תחומי החיים שיינקטו לטובת יישובי החבל ותושביו, ובכלל זה מתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה בפיתוח. זאת, במטרה להביא לחזרה מלאה, מהירה ומיטבית לשגרה בחבל התקומה, לקידום הצמיחה בו, עידוד גידול דמוגרפי בתחומו וחיזוק החוסן של תושביו. תוקף ההוראות הנוגעות לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי הוא לשבע שנים מיום תחילת החוק. בנוסף, החוק מעגן את תפקידיה וסמכויותיה של מינהלת תקומה, שהיא יחידת סמך ממשלתית שהוקמה לפי החלטת הממשלה ופועלת באופן ייעודי לטובת חבל התקומה החל מחודש אוקטובר 2023. בין השאר, המינהלת תפעל לגיבוש מדיניות לשיקום הנרחב של חבל התקומה בשיתוף משרדי הממשלה ויישומה באמצעותה, או באמצעות משרדי הממשלה הנוגעים לעניין בהתאם לסמכויותיהם ובכפוף להסכמתם. החוק קובע כי תקציב מינהלת תקומה ייקבע בתחום פעולה נפרד וכי ראש המינהלת יהיה הממונה על ביצוע התקציב. תקופת פעילותה של מינהלת תקומה תהיה למשך 5 שנים, אך השר שנקבע בחוק כממונה על ביצועו יהיה רשאי, באישור הממשלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך בצו את פעילות המינהלת בתקופות נוספות שלא יעלו על שש שנים בסך הכול, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם יישום מטרות החוק. נוסף על שיקומו הנרחב של חבל התקומה, החוק כולל פרק נפרד שעניינו סיוע ליישובים הסמוכים לחבל התקומה, שנפגעו במתקפת ה-7 באוקטובר. לפי החוק, הממשלה תקבע בהחלטתה, בתוך 14 ימים מיום פרסום החוק ברשומות (להלן – יום התחילה), את רשימת היישובים או האזורים שיהיו זכאים לסיוע ואת אמות המידה להכללתם ברשימה זו. בהתאם להחלטת הממשלה, יקבע ראש הממשלה או השר שיוסמך כממונה על הפרק האמור, בצו, את רשימת היישובים במסגרת התוספת השנייה לחוק. כמו כן, הממשלה תקבע, בתוך 3 חודשים מיום התחילה, את פעולות הסיוע שיבצעו משרדי הממשלה לטובת היישובים או האזורים כאמור, בהתאם לצורכיהם, למאפייניהם הייחודיים ולרמת הפגיעה בהם בשל מתקפת ה-7 באוקטובר.

חוק זה קובע כי החובה להציב מכשיר החייאה במקום ציבורי ולדאוג לתקינותו תחול גם לגבי רכבת ארצית המשמשת להסעת נוסעים, וכן לגבי תחנת רכבת מקומית הנמצאת בתוך מבנה סגור.

בחוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, התשנ"ח–1998, יתווספו הוראות כך שבכל שנה, ב-ד' באדר, יום פטירתו של מנחם בגין, יקויים יום ציון לזכרו. במהלך היום יתקיימו ארועי זכרון והנצחה. במחנות צה"ל יוקדש זמן להנצחת זכרו וללימוד פועלו בהתאם להחלטת הרמטכ"ל, ובבתי הספר יוקדש זמן לכך ככל ששר החינוך יחליט על כך.

התיקון לחוק קובע הסדר חדש לעניין תעריפי מים המסופקים לחקלאות. לפי התיקון, תעריפים לקולחים המסופקים לחקלאות, הנקבעים על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת רשות המים), ייקבעו ללא התחשבות בעלות טיהור המים עד לרמת איכות המאפשרת שימוש להשקיה לחקלאות, וכן ללא התחשבות בעלות הטיפול בשפכים אם היה נדרש לפנותם לנחל או לים. בנוסף, התיקון מסמיך את מועצת רשות המים לקבוע בכללים תעריפים למים שפירים המסופקים לחקלאות, לפי העלות הממוצעת של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים לחקלאות (להלן – העלות הממוצעת). עוד נקבע כי באזורים שבהם אין חלופה מלאה לשימוש במים שפירים, כלומר שלא ניתן להשתמש בהם במים נחותים (קולחים או מים מליחים) באופן חלקי או מלא, תקבע מועצת רשות המים את התעריפים למים שפירים כאמור כשיעור מהעלות הממוצעת, בהתאם ליחס בין המים הנחותים הזמינים לשימוש לחקלאות לבין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור. בתום 3 שנים מתחילת התיקון, מועצת רשות המים, תהיה רשאית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע שבאזורים שאין בהם חלופה מלאה לשימוש במים שפירים, התעריפים ייקבעו שלא לפי היחס כאמור. כמו כן, לשם יישום הסכמות בין הממשלה לארגוני החקלאים, נקבע שבמהלך תקופה שלא תעלה על 5 שנים מתחילתו של התיקון, תדרג מועצת רשות המים את התעריפים לדמי המים המסופקים לחקלאות בשיעורים כפי שתקבע, כך שבתום התקופה האמורה ייקבעו התעריפים למים המסופקים לחקלאות (קולחים ושפירים) בהתאם לעקרונות שעוגנו בתיקון. כמו כן, נקבע שבתקופה של 10 שנים מיום תחילת התיקון, תפעל הרשות הממשלתית למים ולביוב ליישום תוכנית אב למשק הקולחים שתאשר מועצת רשות המים, שבמסגרתה בעלי רישיונות להספקת מים יבצעו את עבודות התשתית הנדרשות להולכה והספקה של קולחים לחקלאות. תוכנית האב תמומן בהשתתפות אוצר המדינה. עלות תוכנית האב לא תושת על צרכני מים שאינם צרכנים למטרות חקלאות, למעט עלויות להקמת תשתית הולכה ואיגום של קולחים בין אזורים שונים. נוסף על כך, התיקון כולל שינויים בנושאים אחרים שאינם קשורים בהכרח לתעריפי מים לחקלאות: ראשית, התיקון לחוק משנה את מועדי עדכון של כלל תעריפי המים הנקבעים מכוח החוק (לא רק את תעריפי המים המסופקים לחקלאות). לפי התיקון, תעריפי המים, המתעדכנים לפי שיעור השינוי בסל מדדים המפורט בחוק, יתעדכנו אחת לשנה ולא אחת לחצי שנה כפי שקבע החוק טרם התיקון. ואולם, אם בתום חצי שנה ממועד העדכון האחרון של תעריפי המים, שיעור השינוי בסל המדדים יגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לפי השינוי האמור, אלא אם כן מועצת רשות המים קבעה אחרת בכללים. שנית, נקבע כי בית משפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי יהיה לדון בעתירות נגד החלטות מנהל רשות המים במחלוקות בין בעלי רישיונות לפי החוק ובין חברת "מקורות" (שהיא רשות המים הארצית), באשר לתעריפי המים, לחיובים ולמדידות לפי החוק. שלישית, נקבע כי בית המשפט שדן בהליך שמתנהל בין בעל רישיון ובין חברת "מקורות" בעניין חיוב לפי החוק, יהיה רשאי לקבוע שלא תומצא לבעל הרישיון דרישה לגביית החוב שבמחלוקת לפי פקודת המסים (גבייה), וכן להתנות אי נקיטה של פעולות גבייה לפי הפקודה האמורה בהפקדת ערובה על ידי בעל הרישיון. רביעית, התיקון קובע שאם הפסיק לכהן נציג ציבור במועצת רשות המים, הממשלה תפעל למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהקדם האפשרי. כמו כן, נקבע שקיום מועצת רשות המים, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונת נציג הציבור כאמור, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

התיקון קובע כי ספק שירות טלפוניה רשאי להעביר למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית או למוקד לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, לבקשת המוקד האמור, את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות לאותו מוקד. מוקדי החירום שיהיו רשאים לקבל את המידע האמור הם מוקדי החירום שנקבעו בתקנות שהתקין שר התקשורת, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי. עוד נקבע כי המידע שנמסר כאמור יאובטח לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, וישמש את מוקד החירום רק לצורך פנייה למשטרת ישראל במקרה של חשש לשלום הפונה למוקד. לאחר תום הצורך במידע האמור, ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר קבלת המידע, המידע יימחק על ידי מי שקיבל אותו. בנוסף, התיקון קובע כי רשימת מוקדי החירום כאמור, וכל שינוי בה, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

התיקון קובע כי עוסק המקבל תשלום באמצעות כרטיס חיוב, ובכלל זה כרטיס אשראי, לא יתנה תשלום כאמור בסכום רכישה מינימלי. עוד קובע התיקון כי שר הכלכלה והתעשייה, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להחיל את האיסור על אמצעי תשלום נוספים. בשל הפרת הוראה זו, התיקון מסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עוסק שהוא תאגיד עיצום כספי בסכום העומד היום על 22,530 שקלים חדשים, ואם העוסק הוא יחיד - בסכום העומד היום על 7,170 שקלים חדשים.

החוק קובע כי על מדי התחרות של ספורטאי הישגי המייצג את מדינת ישראל בתחרות בין לאומית רשמית יופיע דגל המדינה. ואולם, שר התרבות והספורט רשאי לקבוע שחובה זו לא תחול על ענפי ספורט מסויימים, וכן הוא רשאי לקבוע נוהל לפיו הוראות החוק לא יחולו במקרים מסוימים, בשל נסיבות מיוחדות, לדוגמה נסיבות ביטחוניות.

החוק מבטל את האפשרות של מועמד לראשות מועצה אזורית לקבל תרומה מישוב שיתופי הנמצא בתחום המועצה האזורית שבה הוא מועמד. תחילתו של החוק שישה חודשים ממועד פרסומו.

התיקון לחוק קובע כי החוק יהפוך מהוראת שעה להוראה קבועה. בנוסף, נקבע כי התקופה שעל עובד להיות מועסק במקום עבודתו בתכוף לגיל חובת הפרישה כתנאי לזכאותו תקוצר, והיא תעמוד על חמש שנים לפני גיל פרישת החובה, במקום שבע שנים. כמו כן, נקבע, כי רשימת החריגים שהחוק לא חל בעניינם תכלול גם את מאבטחי הרשות להגנה על עדים. עוד נקבע, כי השר לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה יפעל להביא לידיעתם של הורים שילדם נפטר את זכויותיהם לפי חוק זה, וכי אם במסגרת סמכותו להתקין תקנות לביצוע החוק, יותקנו תקנות העוסקות ביחסי עבודה, הן יהיו טעונות גם את הסכמתו של שר העבודה.

חוק זה מרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות היום בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור: נקבע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור המוגדרת בחוק זה, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות לאחר שהורשע בעבירת ביטחון, כלומר עבירת טרור חמורה, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית שבה הורשע בבית משפט צבאי. שלילת הגמלאות תחול גם לעניין תוספות המשולמות בעד תלויים באותו אדם. נוסף על כך, לא יינתנו בשל מותו של אותו אדם זכויות בעת פטירתו לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כגון לעניין הובלת נפטרים, ואם נדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור - לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. כמו כן, נקבע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחד שיקבל את הגמלה עבור הילד. עוד נקבע כי תישלל גמלת הבטחת הכנסה ממי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור, והוא לא ייחשב כבן זוג לעניין חישוב סכום גמלת הבטחת הכנסה של בן זוגו, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בן זוגו לא ייחשב כהורה עצמאי לעניין זה. הוראות כאמור לעניין שלילת גמלת הבטחת הכנסה והגבלת המעמד לעניין חישוב הגמלה לבן הזוג של המורשע יחולו גם לגבי מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות בשל עבירת ביטחון, ושוחרר לפני תום המאסר שהיה אמור לרצות בנסיבות של שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, לגבי פרק הזמן שעד תום תקופת המאסר שנגזרה עליו, ונקבע כי גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לבני הזוג לא תשולם למורשע בכל מקרה, גם לאחר שחרורו. תחילתו של חוק זה ב1.5.2025, והוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום התחילה, אך גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את הוראות חוק זה, נקבעו כמה מנגנוני עזר שיאפשרו את קבלת המידע על מי שהורשע או נדון למאסר בעבירות כאמור, ובין השאר נקבע כי ועדת השחרורים המיוחדת הפועלת מכוח חוק המאבק בטרור תקבע האם עבירות רצח וניסיון רצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור הן מעשה טרור לעניין חוק זה וכן נקבע כי אם מי שנשללה ממנו גמלה או עוכבה לפי חוק זה הוא אזרח או תושב ישראל שעמד לדין בבית משפט צבאי בשל עבירה שנכללת בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", הוא יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות.

החוק קובע כי ניתן להגיש בקשות מקוונות להנפקת תעודות זהות בלבד, בלא צורך בהתייצבות בלשכות רשות האוכלוסין, למי שטביעות אצבעותיו נאגרו במאגר הביומטרי הלאומי, בכפוף לתנאים המפורטים בחוק זה. נקבע כי השירות יינתן רק למי שמגיש את הבקשה כשהוא בגבולות מדינת ישראל. כמו כן, נקבע כי תעודות הזהות שיונפקו באמצעות הגשת בקשות מקוונות יהיו בתוקף ל-5 שנים בלבד. ההסדר עוגן בהוראת שעה שתקפה למשך שנה, עם אפשרות להאריכה לתקופה של עד שנה נוספת.

סעיף 27א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – החוק), קבע קודם לחקיקת החוק כי אפוטרופסותו של הורה תישלל באופן אוטומטי אם הורשע בעבירות רצח או ניסיון לרצח כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו, או אם הורשע בעבירת אינוס באחד מילדיו. תיקון מס' 22 מרחיב את העבירות שעליהן יחול ההסדר כך שיחול גם על עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שבוצעה על ידי הורה כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו. כך שגם בעבירה זו תישלל האפוטרופסות של ההורה באופן אוטומטי. יחד עם זאת, נקבע כי בעבירה זו האפוטרופסות תישלל באופן אוטומטי כאמור רק לאחר הרשעה, ולא תהיה שלילה אוטומטית זמנית בעת הגשת כתב אישום, כפי שקיים לעניין העבירות המנויות כבר בהסדר הקיים. בנוסף, נקבע תיקון מבהיר בחוק – מאז חקיקתו של סעיף 27א האמור, אירעו מקרים שבהם הורה שאפוטרופסותו נשללה ניסה לטעון לזכויות הוריות שונות, ובהן הזכות להשיב בהליכים שונים בעניין הקטין והזכות לקשר בינו ובין הקטין. משכך, ובמטרה למנוע התדיינויות מיותרות בעניין זה, נקבע במפורש שהורה שאפוטרופסותו נשללה לא יהיה משיב בבקשה בעניינו של ילדו הקטין וכי במקרה שהוא מגיש בקשה, היא תוגש בצירוף ראיות לכאורה המעידות על כך שבירור הבקשה נדרש לטובת הקטין ושחל שינוי נסיבות המצדיק את בירור הבקשה. הבקשה תידון אחרי שבית המשפט מצא שהוגשו ראיות אלה והוא רשאי למחוק את הבקשה על הסף גם ללא תגובת המשיב.

תיקון חוק משלים לחוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. בחוק נקבע כי ככלל, לא ימונה שופט שטרם מלאו לו 55 שנים לבית המשפט העליון, אלא אם הוועדה לבחירת שופטים בחרה בו על דעת כל חבריה. בנוסף, נקבע כי שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית המשפט המחוזי, בשל החשש שימונו לבית המשפט העליון מספר רב של שופטים שאין להם ניסיון בתחומים מגוונים הרלוונטיים לעיסוקם. זאת ועוד, בשל העובדה שנציגי הציבור וחברי הכנסת החברים בוועדה, נבחרים על ידי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, נקבעו בחוק הוראות משלימות להסדרת המצבים בהם שינויים קואליציוניים יובילו לבחירה חדשה של חברי הוועדה. כמו כן, נקבע כי הגמול שיקבלו נציגי הציבור המשמשים כחברים בוועדה לבחירת שופטים, ייקבע בתקנות של שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

תיקון חוק היסוד קובע כי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין, יבחרו סיעות הקואליציה וסיעות האופוזיציה, כל אחת בנפרד, שני נציגי ציבור שהם משפטנים שכשירים להתמנות לשופט בית המשפט העליון. בנוסף, תיקון חוק היסוד מעגן את הנוהג לפיו מקרב שני נציגי הכנסת בוועדה, אחד יהיה מסיעות הקואליציה והשני מסיעות האופוזיציה, וכי כל אחד מהם ייבחר על ידי אותן סיעות. הנציגות של הרשות השופטת ושל הממשלה בוועדה לא תשתנה ותורכב משלושה שופטים ושני שרים. כמו כן, בחוק היסוד נקבעו הוראות מיוחדות למצב שבו סיעות הקואליציה מונות יותר מ-80 חברי כנסת. זאת ועוד, חוק היסוד מסדיר כי בתקופת בחירות, או בתקופה שלאחר שהממשלה התפטרה, לא תבחר הוועדה השופטים, וכי החלטות אחרות של הוועדה יתקבלו על דעת כל חבריה. באשר לסדרי עבודת הוועדה וכללי הכרעה בה נקבע כי המניין החוקי בישיבות הוועדה יעמוד על חמישה חברים, וכן נקבע הסדר לעניין הרוב הדרוש להחלטה לעניין בחירת שופט: במינוי שופט לערכאות הנמוכות – בחירת שופט תתקיים ברוב של חמישה חברים בוועדה, ובלבד שהרוב כולל אחד מארבעת נציגי הקואליציה בוועדה (אחד משני השרים, חבר הכנסת מהקואליציה או נציג הציבור שנבחר על-ידי הקואליציה), אחד משני נציגי האופוזיציה בוועדה (חבר הכנסת מהאופוזיציה או נציג הציבור שנבחר על-ידי האופוזיציה) ואחד משלושת השופטים חברי הוועדה. כלל הכרעה זה הינו כלל ההכרעה ה"רגיל" שחל גם על החלטות אחרות של הוועדה, שאינן בחירה בשופטים. במינוי שופט לבית המשפט העליון – בחירת שופט מחייבת רוב של חמישה מחברי הוועדה, הכולל אחד מנציגי הקואליציה ואחד מנציגי האופוזיציה בוועדה, אך ללא צורך בהסכמת אחד השופטים החברים בוועדה. בנוסף לכללי הכרעה אלו, נקבע בחוק היסוד מנגנון להכרעה במצב של "מבוי סתום" בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, שניתן להפעילו פעם אחת בכל כנסת, ורק אם יש שני תקנים פנויים בבית המשפט העליון, שהוועדה לא מצליחה למלא במשך תקופה של שנה מהיום שבו הסתיימה הכהונה של שופט הראשון, או מתחילת כהונת הכנסת, לפי המאוחר. המנגנון מאפשר לנציגי הקואליציה בוועדה להציע שלושה מועמדים מטעמם ומחייב את יתר החברים לבחור מהם מועמד, ונותן אפשרות מקבילה לנציגי האופוזיציה.

ביום י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023), פורסם חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, כהוראת שעה. החוק מסמיך מנהל מוסמך משירות הביטחון הכללי, ממערך הסייבר או מהמלמ"ב לקבוע כי תקיפת סייבר שמתרחשת או עומדת להתרחש אצל מי שעיסוקו אספקת שירותי אחסון או שירותים דיגיטליים, היא תקיפת סייבר חמורה, אם סבר כי קיים חשש ממשי שתפגע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים. קביעה זו תיעשה בכפוף לתנאים הבאים: התקיפה התרחשה במהלך מלחמת חרבות ברזל; התקיפה בעלת השפעה ממשית שאינה מוגבלת לספק הנתקף, והתקיפה היא תקיפת סייבר חמורה בהתחשב במאפייניה. במקרה שנקבע כי תקיפת סייבר היא חמורה, החוק קובע הליך פעולה לטובת איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה בהקדם האפשרי. מעבר לכך, נקבעו הוראות בעניין חובת סודיות והגבלת שימוש במידע, וכן חובת דיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במסגרת תיקון מס' 2, הוארכה תקופת תוקפה של הוראת השעה עד ליום כ"ו בחשוון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025).

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי. בין שלל ההסדרים בחוק זה, נכללים גם ביקורת שיפוטית על כליאתו של לוחם בלתי חוקי, זכאותו לפגישה עם עורך דין וייצוגו ותנאי כליאתו. במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק נמוך יותר. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, קבע, כהוראת שעה, כי במקרה של הכרזה כאמור, יוארכו התקופות המנויות בחוק אף יותר, הורד הדרג המוסמך לאשר הגבלות על פגישה עם עורך דין, וכן נקבע כי ניתן יהיה לקיים דיונים בדרך של היוועדות חזותית. הוראת השעה הוארכה מאז מספר פעמים, בתיקונים שונים. במסגרת תיקון מספר 4, הוארכה הוראת השעה כאמור עד ליום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025), לצד הארכת תקופת תוקפה של ההכרזה מכוח הצעת החוק עד ליום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025).

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות. בתיקון מספר 16 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

חוק זה עוסק בהתחשבנות לעניין שירותי בריאות הנפש בין קופות החולים ובתי החולים, שכוללים את בתי החולים הפסיכיאטריים, בתי החולים הציבוריים הכלליים שניתנים בהם שירותי אשפוז פסיכיאטרי ובתי חולים מאוחדים – שהם בית חולים ציבורי כללי ובית חולים פסיכיאטרי שהוכרזו כמאוחדים לעניין חוק זה. הוראות חוק זה יחולו לגבי שירותים שניתנים לקופות החולים במוסדות הפסיכיאטריים מתחילת שנת 2025 ועד סוף שנת 2028, והשרים האמורים הוסמכו להאריך את תוקפו עד שנת 2031, בכפוף לאישור ועדת הבריאות. לפי החוק, לכל בית חולים ולכל קופת חולים ייקבע בסיס התחשבנות פרטני לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטרי, ומידי חודש קופת החולים תהיה חייבת לשלם לבית החולים את החלק ה-12 של אותו בסיס התחשבנות פרטני. אם בית החולים משתייך לרשת, יוכל מנהל אותה רשת לבקש את אישור השרים להורות על חלוקת אחרת של הסכומים בין המוסדות הפסיכיאטריים של הרשת, ואף יוכל להחליט בעצמו כי שיעור של עד 1.9% מהתשלומים שעל קופות החולים להעביר למוסדות הפסיכיאטריים של הרשת יועבר לרשת, כדי שיחולק בתום השנה על ידיו בין המוסדות הפסיכיאטריים שברשת. בנוסף, נקבע כי משרד הבריאות ישלם לכל בית חולים תוספת תשלום, מתוך סכום שיקבע שר האוצר בצו ושלא יפחת בשנת 2025 מ-60 מיליון ש"ח, שיחולק בין בתי החולים בהתאם לציון שיקבלו במדד לשיפור השירות שנקבע על ידי שר הבריאות. בחוק מפורטות הוראות לעניין חישוב בסיס ההתחשבנות הפרטני, ושר האוצר ושר הבריאות הוסמכו להגדילו או לשנותו בהתקיים תנאים שפורטו בחוק ואף הוסמכו להקטין את בסיס ההתחשבנות של מוסד פסיכיאטרי מסוים אם יתברר שנגרמה פגיעה באיכות השירות הרפואי בו או במענה הרפואי הכולל שהוא נותן עקב הפחתה או צמצום בשירותי האשפוז הפסיכיאטרי בו, או מכיוון שלא ניתנו בו שירותים ברמה מספקת, כפי שמפורט בחוק, ובמקרה זה הסכום שהופחת מבסיס ההתחשבנות ישולם על ידי קופות החולים למוסדות הפסיכיאטריים לפי ציונם במדד לשיפור השירות. לגבי שירותי מיון פסיכיאטריים, החוק מסמיך את שר הבריאות ושר האוצר לקבוע, אם התקיימו הנסיבות שפורטו בחוק, תקרת צריכה לגבי שירותים כאמור הניתנים בבתי חולים פסיכיאטריים, שבעד צריכת שירותים מעבר לתקרה ישולמו רק 30% מהמחיר המלא. עוד נקבעו הוראות ותנאים לעניין קביעת הסכם בין קופת חולים לבית חולים להתחשבנות לעניין אשפוז-בית פסיכיאטרי ולעניין שירותים פסיכיאטרים אמבולטוריים. הוראות חוק זה חלות על שירותים הניתנים למבוטחי קופות החולים וכן למי שנרשם לקבלת שירותי בריאות מקופת החולים בהתאם לתקנות בעניין נמצאים בישראל שאינם מבוטחים. במסגרת החוק הוטלה על שר הבריאות ושר האוצר חובת דיווח נרחבת לוועדת הבריאות של הכנסת.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

החוק קובע כי בשנת 2025 תעמוד תקרת הגירעון על 4.7% מהתוצר, וכי ההוצאה הממשלתית המותרת תוגדל בכ-70 מיליארד ש"ח, המשקפים גידול של 13.6% ביחס להוצאה התקציבית הבסיסית לשנת 2024. בנוסף, נקבע כי ככל שיוקצו יתרת כספי החירום, תעודכן תקרת הגירעון לשיעור של 4.9%.

החוק מסדיר את הליך ההקמה של מוקד המרעה הכולל את בית המגורים לרועה ולבני משפחתו ואת המבנים החקלאיים, באזורים שבהם נדרשת השמירה הצמודה של הרועה על העדר, באופן הבא: ראשית, שר החקלאות יכריז על אזור שבו נדרשת שמירה צמודה על העדר משיקולים של ביטחון, שמירה על הסדר הציבורי ושיקולים נוספים, לאחר שקיבל המלצה מהצוות המייעץ וסקירה ממתכנן המחוז (שלב ההכרזה). בשלב הבא, גוף ציבורי שבשטחו עתיד להיות מוקם מוקד המרעה יקדם את ההליך התכנוני שבמסגרתו יקבע המיקום המדויק של מוקד המרעה תוך התחשובת בשיקולים תכונוניים וסביבתיים (שלב התכנון). לבסוף, רשות מקרקעי ישראל תקנה לגוף הציבורי את השטח כאמור לצורך הקמת המבנים הנדרשים למוקד המרעה (השלב הקנייני). כמו כן, לגביי מבנים הקיימים בשטחי מרעה טרם חקיקת חוק זה באזורים שבהם יש צורך בשמירה צמודה, ניתן יהיה לקדם את ההליך התכנוני וההליך הקנייני, ואם יעמדו בתנאים הקבועים בחוק באשר להליכי התכנון והקניין, ניתן יהיה להשאירם תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות.

חוק כלי הירייה, התש"ט–1949, מגביל מתן רישיונות או הרשאה להחזקת כלי נשק למי שטרם מלאו לו 21 שנים. לצד זאת, השר לביטחון פנים רשאי באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע כי הגבלה זו לא תחול ביחס לסוגי פעילויות או נסיבות לאדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, לרבות בנסיבה של סיום שירות סדיר. במסגרת התיקון, נקבע כי יותר לרשות מוסמכת לתת רישיון נשק לאדם שמלאו לו 18 שנים אף אם לא השלים את תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה, ובלבד שוועדה רפואית קבעה כי הוא בלתי כשיר לשירות בשל מצבו הרפואי, ושקצין שהוסמך על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל הודיעה לוועדה כי שירותו הסתיים בשל פציעה בפעילות מבצעית או שהיה לוחם ושוחרר מסיבות רפואיות. עוד נקבע, כי במסגרת הודעת הקצין המוסמך, יצוין אם אי הכשירות הרפואית נבעה גם מסיבות נפשיות, וכי אדם המבקש רישוי כאמור, יידרש לצרף לבקשתו מסמכים רפואיים הנוגעים לפציעתו או לסיבות הרפואיות שהביאו לסיום שירותו.

בתיקון זה לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו הוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי והתקנות שנקבעו לפיו, לעניין חישוב תגמול המילואים, כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, אלא אם כן לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע. תחילתו של החוק היא ביום 1 ביוני 2025, והוא יחול על תגמול המגיע בעד שירות מילואים שהחל ביום 7 באוקטובר 2023 או אחריו.

נקבע כי בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים תיעשה על ידי ועדה של שבעה חברים, שאלו חבריה: שר המשפטים, שר העבודה, חבר כנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה, שופט בדימוס שיבחרו שופטי בית המשפט העליון, שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל והסניגור הציבורי הארצי. כל אחד מחברי הוועדה יכול להציע עד שני מועמדים לתפקיד, וההחלטה על מינוי נציב תתקבל על דעת רוב החברים המכהנים בוועדה, כלומר, ככלל, ברוב של ארבעה חברים. הוועדה האמורה מוסמכת גם להעביר את הנציב מכהונתו או להשעותו, ברוב של חמישה מחבריה. ההסדר המוצע מחליף את ההסדר הקודם לפיו הנציב נבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.

החוק קובע כי כי מדי שנה, ביום א' בכסלו, יקוים יום לציון מכתבן של 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה. ביום זה יתקיים דיון מיוחד במליאת הכנסת וכן יתקיים טקס מרכזי ככל שתחליט על כך הממשלה. כמו כן, במוסדות החינוך תתקיים פעילות חינוכית ערכית בדבר מכתבן של 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, ככל שיחליט על כך שר החינוך. שר המורשת ממונה על ביצוע החוק.

החוק מסדיר הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש באופן מקיף ורחב, בשים לב למאפייניו הייחודיים של ענף הדבש. החוק מחליף את האסדרה הקודמת בתחום, שהייתה מעוגנת בחקיקת משנה בלבד, בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977 ובתקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968 (להלן – הדין הקודם). החוק קובע כי סמכויות האסדרה שהיו נתונות בדין הקודם למועצה להאבקה ודבש, שהיא חברה לתועלת הציבור, יועברו למשרד החקלאות וביטחון המזון. בהתאם לכך, תוקם ועדת היתרים שתפעל במסגרת המשרד, שתהיה מוסמכת לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, שבהן ניתן יהיה להציב כוורות וכן היא תהיה מוסמכת לתת היתרים לדבוראים לשם הצבת כוורות מאוכלסות בנקודות ההצבה. הגדרת "מקרקעי ציבור" בחוק כוללת את מקרקעי ישראל ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה אליו. ועדת ההיתרים תורכב משלושה חברים שימנה שר החקלאות וביטחון המזון: שני נציגי המשרד שאחד יכהן כיושב ראש הוועדה, ונציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר, וכן משקיף (ללא זכות הצבעה) מטעם המועצה להאבקה ודבש. בנוסף, אם יתקין השר תקנות בעניין תנאים להכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג, ימונה משקיף נוסף בוועדת ההיתרים מטעם הארגון היציג. לפי החוק, בשלב הראשון ועדת ההיתרים תקבע את נקודות ההצבה במקרקעי ציבור, כך שהצבה בסוגים מסוימים של מקרקעי ציבור, כמו שמורת טבע או שטח ביטחוני, תחויב באישור של הגורם המוסמך לכך, ובמקרקעי ציבור המוחזקים על ידי בעל היתר מרשות מקרקעי ישראל – לאחר שניתנה למחזיק זכות טיעון. בשלב השני, ועדת ההיתרים תעניק היתרים להצבת כוורות בתום הליך למתן היתרים שיבוצע, ככלל, אחת לשלוש שנים, אך במקרים מסוימים גם בתדירות נמוכה יותר, והיא תפרסם הודעה על קיום ההליך באתר האינטרנט של המשרד. תוקף ההיתר יהיה, ככלל, לשלוש שנים. היתרי ההצבה יינתנו על בסיס היתרים קודמים, תוך התחשבות בצורך במתן ההיתרים למבקשים חדשים ובהקצאה שוויונית של נקודות הצבה ובשים לב לצורך למנוע ככל האפשר ריכוזיות בהחזקת היתרים. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין אופן הגשת הבקשות למתן היתרים, הסייגים למתן היתר, התנאים בהתקיימם הוועדה רשאית להתלות היתר, לשנותו או לבטלו, וכן המקרים בהם הוועדה רשאית לסרב לתת היתר, כמו למשל אי עמידה של המבקש בהוראות החוק או הרשעות פליליות שלו. לעניין הצבת כוורות במקרקעין פרטיים שאינה דרושה היתר, החוק קובע כי הצבה כאמור תהיה מחויבת לעמוד בדרישות החוק הנוגעות להצבת כוורות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעי ציבור, וכן בעמידה בהוראות התקנות שהשר רשאי להתקין בעניין, אם יותקנו. עוד קובע החוק כי הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה לגידולים חקלאיים אינה טעונה היתר, אך יחולו לגביה כמה תנאים: על המציב להיות דבוראי בעל היתר הצבה במקום אחר ועליו לדווח לוועדת ההיתרים בטרם ההצבה; וכן על ההצבה להיעשות בכפוף לתנאי החוק לעניין תקופת ההצבה, סוגי גידולים המנויים בתוספת לחוק ומספר הכוורות שמותר להציב. לגבי תפקידיה של המועצה להאבקה ודבש, החוק קובע כי המועצה לא תמלא עוד תפקידים רגולטוריים אלא תעסוק, בין היתר, בקידום הרמה המקצועית של הדבוראים, בייעול שיטות הטיפול בכוורות ובהבטחת אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח למגדלים. בשל עיגון מעמדה של המועצה ותפקידיה בחוק, מוחלות עליה בחוק חובות שונות, כמו למשל חובות על עובדי המועצה הממלאים תפקידים לפי חוק, בדומה לחובות החלות על עובדי המדינה. כמו כן, נקבע כי שר החקלאות וביטחון המזון רשאי להחליט כי המועצה להאבקה ודבש תספק לוועדת ההיתרים שירותים הדרושים לפעילותה של הוועדה. בנוסף, החוק מסמיך את השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות, בתוך שנתיים מיום תחילתו של החוק, היטלים שישולמו למועצה בעבור הצבה. עד לקביעת התקנות, בעל היתר הצבה ישלם למועצה היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים בעבור כל כוורת. החוק קובע הוראות מעבר, שלפיהן היתרים שניתנו לפני תחילתו של החוק ובהתאם לדין הקודם, יעמדו בתוקפם עד לקיומו של הליך ראשון למתן היתרים לפי החוק. בנוסף, נקבע כי במשך תקופה של חמש שנים מיום התחילה, ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור גם בהיעדר אישור הגורם המוסמך כאמור, אם במשך שלוש השנים שלפני יום התחילה ניתן היתר הצבה במקרקעין האמורים. כמו כן נקבעו הוראות בנוגע להעברת מידע מהמועצה להאבקה ודבש אל משרד החקלאות בשל סמכויות האסדרה שהיו נתונות לה בדין הקודם. החוק ייכנס לתוקף בתום שנה מיום פרסומו ברשומות, אך שר החקלאות וביטחון המזון רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.

נקבע כי בנוסף לאיסור על מתן רישיון כניסה או אשרה לישראל הקיים על הקורא לחרם על ישראל, לא יינתנו, ככלל, אשרה ורישיון ישיבה כאמור גם למי שפרסם דברי הכחשת השואה כמשמעותם בחוק איסור הכחשת השואה, למי שפרסם דברי הכחשת טבח ה-7 באוקטובר כמשמעותם בחוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, וכן למי שפרסם דברי תמיכה בהעמדה לדין של אזרחים ישראלים במדינת חוץ או בבית דין בין־לאומי בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם בצבא הגנה לישראל או באחת מזרועות הביטחון של מדינת ישראל.

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות. בתיקון מספר 15 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025).

מטרת החוק המתקן היא להתאים את הוראות פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב–1972, למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל הנובעות מהפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימני מסחר (להלן – פרוטוקול מדריד), שישראל היא מדינה חברה בו. פרוטוקול מדריד קובע הליך לרישום בין-לאומי של סימני מסחר, שבהתאם לו בעל הסימן רשאי להגיש למשרד הבין-לאומי של הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני בקשה אחת לרישומו של הסימן, ולרשום את סימן המסחר על סמך אותה בקשה בכל המדינות החברות בפרוטוקול כפי שביקש. לאחר רישום סימן המסחר הבין-לאומי, בעל הסימן יכול לעשות פעולות שונות בסימן, כגון שינוי הבעלות בו, באופן מרוכז דרך המשרד הבין-לאומי. מכאן, שרישום סימן מסחר בהתאם להוראות הפרוטוקול חוסך לבעל הסימן זמן ומשאבים משמעותיים. החוק המתקן מתאים את הוראות הדין הישראלי לפרשנות חדשה להוראות פרוטוקול מדריד, שעוגנה בתיקונים לתקנות מכוח הפרוטוקול, בכך שהוא קובע שרישום סימן מסחר בין-לאומי יבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי-הישראלי, גם אם סימן המסחר הבין-לאומי רשום, לעניין ישראל, רק לגבי חלק מהטובין שלגביהם רשום הסימן הלאומי, וזאת לעניין אותם טובין. בנוסף, ובהתאם להוראות פרוטוקול מדריד, החוק המתקן קובע כי ציון החלפה זו בפנקס סימני המסחר ייעשה לבקשת מי שסימן המסחר הלאומי רשום על שמו. הוראותיו האמורות החוק של המתקן, המיטיבות עם ציבור בעלי סימני המסחר, נכנסו לתוקף ב-1.2.2025, כנדרש לפי התיקונים מכוח הפרוטוקול, והן חלות גם לגבי סימן מסחר בין-לאומי שבמועד האמור הייתה תלויה ועומדת לגביו בקשה המייעדת את ישראל.

התיקון מסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע בצו התאמות לעניין חובותיהן של חברות תעופה לפי החוק לתת הטבות לנוסעים, במקרה של ביטול טיסה, איחור במועד המראתה או הקדמתה בעקבות הכרזה על מצב חירום ("מצב מיוחד" בלשון החוק) שנמשך יותר מ-14 ימים. "מצב מיוחד" מוגדר בחוק כמצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום אזרחי (דוגמת אסון טבע) או מצב חירום בריאותי לפי חוק (דוגמת המצב ששרר עקב מגפת הקורונה). לפי התיקון, אלה ההתאמות שהשר יהיה רשאי לקבוע בצו כאמור במקרה שבו הוכרז על מצב מיוחד: -הגבלת מספר הלילות שחברת תעופה תהיה חייבת להלין נוסע שטיסתו בוטלה או שתנאיה שונו, למספר לילות שלא יפחת משני לילות. הפעלת סמכות זו מותנית בכך שהשר שוכנע כי בשל מצב החירום יש פגיעה משמעותית בהיצע של טיסות מישראל ואליה. -צמצום החובה של חברת תעופה להציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי, ובלבד שמדובר בחברת תעופה שהפסיקה לחלוטין את טיסותיה לישראל וממנה. השר יהיה רשאי לקבוע בצו כי על החברה תחול חובה של "ביצוע בקירוב", קרי החובה להציע לנוסע כרטיס טיסה שתנאיו דומים ככל האפשר לתנאים של הטיסה המקורית, ובכלל זה כרטיס טיסה שנקודת המוצע שלה או היעד שלה שונים מהטיסה המקורית, וזאת במטרה לסייע לנוסע להגיע ליעד הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו. -צמצום תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר משמונה שעות, וכן ביטול זכות הנוסע לפיצוי בשל ביטול או הקדמה כאמור, אם שוכנע השר כי בשל מצב החירום יכולת חברות התעופה לתכנן את לוח הטיסות נפגעה באופן משמעותי. עוד נקבע כי חברות תעופה וסוכנויות נסיעות חייבות להודיע לנוסעים שרכשו כרטיס טיסה לפני קביעת הצו, על ההתאמות בזכויותיהם שנקבעו בצו האמור. בנוסף, התיקון קובע הוראת שעה לעניין מלחמת "חרבות ברזל", שבמסגרתה נקבעו התאמות בהטבות שחברות התעופה מחויבות להעניק לנוסעים עקב ביטול טיסה, איחור במועד המראתה או הקדמתה. לפי הוראת השעה, נוסע שרכש כרטיס טיסה שמועד המראתה היה באחת מתקופות המפורטות להלן (שנקבעו בשל אירועים ביטחוניים משמעותיים שהתרחשו בהן), לא זכאי לפיצוי כספי בשל ביטול הטיסה או הקדמתה: 07.10.23-30.11.23; 12.04.24-18.04.24; 03.08.24-08.08.24; 01.10.24-05.10.24. עוד נקבע שנוסע שקנה כרטיס טיסה שמועד המראתה הוא בין 01.12.23-29.02.24 לא יהיה זכאי לפיצוי עקב ביטול או הקדמת מועד טיסה, אם חברת התעופה הוכיחה שמסרה לנוסע הודעה על כך 3 ימים מראש.כמו כן, נקבע כי התאמות אלו לא יחולו על תביעות לפיצוי שהוגשו טרם כניסת תיקון זה לתוקף, שבהן החליט בית המשפט כי הנוסע זכאי לפיצוי מכוח החוק. בנוסף נקבע שבמהלך התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על מצב חירום עקב מלחמת "חרבות ברזל", חלה על חברות התעופה שהפסיקו לחלוטין את טיסותיהן לישראל החובה להציע לנוסע כרטיס טיסה שתנאיו דומים ככל האפשר לתנאים של הטיסה המקורית, ובכלל זה כרטיס טיסה שנקודת המוצע שלה או היעד שלה שונים מהטיסה המקורית, או לחלופין להשיב לו את המחיר ששולם בעד כרטיס הטיסה. זאת, במטרה לסייע לנוסע להגיע ליעד הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו.

החוק מאריך את תוקף תקנות שעת החירום, המאריכות את תקופות המעצרים המפורטות בחוק המעצרים בנוגע לעצור שחשוד בעבירת ביטחון בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר לבין ה-13 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה שנקבעה בחוק זה היא עד ליום ה-31 ביולי 2025.

החוק מאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום, המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה שהתרחשו בין ה-7 באוקטובר לבין ה-13 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם. התקנות יעמדו בתוקף עד ה-31 ביולי 2025.

חוק זה מאריך את תוקפה של הוראת השעה הקובעת הגנה לקבוצות מסוימות של עובדים בהקשר של מלחמת חרבות ברזל, עד 30.6.2026, אך קובעת תקופות שונות להחלת ההגנה ביחס לכל קבוצה של עובדים שעליה חלה ההגנה. לגבי עובדים שהם מפונים ובשל כך נעדרים מעבודה או אינם מבצעים אותה, הוארכה תקופת ההגנה עד 6.7.2025, עם אפשרות להארכה בצו לארבעה חודשים בכל פעם, עד 31.12.25. לגבי עובדים שהם בני זוג של חיילים בסדיר או בקבע או של מי שמנויים בסעיף 11 לחוק, שעמם ילד עד גיל 14, וכן לגבי עובד שנאלץ להיעדר או לא לבצע את העבודה לשם השגחה על ילדו שטרם מלאו לו 14 בשל סגירת מוסד החינוך שבו לומד לפי החלטה של הרשות המקומית או מוסד החינוך – הוארכה ההגנה עד 6.7.25 עם אפשרות הארכה בצו, לארבעה חודשים בכל פעם, עד 31.12.25, ואולם כשתסתיים תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף תפקע ההגנה מפני פיטורים. לגבי עובדים שהם חטופים או שהם בני משפחה של חטוף או נעדר הוארכה ההגנה עד 31.12.2025. החוק הוסיף לקבוצות המוגנות מפני פיטורים גם עובדים שהם חטופים ששוחררו עד 31.12.25, או שהם בני זוג, הורים, ילדים או אחים של חטוף ששוחרר עד 31.12.25. ההגנה לגביהם תחול במשך שישה חודשים מיום השחרור של החטוף. נוסף על כך, תוקן לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023 ונקבע בו כי לעניין בן משפחה של חטוף שגופתו הושבה, תימנה תקופת ההגנה מפני פיטורים, הוצאה לחופשה ללא תשלום, ופגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, שנעשו ללא היתר, החל מיום הבאת החטוף לקבורה ולא מיום הפטירה.

מדי שנה, ביום ט"ו בכסלו, יקוים יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך ארצה. יום זה יצויין בדיון מיוחד בכנסת. כמו כן, ייערך כנס עיוני בנושא עליית יהודי תימן לישראל והנצחת זכרם של הנספים בדרך, ברוח ערכי המסורת והמורשת של יהדות תימן. במוסדות החינוך תתקיים פעילות חינוכית-ערכית ככל שיחליט על כך שר החינוך.

החוק קובע הסדרים הנוגעים לסמכויות האיסוף והשימוש באמצעי זיהוי ביומטריים. בין ההסדרים- הסמכת איש ביטחון כהגדרתו בחוק הטיס וממונה ביטחון או מאבטח שמונה לפי חוק להסדרת הביטחון של גופים מסויימים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים. בהתאם לכך, בנתב״ג, במעברים היבשתיים ובטיסות נכנסות לישראל של חברות ישראליות בחו"ל יוצבו מכונות אוטומטיות (אמצעי ממוכן) לבדיקה בטחונית באמצעות תווי פנים, תוך שמירה על ביטחון המידע והפרטיות.החוק קובע כי יתבצע זיהוי בפני בעל תפקיד במקרה ובו בשל גיל או מוגבלות, נמנע מאדם להשתמש באמצעי הממוכן. בנוסף, קובע החוק כי צפייה בתמונת תווי פנים השמורה בשבב מסמך הזיהוי תחשב כשימוש מותר, תוך הטלת איסור על שמירתה שדין הפרתו מאסר שלוש שנים. זאת, על מנת לשפר יכולת זיהוי בביצוע עסקאות בין פרטים. לבסוף, מוצע כי רש״ת והגוף המוסמך ליטול אמצעי זיהוי בחו״ל ידווחו לשר התחבורה מדי שנה על נטילת טביעות אצבע לשם זיהוי בשדות תעופה בארץ ובטיסות של חברות תעופה ישראליות בחו"ל, וכן על נסיונות התחזות שדווחו למשטרה, והוא ידווח על כך לכנס

נקבע פטור מחובת רישוי עסקים לקייטנות של תנועות נוער, ארגוני נוער וחוגי סיור שעומדים בתנאים הבאים- ראשית, הקייטנה מנוהלת על ידי גוף נתמך על ידי משרד החינוך או על ידי גוף נתמך כחוג סיור. שנית, הפעילות בקייטנה היא המשך של הפעילות החינוכית של אותו גוף במהלך השנה. לבסוף, היא פועלת באתר של גופים ציבוריים כגון בתי ספר, גני ילדים או מבנים של רשות מקומית שמיועדים לפעילות חינוכית או באתר הקבע של אותו גוף.

חוק זה מסדיר מקצוע חדש של טכנאי בית מרקחת. עיסוק כטכנאי בית מרקחת יתאפשר למי שנרשם במרשם טכנאי בית מרקחת שינוהל במשרד הבריאות, ועמד בתנאי כשירות המפורטים בחוק, וביניהם: השכלה של 12 שנות לימוד, שליטה בעברית ובאנגלית ועמידה בהכשרה עיונית והכשרה מעשית. החוק קובע מקרים שבהם יימחק טכנאי בית מרקחת מהמרשם. טכנאי בית המרקחת יוכל לבצע תפקידים של הרחפה ומזיגה של תכשיר, מסירה של תכשיר מרשם או של תכשיר ללא מרשם רק לאחר שניתן למטופל ייעוץ רוקחי על ידי רוקח, וכן מסירה של תכשיר מרשם קבוע אך זאת רק בתנאי שזו מסירה חוזרת למטופל בתוך שנה מאז שהתכשיר נופק למטופל על ידי רוקח. שר הבריאות הוסמך, באישור וועדת הבריאות, לקבוע תפקידים נוספים שיבוצעו על ידי טכנאי בית מרקחת. לפי החוק, בעל בית מרקחת לא יעסיק יותר מ-3 טכנאי בית מרקחת לכל רוקח שהוא מעסיק באותה משמרת, אך בבתי מרקחת של בתי חולים מסוימים בהם מתבצעות פעולות רקיחה במעבדה או בבתי מרקחת פרטיים שעיקר עיסוקם בהכנות רוקחיות – יהיה היחס של עד חמישה טכנאים לכל רוקח. החוק קובע הוראות לעניין ניהול מרשם טכנאי בית מרקחת ומחיקה מהמרשם, וכן קובע כי אם המנהל הכללי של משרד הבריאות מצא שיש סיכון ממשי לפגיעה בבריאות הציבור בשל פעילות טכנאי בית מרקחת הוא רשאי בהחלטה מנומקת לאסור לגבי בית מרקחת מסויים על העסקת טכנאי לביצוע הפעולות המותרות או לקבוע העסקה בתנאים, לתקופה מסוימת. נוסף על כך, החוק מאפשר למנכ"ל משרד הבריאות לאשר לרוקח לשמש רוקח אחראי לשני בתי מרקחת התנאים המפורטים בחוק ובכפוף לכך שמצא כי אין בכך כדי לפגוע בניהולם התקין של בתי המרקחת. החוק קובע כי החובות להחזקת תכשירים בתנאים נאותים יחולו גם על עסק למכירת תכשירים ללא מרשם במכונות אוטומטיות. החוק מסמיך רוקח לתקן טעות במרשם, מבלי ליצור קשר עם נותן המרשם, אך זאת רק אם התיקון במרשם נדרש לשם השלמת פרטים במרשם המנויים בחוק, בלבד.

חוק זה קובע הגנות בתעסוקה בשנת האבל הראשונה לגבי עובד שהוא בן משפחה של נספה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או של מי שמת כתוצאה מפגיעת איבה. מיהו העובד המוגן: ההגדרה "בן משפחה" תכלול, נוסף לאלמנים והורים שכולים, יתומים ואחים בכל גיל. ההגנה תחול בהתאם להוראות שבחוק גם על ארוסה של הנספה (אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול והטבות) וגם על הורהו האחר של יתום של הנפטר שטרם מלאו לו 18 שנים או על אפוטרופוס או אומן של היתום כאמור, שהודיעו למעסיק על הזיקה לנפטר. ואולם ההגנה לא תחול לגבי מעסיק שהוא יחיד (ולא תאגיד) אם העובד הזכאי להגנה הוא העובד היחידי שלו. ההגנה בתקופה של שלושת החודשים הראשונים לאחר הפטירה הדוקה יותר: אסור לפטר את העובד המוגן, אסור לפגוע בהכנסתו (למעט פגיעה שנובעת משינוי בדין או משינוי בתפוקת העבודה שמקורה אינו במעסיק) ואסור לפגוע בהיקף משרתו - למעט שינוי זמני שהעובד יזם בשל מצבו הרפואי או המשפחתי. בתקופה זו רק בנסיבות חמורות התלויות בעובד, או כשעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן סופי, המעסיק יוכל לבקש מועדת תעסוקה לתת היתר לפיטורים. במקרה שעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן זמני בנסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו המעסיק יוכל לבקש היתר זמני לפגיעה בהיקף המשרה עד לחידוש הפעילות בעסק - ובלבד שהשינוי אינו כרוך בפגיעה בהכנסה. בתקופה שמתום שלושת חודשים שלאחר הפטירה ועד תום השנה הראשונה לפטירה נאסר לפטר את העובד המוגן או להוציאו לחל"ת, ואולם ועדת תעסוקה תוכל להתיר את הפיטורים או לתת היתר להוצאה לחל"ת אם התקיימו התנאים לכך בנסיבות המפורטות בחוק. אם העובד המוגן בחר להתפטר בשנת האבל הראשונה, הוא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר, והתפטרות זו תיחשב כמוצדקת לעניין מועד תחילת הזכאות לדמי אבטלה. עובד מוגן יוכל לקבל סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה, בקשר להגנה שבחוק או בקשר לקבלת פיצויי פיטורים. כמו כן במקרה של הפרה ניתן להטיל עיצום כספי, וזאת בנוסף לאפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 מקנהלסוהר את הסמכויות המסורות לשוטר בנוגע למעצר בלא צו ולעיכוב חשוד במקום לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, בעת מילוי תפקידו ולצורך כך, בתחום בית הסוהר וסביבתו, מתקניו שמחוץ לתחומיו וסביבתם, וכן בעת ליווי אסיר מחוץ לבית הסוהר או בעת רדיפה אחרי אסיר נמלט. במסגרת תיקון מס' 68, נקבע כי סמכויותיו של סוהר, בעת מילוי תפקידו ולצורך מילוי תפקידו, בסביבתם הקרובה של בית הסוהר או של מתקני שירות בתי הסוהר שמחוץ לתחומיו, יורחבו כך שיכללו גם סמכויות אלה: מתן הוראה סבירה לאדם המונע מסוהר לבצע את תפקידו, דרישת הזדהות מאדם, עריכת חיפוש על גופו של אדם או בכלי תחבורה תוך שימוש בכוח סביר במקרה של סירוב ותפיסת חפץ לשם שמירה על ביטחון בית הסוהר והשוהים בו. כמו כן מוסדרת חובת הזדהות מצד הסוהר בעת שימוש בסמכויותיו. עוד נקבע, כי סמכויות אלו, יהיו נתונות לסוהר גם בעת ליווי אסיר מחוץ לבית הסוהר או בעת רדיפה אחר אסיר נמלט, ולסוהר הנמנע עם יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים בעת שהוא מאבטח עובד של שירות בתי הסוהר, ובלבד שהפעלתן תעשה כלפי אדם שיש חשד סביר כי הוא עומד לסכן את האסיר, למלטו, להעביר לו חפץ אסור מסוכן או לפגוע בסוהר.

החוק קובע הוראות לעניין הנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בין השאר בקביעת יום ציון לזכרו, בקיום פעילויות חינוכיות-ערכיות וטקסים במוסדות המדינה וכן קיום לימוד ופעילויות כאמור בבתי הספר, ככל שיחליט על כך שר החינוך; עוד מאפשר החוק מתן מלגות למחקר ומתן תמיכות למוסדות ציבור הפועלים להגשמת מטרותיו. תוקם מועצה ציבורית אשר תייעץ לשר לשירותי דת הממונה על החוק, בכל הנוגע ליישומו. עיריית ירושלים רשאית להקים בתחומה תאגיד עירוני שישמש מרכז הנצחה לפועלו ולמורשתו של הרב עובדיה יוסף.

החוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי להעניק לנפגעים מהשבעה באוקטובר ולבני משפחות הנספים מהשבעה באוקטובר, גם אם אינם תושבי ישראל, את ההטבות הסוציאליות שנקבעו בהסכם לפי סעיף 9 בין המדינה ובין המוסד לביטוח לאומי המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית בעניין.

בחוק זה נקבעו מספר שינויים באופן הגבייה והשימוש בדמי החבר והאגרות שמטילה לשכת עורכי הדין על ציבור עורכי הדין. ראשית, נקבע כי תשלומי חובה ייגבו רק לשם ביצוע התפקידים ופעולות הליבה של הלשכה הקבועים בחוק, כגון רישוי ואתיקה. לתשלומים אלו יתווספו 150% שייגבו גם כן באופן מחייב במסגרת דמי החבר. לצד זאת, יוכלו הלשכה ומחוזותיה לגבות תשלומי רשות שנתיים או לצורך עניין מסוים. שנית, נקבעו הוראות מפורטות לעניין חלוקת התקציב שמתקבל מציבור עורכי הדין, בין הלשכה הראשית לבין המחוזות. שלישית, נקבעו הוראות שנועדו לחזק את העצמאות התקציבית של המחוזות, וביניהן נקבע כי הלשכה לא תוכל לקזז חובות של המחוזות מתשלומים שהיא חייבת להעביר להם, ולא תוכל להשתמש ברזרבות שנותרו בתקציבי המחוזות ללא הסכמתם. רביעית, נקבע כי תינתן הנחה של 50% בדמי החבר למשרתי המילואים. חמישית, נקבע לעניין תחולת החוק שמרבית הוראות החוק יחולו משנת הכספים 2026, מלבד הפחתה של 20% בדמי החבר, שתחול כבר משנת 2025.

התיקון דוחה ל-1.1.2026 את המועד הקובע, שהוא המועד המחייב להקמה של תאגידי מים וביוב אזוריים שיספקו שירותי מים וביוב לכמה רשויות מקומיות. החל במועד הקובע, תאגיד מים וביוב ורשות מקומית לא יספקו שירותי מים וביוב לצרכנים, אלא באמצעות תאגיד אזורי, ובלבד שלא ניתן פטור מהחובה להקים תאגיד אזורי בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. כמו כן, ובהתאמה לדחיית המועד הקובע, התיקון דוחה את המועד לתחילת ביצועם של השלבים להקמת תאגידים אזוריים, כך שיחול ב-1.9.2025.

חוק זה קובע איסור פלילי על הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023. על פי החוק, מי שיפרסם דברים המכחישים את טבח 7 באוקטובר 2023, בכוונה להגן על מי שביצע את המעשים או להביע להם אהדה או הזדהות, יואשם בעבירה פלילית שהעונש בצידה הוא חמש שנות מאסר. עוד נקבע כי פרסום כאמור לא יהווה עבירה פלילית אם הוא נעשה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה. עוד נקבע כי כתב אישום בעבירה זו יוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

התיקון לחוק קובע כמה הוראות לעניין חישוב תגמולי מילואים: ראשית, התגמול המינימלי ליום מילואים ימשיך לעמוד על שיעור מוגדל של 95% מהסכום הבסיסי לחודש חלקי 30 (כ-321 ש"ח ליום) עד לסוף שנת 2025. שנית, כהוראת שעה עבור עובדים עצמאיים ששירתו במילואים בין פברואר 2023 לסוף שנת 2025 והחלו לפעול כעצמאים עד סוף שנת 2024, התגמול יחושב לפי הגבוה מבין אלה: ההכנסה המחושבת לפי השומה הסופית או ההכנסה ששימשה בסיס לחישוב גובה המקדמות ששולמו לביטוח הלאומי ועל פיה שולמו תגמולי המילואים. התיקון יביא, בין השאר לביטול חובות שנוצרו לעצמאים שקיבלו תגמולים לפי המקדמות, הגבוהים מהכנסתם לפי השומה הסופית. שלישית, נקבע בסעיף 274ב לחוק הביטוח הלאומי כללים לחישוב התגמול במקרה של "סבבי מילואים" בתקופת חירום, כך שמי שנקרא לשירות נוסף בתוך פחות מ-90 ימים מסיום שירות קודם במילואים יקבל תגמול המבוסס על השכר שקדם לסבב המילואים הראשון שלו בתקופת החירום. לפי התיקון, עליית שכר של עד 20% בין הסבבים תובא בחשבון, ואילו עלייה גבוהה מכך תוכר רק אם יוכח שהיא נובעת מעבודה ולא מתגמולי המילואים עצמם; גרירת שכר לפי סעיף 279 לחוק הביטוח הלאומי לא תחול לעניין שירות מילואים נוסף שהחל בתקופת החירום, למעט לגבי מבוטח שחלו לגביו ההוראות של סעיף 279 לפני תחילת תקופת החירום – שלגביו תתאפשר גרירת השכר אך יחולו ההוראות הנוגעות לחישוב עליית השכר עד 20% ומעל 20%. הוראות אלו לגבי סבבי השירות נכנסו לתוקף ב-1 במאי 2025 לגבי שירות מילואים מאותו מועד ואילך, והן יחולו בתקופת חירום כפי שהיא מוגדרת בתיקון – לפי קריאה למילואים בצו 8, אלא אם כן שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה קבע בצו כי ההוראות לא יחולו בתקופת החירום או חלקה.

החוק קובע כי מנהל מינהל הדלק רשאי להחליט על דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז או להחלפת מכל נייח או מונה גז של בעל רישיון ספק גז שביקש זאת , בתקופה של ארבעה חודשים לכל היותר, אם שוכנע כי קיים קושי ממשי לביצועם במועד, שנובע מנסיבות חריגות. כמו כן, רשאי המנהל להורות על דחייה כאמור לכל בעלי רישיונות ספקי הגז, אם שוכנע כי יש קושי של ממש אשר נובע ממצב מיוחד. מצב מיוחד מוגדר כאחד מאלה : מצב מיוחד בעורף, שהוא המצב הנוכחי מאז ה 7- באוקטובר, מצב של אירוע חירום אזרחי כגון אסון טבע או מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת, כגון מצב החירום שהוכרז בעת מגפת הקורונה. המנהל רשאי להאריך תקופה זו לתקופות מוגבלות, אם המשיכה להתקיים העילה לדחייה המקורית או אם העילה אינה מתקיימת, אך המנהל ראה כי הדבר נדרש בעקבות הנסיבות החריגות או המצב המיוחד שבשלהם ניתנה הדחייה ושההארכה נדרשת לצורך השלמת ביצוע הבדיקות או ההחלפות. המנהל רשאי להורות על תנאים למתן הדחייה המקורית או להארכתה, ובכלל זה לקבוע כי יחולו על כלל מיתקני הגז שבעל רישיון ספק גז מספק להם גז או על חלקם. החוק קובע אפשרות נוספת למתן דחייה וזאת בהתקיים נסיבות חריגות כפי שקבע שר האנרגיה והתשתיות בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לאחר ששקל שיקולים הנוגעים לטובת הציבור ובטיחותו ושוכנע כי יש קושי של ממש לבצע חובות אלו במועד. כמו כן, החוק מוסיף הפרה מנהלית חדשה, מעבר להפרה המנהלית הקיימת היום, הנוגעת לאי ביצוע בדיקות במועד, ביחס לאי ביצוע תנאי או חובה שנקבעו בהוראות מנהל מינהל הדלק או בתקנות מכוח תיקון זה.

החוק דוחה את כניסתו לתוקף של ההסדר שנקבע במסגרת תיקון 129 לפקודת התעבורה (להלן – התיקון), לפיו הפער בין תעריפי החנייה שקובעת רשות מקומית לתושביה ולאילו שאינם תושביה לא יעלה על 30%, ל-1.1.2027. בנוסף, החוק דוחה את כניסתו לתוקף של ההסדר, שנקבע במסגרת התיקון, האוסר על רשות מקומית לפטור את תושביה מתשלום בעד חנייה רק בשל היותם תושביה ל-1.1.2027. הסדר זה היה אמור היה לחול על רשויות מקומיות שמספר תושביהן הוא 40,000 ומעלה. חוק זה מצמצם את היקף תחולת ההסדר, כך שיחול רק על רשויות מקומיות שמספר תושביהן עולה על 120,000 איש. בהתאמה לדחיית מועד כניסת ההסדר לתוקף, תוקפן של הוראות שקבעה רשות מקומית לפני 1.1.2022, הפוטרות את תושביה מתשלום בעד חנייה, יוארך עד ליום 31.12.2026, אלא אם כן קבעה קודם לכן אזורי חנייה מוסדרים שתושבי אותם אזורים לא ישלמו בעד חנייה באזורים אלו. עוד נקבע בחוק זה כי התקנות לעניין אמות מידה ותנאים לקביעת אזורי חנייה מוסדרים, ששר התחבורה והבטיחות בדרכים מוסמך להתקין בהתייעצות עם שר הפנים, יהיו טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

חוק זה מאפשר לממשלה לתקצב שכר ותקנים של בעלי תפקידים שונים במועצות הדתיות שמונו כדין (למשל רבנים שמונו או שנבחרו, לרבות רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבנים וקייסים לעדה האתיופית, בלניות, וכן בעלי תפקידים נוספים), נוסף על סכומי ההשתתפות שמועצות דתיות מקבלות בהתאם להוראות החוק, ובלי שיהיה בכך כדי לחייב את הרשות המקומית בסכומי ההשתתפות מטעמה בשל הוצאות אלו. התקציב יועבר על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על ידי השר לשירותי דת, בהתייעצות עם שר האוצר. בחוק נקבע שהוראה זו תחול גם ביחס לרשויות מקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) שאין בתחומן מועצה דתית.

החוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן מקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של הרב דרוקמן ואת תרומתו לקירוב חלקי החברה הישראלית. המרכז הינו תאגיד חקוק והוא יכלול מכון מחקר, מוזיאון הנצחה וארכיון. למרכז תהיה מועצה ציבורית המורכבת מנציגי המדינה במשרדים הרלוונטיים, ומנציגי ציבור שיכללו איש אקדמיה, אנשי רוח, נציג תנועת נוער וראש הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז. הקמת המרכז ופעילותו ימומנו מאוצר המדינה ומכספי תרומות. בשנות הכספים 2025-2027 תחול מגבלה תקציבית על המימון מאוצר המדינה. השר הממונה על ביצוע החוק הוא שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

סעיף 33 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-1985 קבע כי מי שזכאי לקצבת פרישה לאחר שפרש משירות קבע, וחזר לשרת בשירות הקבע או החל לעבוד כאזרח עובד צה"ל, והכנסתו הכוללת מהקצבה ומהמשכורת בעד השירות או העבודה כאמור, עולה על "המשכורת הקובעת המשוקללת" לפי החוק, יופחת חלק מהקצבה המשולמת לו כל עוד לא הגיע לגיל 57. התיקון לחוק קובע כי ההפחתה של חלק מהקצבה לא תחול לגבי פורש משירות הקבע שהפך לאזרח עובד צה"ל לגבי הקצבאות המשולמות בעד התקופה שהחל מ-1 באפריל 2025.

חוק זה קובע כי עובד שהילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה שעולה על שבועיים, יהיה זכאי להיעדר מעבודתו 20 ימים בתקופת האשפוז על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו או על חשבון ימי חופשה, לפי בחירתו. היעדרות כאמור יכולה להיות לא רצופה, ובנוסף העובד יוכל להיעדר מהעבודה חלקי ימים. כמו כן, ימי ההיעדרות של העובד על חשבון ימי המחלה יימנו ברצף מהיום הראשון שבו נעדר העובד על חשבון ימי המחלה שלו, אף אם ההיעדרות לא היתה רציפה, זאת גם ביחס להיעדרות על חשבון ימי מחלה לפי סעיף 7(ג3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שקובע את הזכות של אב להיעדר אחרי הלידה. יובהר כי הסדר זה לא יגרע מזכותו של האב להיעדר 5 ימים לאחר הלידה לפי סעיף 7(ג3) האמור וכן לא תגרע מזכותו להיעדר לפי חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת הזוג), התש"ס–2000. לסיום, נקבע כי עובד יוכל לממש את זכאותו לפי ההסדר המוצע אם הוא מסר למעסיקו אישור רפואי על אשפוז הילד והצהיר כי בימי ההיעדרות הוא שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.

במסגרת החקיקה שנועדה להשלים את הגירעונות הגדולים בתקציב המדינה שנוצרו עקב המלחמה, נקבע כי סכום קצבת הילדים על כל מרכיביה לא יעודכן בשנת 2025. יחד עם זאת מענק הלימודים המשולם לחלק מהמשפחות יעודכן כרגיל. כמו כן, נקבעו בחקיקה הוראות שהיו קבועות בתקנות בעניין חובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה ודמי ביטוח אימהות למי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי. בתשלומים אלה נושא מי שרואים אותו כמעסיק של אותו אדם שנמצא בהכשרה או בשיקום כאמור, וזאת מעבר לחובת אותו אדם לשלם בעד עצמו דמי ביטוח כמי שאינו עובד או עובד עצמאי. נוסף על כך, נקבעו בחקיקה הוראות שהיו קבועות בתקנות לעניין דמי ביטוח לאומי המשולמים בעד עובד במשק בית, כלומר מי שמועסק אצל יחיד שלא במסגרת עסק או משלח יד, אשר שיעור דמי הביטוח עבורו קבוע כשיעור אחד של 6.25% ללא חלוקה לענפים שונים או הבחנה לפי גובה ההכנסה. למעסיק של העובד כאמור ניתנה אפשרות לנכות שיעור של 1% מהשכר שבעדו שילם דמי ביטוח. לגבי עובד כאמור שאינו מבוטח בביטוח אזרחים ותיקים ושאירים או שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק ללא תלות בהכנסה או מקבל קצבת נכות כללית או נכות מעבודה, נקבעו דמי ביטוח מופחתים של 2%. כהוראת שעה לשנים 2025 ו-2026 הועלו דמי הביטוח הלאומי המשולמים בעד חלק מההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע, וכן הועלו דמי הביטוח בעד עובד במשק בית ודמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות המשולמים בידי המעסיק בעד מי שנמצא בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי. כנגד העלאה זו תופחת ההקצבה מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי. אף שהעלאת דמי הביטוח והפחת ההקצבה כאמור נקבעה כהוראת שעה לשנתיים בלבד, נקבע כי שר האוצר בהיוועצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה יוכל להאריך את ההסדר לשנים 2027 ו-2028 בשנה כל פעם, תוך הפחתה מקבילה של הקצבות המדינה באותן שנים. ההעלאה האמורה היא בשיעור של 1.6% מהשכר בעד עובד ובעד עובד עצמאי כשההעלאה לגבי ענפי הביטוח השונים בוצעה באופן מתאים לשיעוריהם היחסיים. נטל התוספת לדמי הביטוח בעד העובד לפי לוח י' לחוק הביטוח הלאומי יחולק בין המעסיק לעובד כך שהמעסיק יישא בחלק של 60% מאותה תוספת והעובד יישא בחלק של 40%. בעד מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שיעור ההעלאה הוא 50% מדמי הביטוח.

חוק זה מפחית ב0.005% את שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמת ההכנסה הנמוכה, כך שיעמוד על 3.23%, ומנגד, מגדיל ב0.005% את שיעור דמי ביטוח הבריאות ברמת ההכנסה הגבוהה, כך שיעמוד על 5.17%. הגדלת שיעור דמי ביטוח הבריאות של רמת ההכנסה הגבוהה תחול רק מחודש פברואר של שנת 2025, ובחודש ינואר של שנת 2025, יעמוד אותו שיעור על 5.16%.

חוק זה מסדיר לראשונה בחקיקה את העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר, בעקבות המעבר לשימוש בקררים חדשים הכוללים גזים דליקים, נפיצים ורעילים. החוק קובע כי עבודה במערכות קירור או מיזוג אוויר טעונה אחד משלושת הרישיונות הבאים – רישיון דרגה 1 לביצוע עבודות במערכת שתפוקת הקירור שלה עד 18 קילו ואט, רישיון דרגה 2 לביצוע עבודות במערכות גדולות יותר, שתפוקת הקירור שלהן עד 70 קילו ואט או רישיון דרגה 3 לביצוע עבודה בכל מערכת קירור ומיזוג אוויר. רישיונות אלו יינתנו לתקופה של חמש שנים ולצורך חידושו בעל הרישיון יידרש להשתתף בהשתלמות בהיקף של 8 שעות לפחות. בהמשך לכך, החוק קובע מהן הפעולות מסוג התקנה ותחזוקה שייחשבו עבודות במערכת קירור או מיזוג אוויר שלצורך ביצוען יידרש רישיון. במסגרת עבודות אלה, המנויות בתוספת הראשונה ישנן עבודות של חיבור צנרת, בדיקת אטימות, תליית יחידת המיזוג, מילוי הקררים, מדידת לחץ ועוד. בנוסף, החוק קובע את ההכשרה והלימודים שיידרשו לכל אחד מסוגי הרישיונות, בהתחשב בהכשרה או הניסיון הקודמים של מי שמבקש לעסוק בתחום. כמו כן, נקבע כי תהיה תקופה של 3 שנים במסגרתה מי שיש לו ניסיון קיים בעבודה במערכות קירור או מיזוג אוויר יוכל לעבור מסלול הכשרה מקוצר ולקבל רישיון על פי החוק. עוד נקבע כי בעל רישיון יבצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר על פי התקן הישראלי 994, הכולל את החובה לבצע בדיקת אטימות בסיום ההתקנה, שבאמצעותה ניתן לגלות אם יש דליפה מסוכנת של גז. החוק כולל הוראות נוספות ובהן הוראות לעניין מינוי רשם, מינוי מועצה שחבריה ייעצו לשר ולרשם, הסמכת מפקחים וקביעת הסמכויות שיינתנו להם, מינוי מפקח בכיר, הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה, והסמכה של בודקים ומומחים שיסייעו לביצוע עבודות הפיקוח. בנוסף לכך, החוק כולל הוראות של אכיפה מנהלית והטלת עיצומים כספיים על בעלי רישיונות ועל העוסקים בתחום, כולל מפעילים. הוראות חוק זה ייכנסו לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומן לגבי מי שיבצע עבודות במערכות קירור ומיזוג אוויר שיש בהן גזים דליקים שמנויים בתוספת. לגבי כל שאר המערכות, תחילת החוק תהיה שנה וחצי מיום פרסומן.

החוק מאריך עד ה-31 בדצמבר 2026, את הוראת השעה לפיה יוטל עונש מינימום של רבע מהעונש המרבי למי שהורשע בעבירות של החזקה, נשיאה וסחר בנשק, וזאת למעט במקרים מיוחדים.

נקבע כי ביחס לחטוף שנפטר מחוץ לישראל יחולו כל ההוראות שחלות ביחס לפטירה בישראל כגון: הוראות לעניין מסירת הודעת פטירה, רישום הפטירה והנפקת תעודת פטירה, בשינויים המחויבים.

ביום י"ד באב התשע"ח (26 ביולי 2018) פורסם חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח–2018. במסגרת זו נקבע כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב בתי הסוהר שלו הייתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר. אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי. מאוחר יותר, במסגרת תיקונים נוספים, הוארכה הוראת השעה לתקופות נוספות. במסגרת התיקון הרביעי, נקבע כי הוראת השעה תהפוך להסדר קבוע. עוד נקבע כי הדיווח בדבר אופן פעילות היחידה, הניתן אחת לשנה, מטעם השר לביטחון פנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ימשיך כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום כליאתי בהתאם לסעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971.

החוק מסדיר את מיסוי הרווחים שלא חולקו בחברות מעטים. החוק קובע כי בעל מניות יחיד, הפעיל בחברה שמחזור עסקיה נמוך מ-30 מיליון ש"ח ושיעור רווחיותה עולה על 25%, יחויב במס שולי על הרווחים העודפים. נקבע מנגנון מיסוי לחברות מעטים המחזיקות בשותפויות, בהתאם להיקף הרווחים המיוחסים להן. בנוסף, הוטל מס של 2% על רווחים לא מחולקים, עם אפשרות לחלופה בדמות חלוקה של 6% מהרווחים בפועל. החוק כולל פטור לחברות עם רווחים צבורים הנמוכים מ-750,000 ש"ח, החרגה לחברות תעשייתיות וקבלנים, וכן הוראת שעה לשנת 2025 המאפשרת פירוק חברות בפטור ממס.

החוק קובע הקפאה של עדכוני סכומים במס הכנסה ובמיסוי מקרקעין כהוראת שעה לשנים 2025-2027, לרבות תקרות הכנסה, נקודות זיכוי, קצבאות, מדרגות מס רכישה ופטור ממס שבח. ההקפאה לא חלה על מענק מס הכנסה שלילי. כמו כן, הוטל מס יסף נוסף של 2% על הכנסה ממקורות הוניים, החורגת מתקרת הכנסה שנתית של 721,560 ש"ח (לשנת 2024).

במסגרת תיקון מספר 64 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, נקבע, כהוראת שעה, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע, נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023), כי יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל סמך חוות דעת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שיהיה צורך כאמור. במסגרת זאת יהיה ניתן להלין אסירים ועצורים ביטחוניים, בתנאים מסוימים, תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה ולהלינם שלא על מיטה, בחריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים. בתיקון מספר 3, הוארך תוקפה של הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, עד ליום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025); לצד הארכת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום כליאתי, עד ליום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025). עוד נקבע כי בעת ההכרזה כאמור, תתאפשר חריגה מהוראות הדין גם לעניין החזקה בנפרד של עצורים מינהליים ולוחמים בלתי חוקיים מאסירים ביטחוניים שפוטים, כפי שכעת מתאפשר לעניין שטח המחיה וזכאות למיטה. כן נקבע כי הממשלה תהיה רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות של עד חודשיים בכל פעם, ורווחו פרקי הזמן להעברת הדיווחים שמועברים לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת במסגרת ההכרזה על מצב חירום כליאתי, כך שהם יועברו אחת לחודש במקום אחת לשבועיים.

חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, מסמיך את צבא הגנה לישראל ואת השירות הביטחון הכללי לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמה נייחת, לשם סיכול או מניעה של גישה למידע החזותי המופק במצלמה, אם יש בו כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צבא הגנה לישראל, בקשר לפעילות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, נקבעו בו הסדרים שונים הנוגעים למידתיות הפעלת הסמכויות, תיעוד וחובת דיווח לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במסגרת תיקון מס' 3, הוארך תקופת תוקפה של הוראת השעה עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

מוצע לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024 יעמוד על 760,585,079,000 שקלים חדשים המורכב מתקציב רגיל בסך 557,712,771,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 202,872,308,000 שקלים חדשים.

מוצע להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2024 כך ששיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 7.7% מהתוצר הלאומי הגולמי (במקום שיעור של 6.6%), וכן להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2024 בשיעור של 17.8% מסך ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 לצורך המשך מימון הצרכים הצבאיים ובשיעור של 4.3% לצורך המשך מימון הצרכים האזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה.

החוק קובע כי שיעור הפטור ממס על קצבה פנסיונית יעלה בהדרגה במהלך השנים, כך שבשנת 2025 יעמוד הפטור על 57%, בשנת 2026 על 57.5%, בשנת 2027 על 62.5%, ובשנת 2028 ואילך יעמוד על 67%.

מוצע לקבוע כי בשנת 2025 לא תעודכן משכורתם של נושאי משרה מסוימים ברשויות השלטון וברשויות המקומיות בהתאם לשינוי השכר הממוצע, וכן שלא תעודכן משכורתם של נושאי משרה כאמור שמשכורתם מעודכנת לפי מדד המחירים לצרכן.

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות. בתיקון מספר 14 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025).

חוק זה מגדיל את סל ההטבות והמענים שניתנים לבנות ובני זוג לשעבר של נופלי מערכות ישראל ולכל אדם שמגדל יתום של נספה כאמור שאינו אלמן או אלמנה של הנספה. ראשית, הוגדל סכום התגמול בעד יתום שסמוך על שולחנה של בת זוג לשעבר מ-5,800 ₪ ל-8,500 ₪. תגמול זה ישולם גם לאדם אחר שיתום של נספה סמוך על שולחנו. שנית, נקבע מענק חד פעמי לרכישת רכב בסכום 52,866 שקלים. שלישית, נקבע מענק חודשי לסיוע בהוצאות מימון מדור של משכנתא או שכירות בסכום של עד 2,500 שקלים לחודש, לתקופה של עד שלוש שנים או עד שצעיר היתומים הגיע לגיל 21. רביעית, נקבע סיוע במימון טיפול נפשי עד שצעיר היתומים הגיע לגיל 30. לבסוף, נקבעה למי שיתום של נספה סמוך על שולחנו זכאות להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הוראות אלו יחולו גם על בת זוג לשעבר של אדם שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה או על אדם שיתום של מי שנפטר כתוצאה מפגיעה כאמור סמוך על שולחנו. הוראות אלה יחולו גם אם יום פטירת הנספה היה לפני יום תחילתו של החוק, אולם התשלומים לפיהן ישולמו מכאן ואילך. נוסף על כך, נקבע כי העלאת התגמול עבור יתום תעשה מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), וההפרש בין סכום התגמול שכבר שולם מאז המועד האמור לבין הסכום הגבוה לפי הצעת החוק ישולם לזכאים באופן רטרואקטיבי. כמו כן, נקבע כי מענק הרכב והמענק למדור ישולמו גם הם החל מיום התחילה למי שיתום של נספה היה סמוך על שולחנו לפני יום התחילה, בתנאי שביום התחילה היתום טרם הגיע לגיל 21.

במסגרת החוק נקבע, כהוראת שעה למשך שנתיים, כי נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאי, לבקשת המפכ"ל או קצין בדרגת ניצב המכהן כראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ולאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך מטעמו או אצל לו את סמכותו, להטיל בצו מגבלות על אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם שוכנע כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה (להלן – צו הגבלה שיפוטי). המגבלות אותן ניתן להטיל כאמור מנויות בחוק, וכוללות, בין היתר, מגבלה על כניסה למקום בארץ, איסור יציאה ממקום המגורים, איסור על קיום קשר עם אדם ואף איסור יציאה מהארץ. לצד זאת, נקבע כי תוקפו של הצו שיינתן לא יעלה על חודשיים, למעט בצו הנוגע למגבלת איסור יציאה ממקום מגורים, שתוקפו לא יעלה על 45 ימים. ניתן להטיל צו לתקופה קצרה מכך, ולהאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על התקופה המרבית. יחד עם זאת, אין מניעה להורות על הוצאת צו הגבלה שיפוטי חדש בתום התקופה המרבית. מעבר לכך, בית המשפט שהוציא את הצו, רשאי לקבוע בו סמכויות למשטרת ישראל לשם הבטחת קיומו של הצו, לרבות כניסה למקום המשמש למגוריו של האדם שכלפיו הוצא הצו, חיפוש על גופו וחדירה לחומר מחשב הנמצא בחזקתו או שליטתו. כמו כן, נקבעו הסדרים נוספים בחוק, וביניהם: סדרי הדין להגשת הבקשה להוצאת צו כאמור והדיון בבקשה, עיון חוזר בבקשה וערר, סמכות מעצר נגד אדם שהפר צו הגבלה שיפוטי ובכלל זה עונש מאסר של ארבע שנים אשר לא יפחת מרבע מהעונש, אלא אם כן החליט בית המשפט להקל בעונש מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכן חובת דיווח של השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לארבעה חודשים בדבר מימוש החוק.

החוק קובע ששכרם של סניגורים שימונו או שמונו החל מה-7 באוקטובר 2023 על ידי בית המשפט למי שחשוד, נאשם או הורשע בעבירת ביטחון הקשורה לאירועי ה-7 באוקטובר או במסגרת מלחמת חרבות ברזל, יקוזז מהכספים אותם מעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית.

החוק מאריך את תוקפה של הוראת השעה שנועדה להתמודד עם תופעת הכלבים המשוטטים שנכנסו מרצועת עזה לשטחי המדינה בשל פריצת גדר המערכת ומלחמת חרבות ברזל. לפי הוראת השעה, וטרינר עירוני מוסמך להורות על המתת כלב שנתפס בטווח של עד 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, שמתקיימים לגביו תנאים כמפורט בהוראת השעה, ארבעה ימים ממועד העברתו למכלאה ("מאורת הרשות" בלשון החוק), ולא לאחר עשרה ימים מהמועד האמור כפי שקובע החוק המקורי. הוראת השעה עמדה בתוקפה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024), והחוק מאריך את תוקפה עד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025.( בנוסף, החוק משנה את המועד הקבוע בחוק לדיווח שר החקלאות וביטחון המזון לוועדת הכלכלה על יישום הוראת השעה, כך שבמקום חודש לאחר תום תקופת הוראת השעה, ידווח השר לוועדה על יישום הוראת השעה לא יאוחר מיום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), וכן במועד נוסף הסמוך לתום תוקפה של הוראת השעה, כפי שהוארכה, וזאת לא יאוחר מיום ט"ז באדר התשפ"ה (16 במרץ 2025(

הוסמך רשם הקבלנים לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969 שלא לרשום או לבטל את הרישום בפנקס הקבלנים או לנקוט הליכים משמעתיים אחרים נגד מי שהרשם השתכנע בעקבות המלצת משטרת ישראל שנתן קצין משטרה בכיר, כי הוא מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או של פגיעה מהותית בענף, בהחלטה יתחשב הרשם בחומרת המעשים, מהותם, זיקתם לביצוע עבודה ועוד פרטיים המנויים בהצעה. שונה הרכב המועצה המייעצת לשר, המועצה המוצעת תכלול 8 חברים ולא 17 שרובם נציגי ציבור והיא תייעץ לשר לעניין קביעת הוראות לפי החוק. כמו כן נקבעה סמכות לשר להסמכת פקחים לפי החוק האמור ולתת בהתאמה סמכויות פיקוח לפקחים שיוסמכו.

החוק מבטל את חובת נוכחות מדריך במכון כושר בכל עת שנמצאים בו מתאמינים בגירים, עם זאת, נותרה עומדת בעינה חובת נוכחות מדריך לאימון קטינים בעת שקטינים מתאמנים במכון. בחוק נקבעה חובה לפיה כשמתאמן מצהיר בעת הרשמתו למכון כושר, כי זו הפעם הראשונה שבה הוא מתאמן במכון כושר, על המכון לספק לו מדריך שיעביר לו הדרכה הכוללת: תוכנית אימון מותאמת אישית, כללי הבטיחות במכון הכושר ודרכי הפעלת המכשירים. כמו כן, נקבעה חובת נוכחות של אדם שעבר קורס עזרה ראשונה במתחם בו נמצא מכון כושר בכל עת שבה לא נוכח מדריך. דרישות אלו לא יחולו על מכון כושר הנמצא בבניין מגורים, במקום עבודה או בבית מלון ובלבד שהוא אינו פתוח לציבור הרחב.

הוחלט להאריך בשנה את הוראת השעה הנותנת סמכות לשר הפנים לתת צו הפוטר, בין השאר, מאישור תכנית וקבלת היתרים לצורך הקמת מתחם שישמש למגורים למי שפונו מביתהם בשל המצב הביטחוני המיוחד.

החוק עורך שינויים בהרכב האסיפה הבוחרת לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית. החוק מגדיר כי "רב" שניתן למנותו במסגרת 10 הרבנים שממונים לאסיפה הבוחרת על ידי הרבנים הראשיים, הוא רב שמוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל או רב שבידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב או רב שכונה. כמו כן, נקבע רף מינימלי למינוי של נשים לנציגות ציבור, מכל אחת מהקבוצות המיוצגות באסיפה הבוחרת ומנגנון למקרים שבהם אין מספיק נשים שמשמשות בתפקידים בקבוצות האמורות. בנוסף, נקבעו הסדרים בנושא ניגוד עניינים. לבסוף, נקבע כי החל מהבחירות שיתקיימו אחרי הבחירות הקרובות למועצת הרבנות הראשית, הגדרות בעלי התפקידים שחברים באסיפה הבוחרת, יחולו גם לגבי מי שממלא תפקיד זה ביהודה ושומרון.

חוק זה קובע שמפעיל חניון יגבה דמי חנייה בחניון לפי זמן החנייה המחושב לפי מספר הדקות שחנה הרכב החל מהשעה הראשונה. בכך, החוק משנה את ההסדר שהיה קבוע בפקודה, לפיו בשעת החנייה הראשונה נגבו דמי חנייה על כל השעה, ללא תלות במשך הזמן שהרכב חנה בחניון, והחל משעת החנייה השנייה דמי החנייה נגבו לפי זמן החנייה, המחושב לפי כמות פרקי זמן של 15 דקות שהרכב חנה בחניון. בנוסף, החוק מסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי ההוראה האמורה לא תחול לגבי חניונים שגובים דמי חנייה הנמוכים מסכום שיקבע בתקנות.

החוק קובע כי עבירת תקיפת סוהר, שהייתה מוסדרת כחלק מעבירת 'תקיפת עובד ציבור' תקבל התייחסות פרטנית בחוק העונשין, וכי הסימן בחוק העונשין שעניינו בתקיפה או הפרעה לשוטר, יחול בשינויים מסוימים גם על תקיפה או הפרעה לסוהר.

חוק זה מאריך לחמש שנים את תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית על הפרת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, או הוראות פרק ד' שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1988, (שעמדה קודם לכן על שלוש שנים). אולם, אם התביעה כאמור היא של דורש עבודה, תקופת ההתיישנות לעניינו תישאר שלוש שנים.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי. בין שלל ההסדרים בחוק זה, נכללים גם ביקורת שיפוטית על כליאתו של לוחם בלתי חוקי, זכאותו לפגישה עם עורך דין וייצוגו ותנאי כליאתו. במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק נמוך יותר. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, קבע, כהוראת שעה, כי במקרה של הכרזה כאמור, יוארכו התקופות המנויות בחוק אף יותר, הורד הדרג המוסמך לאשר הגבלות על פגישה עם עורך דין, וכן נקבע כי ניתן יהיה לקיים דיונים בדרך של היוועדות חזותית. הוראת השעה הוארכה מאז מספר פעמים, בתיקונים שונים. במסגרת תיקון מספר 3, הוארכה תוקפה של הוראת השעה כאמור עד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025), וכן הוארכה תקופת תוקפה של הכרזת הממשלה על שינויים בתחולת החוק עד ליום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025). עוד נקבע כי ההוראות הנוגעות לקיום דיונים בנוכחות הכלוא דרך היוועדות חזותית ולמבקרים רשמיים במתקן הכליאה יחולו במנותק מהכרזת הממשלה כאמור אך עדיין במסגרת הוראת השעה.

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018), פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט–2018, כאחד המענים לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, בה נקבע כי יש להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בבתי הסוהר, וזאת באמצעות הרחבת תקופות השחרור המנהלי הקבועות בפקודת בתי הסוהר. מנגנון השחרור המנהלי קובע כי נציב בתי הסוהר יורה על שחרור אסירים לפני תום תקופת מאסרם ובתנאי שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם, כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר, לפי התקופות הקבועות כחוק. ההרחבה דאז לא הוחלה על אסירים ביטחוניים, ובהמשך נערכו שינויים נוספים, במסגרתם נקבע, כהוראת שעה, כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מנהלי כלל, וכן נקבעו מגבלות שונות ביחס לאסירים שהורשעו בעבירות מין ואלימות. במסגרת תיקון מס' 67, הוארכה תקופת תוקפה של הוראת השעה המסדירה תקופות שחרור מינהלי מורחבות עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). בנוסף, נקבע כי ההוראה הקובעת כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מינהלי תהפוך להוראה קבועה. עוד נקבע כי תקן הכליאה, שהוא מספר האסירים שאם חורגים ממנו יש להחיל בשחרור מנהלי, ימשיך לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

התיקון לחוק קובע כי גוף ציבורי המספק, בעצמו או על ידי ספק שירות מטעמו, שירותי הסעדה בהיקף של 500 מנות ליום עבודה, לא יוכל לסרב סירוב שאינו מוצדק, לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עמו לצורך איסוף המזון העודף שנותר בחצריו. מזון עודף הוגדר כמזון ראוי למאכל אדם, שלא הוגש לסועדים, ושאין כל כוונה, של הגוף הציבורי או ספק השירות מטעמו, לעשות בו שימוש נוסף, ואם לא ייתרם הוא יושלך לאשפה. החובה להתקשר עם ארגון לחלוקת מזון לא תחול, אם איסוף המזון מטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה. ההגדרה "גוף ציבורי" בחוק זה כוללת משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו למעט יחידות ביטחוניות מסוימות, הכנסת, מבקר המדינה, רשות מקומית, חברה עירונית ומועצה דתית, חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, צה"ל, משטרת ישראל ושב"ס. ואולם מוסד רפואי, לא ייחשב גוף ציבורי לעניין זה. לגבי צה"ל, המשטרה, השב"ס והרשות להגנה על עדים, נקבע כי השר הממונה עליהם יוכל להורות בנוהל על התאמות בתחולת ההסדר לגביהם או להורות בנוהל על פטור מתחולת ההסדר מסיבות ביטחוניות ליחידות מסוימות בגופים אלה ובלבד שהפטור יוגבל לעד שנה בכל פעם. ארגון לחלוקת מזון ימסור לגוף הציבורי שאיתו התקשר אחת לשנה אישור על כמות המזון שאסף ממנו והשימושים בו. ההסדר שתחילתו מיידית לא יחול על התקשרות קיימת של הגוף הציבורי עם ספק שירות למתן שירותי הסעדה, ובכלל זה על מכרז שפורסם כבר להתקשרות עם ספק שירות כאמור או על מימוש אופציה שניתנה לפי התקשרות קיימת. עוד נקבע שההוראות הקיימות בחוק עידוד תרומות מזון לעניין אחריות תורם מזון ומתן אות הוקרה לתורמי מזון, יחולו הן על הגוף ציבורי, והן על ספק שירותי ההסעדה מטעמו, בלי קשר לשאלת הבעלות במזון.

התיקון משנה את משטר האכיפה הקבוע בחוק הטיס, התשע"א–2011 (להלן – החוק), באמצעות ביטול חלק מהעבירות הפליליות הקבועות בו והרחבת הסמכות הנתונה למנהל רשות התעופה האזרחית להטיל עיצום כספי על מי שהפר את הוראות החוק, וכן משנה את המשטר החל לגבי הפעלת כלי טיס זר בישראל. התיקון מבטל עבירות שנמצא כי אינן מתאימות לאכיפה באמצעות הליך פלילי, ונוגעות להפרות אסדרתיות במהותן – הפרות של כללי רגולציה שמכוונות לגורמים מפוקחים ובעלי ממשק מהותי עם הרגולטור – רשות התעופה האזרחית. את העבירות האמורות ניתן יהיה להמשיך ולאכוף באמצעות עיצומים כספיים. העבירות שלא בוטלו בתיקון, כלומר העבירות שנותרו על כנן בחוק העיקרי, הן עבירות שהשימוש בעיצומים כספיים אינו מתאים לגביהן, בשל חומרתן או בשל היותן עבירות המכוונות לציבור רחב שאינו מפוקח בידי הרגולטור. התיקון מוסיף לחוק אמצעי אכיפה מנהליים – סמכות להטלת עיצומים כספיים – לעניין הפרות מסוימות דוגמת קיום פעילות תעופתית החייבת ברישיון לפי החוק, ללא רישיון מתאים (במקביל לעבירות פליליות שהיו קיימות ערב התיקון לעניין זה) והפרת הוראות שונות בעת הפעלת כלי טיס זר בישראל. בנוסף, החוק משנה את המשטר שחל לגבי הפעלת כלי טיס זר בישראל, וקובע שעל כלי טיס כאמור לציית לסטנדרטים הבין-לאומיים של ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומי החלים על כלי הטיס, על צוותו ועל הפעלתו, בהתאמה למקובל בעולם בעניין זה. אם לא חלים על כלי הטיס סטנדרטים בין-לאומיים, יחולו לגביו דיני הטיס הרגילים החלים על כלי טיס ישראלי. עוד קובע התיקון כי מנהל רשות התעופה האזרחית רשאי להכיר בתעודות וברישיונות שניתנו על ידי המדינה בה רשום כלי הטיס הזר, או מדינת מקום עסקיו העיקרי של המפעיל האווירי של כלי הטיס הזר, כשווי ערך לתעודות ולרישיונות הנדרשים לפי דיני הטיס הישראליים ולכן כמספקים לצורך הפעלתו בישראל. כן קובע התיקון, בנוסף לסמכות להטיל עיצומים כספיים על מי שמפעיל כלי טיס זר בישראל תוך הפרת הוראות החוק החלות לגביו, גם עבירות פליליות מתאימות לעניין זה.

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004, נועד לאפשר לבית המשפט להטיל מגבלות על מי שהורשע בביצוע עבירת מין, במטרה למנוע מפגש בינו לבין נפגע העבירה בסביבת חייו השגרתית. החוק קבע כי ניתן להטיל את המגבלות רק אם בית המשפט השתכנע כי חזרת העבריין לסביבת הנפגע עלולה לגרום לו לנזק נפשי של ממש. כעת, במסגרת תיקון מס' 10 לחוק, התשפ"ה-2024, נמחקו המילים "של ממש" כדי להקל על דרישה זו, כך שבית המשפט מוסמך להורות על הטלת המגבלות אם סבר שמפגש כזה עלול לגרום לנפגע נזק נפשי, וזאת בלא צורך להוכיח רף מחמיר של נזק נפשי של ממש.

ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024), פורסם חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, במסגרתו נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים, עד מועד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם, כי במידה וראש הממשלה שוכנע כי התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, שר התקשורת יהיה רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה להורות על פעולות למניעת או הפסקת פעילות של ערוץ זר, לרבות סגירת משרדי הערוץ הנמצאים בישראל. הוראה זו תינתן לאחר שתוצג בפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית אחת לפחות מגורמי הביטחון; ובלבד שטרם אישורה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה, יוצגו בפניה חוות הדעת מטעם גורמי הביטחון. עוד נקבע כי תוקף הוראות אלו יהיה למשך ארבעים וחמישה ימים, לצד אפשרות להאריך תקופה זו לתקופה זהה לכל היותר בכל פעם, בכפוף, בין היתר, להצגת חוות דעת מקצועית כאמור. כמו כן, נקבע כי הוראה של שר התקשורת כאמור, ובפרט הארכתה, תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי לטובת ביקורת שיפוטית, במסגרתה יחליט האם לשנותה. במסגרת התיקון הראשון לחוק, הוארכה הוראת השעה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024). במסגרת תיקון מספר 2, הוארך תוקפה של הוראת השעה בעניין מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה עד ליום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025). בנוסף, נקבע כי תוקף הוראותיו של שר התקשורת הקבועות בחוק, יוארך מתקופה מרבית של 45 לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובהתאם לכך תעשה גם כל הארכה נוספת.

נקבע כי מי שאינו תושב ישראל וזכאי, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לתשלום גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, לא תשולם לו הגמלה אם הוא הורשע בעבירת טרור חמורה לפי חוק המאבק בטרור או בעבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור או שהורשע בעבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי. עוד נקבע כי כבר בתקופת המעצר עד תום ההליכים של מי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה כאמור, תשלום הגמלה יעוכב אם העבירה המיוחסת לו בכתב האישום היא אחת מן העבירות האמורות. בין מועד ההרשעה ועד שפסק הדין לא יהיה ניתן לערעור הגמלה תעוכב בידי המוסד לביטוח לאומי. לגבי אדם כאמור שנשפט בבית משפט צבאי, נקבעה רשימת עבירות שייכללו בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", כך שהרשעה בהן תביא לאי-תשלום הגמלה, ואולם מי שהגמלה נשללה ממנו או עוכבה בשל עבירת טרור בטחונית בבית המשפט הצבאי, יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי עבירת הטרור הבטחונית שעבר לא נעברה בנסיבות של פגיעה בביטחון המדינה ובזיקה לטרור, אלא בנסיבות פליליות אחרות. אם המוסד לביטוח לאומי ישתכנע בכך על בסיס פסק הדין וכתב האישום, לא תחול ההוראה לעניין אי תשלום הגמלה. לשם החלטה מסוג זה, המוסד לביטוח לאומי יוכל לקבל מידע מהתובע המוסמך לדון בעבירה. כמו כן, מוצע כי לא תשולם גמלה למי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, אם הוא הוכרז כפעיל טרור לפי חוק המאבק בטרור, וכל עוד ההכרזה עומדת בתוקף. החוק קובע הסדר לקבלת מידע באופן חודשי משירות בתי הסוהר על מעצרים עד תום ההליכים בעברות כאמור, וממשרד הביטחון על הכרזות על פעיל טרור שעומדות בתוקפן. החוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל מידע מהמרשם הפלילי, כולל מידע שהתיישן, לצורך ביצוע ההוראות האמורות, ולשם ביצוע הוראות סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי שקבועות בו הוראות לעניין שלילת גמלאות בשל פשעים שונים. תחילתו של חוק זה תהיה ב1.1.2025 והוא יחול גם לעניין עבירות שנעברו לפני תחילתו, ככל שההרשעות לגביהן מופיעות במרשם הפלילי, או שנמשך מעצר עד תום ההליכים לגביהן, וכן על הכרזות על פעילי טרור לפני יום התחילה שעודן בתוקף. ואולם, אי העיכוב או אי התשלום יחולו רק לגבי גמלאות המגיעות בעד יום התחילה ואילך. המוסד לביטוח לאומי יידרש לדווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה במשך חמש שנים על הגמלאות שלא שולמו או עוכבו, בנוסף לדיווח נוסף בתום שישה חודשים מתחילתו של חוק זה. נוסף על כך, חוק זה מאריך עד סוף שנת 2026 את הוראת סעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי שלפיה מענקים שניתנים לפי הסכמים מכוח סעיף 9, בשל מלחמת חרבות ברזל, לא ייחשבו כהכנסה בידי מקבליהם.

התיקון לחוק קובע כי עבירת השוטטות, שהעונש הקבוע בצידה היה שישה חודשי מאסר, אשר הופיעה כאחת מההתנהגויות שנחשבות כעבירה של "התנהגות פסולה במקום ציבורי", תימחק מחוק העונשין, התשל"ז–1977.

נקבע, כי בתקופה שבה ילד שהורשע בעבירת ביטחון לפי סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי, דהיינו בעבירת טרור חמורה לפי חוק המאבק בטרור, נמצא במאסר בשל הרשעתו, לא ישולמו להוריו גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, ובכלל זה קצבת ילדים ומענק לימודים וכן תוספות תלויים בעבור הילד – לעניין קצבת נפגעי עבודה, קצבת נכות, קצבת אזרח ותיק וקצבת שארים ותוספות בעד הילד לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום). כמו כן, בתקופת המאסר הילד לא יבוא במניין ילדיו של ההורה לצורך חישוב גמלאות כאמור. הוראות חוק זה יחולו לגבי מי שנמצא במאסר ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו.

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, נקבע כהוראת שעה לשלושה חודשים. במסגרתו נקבע כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; וזאת בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האסירים מעבר לתקן הכליאה, שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951 ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, נקבע כי הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות מסוימות, לרבות עבירות ביטחון או כאלו שיש לגביהן חזקת מסוכנות, וכי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה. במסגרת התיקון הראשון הוארכה הוראת השעה לתקופה של חמישה חודשים, עד ליום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024). במסגרת תיקון מספר 2, הוארך תוקפה של הוראת השעה כאמור עד ליום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025).

החוק קובע כי חיילי מילואים שנקראו להתייצב לשירות מילואים ונוסעים ברכבם הפרטי לבסיס השירות או ממנו בכביש מספר 6 ("כביש ארצי לישראל"), יהיו זכאים להחזר הוצאות בעד אגרת הנסיעה ששולמה עבור נסיעה בכביש כאמור. החוק מסמיך את שר הביטחון ושר האוצר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה להחזר הוצאות האגרה, אופן קבלת ההחזר ומועד קבלתו וכן לעניין סכום ההחזר המרבי שיינתן. כמו כן החוק קובע כי תקנות ראשונות כאמור יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של החוק. החוק ייכנס לתוקף ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).

החוק מסמיך מפעיל מעון יום לפעוטות, למעט מעון יום שיקומי, לאפשר, באופן יזום, להורי הפעוטות בגן, לצפות בצילומים ממצלמות המותקנות במעון לפי חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018. מפעיל מעון רשאי לאפשר דרך צפייה אחת בלבד מבין השלוש הבאות: צפייה מקוונת מרחוק בזמן אמת (און-ליין) לכל הורה, באמצעות מכשיר שאושר מראש (טלפון, מחשב וכיו"ב). דרך שנייה היא גם צפייה מקוונת מרחוק באמצעות מכשיר שאושר מראש (טלפון, מחשב וכיו"ב), אולם לא בשידור ישיר און ליין אלא מעת לעת, כפי שיוסכם בין מפעיל המעון והורי הפעוטות במעון, בתדירות שלא תעלה על אחת לחודש לפרק זמן של עד 48 שעות בו ניתן יהיה לצפות בצילומים שהצטברו במערכת המצלמות בגן עד למועד הצפייה. דרך שלישית היא צפייה מעת לעת, כפי שיוסכם בין מפעיל המעון והורי הפעוטות במעון, על ידי נציגות של הורי הפעוטות במעון, בצילומים שהצטברו במערכת המצלמות בגן עד למועד הצפייה, בשטח המעון, בתדירות שלא תעלה על אחת לשבוע. בצפייה כאמור מפעיל המעון יוכל לצפות אף הוא בצילומים ביחד עם נציגות ההורים. כדי לאפשר צפייה כאמור להורים, על המפעיל לעמוד במספר תנאים, ובכלל זה, יידוע ההורים, העובדים והמועמדים לעבודה במעון על כוונתו להפעיל את הצפייה, ואם הסתיים מועד הרישום למעון – עליו לקבל את הסכמת כלל הורי המעון; להציב במעון שילוט על הפעלת הצפייה וליידע גם את נותני השירותים הקבועים במעון; לעניין צפייה מקוונת מרחוק (און ליין או מעת לעת) על המפעיל לדאוג לקיומם של מנגנונים נאותים לאבטחת מידע ולהגנת הסייבר של המצלמות ולהגיש לממונה במשרד החינוך אישור שנתי שהמערכת עומדת בדרישות האבטחה והסייבר. כן קובע החוק איסורים על הורים אשר נועדו לשמור על פרטיות עובדות המעון והפעוטות המתחנכים במעון– כמו איסור העתקת צילומים או מתן אפשרות לאחר לצפות בהם או שימוש במידע שעולה מן הצילומים– שהפרתם תהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. כן מעניק החוק למשרד החינוך סמכות להטיל עיצום כספי על מפעיל מעון יום, למעט מעון יום שיקומי, שהפר הוראה מהוראות החוק, וקובע כי שר החינוך ידווח אחד לשנה לוועדת החינוך, תרבות וספורט של הכנסת נתונים הקשורים לביצוע ויישום הצעת החוק.

החוק מאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום, המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה שהתרחשו בין ה-7 באוקטובר לבין ה-13 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם. התקנות יעמדו בתוקף עד ה-15 בפברואר 2025.

החוק מאריך את תוקף תקנות שעת החירום, המאריכות את תקופות המעצרים המפורטות בחוק המעצרים בנוגע לעצור שחשוד בעבירת ביטחון בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר לבין ה-13 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה שנקבעה בחוק זה היא עד ליום ה-15 בפברואר 2025.

נקבעו בהוראת שעה מספר תיקונים לעניין הבחירות שנדחו ליום כ' בשבט התשפ"ה, 18 בפברואר 2025 בצפון הארץ, ולבחירות שנדחו ליום י"ח חשוון התשפ"ה 19 בנובמבר 2024 בדרום הארץ: יום הבחירות נקבע כיום שבתון לתושבי הרשויות בהם יתקיימו בחירות, נקבעה חובה להצבת קלפיות חיילים בצה"ל, תינתן אפשרות לתושב להצביע במעטפות כפולות בקלפיות שיוצבו ברחבי הארץ, ונקבעה השוואה של שיעור המס לעובדים המועסקים בתקפות הבחירות לשיעור המס שנקבע בהוראת השעה.

נקבע כי ייעוד קרקע למגורים יראו אותו ככולל גם בתים מאזנים (מסגרת טיפולית למתמודדי נפש), זאת בנוסף למסגרות טיפוליות שיקומיות אחרות למתמודדי נפש הכלולות כבר היום על פי חוק.

התיקון קובע כי חובת הדיווח לועדת החוקה, חוק ומשפט אחת לשנה, בדבר יישומו של החוק, שהייתה בתוקף כהוראת שעה עד שנת 2011, ושלא הייתה בתוקף מאז, תתחדש ותעוגן כהוראת קבע.

התיקון קובע חובה, שחלה על מוסר מטען, לבדוק בעת העמסת מטען על רכב מסחרי כי המטען מתאים למטען שהותר להובלה ברכב לפי התנאים שנקבעו לכך ברישיון הרכב, ולדרוש מהמוביל להפסיק מיד את ההעמסה אם המטען אינו תואם תנאי מהתנאים האמורים. בכך, התיקון מרחיב את החובה שהייתה מוטלת על מוסר המטען ערב התיקון, לפיה היה עליו לבדוק רק את התאמת משקל המטען המועמס על גבי הרכב למשקל שהותר להובלה לפי רישיון הרכב. הפרת החובה החדשה דינה קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (העומד כיום על סך של עד 75,300 שקלים חדשים). אם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו של התאגיד קנס בגובה פי ארבעה מהקנס האמור. אולם, החובה האמורה אינה חלה על התאגיד הנמליים (נמלים), משום שנמצא כי הטלת חובה זו על הנמלים עלולה לגרום לעיכובים משמעותיים בשחרור סחורות מהנמלים. בנוסף, התיקון קובע כי על נושא משרה בתאגיד מוטלת החובה לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירות כאמור לעיל, כלומר, העמסה על רכב של מטען שאינו תואם את המטען המותר להובלה לפי תנאי רישיון הרכב, ובכלל זה מטען שמשקלו אינו תואם את המשקל המותר להובלה ברכב, בידי התאגיד ועובדיו. הפרת חובה זו דינה קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. כמו כן, התיקון מתקן את הסעיפים שהיו קיימים בחוק ערב תיקונו לעניין אחריות נושאי משרה, כך שיחול לגביהם הנוסח המקובל בעניין זה בחקיקה העדכנית. לעניין זה נותר על כנו משטר הענישה הקיים, כך שהפרת חובת הפיקוח האמורה לגבי חלק מהעבירות המנויות בחוק דינה קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואילו לעניין הפרת חובת הפיקוח לגבי עבירות אחרות, ובכלל זה לגבי ביצוע עבירה בעת הובלת חומרים מסוכנים, יוטל על נושא המשרה קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (העומד כיום על סך של עד 226,000 שקלים חדשים).

התיקון לחוק נועד לתת מענה למקרים של קטינים בני 12 עד 14 שהורשעו בעבירות הטרור החמורות ביותר – עבירות רצח בנסיבות מחמירות או ניסיון לרצח, שהן מעשה טרור או שנעשו במסגרת ארגון טרור. במקרים אלה, נקבע כי גם אם לא מלאו לקטין 14 שנים בעת מתן גזר הדין, ניתן יהיה להטיל על הקטין עונש מאסר שירוצה במאסר בהגיעו לגיל 14 וכי עד הגיעו לגיל זה הוא יוחזק במעון נעול. ההסדר נקבע כהוראת שעה לחמש שנים, עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות של עד שנתיים בכל פעם, בצו של שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת החוקה. בנוסף, נקבעה הוראת שעה לשלוש שנים, הקובעת הסדרים לגבי קטינים המרצים עונש מאסר או מעצר במעון נעול עד לגיל 14, בגין העבירות האמורות. לעניין קטין שהורשע ונגזר עליו לרצות עונש מאסר לאחר שימלאו לו 14, הממונה על המעונות רשאי לבקש להחזיקו במאסר לתקופה של עד 10 ימים. זאת, אם הקטין מסכן או פוגע באחרים, או שעלול לסכן או לפגוע באחרים באופן שאינו מאפשר לקיים את הצו במעון נעול. אם לאחר חזרתו של הקטין למעון הנעול הוא ממשיך לסכן או לפגוע כאמור, רשאי בית המשפט להמיר את הצו במאסר לתקופה שייקבע ושלא תעלה על הזמן שנותר להשלמת הצו המקורי. לעניין קטין שנאשם ומוחזק במעון נעול במעצר, נקבע כי אם בית המשפט שוכנע, לבקשת הממונה על המעונות, שהקטין מסכן או פוגע באחרים, או עלול לסכן או לפגוע באחרים באופן שלא מאפשר את קיום הצו במעון, ניתן להורות, כי הקטין ייעצר לתקופה של עד 10 ימים. אם לאחר שחזר למעון התקיימו שוב הנסיבות האמורות, רשאי בית המשפט, לקבוע כי הקטין ייעצר לתקופה שייקבע ושלא תעלה על 30 ימים. אם לאחר חזרת הקטין למעון, חזרו והתקיימו שוב אותן נסיבות, רשאי בית המשפט להורות על מעצרו של הקטין לתקופות שלא יעלו על 45 ימים כל פעם.

נקבע כי שר הפנים רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה של מחבל, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את עשייתו, אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור. תוקף צו הגירוש לעניין אזרח ישראלי לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על 15 שנים, ולעניין תושב קבע או ארעי - לא יפחת מעשר שנים ולא יעלה על עשרים שנים

החוק קובע שתינתן העדפה במכרזים של המדינה ושל גופים החייבים במכרז לפי חוק חובת המכרזים לעסק זעיר, קטן או בינוני ש-50% או יותר מאמצעי השליטה בו נמצאים בהחזקתו של משרת מילואים פעיל, ששירת שירות מילואים 20 ימים לפחות במהלך 12 החודשים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז. במצב בו שתי הצעות או יותר קיבלו תוצאה משוקללת זהה במכרז, שהיא ההצעה הגבוהה ביותר, ואחת מהן היא של עסק בשליטת משרת מילואים פעיל – תיבחר הצעתו של משרת המילואים כהצעה הזוכה. על משרת המילואים לצרף להצעתו הצהרה בדבר היותו משרת מילואים פעיל, שהעסק בשליטתו ושההצעה אינה של חברת בת של עסק המעסיק יותר מ-100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים.

החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר בפיטורים מינהליים, עובד הוראה שהוא עובד מדינה שהורשע בעבירת ביטחון חמורה או בעבירת טרור או הזדהה עם מעשה טרור בפומבי או פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח ואהדה למעשה טרור, או במקרה שהעובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד ששירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. כל זאת בכפוף לתהליך הכולל יידוע של נציב שירות המדינה ומתן אפשרות תגובה לגורמים נוספים כמו למשל ארגון עובדים וכן עריכת שימוע. החוק מסמיך את המנכ"ל לסרב לתת אישור העסקה לעובד חינוך שאיננו מועסק על ידי המדינה, בכל הנסיבות האמורות לעיל. החוק מסמיך את שר החינוך לשלול או להפחית את ההשתתפות בתקציבו של מוסד חינוך המקבל מאוצר המדינה תמיכה או השתתפות בתקציבו, אם התקיימו במוסד החינוך גילויי תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, שהנהלת המוסד היתה צריכה לדעת עליהם, זאת בכפוף להליך שימוע. בנסיבות כאלה גם רשות החינוך המקומית לא תשתתף בתקציבו של מוסד החינוך.

נקבע בחוק מנגנון מזורז לקביעת שומת השבחה כאשר ישנה מחלוקת על גובהו של היטל השבחה בסכומים של עד 90,000 ש"ח. במקרה כזה, יוכל החייב להגיש לוועדה בקשה לבחינה מחודשת של השומה בצירוף שומה שלו. שמאי מטעם הועדה המקומית יבחן את הפניה והוא רשאי להפחית את ההיטל ולקבוע שומה מוסכמת באישור החייב. ההחלטה תועבר לעיונו של השמאי הממשלתי הראשי שרשאי שלא לאשרה. אם לא הודיע השמאי הממשלתי על החלטתו בתקופה האמורה בהצעת החוק יראו את השומה המתוקנת מוסכמת. במידה וההליך לא עבר במנגנון מזורז ניתן יהיה לפנות למנגנוגים הקבועים כיום בחוק של ערר או שמאי מכריע.

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות. בתיקון מספר 13 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024).

הוארך תוקפן של הוראות השעה בחוק הסכמים קיבוציים שמקצרות את המועדים ומפשטות את ההליכים למתן צו הרחבה להסכם קיבוצי כללי, שלגביו שר העבודה ציין כי העניינים בו נובעים בעיקרם ממלחמת חרבות ברזל, ושוכנע שיש דחיפות בהרחבתו. הוראות אלו יחולו ברציפות עד תום שלושה חודשים מסיום התוקף של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה בתחילת המלחמה.

במרוצת השנים התגלו אי סדרים שונים בפעילותה של אונר"א, ונמצאו הוכחות ישירות למעורבות שלה ושל עובדיה בפעילות טרור נגד ישראל, לרבות באמצעות מערכת החינוך של אונר"א המסיטה להסתה, שנאה ואלימות נגד ישראל ובכלל זה השתתפות עובדי אונר"א במתקפת הטרור שהחלה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). לאור זאת, נחקקו שני חוקים העוסקים באופנים שונים בהפסקת פעילות סוכנות אונר"א. הראשון – חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024, והשני – חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024. במסגרת החוק הראשון, נקבע כי הזמנת אונר"א בהסתמך על חילופי האיגרות בין ישראל ובין אונר"א משנת 1967 תפקע, וכי שר החוץ יודיע על כך לאומות המאוחדות בתוך שבעה ימים מיום קבלתו של חוק זה בכנסת. עוד נקבע כי רשות מרשויות המדינה, לרבות גופים ואנשים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לא יקיימו כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה; וכי הוראות החוק לא ייתרו כל הליך פלילי נגד עובדי אונר"א ובפרט הליך כאמור בשל אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל. בנוסף, נקבעו הוראות דיווח לכנסת ותחילה מאוחרת של הוראות החוק, תוך החרגת ההוראה בדבר פקיעת חילופי האגרות שתכנס לתוקף ביום ה' בתשרי התשפ"ה (7 באוקטובר 2024) או ביום הפרסום של החוק, לפי המאוחר.

החוק קובע הוראת שעה לפיה למשך שלוש שנים, לשכות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים יתנו סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, ללא בדיקת זכאות כלכלית.

התיקון לחוק היסוד קובע כי לא יוקמו בירושלים נציגויות רשמיות של מדינות זרות, אלא אם הן נציגויות דיפלומטיות המאומנות למדינת ישראל, כלומר, שגרירויות. כמו כן, נקבע כי מדינת ישראל תעודד הקמת נציגויות דיפלומטיות (שגרירויות) המאומנות למדינת ישראל בתחומי ירושלים בירת ישראל.

במרוצת השנים התגלו אי סדרים שונים בפעילותה של אונר"א ונמצאו הוכחות ישירות למעורבות שלה ושל עובדיה בפעילות טרור נגד ישראל, לרבות באמצעות מערכת החינוך של אונר"א המסיטה להסתה, שנאה ואלימות נגד ישראל ובכלל זה השתתפות עובדי אונר"א במתקפת הטרור שהחלה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). לאור זאת, נחקקו שני חוקים העוסקים באופנים שונים בהפסקת פעילות סוכנות אונר"א. הראשון – חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024, והשני – חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024. במסגרת החוק האחרון, נקבע כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. בנוסף, נקבע כי תחילתו של חוק זה יהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, וחובת דיווח של ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, ובשנה הראשונה מיום תחילתו של חוק זה – אחת לחודשיים, בנוגע ליישום הוראות חוק זה.

תוקף הוראת השעה בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) מוארך עד יום ט' בשבט התשפ"ה (7 בפברואר 2025), וסמכות השר להאריך את תוקף הוראת השעה מעבר לכך מבוטלת. הוראת השעה כאמור קובעת הגנות מפני פיטורים לגבי עובדים שהם מפונים, עובדים שהם חטופים או שהם בני משפחה של חטוף או נעדר, ועובדים שהם בני זוג של חיילים בסדיר או בקבע או בני זוג של מי שמנויים בסעיף 11 לחוק.

מוצע לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024 יעמוד על 727,405,079,000 שקלים חדשים המורכב מתקציב רגיל בסך 524,522,771,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 202,882,308,000 שקלים חדשים.

מוצע לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית התשנ"ב-1992, ולהגדיל את ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 בסכום של 3,357 מיליארד שקלים חדשים לצורך מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל.

הוארך תוקפו של חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות( (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, עד לתאריך 28 בפברואר 2025, במקום 15 בספטמבר 2024.

החוק כולל מספר תיקונים לחוק ההוצאה לפועל, התשפ"ד–2024. בין התיקונים, הגבלת שכר טרחת עורך הדין בתיקי הוצאה לפועל בחובות שסכומם נמוך מ-4,500 שקלים, כך שיעמוד על סכום של 244 שקלים או עד 10 אחוזים מהחוב, לפי הגבוה מביניהם. סכום שכר הטרחה יעודכן בתחילת כל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. כמו כן, החוק מפריד בין התנאים לעיקול מיטלטלין מעסק, לרבות עסק הפועל בבית החייב, ובין התנאים לעיקול מיטלטלין מביתו של החייב שלא מנוהל בו עסק. בנוסף, קובע החוק כי הסמכות להורות על עיקול ברישום של מיטלטלין מבית החייב תהיה נתונה להחלטת הרשם, שיוכל להפעילה במקרים שבהם מתקיימות הנסיבות הנדרשות כגון חלוף שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב ומיצוי ההליכים האחרים לגביית החוב. כמו כן, יוכל הרשם להורות על הוצאות המיטלטלין מבית מגורי החייב, אם שוכנע בתועלת הכלכלית הצפויה ממכירת המיטלטלין ולאחר ששקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-עיקולו, כגון הפגיעה בחייב ובבני ביתו. בנוסף, קובע החוק כי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים המשמשים את החייב ובני ביתו יוגדרו כנכסים שאינם ברי עיקול.

בחוק נעשו מספר תיקונים לחוק החברות שנועדו לטייב את הרגולציה ולשפר את מהימנות המרשמים. התיקון המרכזי עניינו בהוספת הסדר המסמיך את רשם החברות למחוק חברות לא פעילות ממרשמי הרשם. התיקון כולל שורה של תיקונים נוספים, ובהם: ביטול החובה על חברת חוץ להגיש תרגום לעברית של מסמכי ההתאגדות שלה אם המסמכים הוגשו באנגלית, קיצור פרק הזמן להגשת תביעת חוב בהליך פירוק מרצון ל-90 ימים, הקלה בבקשה לרישום עמותה כך שלא יידרש לצרף לה תצהיר של המייסדים החתום בידי עורך דין וניתן יהיה להסתפק באימות דיגיטלי, והוראה בעניין עדכון סכומים במנגנון העדכון הקבוע לעניין הגדרת חברה או עמותה לא פעילה שרשאית לא למנות רואה חשבון מבקר.

בתיקון זה לפקודת בריאות העם נקבע כי שר הבריאות יקים מאגר חיסונים לאומי ממוחשב, שיכלול מידע לגבי חיסונים שניתנו על ידי גורמים מחסנים, ביניהם משרד הבריאות, קופות החולים, בתי חולים ומרפאות וארגונים הנותנים שירותי רפואת חירום. שר הבריאות מוסמך לפי חוק זה לקבוע גורמים מחסנים נוספים, בכפוף לאישור ועדת הבריאות של הכנסת. השימוש במאגר החיסונים יוגבל למטרות הקבועות בחוק בלבד, ביניהן מתן טיפול רפואי, הצגת מידע לאדם בדבר החיסונים שקיבל, פנייה יזומה מטעם משרד הבריאות לאדם למתן חיסון או לטיפול מונע כנגד מחלה מידבקת, לשם מניעת התפשטות של המחלה, ולשם מעקב אחר שיעור הכיסוי החיסוני באוכלוסייה. כמו כן, נקבע כי על הגורמים המחסנים לדווח למשרד הבריאות, לגבי אדם שהם נתנו לו חיסון, את הפרטים הקבועים בחוק בסמוך ככל האפשר למועד מתן החיסון ולא יאוחר מ- 72 שעות ממועד מתן החיסון. שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל הגורמים המחסנים לדווח עליהם. העברת המידע תיעשה כמפורט בחוק באמצעות ממשק ייעודי ומאובטח, עם זאת מנכ"ל משרד הבריאות יהיה מוסמך להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על דיווח בדרך מאובטחת אחרת או על פטור מחובת הדיווח לגורם מחסן מסוים. משרד הבריאות יאפשר למתחסן לצפות באופן דיגיטלי בחיסונים שקיבל באמצעות הגורמים המחסנים, וקופות החולים יציגו את הנתונים הללו באזור האישי של המבוטח באתר האינטרנט של הקופה, בהתאם למידע שיועבר אל קופת החולים ממשרד הבריאות. משרד הבריאות יחויב בהעברת מידע מהמאגר למקבל מידע על פי הסכמת המטופל, בהתאם לחוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024. לעניין אבטחת המידע שבמאגר, מנכ"ל משרד הבריאות ייקבע בנוהל הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע הכלול במאגר והנמסר ממנו. המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במאגר, תוך בחינת חלופות טכנולוגיות מקובלות מזמן לזמן. אי-דיווח של גורם מחסן למשרד הבריאות לגבי אדם שקיבל חיסון על ידו בניגוד להוראות החוק, יהיה עבירה פלילית. תחילתו של חוק זה היא שישה חודשים מיום פרסומו, וחובת הדיווח החלה על הגורמים המחסנים, כמו גם העבירה הפלילית הכרוכה בהפרתה, תחול לגבי חיסון שניתן ביום התחילה או לאחריו. על הגורמים המחסנים להעביר את הפרטים הקיימים ברשותם גם לגבי חיסונים שניתנו לפי יום התחילה, אך אי קיום הוראה זו לא יהיה עבירה פלילית.

החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.

חוק זה כולל תיקונים משמעותיים בחוק התקנים ובפקודת היבוא והיצוא, שהעיקרי שבהם הוא יצירת מסלול חדש ואופציונלי לייבוא, ייצור ושיווק טובין המתאימים לדרישות רגולציות או דירקטיבות אירופאיות, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. החוק כולל הסדר ייחודי בדין הישראלי, שמאפשר להחיל בישראל את הדין האירופי, כאשר הנוסח המחייב יהיה בשפה האנגלית. לצד זאת, החוק מחייב את משרד הכלכלה לפרסם לציבור תרגום מקצועי ומהימן של האסדרות האירופיות שיחולו בישראל, וכן לבחון באופן ספציפי כל עדכון של האסדרה, כך ששינויים שייערכו בה באירופה לא יאומצו באופן אוטומטי בישראל. בחוק מנויות האסדרות האירופיות – דירקטיבות ורגולציות אחרות – שיחולו בישראל מכוחו וכן התנאים להחלתן ומועדי התחילה שלהן. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה להרחיב בצו את רשימת האסדרות, ובכלל זה נספחים ועדכונים שלהן, תוך אימוצן בלא כל שינוי, וזאת בשים לב לשיקולים הנוגעים לאפשרות האכיפה של ההוראות הכלולות בצו. באופן דומה רשאי השר, מיוזמתו או לפי בקשת שר אחר, לדחות את מועדי התחילה לאימוץ האסדרות השונות החלות בדין האירופי, לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, בהתאם להיערכות ליישומן. לעומת זאת, הסרה של דירקטיבה, החלתה בשינויים או הוספת תנאים בה וכן דחיית מועדי התחילה לתקופה של מעל שנה, ייעשו בצו של שר הכלכלה, אך רק לאחר שקיבל את המלצת ועדת החריגים לכך. ועדת החריגים הוא גוף ממשלתי מייעץ, הפועל מכוח פקודת הייבוא והייצוא בהתאם לרפורמה בייבוא שאושרה בשנת 2021. בחוק קבועות הוראות המסדירות את אופן הפניה לוועדת החריגים ואת האפשרות לפנות להכרעת הממשלה לאחר החלטת ועדת החריגים, וכן המקרים בהם שר הכלכלה יהיה מוסמך לפעול אף בלא המלצה של ועדת החריגים. בחוק נקבעו החרגות למוצרים שונים, כגון: מוצרי מזון, רכב מנועי, וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי. כמו כן נקבעו בחוק דרישות נוספות, מעבר לאילו של האסדרה האירופית המאומצת, ביחס למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים ע"י גז בישול (גפ"מ) או ביחס למוצרים שיש מקום לקבוע ביחס אליהם דרישות שונות בגלל תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים זאת, כגון דרישות ביחס לריכוזי חומרים בנוזלי ניקוי למדיח כלים שעלולים לפגוע במי הקולחין, שבישראל, בניגוד לאירופה, נעשה בהם שימוש לצורך השקיית גידולים חקלאיים. בחוק קיימות גם הוראות שמטרתן להאיץ את תהליך התאמת החקיקה הישראלית לסטנדטים האירופיים, והן כוללות מנגנון ייחודי ותקדימי, לפיו שר הכלכלה יהיה מוסמך להוסיף בצו לתוספת השביעית לחוק, חקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו של משרד אחר, ובכך לקבוע שלצד חיקוק בדין הישראלי, יחולו גם הוראות האסדרה האירופית, צו זה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר הוא בתחום ענייניה. החוק כולל גם הקלות נוספות ללא קשר למסלול היבוא החדש, לדוגמא, יבואן או יצרן של דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, לא יידרש לעמוד בדרישות תקינה כלשהן. רוב הוראות החוק יכנסו לתוקף ב- 1 בינואר 2025, אך חלקן ייכנסו לתוקף מאוחר יותר.

הוחלט שבתקופה שבין ה30.06.24 לבין ה-31.12.25, יוכל שר הפנים לתת רישיון להפעלת מכון בקרה גם ללא בקר מורשה של הגנת הסביבה, תקופה זו ניתנת להארכה בצו של שר הפנים בזמן של עד שנה לכל הארכה, ועד שנתיים במצטבר לכלל ההארכות.

החוק מסמיך את האפוטרופוס הכללי לאשר בקשות של אפוטרופוס, מיופה כוח או הורה לקטין, אשר בעבר נדרש בהן אישור מראש מבית המשפט כתנאי לביצוע הפעולה. החוק קובע כי ככל שיהיה מדובר בבירור מורכב, שתתעורר התנגדות לבקשה או שהאפוטרופוס הכללי לא ימצא לנכון לאשר את הבקשה, היא תועבר להכרעה של בית המשפט. בנוסף, נקבע כי השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יוכל לקבוע סוגי נכסים ופעולות שבעניינם האפוטרופוס יהיה מוסמך לעשות פעולה או לייצג את הקטין גם בלי אישור מראש.

לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, מעסיק חייב לשלם לשאריו המפורטים בחוק של עובד שנפטר את פיצויי הפיטורים שהיה משלם לו אילו היו מפטר אותו, ואם אין לנפטר בן זוג או ילדים התלויים בו, נדרש הליך בבית הדין לעבודה לעניין מתן פיצויי הפיטורים לשאירים האחרים. התיקון לחוק נועד לייתר את הפנייה לבית הדין לעבודה בכך שהוא קובע כהוראת שעה לגבי עובד שנפטר בתקופה שמיום 7.10.23 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ביום האמור, שפיצויי הפיטורים ישולמו על ידי המעסיק לשאריו של העובד שנפטר, ואם אין שארים ישולמו הפיצויים ליורשים על פי דין או לזוכים לפי צוואה לפי חוק הירושה. החוק מסמיך את שר העבודה להאריך את התקופה שלגבי הנפטרים בה יחול ההסדר, בתקופות נוספות שמשכן הכולל לא יעלה על 12 חודשים אם הדבר נדרש עקב הימשכות מלחמת חרבות ברזל.

החוק מעביר את הסמכות להכרה בתארים זרים במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לממונה שימנה שר המשפטים מקרב עובדי משרד המשפטים. הממונה יפעל בהתאם לאמות המידה שתקבע ועדה שתמונה על ידי שר המשפטים, וחבריה יהיו עובד בכיר במשרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין וחבר סגל אקדמי המתמחה במשפטים. כמו כן, מוצע לקבוע כי הפטור מבחינת התמחות הניתן כיום במקרים מסוימים לעורכי דין שהוסמכו בחו"ל כמו גם הקלות בנושא ההתמחות, יחולו גם על מי ששימש בחוץ לארץ כעורך דין במשך תקופה מסוימת אף אם לא הוסמך כעורך דין, במדינות שבהן ניתן לפעול כעורך דין ללא הסמכה. זאת, בתנאי שניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה ועל פי אמות המידה שתקבע הוועדה האמורה בנושא.

התיקון קובע הוראת שעה שתוקפה עד ליום ב' בשבט התשפ"ה (31 בינואר 2025), ובמהלכה מוטלת חובה על הערוצים הזעירים והזעירים-הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות מערך הפצת השידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, הידוע כמערך "עידן פלוס". זאת, במקום הרשות שהייתה נתונה להם לעשות כן לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012 (להלן – החוק) טרם התיקון, ולצד החובה שמוטלת לפי החוק על תאגיד השידור הישראלי, על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה שהם הערוצים המסחריים הוותיקים ועל ערוץ הכנסת להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, ממנה התיקון אינו משנה. התיקון גם אינו משנה את המצב החוקי לעניין זה בקשר לתחנות הרדיו, ולפיו שידוריהן יופצו באמצעות המערך אם ביקשו זאת. ככלל, הפצת השידורים באמצעות המערך כרוכה בתשלום דמי הפצה שמשלמים הגורמים המופצים לגורם המפעיל את המערך – כיום מדובר ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בשל הטלת החובה כאמור, התיקון פוטר את הערוצים הזעירים והזעירים-ייעודיים, למשך תקופת הוראת השעה, מהחובה שחלה לפי החוק על כל הערוצים המופצים באמצעות מערך עידן פלוס לתת לספקי תכנים רשומים, המשדרים באמצעות האינטרנט, הסכמה להעביר את שידוריהם בלא תמורה. בנוסף, התיקון קובע כי כל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה ובעלי הזיכיונות לשידורי רדיו יהיו פטורים מתשלום דמי הפצה לגורם המפעיל, החל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), בהתאמה למועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל ונוכח הצורך להפיץ התראות ביטחוניות לציבור נרחב ככל האפשר באמצעות ערוצי התקשורת, ועד תום תוקפה של הוראת השעה. עוד קובע התיקון כי תאגיד השידור הישראלי, הכנסת ואוצר המדינה הם שיישאו בדמי ההפצה האמורים לגבי הפצת שידוריהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה בתקופת הפטור, לפי חישוב הקבוע כיום בחוק. אוצר המדינה הוא שיישא בדמי ההפצה לגבי הפצת שידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו. הפטור מתשלום דמי ההפצה כאמור ייכנס לתוקפו רק אם תופסק פעילותו של אחד המרבבים – רכיב מיושן שהוא חלק ממערך עידן פלוס ועלותו גבוהה – וזאת עד למועד פקיעתה של הוראת השעה. הפסקת פעילותו של המרבב כרוכה בעלות של כשלושה וחצי מיליון שקלים חדשים, והתיקון קובע כי עלות זו תשולם לגורם המפעיל בידי הגופים שצפויים ליהנות מהחיסכון שבהפסקת פעילותו: תאגיד השידור הישראלי, הכנסת והערוצים המסחריים הוותיקים. אם הגורם המפעיל לא יפסיק את פעילותו של המרבב עד תום הוראת השעה, הוא ישיב את הסכומים שהועברו לו כאמור, ויישא בדמי ההפצה של הגופים שקיבלו פטור מדמי הפצה, מסכום שאוצר המדינה יעביר לו לשם כך.

החוק מרחיב את צווי ההגבלה שבית הדין הרבני רשאי להטיל על סרבן גט. במסגרת התיקון, הוספו צווי הגבלה כלכליים עליהם רשאי בית הדין להורות. כמו כן, החוק מסמיך את בית הדין להטיל בצו הגבלה תשלומי כפיית ציות לטובת מי שפסק הדין ניתן לזכותו בשים לב למצבו הכלכלי של מי שניתן נגדו הצו. עוד נקבע כי לבית הדין סמכות להכריז כי הרחקות דרבנו תם יחולו על מי שניתן נגדו פסק הדין או על אדם שלישי הגורם לסרבן לסרב למתן הגט. זאת ועוד, החוק מבצע הבחנה וקובע כי אם ננקטה לשון של כפיה, חובה או מצווה ולא קבע בית הדין אחרת, אזי ברי כי ניתן להטיל צווי הגבלה. ואולם, לעניין לשון הצעה או לשון אחרת, בית הדין יקבע האם ניתן יהיה לתת צווי הגבלה מכוח פסק הדין. בנוסף לכך, מוצע לשנות את הדין לעניין נשים שבית הדין קבע שעליהן לקבל את הגט, ולקבוע בהוראת שעה כי יהיה ניתן להטיל צו הגבלה על נשים כאמור גם ללא אישור מיוחד של נשיא בית הדין הרבני הגדול כפי שהיה נדרש עד לתיקון זה.

הוחלט שיתאפשר לבצע פיצול דירות בהקלה בשני מסלולים, האחד פיצול של היחידה הקיימת לשתי יחידות, במסלול זה מוצע שהועדה המקומית תהיה חייבת לאשר את הפיצול אלא אם ישנה חוות דעת של מהנדס הועדה כי התשתיות הקיימות לא נותנת מענה מספק להגדלת יחידות הדיור. במסלול השני, מוצע לאשר הוספה של עד 45 מ"ר ליחידה קיימת לטובת היחידה החדשה, בתנאים המנויים בהצעה ובכללם חובת תוספת של מרחב מוגן לדירה אם נוסף לה השטח המינימלי למרחב מוגן, לפחות. בנוסף מוצע שבמחוז הצפון והדרום, יחידות הדיור שפוצלו לא ייחשבו לעניין מגבלת כמות יחידות הדיור לפי תמ"א 35 עד לשיעור של 20% מהיחידות הקבועות לאותו ישוב. נקבעה הוראה נוספת שקובעת שיחידת הדיור שפוצלה תישאר בידי אותם בעלים והיא תוכל לשמש לשכירות או מגורים של בני אותה משפחה בלבד. הוחלט גם שהיטל ההשבחה יהיה בשיעור מופחת של 34% על פיצול ללא תוספת שטח והיטל רגיל של 50% אם הפיצול כולל תוספת שטח.

בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה. הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים. בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר. החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה. מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות. חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה.

התיקון לחוק קובע הקלות שונות על יבואנים ולעניין יבוא מזון. כמו כןן הרחיב התיקון לחוק את אימוץ הדין האירופי לעניין מזון בישראל, על בסיס תפיסת ניהול סיכונים בידי העוסק במזון, ובין השאר אומצו במסגרתו דירקטיבות ותקנות אירופיות בעניינים שונים כגון סימון מזון ובכלל זה סימון אלרגנים, סימון גלוטן, סימון תזונתי וכן ייחוס מסרים למזון, הוראות בעניין תוספי מזון וחומרי טעם וריח, הוראות בעניין אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון, הוראות לעניין מים מינרליים, והוראות נוספות לעניין בטיחות מזון. לפי התיקןן לחוק בתקופה שעד 31.12.2027 ההוראות האירופיות החדשות יחולו רק באופן מצומצם על יבואנים מאירופה ועל עוסקים במזון שיש להם מערכות בקרת בטיחות מזון עצמיות ובחרו בכך, ונקבעו הוראות למניעת כפל והתנגשות עם הדין הישראלי. כמו כן נקבע כי תוקם ועדה מקצועית מייעצת שתוכל לאפשר שימוש מעבר למותר באירופה. נוסף על כך נקבעו הקלות במנגנון עדכון ההוראות המאומצות מאירופה.

החוק כולל הסדרים משלימים לטובת קידום מיזם המטרו. בין היתר, הוחלט להקים מועצה מאסדרת ברשות המטרו, המועצה תהיה אחראית על היבטים שונים של אסדרת עניינים הנוגים לקידום מיזם המטרו ועל היבטים של תיאום תשתיות בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים. בנוסף מוצעת השלמה של היבטי המימון של המיזם, לרבות קביעת היטל מימון וקביעת הוראות למימוש המקרקעין במטרופולין גוש דן, ובייחוד אלה הכלולים במתחמי ההשפעה שייקבעו בתמ"א 70, בלוחות זמינים המקבילים לפיתוח המיזם. הוחלט שבכל תוכנית שתאושר בותמ"ל או בות"ל לעניין בינוי בתחומי תוכנית המטרו יוקצו 30% מיחידות הדיור בקרקע שהיא מקרקעי ישראל לדיור בהשיג יד– השכרה לטווח ארוך, השכרה במחיר מופחת, מעונות סטודנטים ודיור מוגן. בנוסף נקבע, הוחלט כי מי שיגיש בקשה להיתר בניה בשש וחצי השנים הקרובות, עד סוף שנת 2030, ישלם מס מופחת, כך ששיעור היטל ההשבחה ומס המטרו שהוא ישלם יחד יהיה 60% מההשבחה בלבד. בנוסף הוחלט שהיטל המימון לא יחול יחול על בעלי נכסים שסך גודל הנכסים בבעלותם נמוך מ-100 מ"ר. כמו כן, מוצעים פרקים העוסקים בפעילותם של גורמים מוסמכים לקידום המיזם, בתיאום תשתיות והסרת חסמים לרבות קביעת הסדרים מיוחדים בענייני רעש ותיקונים עקיפים בענייני תכנון ובנייה, חברות ממשלתיות, פקודת מסילות הברזל ועוד. מוצע להפחית את מס המטרו, הן בהסדר מיוחד למספר שנים והן באופן קבוע וכן מוצע מנגנון סיוע לעסקים הסמוכים לתוואי העבודות בשיעור שלא יפחת מ-500 מיליון ₪.

החוק קובע הסדרים המרחיבים את תחולת הדין האירופי לעניין עיסוק בתמרוקים בישראל וכולל שלושה נדבכים עיקריים: 1. ראשית, נקבע מסלול יבוא חלופי למסלול הקיים שמבוסס על העקרונות שבבסיס כללי האיחוד האירופי, המיועד ליבואנים נאותים כהגדרתם בחוק שמקיימים תוכנית בקרת איכות ובטיחות מקיפה בעבור כל תמרוק המיובא על ידם. מסלול זה יאפשר ליבואן נאות לייבא תמרוק באופן מהיר ויעיל יותר, בלי שנערכה לתמרוק הערכת בטיחות ובלי להחזיק תיק תמרוק, כפי שנדרש במסלול הקיים, כל זאת בכפוף לתנאים המפורטים בחוק. 2. שנית, נקבע כי הוראות האיחוד האירופי בעניין תמרוקים, יחולו בישראל, בתנאים, בהגבלות ובשינויים המפורטים בחוק, אימוץ זה יתרום להבטחת רמת בטיחות גבוהה בתמרוקים. כן נקבע מנגנון לאימוץ הוראות הדין האירופי בעתיד ודרך להכנסת תיקונים, התאמות ושינויים 3. שלישית, נקבע כי הרישום במרשם העוסקים יתאפשר באמצעות הצהרה עצמית על קיום תנאי ייצור נאותים (כפי שקיים באיחוד האירופי) שינוי זה יוביל לייעול הליך הרישום במרשם והוזלתו. בנוסף קובע החוק הסדרים והוראות מעבר לגבי רישיונות תמרוקים קיימים לעוסקים בתמרוקים.

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018), פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט–2018, כאחד המענים לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, בה נקבע כי יש להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בבתי הסוהר. החוק קבע, בהתבסס על מנגנון השחרור המנהלי הקיים בפקודת בתי הסוהר, כי הנציב יורה לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם ובתנאי שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם, כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר. כמו כן, נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים, כי התקופות המרביות של השחרור המנהלי יוגדלו, כדי להקל עוד יותר על הצפיפות. עוד נקבע כי הרחבות השחרורים המנהליים במסגרת החוק לא יחולו על אסירים ביטחוניים. במסגרת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021, הוארכה הוראת השעה הקובעת תקופות שחרור מינהלי מורחבות בשבעה חודשים, בשני שינויים. ראשית, נקבע כי אסירים שהורשעו בעבירות מין, אלימות במשפחה ואלימות חמורה, שנגזרו עליהם פחות משלוש שנות מאסר, יהיו זכאים לשחרור המינהלי המורחב רק אם ועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני ומצאה שהם מתאימים לשחרור מוקדם. שנית, צומצמו תקופות השחרור המינהלי המורחב לגבי אסירים שנגזרו עליהם בין 18 ל-36 חודשי מאסר. מאוחר יותר, במסגרת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023, הוארכה הוראת השעה בעניין הסדר השחרור המנהלי המורחב הקבוע בפקודת בתי הסוהר עד לתאריך כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2023), במספר שינויים שעיקרם ביטול השחרור המינהלי לאסירים ביטחוניים, הרחבת תקופת השחרור המינהלי לאסירים שנגזרו עליהם 18 עד 36 חודשי מאסר וקביעה כי תקן הכליאה בבתי הסוהר יהיה 14,500. כעת, במסגרת התיקון הנוכחי, נקבע כי תוקפו של הסדר השחרור המנהלי המורחב כאמור יוארך עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024), וכי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024).

החוק קובע זכאות לתגמול חלף שכר למי שנחטף או נעדר בשל אירועי ה-7.10.23 (שעוגן עד כה בהסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי). גובה התגמול לא יפחת מכ-7,300 ₪ (או מ-9,500 ₪ אם מדובר בהורה) ויתבסס על הכנסתו של החטוף או הנעדר טרם חטיפתו או העדרותו, ככול שהוא עבד. גובה התגמול לא יעלה על כ-49,000 ₪. הזכאות תהיה כל עוד החטוף לא שוחרר או הנעדר לא אותר. ההסדר יעמוד בתוקפו עד ל-6.10.26. שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יוכל להאריך את התוקף בתקופות נוספות שמשכן לא יעלה על שנה בכל פעם. ההסדר לא יחול על חטופים שהם חיילים או משרתים בכוחות הביטחון.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי. בין שלל ההסדרים בחוק זה, נכללים גם ביקורת שיפוטית על כליאתו של לוחם בלתי חוקי, זכאותו לפגישה עם עורך דין וייצוגו ותנאי כליאתו. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, מאריך את תקופת הכליאה הזמנית של לוחמים בלתי חוקיים, וקובע כי במקרה בו הודיעה הממשלה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות משמעותיות לפי חוק-יסוד: הממשלה, רשאית היא להכריז כי אלו מצריכות תחולה של הוראות שונות בחוק. במסגרת תיקון מספר 2, הוארכה הוראת השעה לעניין התקופות המנויות בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר לעניין משך הוראת כליאה זמנית, מועד ההבאה בפני שופט והתקופות שניתן למנוע בהן פגישה עם עורך דין, וכן לעניין דרגת הדרג הצבאי המאשר פעולות שונות לפי החוק, עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024). כמו כן, קוצרו התקופות המרביות הקבועות בחוק, ובכלל זאת תקופת תוקפה של הוראת הכליאה הזמנית, התקופות הנוגעות למניעת מפגש עם עורך דין, והתקופה במהלכה ניתן לערוך ביקורת שיפוטית. זאת ועוד, נקבע כי בעת קביעתו של שר הביטחון מקום כליאה לטובת מימוש החוק, הוא ימנה מבקרים רשמיים למתקן כליאה מסוים, לחלק ממנו או באופן כללי לכל מתקן כליאה – ביניהם, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי. מבקר רשמי כאמור רשאי להיכנס למתקן, לבדוק את תנאיו, ניהולו התקין והטיפול בכלואים, כשבסוף ביקורו יגיש דוח למפקד מיתקן הכליאה, שהתייחסותו תוגש בצירוף הדוח למספר גורמים, ביניהם שר הביטחון, הרמטכ"ל, היועץ המשפטי לממשלה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, נקבעה חובת דיווח בעניין זה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכי הכרזת הממשלה על שינויים בתחולתו של החוק בעקבות הכרזה על מלחמה, פעולה צבאית משמעותית או פעולות צבאיות אחרות, תעמוד בתוקפה עד ליום כ"ז באלול התשפ"ד (30 בספטמבר 2024).

החוק מעגן סיוע משפטי למשפחותיהם של נפגעי עבירות המתה לרבות ליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיהם בהליכים המשפטיים. החוק מרחיב את רשימת עבירות המין שבעניינן ניתן לקבל סיוע משפטי. בנוסף, החוק קובע הוראת שעה לפיה יורחב הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין ועבירות של סחר בבני אדם, כך שיחול כבר משלב החקירה וגם על הליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה.

חוק הספריות הציבוריות, תשל"ה–1975 הוחלף בחוק חדש שמותאם למצב בפועל ומסדיר סוגיות נוספות, ובהן: 1. מינוי מועצת הספריות הציבוריות, הגדרת תפקידיה, שיפור והסדרת פעולתה כמקובל בחקיקה עדכנית לעניין מועצות ציבוריות; המועצה אף תגיש דוח שנתי על פעילותה והמלצותיה לשר התרבות והספורט ולוועדת החינוך. 2. התקציב לפעילות הספריות - סכום השתתפות הממשלה יעמוד על 100 מיליון ש"ח בשנה החל מ-2026, ויוצמד למדד החל מ-2027, וכן נקבע בהוראת שעה כי ב-2024 הסכום יהיה 89 מיליון ש"ח וב-2025 - 95 מיליון ש"ח. שר התרבות והספורט רשאי להקצות 10% מהתקציב לפרויקט או מיזם מיוחד שיש לו זיקה משמעותית ותרומה ניכרת לתחום הספריות הציבוריות. השתתפות הרשות המקומית תהיה לפחות זהה לסכום התמיכה של הממשלה בספריה, אך השר רשאי לקבוע בתקנות השתתפות שונה בהתחשב במדד החברתי-כלכלי והפריפריאלי של הרשויות המקומיות. שיעור התמיכה בכל ספרייה ייקבע לפי מבחני תמיכה, אשר יכללו, בין השאר, הוראות שיאפשרו לספריות ודאות ותכנון תקציבי, למשל באמצעות תשלום מקדמות וחובת פרסום ה"קול קורא" במועד מסוים. הרשות המקומית תחויב לנהל את כספי התמיכה הממשלתיים בחשבון נפרד והם יהיו מוגנים מעיקול ושעבוד. 3. שירותי הספריה הציבורית - עוגנו בחוק והורחבו השירותים שעל הספריות לספק לציבור, לרבות שירותים בחינם ושירותים אחרים כמו פעילויות לציבור בכלל ובפרט לתלמידי מערכת החינוך.

התיקון קובע הסדר מפורט המעגן את זכותו של מנוי לקבל, לפי בקשתו, שירותי תקשורת מספק מורשה (חברת התקשורת), בכפוף להגבלות או חסימות, כפי שיפורט להלן. עד לחקיקת התיקון, קבע סעיף 51ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הסדר לעניין אפשרותם של מנוי או קבוצת מנויים לקבל מספק תקשורת שירותים הכפופים להגבלות או לחסימות, אם ביקשו זאת בבקשה פרטנית ומפורשת שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות. לפי אותו סעיף, ניתן היה לבקש הגבלות וחסימות בנוגע לעניינים הבאים: שירותים המסופקים על גבי רשת האינטרנט; תכונות ומאפיינים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת (כגון מכשירי הסלולר עצמם); ואפשרות המנוי לעשות שימוש בציוד כאמור בכל רשת בזק מתאימה. מכוח הסעיף האמור, פעל בשוק הסלולר משך שנים רבות הסדר שחל על כ-600,000 מנויים, הידוע בשם "הקומה הכשרה", שבמסגרתו קיבלו המנויים שבחרו בכך שירותי טלפוניה בכפוף להגבלות ולחסימות התואמות את אורחות חייהם, ובכלל זה הגבלת גישה לשירותי אינטרנט, חסימת שיחות למספרים מסוימים, ואף הגבלת ניידות מספרי טלפון כך שלא ניתן לנייד את המספר לתוכנית הכוללת שירותי תקשורת שאינם כפופים להגבלות אותן ביקש המנוי לכתחילה. התיקון מאפשר, בין השאר, את המשך פעולתה של הקומה הכשרה. התיקון עוסק במערכת היחסים שבין חברת התקשורת ובין המנוי שהתקשר עמה בהסכם, והוא מבוסס על הסכמתו של המנוי. התיקון קובע כי מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת שנמסרה באופן הניתן לתיעוד, לקבל שירות בזק, כלומר שירות טלפוניה, בכפוף להגבלות או לחסימות ("סל שירותים ייעודי"). המנוי או קבוצת המנויים יכולים גם לבקש לקבל את השירות האמור בכפוף להגבלות או לחסימות שקבע תאגיד מסוים שציינו בבקשתם. בין ההגבלות או החסימות שרשאי מנוי לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי: הגבלת חיוג למספרי טלפון; הגבלות שיחולו על מכשיר הסלולר והגבלת ניידות מספרים. לצד זאת קובע התיקון סייגים והגנות על המנויים המבקשים את ההגבלות או החסימות, וכן סייגים לשם שמירה על התחרות בתחום התקשורת. לעניין הגבלת החיוג למספרי טלפון, התיקון קובע כי ספק מורשה ישלח הודעה למנוי שהחיוג למספר הטלפון שלו הוגבל, ובהודעה יצוין גם מיהו התאגיד שביקש לחסום את המספר. כן קובע התיקון הוראות שתכליתן הגברת השקיפות לגבי מספרי טלפון של תאגידים שנחסמו והוראות האוסרות על ספק מורשה להעביר לתאגידים הקובעים הגבלות או חסימות מידע הכלול במאגר מידע שלו. לעניין ציוד קצה רט"ן, כלומר מכשיר הסלולר עצמו, קובע התיקון כי מנוי רשאי לבקש הגבלות או חסימות של המכשיר, ייחודו לציוד תקשורת מסוים, וכן ייחוד סל שירותים ייעודי למכשיר, לטווח מספרי טלפון, ועוד. הקשירה בין המכשיר ובין סל שירותים ייעודי אפשרית, לפי התיקון, רק אם המכשיר יכול לפעול במסגרת אותו סל שירותים ייעודי שמציע ספק מורשה אחר, ורק אם יש שלושה דגמים של מכשירים סלולריים המיוצרים על ידי יצרנים שונים שניתן להשתמש בהם במסגרת זו. לעניין ניידות מספרים, התיקון קובע כי ניתן להגבילה בהסכמה מפורשת של המנוי ובכפוף לכמה סייגים, שלפיהם הגבלה כאמור אפשרית רק אם למנוי נתונה האפשרות לנייד את מספר הטלפון שלו בתוך סל השירותים הייעודי, כלומר בין ספקי סלולר; רק אם פועלים בשוק כמה ספקים הנותנים שירות בהתאם לסל השירותים הייעודי והמקיפים מספר מינימלי של מנויים; ורק אם סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה של יותר משירות בזק אחד. לפי התיקון, אם ההתקשרות בין המנוי לבין הספק כוללת הגבלת ניידות כאמור, במקרה של ביטול ההתקשרות, המנוי לא יוכל לנייד את מספר הטלפון שלו אל מחוץ לסל השירותים הייעודי, והספק המורשה יהיה רשאי להקצות את מספר הטלפון רק במסגרת סל השירותים הייעודי שאליו משויך המספר. במקביל קובע התיקון הוראות שמטרתן להקל על מעבר של המנוי אל מחוץ לסל השירותים הייעודי אם הוא בחר בכך, ובכלל זה הוראות לפיהן הספק המורשה לא יקצה לאדם אחר את מספר הטלפון של המנוי שההתקשרות עמו בוטלה במשך 9 חודשים מיום ביטולה, וישמיע הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון, לפיה המנוי החליף את מספר הטלפון שלו ומהו המספר החדש, לפי בקשת המנוי. לעניין הגבלת חיוג למספרי טלפון, התיקון קובע חובה על הספק המורשה לקבוע וליישם אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג כאמור, ובלבד שיישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות. עוד קובע התיקון כי ניתן להשיג הן על אמות המידה עצמן והן על הגבלת החיוג למספר טלפון מסוים בניגוד לאמות המידה, בפני גורם מוסמך במשרד התקשורת. בעניין זה מחיל התיקון חובות שקיפות על הספק המורשה, ולפיהן עליו, בין השאר, למסור לשר התקשורת ולפרסם באתר האינטרנט שלו דיווחים ובהם נתונים כלליים לגבי הגבלת חיוג למספרי טלפון שביצע. עוד קובע התיקון איסור על חסימת מספרי טלפון מסוגים שונים, ובהם מספרי טלפון חיוניים ומספרי טלפון של המדינה ומוסדותיה, מספרי טלפון מקוצרים בני 3 או 4 ספרות, מספרי טלפון של רשויות מקומיות המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים, איסור חסימה גורפת של מנויי חברת תקשורת מסוימת וכן איסור חסימת מספרי טלפון של מפלגות בתקופת בחירות. בנוסף קובע התיקון איסור על חסימה של הודעות "מסר אישי", שהן הודעות ביטחוניות הנשלחות בטכנולוגיה ייעודית. זאת, לצד קביעת איסור על שימוש בטכנולוגיה זו לשם משלוח הודעות שאינן ביטחוניות. התיקון מוסיף וקובע איסור על חסימת מספרי טלפון של מוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית, כפי שיקבע שר התקשורת בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. תקנות ראשונות לעניין זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום התיקון, ואם לא יובאו לאישור כאמור, החל מאותו מועד ספק מורשה לא יאפשר חסימת חיוג למספרי טלפון של מוקדי סיוע אם יש התקשרות בהיקף משמעותי, הכוללת הפעלת מענה אנושי, בין משרד ממשרדי הממשלה לבין הגוף שמפעיל את המוקד. עוד מקנה התיקון למנכ"ל משרד התקשורת סמכות להטיל עיצום כספי על ספק מורשה שביצע הגבלה או חסימה בניגוד להוראות האמורות. מאחר שבמסגרת ההגבלות והחסימות שרשאי מנוי לבקש לפי התיקון, הוא גם רשאי לבקש כי מכשיר הסלולר שלו יוגבל או ייחסם כך שלא ניתן להשתמש בו "מחוץ" לסל השירותים הייעודי, נקבע בתיקון כי ספק מורשה שמוכר מכשירי סלולר הכפופים להגבלה או לחסימה כאמור, חייב להציע במקביל למכירתם גם מסלול של השכרת המכשיר חלף רכישתו, לבחירת הלקוח, כדי להקל עליו במעבר למכשיר שאינו כפוף למגבלות. התיקון כולל גם תיקון עקיף לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, העוסק באיסור הטעיה של הצרכן לגבי פרט מהותי בעסקה. התיקון קובע כי ייראו מצג בנכס או על גבי הנכס שמעיד על השימוש, התועלת או הסיכונים הכרוכים בו כפרט מהותי בעסקה. בכך, מבהיר התיקון כי סימון מכשירים שאינם תואמים את ההגבלות והחסימות הרלוונטיות כמכשירים שכן תואמים אותן, הוא הפרה של איסור הטעיית הצרכן בנוגע לפרט מהותי בעסקה. זאת, כדי לתת מענה לתופעה של זיוף "מספרי הזיהוי" של מכשירי הטלפון שחלות עליהם הגבלות או חסימות. עוד קובע התיקון הוראות מעבר שיאפשרו להסדרים שפעלו ערב כניסתו של התיקון לתוקף, דוגמת הקומה הכשרה, להמשיך לפעול. לעניין זה קובע התיקון כי הכפפת השירות שצורך מנוי להגבלות או לחסימות חדשות, שלא נכללו בהתקשרות הקיימת עמו, טעונה הסכמה מפורשת של המנוי. בנוסף כולל התיקון גם מנגנון המחייב את חברות התקשורת לפנות לכל המנויים הקיימים כדי לוודא כי הם אכן מסכימים להגבלות ולחסימות שבמסגרת סל השירותים הייעודי. התיקון נכנס לתוקף ב-29.10.2024.

התיקון מאריך בשנה וחצי את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן–1990 (להלן – תיקון 44), שהתקבל בכנסת בשנת 2018. בתיקון 44 נקבעה שורה של הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים ולערוצים זעירים ייעודיים, שהם ערוצים בעלי היקף הכנסה מצומצם שנועדו לתת מענה לקהלים ולנושאים ספציפיים שלא מקבלים ייצוג הולם בערוצי התקשורת המרכזיים. ערוצים אלו היו בפיקוח של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, ועברו בתיקון 44 לפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ומשמעות המעבר היא שאותם ערוצים זכו להקלות משמעותיות במחויבויות החלות עליהם. מדובר בערוץ בשפה הערבית ("הלא TV"), בערוץ בשפה הרוסית (ערוץ 9), בערוץ 24 ובערוץ 14. נוסף על ההקלות שנקבעו בתיקון 44, נקבעה גם הוראת מעבר לתקופה של חמש שנים, עד ליום ד' באדר התשפ"ג (25.2.2023), שעניינה מתן הקלות נוספות וזמניות לערוצים האמורים, במטרה לאפשר את המשך קיומם נוכח היקף הכנסתם המצומצם. לקראת פקיעתה, הוארכה הוראת המעבר בתיקון חקיקה, לתקופה נוספת של שנה וחצי (ובסך הכל לתקופה של שש וחצי שנים), עד ליום כ"א באב התשפ"ד (25.8.2024). התיקון מאריך את הוראת המעבר בשנה וחצי נוספות, ובסך הכל לתקופה של שמונה שנים. ההקלות הזמניות שנקבעו בהוראת המעבר, ותוקפן מוארך לפי התיקון, הן פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים; חובה של חברות הכבלים והלוויין (כיום הוט ויס) להעביר במסגרת שידוריהם את שידורי הערוצים ופטור מתשלום עבור שידור כאמור; פטור מחובת הפקדת בטוחות מעבר לערבויות קיימות; וכן החרגתם של ערוצים אלה מהוראות מסוימות בחוק, כגון הוראות לעניין הגבלות על בעלויות צולבות של שידורי רדיו או טלוויזיה בנסיבות מסוימות וכן לעניין האיסור על החזקת אמצעי שליטה על ידי בעלים יחיד.

החוק קובע לראשונה איסור גורף על השטת כלי שיט ומילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, באמצעות הוספת פרק חדש העוסק בעניין לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971. ככלל, ההסדרים הקבועים בחוק דומים להסדרים הקיימים בפקודת התעבורה ובחוק הטיס, התשע"א–2011, לעניין נהיגה ברכב או מילוי תפקיד בכלי טיס תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן. החוק קובע כי הפרת האיסור על השטת כלי שיט ומילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן היא עבירה פלילית. האיסור חל על משיט כלי השיט בפועל, על נתב הנמצא בכלי השיט במסגרת תפקידו, על כל מי שממלא תפקיד בכלי השיט כתנאי לכשירותו ולהשטתו לפי כל דין, וכן, בשל אופן השטתו של אופנוע ים – גם על נוסע באופנוע ים. הענישה הפלילית בשל הפרת האיסור עומדת על שלוש שנות מאסר או קנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, או שני העונשים גם יחד. בנוסף קובע החוק כי בית המשפט יטיל על מי שהורשע בעבירה כאמור פסילת מינימום לתקופה של שנתיים, שבהתאם לה לא יוכל להחזיק או לקבל תעודות למילוי תפקיד בכלי שיט או להשטתו לפי חוק הספנות (ימאים) התשל"ג–1973, אלא אם כן התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות להטיל את הפסילה לתקופה קצרה יותר. אם אדם הורשע בעבירה מאותו סוג גם בשנה הקודמת, תעמוד תקופת פסילת המינימום על ארבע שנים. בית המשפט רשאי להטיל גם פסילה על תנאי. בנוסף, במקרים מסוימים יוכלו גם שוטר או קצין משטרה להטיל פסילה כאמור, וזאת לזמן מוגבל. החוק קובע עבירה נוספת, שעניינה אדם שנמסרה לו הודעה על פסילתו מלהחזיק או מלקבל תעודות כאמור, ולמרות זאת הוא ממלא תפקיד בכלי שיט או שהוא ממלא את תפקידו בניגוד לתנאים שנוספו בתעודתו. העונש בשל עבירה זו יהיה מאסר של שלוש שנים, קנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, או שניהם. עוד כולל החוק הוראות מפורטות לעניין סמכותם של שוטרים לבצע בדיקות וליטול דגימות מאדם העומד למלא תפקיד בכלי שיט, מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט, או מאדם שסיים זה עתה למלא תפקיד כאמור, כדי לבחון האם מצוי בגופם אלכוהול או סם מסוכן, ובכלל זה הוראות לעניין אופן נטילת הדגימות. החוק קובע כי בית המשפט, ובתנאים מסוימים גם שוטר, יוכלו להורות על איסור שימוש בכלי השיט, אם נמצא כי אדם מילא בו תפקיד בהיותו תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, או לאחר שאדם הורשע כאמור. עוד קובע החוק כי שופטי תעבורה הם שיהיו מוסמכים לדון בעבירות לפי החוק, וזאת בשל המומחיות שלהם בטיפול בתיקי נהיגה בשכרות, הדומים לתיקים שצפויים להגיע לפתחם לפי החוק. מועד כניסתו לתוקף של החוק הוא ביום ג' בניסן התשפ"ה (1.4.2025).

החוק מחיל את ההסדרים הקבועים לגבי עדות במשפט פלילי גם על תביעה נזיקית נגד נתבע שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שבה נמסרת עדות של קטין או חסר ישע שהוא נפגע עבירת מין, עבירת סחר בבני אדם או עבירת אלימות חמורה המנויה בתוספת, כך שהקטין יוכל למסור את עדותו בבית המשפט באופן המותאם לו. החוק קובע הסדר שלפיו במשפט פלילי בשל עבירת מין או סחר בבני אדם או בשל עבירות אלימות חמורה במשפחה, בית המשפט רשאי להורות כי קטין או נפגע עבירת מין או סחר בבני אדם, ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחותו עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות. בית המשפט לא יחליט כאמור אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר לבית המשפט ולנאשם לצפות בעדות. עוד קובע החוק לעניין קטינים כי בעדות בעניין עבירה המנויה בתוספת לחוק, הנאשם לא יחקור בעצמו את הקטין אלא באמצעות סניגורו. נוסף על כך, החוק מחיל את ההסדר הקבוע לגבי עדות במשפט פלילי גם על עדות של בגיר נפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בתביעת נזיקין נגד נתבע שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. בנוסף נקבע כי במקרה שבו לא הוגש כתב אישום נגד הנתבע יחולו חלק מההסדרים כך שבמקרים של תקיפה מינית או התעללות שבוצעה בקטין על ידי בן משפחה או אחראי, ובמקרים של תקיפה מינית שבוצעה במי שטרם מלאו לו 21 שנים תוך ניצול יחסי מרות או על ידי בן משפחה, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע שהנפגע יעיד שלא בנוכחות הנתבע, ואולם, לא תאסר חקירה נגדית על ידי הנתבע. כמו כן, נקבע כי תיאסר חקירתו בדבר עברו המיני. בנוסף, הורחבה התוספת לחוק המפרטת את העבירות שבהן יחול ההסדר לעניין קטינים ושעניינן עבירות מין ועבירות אלימות מסוימות והמתייחסת הן להסדרים הקבועים לגבי עדות במשפט פלילי והן לנקבע בחוק זה בדבר עדות בתביעה נזיקית, והוספו לה עבירות חמורות נוספות.

נקבע שעובד משרד הפנים או עובד ציבורי אחר אותו הסמיך השר רשאים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הכללתם במאגר הביומטרי שהוקם לפי החוק. בנוסף הוחלט לאפשר לעובדי משרד החוץ לבצע פעולות טרם הגעתם של זרים ארצה לשם ייעול הליך הזיהוי, כמו כן הוחלט לאפשר שימוש באמצעים ממוענים לצורך קבלת המידע הביומטרי. בנוסף קובע החוק את בעלי התפקידים שרשאים לערוך השוואה בין אמצעי הזיהוי הביומטרים הניטלים מזר לבין מסמך נסיעה שלו, ופירוט של בעלי התפקידים שרשאים להשוות את אמצעי הזיהוי שניטלו לאלה הכלולים במאגר המידע. וכן נקבעו התנאים שבהם ניתן ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים תוך שימוש בכוח סביר והאופן בו תבוצע נטילה במקרים חריגים אלה. כמו כן, קובע החוק המוצע הסדרים שמטרתם לשמור על פרטיותם של הזרים שמהם ניטלו אמצעי זיהוי ביומטריים, הסדרים לשמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו של זר שניטלים ממנו אמצעים ביומטריים, הגבלות על בעלי הסמכויות לביצוע פעולות על פי ההסדר שנקבע, הוראות מיוחדות לעניין השמירה על המידע ומניעת אגירתו במאגרים משניים שאינם המתנהלים לפי חוק זה. בנוסף, נקבעו בו הוראות שנועדו להבטיח את סודיות המידע שבמאגר, אבטחת המידע שבו, בין היתר, באמצעות מנגנוני פיקוח ובקרה שיופעלו בידי הממונה על יישומים ביומטריים וכן הפיקוח על שמירת המידע והגנת הפרטיות בידי עובד שזה יהיה תפקידו.

נקבע תיקון לחוק בהוראת שעה לשנה"ל האקדמיות התשפ"ה והתשפ"ו, שקובע מתן עדיפות בזכאות לדיור במעונות - לסטודנט או למועמד ששירת במלחמת "חרבות ברזל" כלוחם בסדיר לתקופה ממושכת או כלוחם במילואים ל-30 יום לפחות, או שנפצע ובשל כך לא השלים את התקופה, וכן למי שפונה בשל המלחמה והיה מפונה חצי שנה לפני תחילת שנה"ל ולחטופים ששוחררו ולמשפחות החטופים והנעדרים. העדיפות תינתן בשני מסלולים: בראשון - המוסד יעניק ניקוד למועמד או לסטודנט כאמור לצורך קביעת זכאות למעונות, ובהתחשב בשיקולים נוספים כמו מצב חברתי-כלכלי; בשני - המוסד יקצה 30-25% מכלל המקומות במעונות לסטודנטים ולמועמדים כאמור. השיעור המדויק יקבע ע"י המוסד בהתחשב במאפייניו. ההסדר יחול על מי ששירתו כאמור או היו מפונים בתקופה שמ-7.10.23 ועד 3 חודשים מתחילת החוק; שר החינוך, בהתייעצות עם המל"ג ובאישור ועדת החינוך, יוכל להאריך את התקופה בשתי תקופות נוספות של עד 6 חודשים כל אחת, עקב הימשכות המלחמה. זכאות למעונות שנקבעה לפני תחילת החוק לא תבוטל.

החוק קובע כי יחיד, שהוא או בן זוגו שירת שירות מילואים בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת המס 2023, יהיה רשאי לבקש לראות לעניין הטבות מס, סכומים ששילם לקופת גמל לקצבה או לקרן השתלמות לעצמאיים, כאילו שולמו בשנת המס 2023, אף אם שולמו בשנת 2024.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

חוק הבנקאות (רישוי) מסמיך את המפקח על הבנקים או עובד בנק ישראל שהמפקח על הבנקים הסמיך לכך, לאשר בקשה של תאגיד בנקאי לסגור סניף בנק קבוע או להתנגד לסגירתו. כמו כן, רשאי המפקח להתנות את סגירת הסניף בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה. בהחלטה כאמור, נדרש המפקח לאזן בין מגוון שיקולים שונים, ובהם תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי, להתפתחות עסקי התאגיד הבנקאי ולטובת הציבור, והכול כמפורט בחוק. בשל ההשלכות השליליות שעלולות להיות לסגירת סניף בנק על ציבור הלקוחות שלו, ובמיוחד על הקשישים שבהם, נקבע כי כל החלטה בבקשה לסגירת סניף תהיה טעונה אישור של ועדת הרישיונות, ולא רק החלטה בהתנגדות לסגירת סניף כפי שהיה קבוע עד היום. בהתאם לכך, ומשום שוועדת הרישיונות מתכנסת אחת למספר חודשים, הוארכו לוחות הזמנים למתן החלטת המפקח כך שזו תינתן בתוך 90 ימים מיום קבלת הבקשה לסגירת סניף או מיום קבלת פרטים נוספים הדרושים לבדיקת הבקשה, לפי העניין. ועדת הרישיונות הינה ועדה המורכבת מנציגי ציבור ותפקידה הוא לייעץ לנגיד בנק ישראל ולמפקח במתן רישיונות, היתרים ואישורים על פי החוק. כמו כן, נקבע כי המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, פעמיים בשנה, במהלך שלוש שנות הדיווח הראשונות, ולאחר מכן אחת לשנה, על יישום הוראות ההסדר הנוגעות לסגירת סניפי בנק קבועים וכן על מדיניות המפקח וועדת הרשיונות בבחינת בקשה לסגירת סניף בנק קבוע. מעבר לכך, נקבע כי התאגיד הבנקאי יהיה חייב לפרסם הודעה על סגירת הסניף באתר האינטרנט שלו וזאת בנוסף לחובת ההודעה בדרך של הודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות ללקוחות, החלה עליו כבר היום.

החוק מאפשר לרשות מקומית שתרצה בכך להקים ולהפעיל בתחומה מאגר DNA מקומי לכלבים אשר בעליהם מתגוררים דרך קבע באותה רשות. רשות מקומית שהקימה מאגר כאמור תהיה רשאית ליטול מכלבים אשר בעליהם מתגוררים דרך קבע בתחומה, באופן חד פעמי, דגימת DNA לשם עריכת בדיקה גנטית לכלב אולם לא תהיה סנקציה פלילית על בעל כלב שסירב לתת דגימה. הרשות תהיה רשאית להשתמש במידע הגנטי המצוי במאגר כדי לאתר בעלי כלב שגלליו נמצאו ברשות הרבים בתחומה.

נקבע בחוק כי יתקיים בישראל יום ציון שנתי לבריאות הנפש ב-10 באוקטובר, המועד שבו מצוין יום זה בעולם. זאת, לשם הגברת מודעות הציבור לנושא, קידום ההכרה בזכויות של מתמודדי נפש ולשם הפחתת דעות קדומות כלפיהם. יום זה יצוין, בין השאר, במליאת הכנסת, בבית הנשיא, במערכת הבריאות, במשרד הרווחה ובשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, במוסד לביטוח לאומי, במשרדי העבודה, השיכון, המשפטים, העלייה והקליטה והתרבות והספורט; כן יצוין בערכאות השיפוט, בצה"ל ובמשטרה, ברשויות המקומיות, ובמסגרות החינוך הבלתי פורמלי. יום זה יצוין גם במערכת החינוך, אם יחליט על כך שר החינוך. שר הבריאות הוא הממונה על ביצוע החוק.

מטרת החוק היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו. נקבע כי נותני שירותי בריאות המנויים בחוק יחויבו בהעברת מידע רפואי ביניהם, אם ניתנה הסכמת המטופל להעברת המידע לגביו ורק למטרות הקבועות בחוק שהן: טיפול רפואי במטופל, העברת מידע מקופת חולים שבה היה אדם מבוטח לקופת החולים שעבר אליה ושירות של הצגת כלל המידע הרפואי למבוטח על ידי קופת החולים שבה הוא מבוטח. נותני שירותי הבריאות שיחויבו בהעברת מידע כאמור הם, בין היתר, קופת חולים, בית חולים ציבורי, מרכז רפואי גריאטרי ומשרד הבריאות לעניין שירותי הבריאות שהוא נותן לפי התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (כגון טיפות החלב). המידע יועבר באמצעות ממשק שנועד להעברת מידע בין גופים באופן מאובטח ויבוקש לפי סלי המידע הדרושים למימוש המטרה ובהיקף הקטן ביותר הדרוש מתוך סלי המידע המנויים בתוספת לחוק. המנהל הכללי של משרד הבריאות מוסמך לקבוע הוראות לעניין אופן העברת המידע בממשק, ובכלל זה קידוד המידע והבניית הנתונים. כמו כן, המנהל מוסמך לקבוע הוראות לעניין הגנה על המידע הרפואי שיעבור בממשק לפי ההסדר. עוד נקבעו הוראות לעניין היתר לקבלת מידע רפואי לפי החוק, הסכמה להעברת המידע הרפואי, סייגים להעברת המידע, מערכת לניהול הרשאות גישה, אפשרות לכלול בתי חולים נוספים בהסדר, שמירת דינים, עונשין, דיווח של נותני שירותי הבריאות למנהל הכללי של משרד הבריאות ושל המנהל לוועדת הבריאות של הכנסת ותקנות ראשונות. תחילתו של החוק ב-24.7.2027, אך לגבי סלי מידע מסוימים נקבעה תחילה מאוחרת יותר. כמו כן, על פי החוק, שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את תחילת החוק בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת כמפורט בחוק.

ביום י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023), פורסם חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, כהוראת שעה למשך שבעה חודשים. החוק מסמיך מנהל מוסמך משירות הביטחון הכללי, ממערך הסייבר או מהמלמ"ב לקבוע כי תקיפת סייבר שמתרחשת או עומדת להתרחש אצל מי שעיסוקו אספקת שירותי אחסון או שירותים דיגיטליים, היא תקיפת סייבר חמורה, אם סבר כי קיים חשש ממשי שתפגע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים. קביעה זו תיעשה בכפוף לתנאים הבאים: התקיפה התרחשה במהלך מלחמת חרבות ברזל; התקיפה בעלת השפעה ממשית שאינה מוגבלת לספק הנתקף, והתקיפה היא תקיפת סייבר חמורה בהתחשב במאפייניה. במקרה שנקבע כי תקיפת סייבר היא חמורה, החוק קובע הליך פעולה לטובת איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה בהקדם האפשרי. מעבר לכך, נקבעו הוראות בעניין חובת סודיות והגבלת שימוש במידע, וכן חובת דיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במסגרת התיקון לחוק, נוספה לחובת הדיווח כאמור חובת דיווח בעניין מספר המקרים שבהם ניתנה לספק הזדמנות להשמיע את טענותיו כאשר העובד המוסמך הודיע לספק על כוונתו לתת לו הוראות לביצוע פעולות לרבות להגנת סייבר בחומר מחשב, במידה והספק לא פעל באופן הולם לאיתור התקיפה, מניעתה או בלימתה, ולא מסר תצהיר לעובד המוסמך בדבר פעולות אלו. כמו כן, הוארכה הוראת השעה כאמור עד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025).

החוק מטפל בשני נושאים: האחד, הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט, וזאת על ידי ביטול האיסורים החלים על גוף מוסדי גדול ועל תאגיד ריאלי משמעותי הנוגעים לרכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי אשראי מבנק בעל היקף פעילות רחב, וכן על ידי הארכת המועדים האחרונים להפרדה בין בנק דיסקונט לחברת כאל. הנושא השני נוגע לעידוד התחרות בשוק האשראי על ידי הרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני, ועל ידי כך מניעת מצב שבו יש שחקן השולט בחברת כרטיסי אשראי, אך הוא נעדר תמריצים לפעול באופן אגרסיבי באותו שוק.

החוק קובע כי ספקי שירות תוכן דיגיטלי יקבעו ויפרסמו כללים בנוגע לאופן הטיפול והגישה לתוכן אישי של משתמש לאחר פטירתו. נקבע כי אותם כללים יפורסמו באופן נגיש וברור בשפה שבה ניתן השירות. במסגרת אותם כללים, על הספק לקבוע הוראות שיאפשרו למשתמש לבחור להעניק לאדם אחר גישה לתוכן האישי שלו או לחלק ממנו, או לא להעניק גישה לאדם אחר כלל. עם זאת, הספק רשאי לקבוע כי לחלק מהתוכן האמור לא תינתן גישה. בנוסף, נקבע כי בנוגע לתקשורת בין אישית, בין אדם לאדם, לא תחול על הספק החובה לקבוע הוראות כאמור. כמו כן, נקבע כי שר המשפטים יהיה מוסמך, באישור ועדת החוקה, להוסיף בתוספת שירותים שעליהם לא תחול החובה לקביעת הוראות. נקבע כי על הספק לעדכן את המשתמשים על הכללים שקבע ועל בחירת המשתמש מעת לעת, וכי הוראות אלו יחולו גם על ספק שירות תוכן דיגיטלי שאינו מישראל ככל שהוא מציע את שירותיו למשתמשים ישראלים ומכוון את שירותיו למשתמשים כאמור.

החוק נחקק במטרה לאפשר לממשלה לאשרר את אמנת סינגפור, שישראל הייתה מעורבת במשא ומתן לגיבושה וחתמה עליה בשנת 2019. האמנה מבקשת להגביר את השימוש בהסדרי גישור בעניינים מסחריים ובינלאומיים, על ידי הענקת ודאות שהסדרי הגישור יכובדו וייאכפו במדינות שונות, בלי צורך לפרשנות דיני החוזים של כל מדינה. על כן, האמנה קובעת כי הרשויות המוסמכות במדינות שהן צד לאמנה יפעלו במהירות בעת דיון בבקשה לסעד מכוחה, יאכפו בתחומן הסדרי גישור בינלאומיים חתומים בעניינים מסחריים ויאפשרו שימוש בהסכמי גישור כטענת הגנה בהליך משפטי על ידי צד לסכסוך. בחוק נקבע שהוראות האמנה יחולו רק על הסדרי גישור שהצדדים להם הסכימו שהאמנה תחול עליהם.

ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024), פורסם חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, במסגרתו נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים, עד מועד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם, כי במידה וראש הממשלה שוכנע כי התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, שר התקשורת יהיה רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה להורות על פעולות למניעת או הפסקת פעילות של ערוץ זר, לרבות סגירת משרדי הערוץ הנמצאים בישראל. הוראה זו תינתן לאחר שתוצג בפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית אחת לפחות מגורמי הביטחון; ובלבד שטרם אישורה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה, יוצגו בפניה חוות הדעת מטעם גורמי הביטחון. עוד נקבע כי תוקף הוראות אלו יהיה למשך ארבעים וחמישה ימים, לצד אפשרות להאריך תקופה זו לתקופה זהה לכל היותר בכל פעם, בכפוף, בין היתר, להצגת חוות דעת מקצועית כאמור. כמו כן, נקבע כי הוראה של שר התקשורת כאמור, ובפרט הארכתה, תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי לטובת ביקורת שיפוטית, במסגרתה יחליט האם לשנותה. במסגרת התיקון, הוארכה הוראת השעה כאמור עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024).

מטרת החוק היא להפחית את הנטל הרגולטורי על יבוא מכשירי חשמל ובכך להפחית את יוקר המחיה. מוצע להקל על יבואני מכשירים צורכי אנרגיה ולאפשר להם להציג מסמך התאמה לדרישות חוקית היבוא האירופיות כתנאי לאישור היבוא, להסמיך את השר לפטור סוגי מכשירים שיקבע מקבל אישור יבוא ולקבוע כי אישור שניתן ינתן לתקופה בלתי מוגבלת אלא אם השתנו דרישות הנצילות האנרגטית שעל בסיסה ניתן האישור. כן מוצע להוסיף פרק שעוסק בהתראה מינהלית שאותה ניתן להמציא חלף הטלת עיצום כספי.

חוק זה מחליף בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, את המונח "נכה נפש" על הטיותיו במונח "מתמודד נפש", וכן מתקן בהתאמה אזכורים של חוק שיקום נכי נפש בקהילה בחוקים אחרים.

החוק קובע כי יימחק פרט רישום פלילי ויבוטל פרט רישום משטרתי של יוצא אתיופיה, שעניינו עבירה של הפרת סדר ציבורי המנויה בתוספת לחוק ואשר נעברה עד סוף שנת 2020. זאת, בתנאי שלא הוטל על אותו אדם עונש מאסר בפועל לגבי אותה עבירה או שאין לו פרט רישום פלילי או משטרתי נוסף. בין העבירות המנויות בתוספת: עבירת ההפרעה לסדר ציבורי, העלבה והפרעה לעובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התפרעות והתקהלות אסורה, התנהגות פסולה במקום ציבורי והכשלת מעצר חוקי.

בהתחשב בעיכוב שחל בהפעלת ההסדר בעניין נגישות אדם עם מוגבלות המסתייע בחיית סיוע, וכדי הקל על אדם כאמור, התיקון לחוק מעדכן את מועדי הוראות השעה והוראות המעבר המפורטים להלן שנקבעו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22), התשפ"ב–2022: א. ההוראה הפוטרת אדם עם מוגבלות המלווה בחיית סיוע מנשיאת תעודת חיית סיוע הוארכה עד ליום 1.7.2025 (במקום 1.11.2023). ב. ההוראה המזכה את מי שכבר נעזר בחיית סיוע לקבל עבורה תעודה בכפוף להשלמת מבחן כשירות, תתייחס למי שהייתה לו חיית סיוע ביום 31.12.2024 (במקום רק למי שהיתה לו חיית סיוע ביום 30.4.2023). ג. שלוש השנים שבהן הליך ההכשרה יוכר גם אם הוא בוצע שלא על ידי מרכז הכשרה והדרכה, והשנתיים שבהן יוכל השר להכיר במרכז הכשרה והדרכה גם אם רק החל בהליך הכרה בארגון הגג יחלו להימנות מיום 1.1.2025 (במקום מיום 1.5.2023).

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה–2005, נועד להקנות סמכויות שונות לשוטרים, חיילים ומאבטחים לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת ומפני אלימות, וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו. במסגרת תיקון מספר 8, נקבע כי לחייל שנתמנה לפי פקודות הצבא לשמור על מקום המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה ביטחונית, תהא סמכות חיפוש על גופו של אדם או בכלי תחבורה אם ישנו חשד סביר כי ניסה להיכנס או לחדור לאותו מקום ללא רשות כדין, על מנת לברר האם אותו אדם נושא עימו נשק שלא כדין או מחזיק בכלי התחבורה נשק שלא כדין. כמו כן, נקבע כי חייל כאמור יהיה רשאי לעכב אדם המנסה להיכנס או לחדור ללא רשות כדין למקום עליו הוא שומר, עד לבואו של שוטר. עוד נקבע כי ראש המטה הכללי, או מי שהסמיך לכך, יקבע הוראות לעניין סימון ומעקב אחר כלי נשק צבאי, אחריות קצין המפקד על בסיסי צבא הגנה לישראל לשמור על כלי נשק המוחזקים בו וסימון וגידור מתחמים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל.

החוק קובע שבמקרה בו אדם מורשע בהמתה של בן זוגו ולבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, ההחלטות באשר לניהול הדירה יתקבלו על ידי הילדים המשותפים או ילדי בן הזוג שהומת בלבד, ללא צורך בהסכמת בן הזוג הממית. הילדים יוכלו להחליט לגור בדירה ללא הסכמת בן הזוג הממית כאמור, או לחילופין להשכיר או למכור את הדירה, ואולם החלטה על מכירת הדירה תהיה טעונה את אישורו של בית המשפט. בכל מקרה, ככל שהתקבלה תמורה מהשכרה או ממכירה של הדירה, בן הזוג שהמית יקבלו את חלקו. החוק קובע כי למעט החלטה באשר לעסקה במקרקעין הטעונה רישום, ההסדר יחול כבר מעת הגשת כתב האישום. בנוסף, אם חויב בן הזוג הממית במזונות או במדור עבור הילדים, יוכלו הילדים לקזז את הסכומים המגיעים להם מהכספים להם הוא זכאי מהם כתמורה מהשכרה או מכירה של הדירה.

החוק מאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר לבין ה-10 באוקטובר 2023 או למלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם התקנות יעמדו בתוקף עד ה-15 בנובמבר 2024.

החוק מאריך את תוקף תקנות שעת החירום, המאריכות את תקופות המעצרים המפורטות בחוק המעצרים בנוגע לעצור שחשוד בעבירת ביטחון בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר לבין ה-10 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה שנקבעה בחוק זה היא עד ליום ה-15 בנובמבר 2024.

החוק קובע כי חיסכון ארוך טווח לילד שהוריו לא בחרו היכן יופקדו הכספים תוך שישה חודשים מיום לידתו, ינוהל בקופת גמל להשקעה במסלול בסיכון מוגבר עד גיל 15. בהגיע הילד לגיל 15, יועבר החיסכון למסלול בסיכון מועט באותה קופת גמל.

נקבע שאוצר המדינה ישפה סיעה, מועמד או רשימה שהתמודדו בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות ובהם לא התרחשו לבסוף בחירות, בסכום השווה להוצאות הבחירות שהוציאו בפועל וכדין, ובלבד שהסכום לא יעלה על 75% מסכום המימון הכולל ברשות, בניכוי מקדמות שהתקבלו. עלה הסכום הכולל לתשלום לכלל המועמדים על 115% מסכום המימון לכלל הרשויות המקומיות הרלוונטיות, יופחתו סכומי התשלום אותם יקבלו המועמדים בשיעור שווה. התשלום יותנה בהגשת בקשה תוך 30 ימים לשר הפנים והגשת דוח כספי למבקר המדינה. בנוסף מוצע שתותר תרומה נוספת מאדם, אף אם תרם את התרומה המירבית לטובת הבחירות שלא התקיימו.

תיקון מס' 52 לחוק הכנסת מסדיר את הליך הערעור על החלטה של ועדת הכנסת שלפיה חבר הכנסת פרש מסיעתו. לפי התיקון, חבר הכנסת שהוגדר כפורש וסיעתו יהיו רשאים לערער לבית המשפט העליון (ולא המחוזי כקבוע היום). כמו כן נקצבו זמנים להליך: הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור.

נקבע בחוק יום לציון אירועי הפרהוד, הפרעות שהתחוללו ביהודי בגדד בחג השבועות של שנת 1941, אשר יחול מדי שנה ביום החול הראשון שלאחר חג השבועות ואסרו חג. יום זה יצויין בטקס מרכזי לפי החלטת השר לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ובהתייעצות עם שר המורשת, בדיון מיוחד במליאת הכנסת וכן במוסדות החינוך ככל שיחליט על כך שר החינוך.

בתיקון החוק נקבע כי די יהיה בכך שבית המשפט יקבע, בהליך אזרחי ועל פי כללי המשפט האזרחי, כי אדם גרם, בכוונה או באדישות, למותו של המוריש, כדי שהוא יהיה פסול לרשת אותו ולא רק אם הוא הורשע בהמתה בדין פלילי כפי שהיה עד לתיקון. אולם, ההרחבה האמורה לא תחול על יורש שיוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כי מתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה. נקבע כי לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מי שגרם למותו של המוריש לא ייפסל מלרשת אותו או ייפסל רק חלקית מלרשת אותו, בהתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, אם שוכנע כי זה היה רצון המוריש. בנוסף, הצעת החוק קובעת הסדרים הנוגעים לחליפים של אותם יורשים שנפסלו מלרשת. לגבי ילדיו של יורש שפסול לרשת, שהוא ילדו או צאצא ילדו של המוריש נקבע כי ברירת המחדל היא שילדים אלה יורשים את המוריש במקום ההורה שנפסל לרשת. ואולם, בית המשפט מוסמך לקבוע כי הילדים האמורים לא ירשו במקום ההורה, אם שוכנע כי זהו רצון המוריש. לגבי ילדיו של יורש שפסול לרשת שהוא קרובו של המוריש אך אינו ילדו או צאצא ילדו נקבע כי ברירת מחדל תהיה הפוכה, כלומר ילדים אלה לא ירשו את המוריש במקום ההורה שנפסל לרשת. גם במקרה זה בית המשפט מוסמך לקבוע כי הילדים האמורים כן ירשו במקום ההורה, אם שוכנע כי זהו רצון המוריש.

החוק מבקש לחזק את הכלים במאבק של עוקץ ועושק של קשישים וצרכנים נוספים הנמצאים בעמדת חולשה משמעותית במיוחד זאת אל מול עוסקים שעמם הם מבקשים להתקשר. החוק מרחיב ומבסס את ההגנה על צרכנים כאמור וזאת באמצעות תיקון של שלושה חוקים – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 (להלן – חוק שירותי תשלום) וחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל). חוק הגנת הצרכן קובע כי הממונה להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן – הממונה) רשאי להסמיך מפקחים מבין עובדי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן או עובדי משרד הכלכלה, באישור שר הכלכלה והתעשייה, שיהיו אמונים על אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן. ערב כניסתו לתוקף של החוק, לממונה ולמפקחים לא הייתה, בין כלל הסמכויות המוקנות להם לשם אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן, סמכות חדירה לחומר מחשב. העדר סמכות כאמור פוגעת במקרים רבים בקידום החקירה הפלילית ומונעת ממפקחי הרשות לתפוס ראיות אשר נדרשות לביסוס ולהוכחת העבירה, וזאת בשל העובדה שרובם המוחלט של העוסקים שומרים את התיעוד וההתנהלות העסקית שלהם על גבי המחשב. בהתאם לכך, החוק תיקן את חוק הגנת הצרכן וקבע כי אם היה לממונה או למפקח שהוסמך כאמור חשד סביר כי עוסק עבר עבירה בנסיבות מחמירות, רשאי מי מהם לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור. החוק מקנה לממונה סמכות לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, זאת לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי התיקונים שנעשו בחוק שירותי תשלום ובחוק ההוצאה לפועל. יש לציין כי הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה הנעשית תוך שימוש חוזר ונשנה של התנהגות כלפי צרכן שהוא אדם בעל מאפיינים מיוחדים, כלומר כלפיי אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו מבין את השפה בה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו כאנשים עם מאפיינים מיוחדים לצורך החוק. כמו כן, הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה שנעשית תוך כדי איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, או ביצוע הפרה הגורמת נזק משמעותי למספר רב של צרכנים. החוק מסדיר את השלבים לקביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. ראשית בטרם יקבע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ימסור הממונה לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר כאמור. בהודעה יציין הממונה, בין השאר, את המעשה או המחדל המהווים את ההפרה, ההגבלות שיחולו על העוסק אם יקבע כי הוא אכן עוסק מפר בנסיבות מחמירות ואת זכותו של עוסק לטעון את טענותיו בפני הממונה. העתק מההודעה כאמור יועבר לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל. משמעות ההודעה לנותן שירותי תשלום היא שנותן שירותי תשלום כאמור יפסיק לבצע סליקה עבור עוסק שהממונה מסר לו הודעה על הכוונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כלומר מתבצעת הקפאה של כספים שצרכנים שילמו אך הם טרם הועברו לעוסק. אם ייקבע באופן סופי, לאחר שימוע, כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כספים אלו יוחזרו לצרכנים. משמעות ההודעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל היא שמנהל המערכת יעכב הליכים וכספים בתיקים שבהם העוסק שלגביו נמסרה הודעת הכוונה, הוא הזוכה. שנית, במהלך 14 הימים שלאחר משלוח הודעת הכוונה או 21 ימים לאחריה, במקרה של הארכה תינתן לעוסק הזדמנות, לטעון את טענותיו בפני הממונה. אם טען העוסק את טענותיו כאמור, יחליט הממונה, בתוך 14 ימים או 21 ימים במקרה של הארכה, מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אם לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ואם לאו. אף על פי כן, הממונה יוכל לתת את החלטתו בדבר קביעה כאמור בתוך תקופה ארוכה יותר של 45 ימים מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אך תקופת הקפאת הכספים לא תעלה על אותם 21 יום. יש לציין כי אם עוסק לא טען את טענותיו בתקופה של 14 ימים, או במקרה של הארכה בתוך תקופה של 21 ימים מיום מסירת הודעת הכוונה – ייקבע הממונה כי הועסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. בשלב השלישי, אם החליט הממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות או אם החליט שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות – ימסור הממונה הודעה על החלטתו לעוסק, לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל. מעבר לסמכויות המוקנות לממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות עוד נקבע כי הממונה יוסמך לקבוע כי גם עוסק שהוא בעל זיקה לעוסק שנקבע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות בעצמו, בהתקיים אחת משתי חלופות: הראשונה, העברת הפעילות העסקית של העוסק המפר הראשון לבעל הזיקה והשנייה - זיהוי דפוס התנהגות דומה לזה של המפר בנסיבות מחמירות אצל בעל הזיקה. הזיקה בין שני העוסקים יכולה להתבטא ביחסי שליטה הקיימים בין העוסקים, יחסי קרבת משפחה ועוד. הקביעה לגבי עוסק בעל זיקה תתבצע רק על ידי הממונה ורק בהתאם לנהלים שיורה עליהם הממונה. נהלים כאמור יאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. עוד נקבע, וזאת לאור המודל התקדימי שאומץ בחוק לעניין הסמכויות שהוקנו לממונה, נוספה חובת דיווח לוועדת הכלכלה, שלפיה הממונה ידווח לוועדה על הודעות הקביעה שמסר לעוסקים, ובפרט על הודעות שנמסרו לבעל זיקה לעוסק מפר, וכן על קשיים ביישום הוראות החוק, ככל שיהיו, כל זאת בהתאם להוראות החוק.

החוק נועד להתמודד עם העלאת מחירים באופן חריג ומשמעותי לאחר הכרזה על מצב חירום. מצב חירום מוגדר כאחד מאלה: מצב מיוחד בעורף, מצב של אירוע חירום אזרחי או מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת. החוק קובע כי אם הוכרז על מצב חירום, ושר הכלכלה והתעשייה שוכנע כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין ושירותים חיוניים, הוא רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום. החוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה זו עוסק לא יציע, יציג או ימכור לצרכן שירות או טובין המנויים ברשימה כאמור, במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום. לעניין המוצרים והשירותים שעליהם יחולו הוראות אלו, החוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן והממונה על התקציבים במשרד האוצר יהיו מוסמכים לקבוע רשימה של טובין ושירותים חיוניים, שתפורסם ברשומות, וכן יהיו מוסמכים לעדכן את הרשימה. רשימה זו תיקבע בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום שעליו יוכרז. מחלוקת בין שני הגורמים הללו ביחס להכללת טובין או שירות מסוים ברשימה, תובא להכרעתו של נציג ציבור שימונה על ידי שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה, אך לא יהיה בכך כדי למנוע פרסום של רשימת הטובין והשירותים שיש לגביהם הסכמה. לצד איסור העלאת מחירים בעת מצב חירום נקבעו בחוק חריגים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור לעיל כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. לדוגמה: מקרים שבהם העלאת המחיר נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן, שנחתם טרם ההכרזה על מצב חירום או מקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או הטובין. לצורך אכיפת הוראות החוק הוסמך הממונה על הצרכן והסחר ההוגן להוציא צו מינהלי להפסקת הפרה לפי סעיף 21ג לחוק לעוסק שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בנסיבות כאמור, וכן להטיל עיצומים כספיים על עוסק שיפר את הצו המינהלי. העיצום הכספי אותו מוסמך הממונה להטיל אינו סכום קצוב מהסכומים המנויים בחוק הגנת הצרכן, אלא שיעור מתוך מחזור המכירות של המפר.

תיקון החוק קובע הוראת שעה, עד ל-5 ביולי 2028, לפיה בחוק העונשין נקבעו עונשי מינימום בגין פגיעה בקטינים ובחסרי ישע בידי האחראים עליהם במסגרת חינוכית או טיפולית, שאינם בני משפחתם. כך, נקבע שככלל, על בית המשפט להטיל עליהם עונש מאסר בפועל, בגין עבירת חבלה של ממש או חבלה חמורה, ועונש מינימום של חמישית מהעונש המרבי בגין עבירה של התעללות.

נקבע שבמקרה בו אדם הודיע לרשות המקומית כי חדל להיות מחזיק או בעלים בנכס ונגבו ממנו שיעורי תשלומי חובה עודפים, העירייה תשיב את תשלום היתר ששולם באופן יזום לאדם בתוך 30 ימים ממסירת ההודעה. בנוסף נקבע כי 10 ימים לאחר מסירת ההודעה על העזיבה, יראו בה כהודאה בכתב לפי הכתוב בסעיף 6(א), ההוראה לא תחול אם הרשות ביקשה ממוסר ההודעה פרטים לגבי אופן ההשבה והוא לא מסר לרשות פרטים כאמור, אלא אם פרטי המבקש ידועים לרשות.

חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ד–2024 (להלן – החוק) מקים רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה שמחליפה את משרד "החוקר הראשי" במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ובכך מתאים את הדין הישראלי למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל לנספח 13 ל"אמנת שיקגו" ולהסכם "השמיים הפתוחים". הרשות החדשה תוקם במסגרת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ותהיה אמונה על ביצוען של חקירות הנוגעות לאירועים בטיחותיים בתחום התעופה. יצוין כי מטרתה של חקירה בטיחותית בתעופה אינה למצוא או להצביע על אשמים, אלא לשפר את בטיחות התעופה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו באמנות בין-לאומיות בעניין. פרק ז' לחוק הטיס, התשע"א–2011 (להלן – חוק הטיס), כנוסחו טרם התיקון, הסדיר את ביצוען של חקירות בטיחותיות בתחום התעופה ואת מעמדו של החוקר הראשי שהיה הממונה על ביצוע חקירות בטיחותיות בתעופה בישראל טרם התיקון. הוראות פרק ז' מבוססות על הוראות נספח 13 ל"אמנת שיקגו" – אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית מ-1944, שבה חברה מדינת ישראל. נספח 13 לאמנה קובע הסדרים לעניין החובה של כל מדינה החברה באמנה לבצע חקירות בטיחותיות של תאונות ותקריות חמורות של כלי טיס בתעופה האזרחית. בנוסף, ישראל חתמה על "הסכם השמיים הפתוחים" עם האיחוד האירופי, ובמסגרתו מחויבת ישראל לעמוד בסטנדרטים הקבועים בחקיקה האירופאית בעניין חקירה של תאונות ותקריות בתעופה האזרחית, המבוססים גם הם על הוראות נספח 13. אולם, בביקורת שערך ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומי (ICAO) בשנת 2016, נמצא כי ההסדר הקיים בישראל לוקה בחסר ואינו עומד במלוא תנאי הנספח. בביקורת זו נמצא כי על ישראל להקים רשות עצמאית לחקירה בטיחותית בתעופה, ולא להסתפק בהסדרה הקיימת בחוק הטיס לעניין החוקר הראשי; וכן נמצא כי חלק מההסדרים שאותם מחויבת ישראל ליישם בהתאם לנספח 13 לוקים בחסר או כלל אינם קיימים. כחלק מיישום מסקנות הביקורת, הוקמה מכוח החוק רשות עצמאית לחקירה בטיחותית בתעופה. נקבע כי הרשות החדשה תהיה אמונה על ביצוען של חקירות הנוגעות לאירועים בטיחותיים בתחום התעופה – תאונות טיס, תקריות שכמעט והביאו לתאונות טיס, ותקריות שהיה בהן כדי להשפיע על בטיחות הפעלתו של כלי טיס. תפקידי הרשות עוגנו בחוק, ונקבע שתפקידיה הם, בין השאר, ביצוע חקירות בטיחותיות; איסוף, תיעוד וניתוח כל מידע הקשור לאירוע בטיחותי; קביעת הסיבות והגורמים לאירוע בטיחותי; עריכה, הגשה ופרסום של דוחות חקירה בטיחותית; שמירה על חיסיון וסודיות של חומרי חקירה בטיחותית; עריכה ופרסום של מחקרים בתחום וכן ייעוץ לשר התחבורה והבטיחות בדרכים בכל עניין הנוגע לתחום חקירת אירועים בטיחותיים. עוד נקבעו בחוק הוראות רבות ומשמעותיות שנועדו להבטיח את מעמדה העצמאי של הרשות החדשה בכלל, ואת עצמאותו של מנהל הרשות בפרט, וכך לשפר את התאמת הדין הישראלי להוראות אמנת שיקגו והסכם "השמיים הפתוחים". בין השאר נקבע כי מנהל הרשות ימונה בידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים באישור הממשלה, ותקופת כהונתו נקבעה בחוק. עוד נקבע כי ימונה ממלא מקום למנהל הרשות, וזאת בדומה לקבוע בחוק הטיס כנוסחו טרם התיקון לגבי ממלא מקום החוקר הראשי. כמו כן, נקבע כי תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד במסגרת סעיף תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחוק התקציב השנתי, וכי לשם ביצוע תפקידיה, הרשות תחזיק ותפעיל את כלל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע חקירות בטיחותיות במקרה הצורך. כחלק מהתאמת החקיקה הישראלית להוראות אמנת שיקגו והסכם השמיים הפתוחים, הוסדר הליך החקירה הבטיחותית בתחום התעופה, ובכלל זה החובה למנות חוקר שיהיה ממונה על ביצוע החקירה של אירוע בטיחותי נתון ("חוקר ממונה"), גיבושן ופרסומן של הצהרות ביניים לעניין החקירה, וגיבושו ופרסומו של הדוח הסופי. עוד כולל החוק הוראות הנוגעות להמלצות בטיחות שמטרתן למנוע אירועים בטיחותיים עתידיים, אותן רשאי מנהל הרשות לתת, והוראות הנוגעות למעקב אחר יישומן. בשל טבעו של תחום התעופה האזרחית, פעמים רבות תאונות ותקריות טיס מערבות יותר ממדינה אחת. כך למשל, במקרים רבים המדינה שבה התרחשה התאונה, מדינת מושבו של יצרן כלי הטיס, ומדינת מושבו של מפעיל כלי הטיס, שונות זו מזו, אך כולן באות בגדר "מדינה מעורבת" לעניין חקירת האירוע הבטיחותי. לפיכך, החוק מכיל גם הוראות שמטרתן להסדיר את הממשק של הרשות עם מדינות ורשויות אחרות המעורבות בתאונה, כולל הודעות שיש לשלוח להן ומצבים שבהם ניתן לשתף נציגים של רשות מקבילה במדינה אחרת, בחקירת אירוע בטיחותי שנערכת בישראל. בין התיקונים נקבעו גם הוראות הנוגעות למחויבותה של ישראל לפתוח בחקירת אירוע בטיחותי חמור שאירע בשטח של מדינה שאינה חברה באמנה, וכן הוראות הנוגעות למסירת הודעות ומידע למדינות החברות באמנת שיקגו ולגורמים אחרים, כגון מי שנפגעו באירוע בטיחותי ומשפחותיהם, ואף לארגון התעופה הבין-לאומי עצמו. כמו כן נקבעו הוראות לעניין העברת הסמכות לביצוע חקירה בטיחותית לגבי אירוע בטיחותי חמור שאירע בישראל למדינה אחרת החברה באמנה או לארגון אזורי לחקירת תאונות טיס ותקריות טיס, שהוא הליך שמדינת ישראל מחויבת לעגן בחקיקה מכוח הוראות אמנת שיקגו. נקבע כי הליך כאמור יופעל רק אם מנהל הרשות לחקירה בטיחותית מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים לכך. כן נקבע שמנהל הרשות לחקירה בטיחותית יפרסם הודעה על ההחלטה להעביר את סמכות ביצוע החקירה כאמור ואת הטעמים המיוחדים לכך באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית. זאת, כדי להדגיש את החשיבות ואת העדיפות המובהקת בכך שישראל היא שתחקור אירועים בטיחותיים חמורים בתעופה שאירעו בשטחה, וכדי להגביר את השקיפות לציבור בעניין.

חוק קידום התחרות בענף המזון (להלן – החוק העיקרי) קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון: קמעונאי–ספק, קמעונאי–קמעונאי וקמעונאי–צרכן. לעניין זה, קמעונאי מוגדר בחוק כאדם המחזיק בחנות וכן כל אדם הקשור אליו, ואילו ספק מוגדר בחוק כמי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי וכן כל אדם קשור לאלה. פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, חל היום רק על רשתות שיווק מזון, וקובע בין השאר חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים, המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם (נכון לשנת 2024, מחזור מכירות של כ-333 מיליון שקלים חדשים לספק גדול, ומחזור מכירות של כ-277 מיליון שקלים חדשים לקמעונאי גדול). בפרק זה שני חלקים: סימן א' שקובע איסורים והגבלות החלים לעניין יחסי קמעונאי–ספק, ובהם איסור על ספקים וקמעונאים להתערב זה אצל זה לעניין ההסדרים של הקמעונאי עם ספק אחר או של הספק עם קמעונאי אחר, איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תימחור ומתן הנחות; סימן ב' מסדיר את התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה של קמעונאי גדול, בתנאים מסוימים כמפורט בחוק, לפנות לממונה על התחרות אם הוא מעוניין לפתוח חנות חדשה באזור שהוא כבר פועל בו. בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם ובהתחשב בכך שלא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, נקבע בחוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 (להלן – תיקון מס' 8) כי הוראות פרק ב' לחוק העיקרי יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. בהתאם לכך, בתיקון מס' 8 נקבע כי "חנות פארם" תוגדר כחנות שבה נמכרים דרך קבע מוצרי טואלטיקה, תמרוקים ועוד, ואשר יותר מרבע ממחזור המכירות בה הוא ממכירת אותם מוצרים. כמו כן, נקבע כי "קמעונאי פארם גדול" יוגדר כקמעונאי פארם שמחזור המכירות שלו בחנויות הפארם שלו עולה על סכום העומד היום על כ-277 מיליון שקלים חדשים, שהוא כאמור הסכום הקבוע היום לגבי רשתות המזון הגדולות. בנוסף נקבע כי בעקבות החלת פרק ב' על ענף הפארם, ישונה שם החוק העיקרי ל"חוק לקידום התחרות בענפי המזון והפארם". בהתאם לתיקון, האיסורים וההגבלות הקבועים בסימן א' לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי פארם גדול. כלומר, כל אותם איסורים אשר חלים על רשתות המזון, יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. ביחס לסימן ב' לפרק ב', שכאמור עוסק בהסדרת התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, הוראות הסימן לא הוחלו כפי שהן על ענף הפארם, ובמקומן נקבעו הוראות חדשות ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת על ידי קמעונאי פארם גדול, אם זו ממוקמת במרכז מסחרי. ההוראות כאמור נקבעו רק ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי, לרבות קניון, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ"ר. חנות תיחשב כ"חנות נוספת" אם לקמעונאי פארם הגדול יש חנות פארם במרחק מסוים מאותו מרכז מסחרי שבו הוא מבקש לפתוח את חנות הפארם. עוד נקבע כי לעניין רשות מקומית גדולה, שתוגדר כרשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200 אלף, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי פארם גדול מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד קילומטר, ואילו לעניין רשות מקומית קטנה, שהיא רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה כאמור, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי כאמור מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד שני קילומטרים. החובה שתוטל על קמעונאי פארם גדול שמתקיימים בו התנאים לעיל היא לערוך "הערכה עצמית" ביחס לאפשרות שפתיחת חנות הפארם במרכז המסחרי תגרום לפגיעה בתחרות, ורק אם אין חשש כאמור הוא יכול לפתוח את החנות. כלומר, קמעונאי הפארם יידרש לערוך בעצמו את כל הבדיקות הכלכליות והמשפטיות כדי לוודא כי פתיחת חנות לא תביא לחשש לפגיעה בתחרות. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראה חדשה, וכדי להגדיל את הוודאות בקרב קמעונאי הפארם, ההסדר כאמור נקבע בהוראת שעה שלפיה בתקופה של חמש שנים מיום פרסום תיקון מס' 8, קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות כאמור יהיה חייב לפנות לממונה על התחרות בבקשה לקבל אישור לפתיחת החנות. הממונה יהיה רשאי להתנגד לבקשה לפתיחת חנות או להתנות אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות. כחצי שנה לפני תום הוראת השעה, רשות התחרות תידרש לפרסם "גילוי דעת" לעניין יישום האיסור שיחול על קמעונאי פארם גדול לערוך את אותה הערכה עצמית.

נקבע כי בעל דירה יהיה רשאי להתקין במקום סביר בגג הבית המשותף שהוא רכוש משותף מתקן של חובב רדיו, בתנאים המנוים בהצעת החוק ובתנאי שלא הובעה התנגדות בכתב מצד רוב הדיירים בבית המשותף להתקנה או בתנאי שהמפקח לא אסר את ההתקנה לאחר בחינת פנייה של אחד מדיירי הבניין. בהתאם לכך נקבע כי ההתקנה והתחזוקה תהיה על חשבונו של הדייר המתקין ויהיה עליו להסיר את המיתקן בנסיבות הקבועות בחוק.

החוק מעודד את השקעת הציבור בקרנות כספיות באמצעות הסדרת הרגולציה, הסרת חסמים והגברת הנגישות.

חוק זה קובע כי האחריות לאספקת שירותים של מכשירי שיקום וניידות לנפגעי תאונות עבודה תמשיך לחול על המוסד לביטוח לאומי מתוקף ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי ובין קופות החולים ולא תועבר לקופות החולים מכח צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ"ג-2022 שהעביר את האחריות לספק מכשירי שיקום וניידות מהמדינה לקופות החולים. תוקפו של תיקון זה יהיה מיום תחילתו של הצו האמור ועד לתאריך 26.03.2026. שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יהיה רשאי להאריך בצו את תוקפו של החוק לתקופה אחת שלא תעלה על שנה.

החוק כולל תיקונים שמטרתם לטייב ולשפר את מערך הסדרת העיסוק של מאמנים בענפי ספורט שבהם נדרשת תעודת הסמכה לפי החוק, ובכלל זה: יצירת ארבע דרגות הסמכה למאמני ספורט, קביעת תנאים למתן תעודת הסמכה בידי מוסד להכשרה והסמכת משרד התרבות והספורט לערוך בחינות מטעמו; הקמת מרשם בעלי תעודות הסמכה והסמכת הממונה במשרד לבדוק מידע פלילי כתנאי לרישום במרשם; שיפור ההסדרים להכרה במאמנים בעלי תעודות או נסיון מחוץ לישראל; הסדרת ההכרה במוסדות להכשרת מאמנים והקמת מרשם של המוסדות; הוקנו למשרד הספורט סמכויות מנהליות לשם פיקוח ואכיפה של הוראות החוק, כגון סמכויות מפקחים לדרוש מידע והזדהות, אפשרות הסתייעות בבודקים חיצוניים, וסמכות להטיל עיצומים כספיים. תחילת החוק תהיה בתוך שנתיים מיום פרסומו עם אפשרות הארכה של חצי שנה בצו.

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של מיועדים לשירות ביטחון שהם בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, לשרת בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות במסגרת החוק נעשה על בסיס שני מסלולים: האחד, שירות אזרחי-חברתי תחת אחד מהתחומים או התפקידים המפורטים בחוק, לרבות ביטחון הפנים והגנת העורף, בריאות, רווחה וחינוך; השני, שירות אזרחי-ביטחוני באחד מהגופים המפורטים, לרבות משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. כמו כן, החוק כולל הוראות לעניין ביצוע השירות, תקופת השירות והיקפו, תנאי השירות, הסדרת השירות במסגרת הגוף המפעיל ובכלל זה חובותיו. בנוסף, במסגרת החוק הוקמה הרשות לשירות לאומי-אזרחי, אשר אחראית על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי בהתאם להוראות החוק, וזאת לצד מתן אפשרות לשר, שהוא חבר הממשלה שהוסמך על ידה לכך, להסמיך מבין עובדי הרשות, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, ובכלל זה לעניין אופי השירות הלאומי-אזרחי ואיכותו. מאחר שתוקפו של ההסדר המאפשר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות פקע ב-30.6.2023, ועמו גם פקע תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי וכדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו כבר נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי, עד ליום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024). במסגרת תיקון מספר 6, הוארך תוקפו עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

במסגרת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, נעשה תיקון לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן – הפקודה), לפיו נוספו שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט במטרה להקנות למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים. העילה הראשונה שנוספה מאפשרת לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. העילה השנייה שנוספה מאפשרת למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. לגבי שתי עילות אלו, נקבע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי ללא צו. עוד נקבע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, השוטר יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יחליט מה ייעשה בו. הסדרים אלו נקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה, החל מיום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), זאת בכדי לאפשר בחינה של ההסדרים המוצעים. במסגרת תיקון מספר 17 לפקודה, נקבע כי הוראת השעה כאמור תוארך בשנה אחת, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

נקבע שרשימה, סיעה או מועמד שזכאים למימון ולא מסרו הודעה לשר הפנים לעניין מימון הבחירות בבחירות האחרונות, רשאים למסור הודעה בתקופה של 30 יום לאחר כניסת החוק לתוקף, ולקבל את המימון בכפוף לתנאי החוק.

נקבע חריג לאיסור מכירת משקאות משכרים בשעות הלילה, כך שהותרה מכירתם של יינות בלבד בימי חמישי ובימים הקודמים לחגי ישראל בין השעון 23:00-02:00, בחנות ששטחה גדול מ-280 מ"ר והיא מוכרת באופן קבוע מוצרי נקיון, חלב וירקות, ובתנאי שתבוצע רכישה ביותר מ-300 ש"ח לא כולל עלות היין. עוד נקבע כי בתום שנה מיום פרסום החוק שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי יוכל לקבוע בצו שמכירת יין כאמור תותר בחנויות ששטחן גדול יותר מ-280 מ"ר.

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, נקבע כהוראת שעה לשלושה חודשים. במסגרתו נקבע כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; וזאת בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האסירים מעבר לתקן הכליאה, שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951 ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, נקבע כי הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות מסוימות, לרבות עבירות ביטחון או כאלו שיש לגביהן חזקת מסוכנות, וכי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה. במסגרת התיקון נקבע כי הוראת השעה כאמור תוארך לתקופה של חמישה חודשים, עד ליום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024).

מטרת החוק היא לתת מענה לקשיים הייחודיים במימוש זכויות נפגעי עבירה לעניין האירועים הקשים של מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7 באוקטובר והימים שלאחריו. החוק מרחיב את מעגל בני המשפחה ומכליל גם סבים, נכדים, דודים ואחיינים, כדי לתת מענה למקרים שבהם לא נותרו בני משפחה בחיים מהמעגלים הקרובים כמפורט בחוק כיום. החוק מאפשר לבני משפחתו של אדם שנהרג כתוצאה ממעשה טרור או פעולות איבה מהשבעה עד התשעה באוקטובר 2023, לקבל את זכויותיו של המנוח לפי סדר קדימויות המפורט בחוק. ביחס לנפגעי עבירה שנחטפו, נקבע שהענקת הזכויות לבין משפחה תהיה כפופה לבחינה של פגיעה בפרטיות החטוף. אם פרקליט המחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שהוא הסמיך קבע כי זכות מסוימת או מידע תפגע בפרטיותו, היא לא תמסר. בנוסף נקבע כי נפגע העבירה או מי מטעמו שזכאי לקבל את זכויותיו לפי החוק, רשאי לתת הסכמה להעברת מימוש הזכויות לאדם אחר, ואם מדובר בבן משפחה של חטוף, ככל שהצהיר בכתב על קרבה אישית בין החטוף לאותו אדם.

החוק מאריך בחודש את תוקף תקנות שעת החירום, המאריכות את תקופות המעצרים המפורטות בחוק המעצרים בנוגע לעצור שחשוד בעבירת ביטחון בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר לבין ה-10 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה שנקבעה בחוק זה היא עד ליום ה-18 ביולי 2024.

החוק מאריך בחודש בדיוק את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה שהתרחשו בין ה-7 באוקטובר לבין ה-10 לאוקטובר 2023 או למלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם. התקנות יעמדו בתוקף עד ה-18 ביולי 2024.

מטרת התיקון לשפר את הזכויות המוקנות לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו. ראשית, התשלום החודשי לפדוי שבי הועלה ל-3,300 שקלים חדשים. ההגדלה חלה גם על מי שהוכר כפדוי שבי לפני תחילתו של החוק אך הזכאות להגדלה חלה מה-.1.6.24 שנית, מי שהוכר כפדוי שבי לאחר 7.10.23 זכאי למענק הסתגלות חד-פעמי של 50,000 שקלים חדשים. שלישית, מי שנחטף ב-7.10.23 והוכר כפדוי שבי זכאי לכל הזכויות שלהן זכאי נכה צה"ל או נפגע פעולות איבה שנקבעה לו דרגת נכות של 50% בשל הפרעה בתר-חבלתית ולמימון טיפול רפואי למשך 36 חודשים, אשר לא יינתן על טיפולים הכלולים בתוספת השניה או השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אם החטוף זכאי להם לפי החוק האמור, ועל טיפולים המוענקים על ידי ביטוח הבריאות הקולקטיבי שהמדינה משתתפת במימונו. הזכאויות כאמור חלות מהמועד שבו הוכר החטוף ששוחרר כפדוי שבי, אלא אם מדובר בחייל בסדיר או בחייל מילואים שיקבל את הזכויות רק מיום שחרורו. הזכאות האוטומטית אינה מונעת קביעת נכות נפשית של מעל 50% או קביעת נכות פיזית על ידי ועדה רפואית. עוד מוצע לקבוע כי הוועדה להכרה בפדויי שבי לא תכיר באדם שנחטף שלא בעת שירותו הצבאי או שירותו בכוחות ההביטחון כפדוי שבי, גם אם מתקיימים בו התנאים להכרה, אם מצאה שהוא משתייך לכוחות אויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם, בדומה להוראה שקיימת בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כמו כן מוצע לתקן את תנאי הזכאות בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, ובעקבות כך גם את ההכרה באדם כפדויי שבי, בהתאמה לתנאים המפורטים בהגדרת "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כלומר, להתנות את ההכרה בחטוף שהוא אזרח ישראלי שבמועד החטיפה חלפה יותר משנה מהמועד שבו הוא חדל להיות תושב ישראל בכך שהחטיפה היתה בישראל או באזור, ולגבי מי שאינו אזרח או תושב אך נכנס כדין לישראל להתנות בכך שהחטיפה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון.

בחוק זה נקבע יום ציון שנתי שייקרא "יום האחדות" לשם ציון וקידום הלכידות החברתית והערבות ההדדית בחברה הישראלית ובעם היהודי בארץ ובתפוצות. יום האחדות יתקיים מדי שנה ביום א' בסיוון, ויצוין, בין השאר, בממשלה, בבית הנשיא, בכנסת, במערכת החינוך, בפעילות המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, בצה"ל, ברשויות המקומיות בפעילות מטעם יחידות הנוער, וכן בפעילות מסגרות החינוך הבלתי פורמלי והמכינות הקדם-צבאיות אם יבחרו לעשות כן. הפעולות לציון יום האחדות ימומנו מתקציב משרד החינוך כפי שייקבע בחוק התקציב השנתי.

חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, מסמיך את צבא הגנה לישראל ואת השירות הביטחון הכללי לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמה נייחת, לשם סיכול או מניעה של גישה למידע החזותי המופק במצלמה, אם יש בו כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צבא הגנה לישראל, בקשר לפעילות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, נקבעו בו הסדרים שונים הנוגעים למידתיות הפעלת הסמכויות, תיעוד וחובת דיווח לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חוק זה, נקבע כהוראת שעה לשישה חודשים, עם אפשרות להארכה לתקופה של עד שלושה חודשים. במסגרת התיקון נקבע כי הוראת השעה כאמור תוארך עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).

מדובר בהצעת חוק ממשלתית שבה מוצע להחליף את ההסדר הקיים לעניין אופן עדכון סכומי התגמולים לזכאים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, וחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1957, וזאת בדומה לאופן עדכון התגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. ההסדר החדש יגלם עלייה חצי-שנתית של המדד ויביא בחשבון את כלל התוספות הניתנות על פני תקופה זו, וכך יטיב עם הזכאים. העדכון יעשה באופן אוטומטי, ולכן נוספה חובת דיווח שנתית לוועדת הכספים מהרשות לניצולי שואה, ביחס לזכאות לתגמולים, להטבות ולמענקים על פי חוקים אלה, וזאת בפילוח לפי סוג הזכאות ומספר הזכאים, וכן בעניין סכום התגמולים או ההטבות וכיוצב'. חובת הדיווח תוכל ללמד על צרכים נוספים, ככל שיידרשו, ויש בה כדי להבטיח את פיקוח הוועדה ביחס לאוכלוסייה זו.

התיקון לחוק קובע כי מעסיק יהיה רשאי להעסיק צעיר (בגילאים 16 עד 18) עד השעה 1:00 בלילה (במקום עד השעה 20.00) בתקופת חופשת לימודים רשמית, למעט ביום שלמחרתו מתקיימים לימודים. כמו כן התיקון לחוק קובע כי אם עבודתו של הצעיר בחופשה כאמור הסתיימה לאחר השעה 23:00, המעסיק יהיה מחויב להחזיר את הצעיר הביתה בעצמו או על ידי מי מטעמו, ולעניין זה קובע התיקון כי אם הפרש הזמנים בין סיום העבודה לאחר השעה 23:00 ובין יציאת הצעיר בחזרה לביתו עלה על חצי שעה, יראו במעסיק כמי שלא החזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה. התיקון מסמיך את שר העבודה לקבוע, לשם הגנה על צעירים, שההוראות האמורות לא יחולו בעבודות או בענפי עבודה מסוימים. התיקון לחוק קובע עבירה פלילית וכן עיצום כספי לגבי מעסיק שהפר את החובה להחזיר את הצעיר לביתו. עוד קובע התיקון לחוק כי באפשרות בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה (דהיינו, פיצויים שאינם תלויים בנזק) בסכום שלא יעלה על 5,000 ש"ח בתביעה אזרחית שהגיש נער או ארגון עובדים מטעמו, בשל כך שהנער שהועסק בשעות הלילה שלא במסגרת השעות שנקבעו בחוק או שהועסק אחרי השעה 23.00 בלא שהמעסיק החזירו לביתו. כמו כן נקבע כי בתביעה אזרחית כאמור שבה המעסיק לא הציג רישומי נוכחות של הנער או הצעיר תהיה חובת ההוכחה עליו שלא העסיק את הנער בניגוד להוראות האמורות.

בתיקון זה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הורחבה ההגנה הקבועה כיום בחוק לגבי משרת במילואים, כך שבתקופת ההגנה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, חל גם איסור לפגוע בהיקף משרתו או בהכנסתו בלא היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון (נוסף על איסור הפיטורים). על הפרת הוראה זו יחולו אותן ההוראות החלות לגבי איסור הפיטורים ובכלל זה ניתן יהיה להטיל בשלה עיצום כספי. כמו כן, נקבע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים, ונקבעה הגנה על עובדים כאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה – בשל שירות המילואים של בני הזוג או ההורה האחר של ילדם. עוד נקבע כהוראת שעה, כי מעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שיש עימו ילד עד גיל 14, בתקופת שירות המילואים של בן זוגו אם השירות הוא בצו 8 או שמשכו הוא 21 ימים רצופים לפחות או לשם הוצאה של עובד כאמור לחופשה ללא תשלום כמפורט בהצעת החוק. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. מעסיק שיפטר עובד או יוציאו לחל"ת בניגוד להוראות אלה יישא באחריות פלילית וניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים. הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31.12.2025 וניתן יהיה להאריכה לתקופות של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31.12.24 נקבע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים – ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות. לבסוף, נקבעה זכאות למענק חד פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות והם עומדים ביתר התנאים הקבועים בחוק, ובין היתר שההוצאה לחל"ת היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7.10.2023 ועד 31.12.2024 (אף אם העובדים יצאו לחל"ת ביוזמתם). הזכאות למענק תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 ימים. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת כמפורט בתיקון לחוק. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16.6.24, אך הזכאות למענק תחול גם לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של התיקון לחוק – החל מ-7.10.2023. מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צה"ל.

במסגרת תיקון מספר 64 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, נקבע, כהוראת שעה לשלושה חודשים, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע לנוכח המצב הביטחוני שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל סמך חוות דעת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שיהיה צורך כאמור. במסגרת זאת יהיה ניתן להלין אסירים ועצורים ביטחוניים, בתנאים מסוימים, תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה ולהלינם שלא על מיטה, בחריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים. לאחר מכן, תוקנה הוראת השעה כך שהכרזת השר לביטחון לאומי בדבר מצב חירום כליאתי תתאפשר לא על יסוד המצב המיוחד בעורף אלא על יסוד הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). במסגרת תיקון מספר 2, הוארכה תוקפה של הוראת השעה, במסגרתה מוסמך השר לביטחון לאומי, באישור הממשלה והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להכריז על מצב חירום כליאתי ולאפשר חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מזערי בבתי הסוהר עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024). זאת ועוד, נקבע כי תוקף הכרזתו של השר על מצב חירום כליאתי, שניתנה מכוח הוראת השעה, תוארך עד ליום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024).

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה לצד השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כך שהוחמרה הענישה בעבירות הרלוונטיות. במסגרת תיקון מספר 39, נקבע כי בית המשפט יצווה, ללא תלות בכל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, בעת הרשעה של יחיד או תאגיד בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות, ניהול או ארגון שירותי הסעה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל שלא כדין, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. עוד נקבע כי בית המשפט יצווה, ללא תלות בכל עונש אחר, על חילוט רכוש הקשור לעבירה של מי שהורשע בעבירות כאמור, ובכלל זה דירת המגורים או העסק שבהם נעברה העבירה, ולחלופין חילוט שווי הרכוש הקשור לעבירה, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

התיקון לחוק מעדכן את הוראות המעבר למקצוע הכירופרקטיקה שהוסדר כבר בשנת 2010 אך בשל אי התקנת תקנות לא ניתנו עד מועד התיקון תעודות מקצוע לכירופרקטים (יצוין כי במקביל לתיקון הותקנו גם התקנות): הוראות המעבר שנקבעו הן: (א) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעבודה בפיקוח ובעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית, והוכיח ידע וניסיון, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך 12 חודשים ממועד הכניסה לתוקף של התקנות; (ב) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית או התקנות בעניין עבודה בפיקוח, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות. (ג) ניתן לתת תעודת כירופרקט למי שלמד את לימודי הכירופרקטיקה כלימודי תעודה (במקום לימודים אקדמיים) בתנאי שתעודת סיום הלימודים הוכרה לפי התנאים שפורטו בחוק, ושהלימודים החלו עד 1 במאי 2029 – ובלבד שמתקיימים בו שאר התנאים לקבלת תעודת המקצוע, או התנאים שנקבעו בהוראות המעבר שפורטו לעיל. הזכאות לפי הוראת מעבר זו מיועדת לעולים והיא לא תחול על מי שמרכז חייו היה בישראל ויצא ממנה לצורך הלימודים, ובעניין זה דויקו ההגדרות של תכניות הגעת צעירים בישראל, שהמשתתפים בהן לא ייחשבו כמי שמרכז חייהם בישראל. נוסף על כך נקבע כי עד תום שנתיים מיום פרסום החוק או מיום כניסתן לתוקף של התקנות, לפי המאוחר, לא יחולו האיסורים שבחוק בעניין התחזות לכירופרקט או שימוש בתואר זה. עוד נקבע כי תנאי להכרה בעבודה בפיקוח הוא כי בסיומה של העבודה בפיקוח ניתנה חוות דעת חיובית. התיקון לחוק כולל הסדרים גם לעניין מקצועות בריאות אחרים: נקבע כי האיסור שבחוק על ביצוע פעולות ייחודיות למקצוע מסוים, לא ימנע ביצוע עבודה בפיקוח הנדרשת באותו מקצוע. כמו כן נקבע בעל המקצוע דימותן רפואי נכלל בהגדרה "מטפל "לעניין חוק זכויות החולה. כמו כן תוקנה פקודת הרופאים כך שבוטלה ההשלכה הפלילית של תקנות מסוימות מכוח סעיף 61 לפקודת הרופאים, שעיקרן הוראות טכניות או פרוצדורליות.

אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר הוא אירוע המוני המושך אליו מדי שנה מאות אלפי מבקרים. בעקבות האסון הכבד שאירע בשנת 2021, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שהגישה את המלצותיה לשיפור הבטיחות באתר. על רקע המצב הביטחוני המיוחד השורר בצפון הארץ במלחמת "חרבות ברזל", ובהתאם להערכות גורמי הביטחון, התעורר צורך להסדיר את קיום ההילולה במתכונת מצומצמת כדי למנוע פגיעה בחיי אדם. כעת, במסגרת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד-2024, עוגנה תשתית חקיקתית זמנית המגבילה משמעותית את אירועי ההילולה בשנת התשפ"ד. בחוק נקבע כי יתקיימו שלושה אירועי הדלקה בלבד שייערכו בזמנים שונים, ובהם אירוע הדלקה מרכזי במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי ושני אירועים נוספים במתחם ישיבת בני עקיבא. קיום האירועים הותנה בקבלת היתר משר ירושלים ומסורת ישראל, וכן באישורם של משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה ומהנדס רשוי לשם הבטחת בטיחות האירוע. בנוסף, הוטלה הגבלה מחמירה על כניסה ושהייה במתחם מירון כולו, כך ששהייה בו מחייבת החזקת היתר כניסה או שהייה מיוחדת או אישור תושב המעיד על מגורים קבועים במקום. כדי למנוע צפיפות, הוגבל מספר השוהים במתחם הקבר ובמתחם בני עקיבא בכל רגע נתון לעד 30 בעלי היתר שהייה מיוחד, לצד חמישה עיתונאים מורשים. לשם הפעלת המתחם, הוחרגו מחובת קבלת ההיתר מספר קבוצות, ובהן כוחות הביטחון, החירום וההצלה, פקחי רשות הטבע והגנים, נהגי תחבורה ציבורית וגורמים המספקים סיוע רפואי דחוף. נוסף על כך, הוסמך מפקד פיקוד העורף (ראש הג"א) לקבוע בצו את השטחים שייסגרו כליל. כדי להבטיח את אכיפת ההגבלות, נאסר על השכרת יחידות אירוח במתחם מירון למי שאינו נמנה עם צוות ההפקה, הוגבלה ההגעה למתחם בתחבורה ציבורית, ונקבעו קנסות וסמכויות פינוי למשטרה כלפי מי ששוהה במתחם או מארגן אירועים ללא היתר. החוק כולל גם פטור זמני מדיני התכנון והבנייה להקמת תשתיות זמניות הנדרשות לאירוע, וקובע כי תוקפו יפקע ביום כ"ה באייר התשפ"ד (2 ביוני 2024), מועד שעד אליו יש להשיב את השטח לקדמותו.

במסגרת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, נעשה תיקון לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן – הפקודה), לפיו נוספו שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט במטרה להקנות למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים. העילה הראשונה שנוספה מאפשרת לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. העילה השנייה שנוספה מאפשרת למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. לגבי שתי עילות אלו, נקבע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי ללא צו. עוד נקבע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, השוטר יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יחליט מה ייעשה בו. הסדרים אלו נקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה, החל מיום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), זאת בכדי לאפשר בחינה של ההסדרים המוצעים. במסגרת תיקון מספר 16 לפקודה, נקבע כי הוראת השעה תוארך עד ליום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024).

במסגרת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023 (להלן – החוק), נקבע כי דמוי כלי ירייה, הינו כלי בעל קנה שאינו כלי ירייה, לרבות חלק ממנו, שניתן להסב אותו לכלי ירייה והוא מסוג המנוי ברשימה שיקבע השר לביטחון פנים בצו לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה. כמו כן נקבע כי פעילות ייצור, יצוא, יבוא, אחסנה, הובלה ומסחר בדמויי כלי ירייה יחויבו ברישיון, וכי החזקה ונשיאה של דמויי כלי ירייה ייעשו רק במועדוני קליעה שקיבלו רישיון לכך. זאת ועוד, כהוראת שעה לשנה, יתאפשר גם מתן הרשאה להחזקה ונשיאה של דמוי כלי ירייה לצורכי אימונים ותחרויות, במספר מוגבל ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות. במסגרת התיקון לחוק נדחה באופן רטרואקטיבי מועד פרסום הצו המפרט את רשימת הכלים הכלולים בהגדרה של "דמוי כלי יריה" בתשעה חודשים, כך שהצו יפורסם עד יום ב' באב התשפ"ד (6 באוגוסט 2024), וכי תחילת תיקון זה יהיה ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023). כמו כן, נקבע לדחות את מועד פקיעת איסור הייבוא בעניין זה, כל עוד לא נכנס הצו כאמור לתוקף או עד שמונה עשרה חודשים מיום תחילת החוק, לפי המוקדם.

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות. בתיקון מספר 12 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024).

מטרת החוק להביא לרפורמה כוללת במשטר הרישוי הנוהג של מפעלים ועסקים שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה , זאת באמצעות תיקון מקיף לחוק אויר נקי התשס"ח - 2008 ולחוק החמרים המסוכנים התשנ"ג - 1993 החוק קובע הסדר לקבלת היתר אחוד לפיו יידרשו מפעלים או עסקים להחזיק באחד מתוך שני היתרים, לפי סוג הפעילות המבוצעת בהם – היתר פליטה אחוד מכוח חוק אוויר נקי או היתר רעלים אחוד מכוח חוק החמרים המסוכנים. ההיתר האחוד יחליף את הצורך בקבלת כמה סוגי היתרים כפי שנדרש במצב הקיים ערב חקיקת החוק, והוא יכלול תנאים המסדירים את כלל ההשפעות של העיסוק טעון ההיתר על בריאות הציבור והסביבה בהיבטים של צמצום פליטות וזיהום לאוויר, לקרקע ולמים, להגנה על בריאות הציבור ולמניעת מפגעים ומטרדים לסביבה. קביעת התנאים בהיתרים תיעשה מתוך בחינת מכלול ההשפעות הסביבתיות של העיסוק ותוך איזון ביניהן. עיקרון מרכזי נוסף בחוק קובע כי הליכי הרישוי ובכללם אופן הגשת הבקשה להיתר והתנאים שיקבעו בו, וכן תקנות שייקבעו מכוח החוק ייעשו ככלל בהתאם לאסדרה המקובלת באיחוד האירופי, ולסטנדרטים המקובלים הקבועים בה, זאת בהתאם להנחיות שיפרסם בעניין המשרד להגנת הסביבה.. לעניין תיקון חוק החמרים המסוכנים כולל החוק גם תיקונים משמעותיים להוראות החוק הקיים שהיה צורך בעדכונן. בנוסף, במסגרת תיקון זה סווגו מחדש סוגי הפעילויות שטעונות היתר רעלים לפי החוק, גם כן בהתאם לאסדרה האירופית, כך שנקבעו בו שני סוגי היתרי רעלים (היתר רעלים א' ו-ב') וכן נקבע פטור מהיתר לחלק מהפעילויות הטעונות היתר כיום. עוד נקבע כי תוקף היתרי הרעלים יוארך משמעותית ויעמוד על עשר שנים. עוד נקבעו בחוק הוראות מעבר, לפיהן תיושם הרפורמה באופן הדרגתי עד להחלתה על כלל סוגי העיסוקים המוסדרים בחוק.

תיקון חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26) מוסיף את סעיף 11א1, הקובע כי מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בכל שנת כספים, יופרש 5% לרזרבה שתשמש לכיסוי הוצאות בלתי צפויות של המועצות הדתיות. הרזרבה תחולק במהלך שלושת החודשים האחרונים של שנת הכספים, בהתאם לקריטריונים שיקבע שר שירותי הדת. אם סכום הרזרבה לא ינוצל, הוא יחולק בין המועצות בהתאם לחלקן היחסי בסכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה. תיקון נוסף בסעיף 11ה קובע הוראות ברורות כיצד יתבצע שינוי בחלוקת הרזרבה אם סכום ההשתתפות של הממשלה משתנה במהלך השנה – לפני או אחרי חלוקתה של הרזרבה.

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה לצד השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כך שהוחמרה הענישה בעבירות הרלוונטיות, נקבעו מנגנונים לאכיפתן וקנסות מזעריים. במסגרת תיקון מספר 38, הוחלט לשנות את עונש המאסר הקבוע בין היתר, בעבירת הסעה, הלנה והעסקה של שוהה שלא כדין כאמור, משנתיים לארבע שנות מאסר, וכן להחמיר את עונשי המאסר הקבועים לאותן עבירות בנסיבות מחמירות, מחמש לשבע שנות מאסר. כמו כן, נקבע כהוראת שעה עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), עונש מזערי על עבירות הסעה, העסקה והלנה של שוהה שלא כדין, כך שהעונש שיטיל בית המשפט לא יפחת מרבע העונש המרבי הקבוע לעבירות אלו, אלא אם ראה לנכון לסטות מכך לפי שיקול דעתו בנסיבות מתאימות ומטעמים מיוחדים. בנוסף, נקבעה מחדש הוראת השעה בעניין הטלת קנסות מזעריים, לתקופה שעד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), תוך קביעת שיעור קנסות מינימלי לצד מתן סמכות לבית המשפט להקל ולסטות מסכומים אלו, אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים לכך. בהוראת שעה נוספת עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), נקבע גובה מזערי לקנס המוטל על ידי בית המשפט על אדם שהורשע בעבירות הסעת שוהה שלא כדין, כך שלא יפחת ממחצית שווי הרכב, אלא אם סבר בית המשפט שיש לסטות מכך מטעמים מיוחדים. מעבר לכך, נקבעו הסדרים נוספים שנועדו להיטיב את הטיפול בתופעה כאמור ולצמצמה, לרבות מתן סמכות לבית המשפט להתלות רישיון של חשוד בעבירות הסעה שלא כדין, הטלת חובה על בעל רכב לנקוט באמצעים סבירים למניעת עבירה הכוללת מתן הרשאה לשימוש ברכבו שלא כדין על ידי תושב זר וחובת דיווח שנתית לוועדה לביטחון לאומי.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי. בין שלל ההסדרים בחוק זה, נכללים גם ביקורת שיפוטית על כליאתו של לוחם בלתי חוקי, זכאותו לפגישה עם עורך דין וייצוגו ותנאי כליאתו. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, קובע כי במקרה בו הודיעה הממשלה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות משמעותיות לפי חוק-יסוד: הממשלה, רשאית היא להכריז כי אלו מצריכות תחולה של הוראות שונות בחוק. הכרזה זו, תתאפשר גם לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי במידה והממשלה האצילה את סמכותה בדבר החלטה על פתיחת מלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית. עוד נקבע, בהוראת שעה למשך ארבעה חודשים, הארכה למשך תקופת הכליאה הזמנית של לוחמים בלתי חוקיים, מועד ההבאה בפני שופט והתקופות בהן ניתן למנוע פגישה עם עורך דין. בנוסף, נקבע כי במקרים של שינויים בתחולת החוק תרד דרגת הגורם הצבאי המוסמך לאשר פעולות שונות לפי החוק, וכן יתאפשר קיום דיונים לפי החוק בדרך של היוועדות חזותית. במסגרת התיקון הוארכה הוראת השעה לעניין התקופות המנויות בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר לעניין משך הוראת כליאה זמנית, מועד ההבאה בפני שופט והתקופות שניתן למנוע בהן פגישה עם עורך דין, וכן לעניין דרגת הדרג הצבאי המאשר פעולות שונות לפי החוק, בשלושה וחצי חודשים עד יום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024). עוד נקבע כי בית המשפט יהיה רשאי להאריך את מניעת המפגש של כלוא עם עורך דין לתקופה מרבית של 90 ימים, במקום 180 ימים.

החוק נועד לתת מענה להמלצות הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס הפועל תחת ה-OECD , בנוגע למידע על בעלי שליטה סופיים בתאגידים ולעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. החוק מחייב דיווח על בעלי שליטה ותושבותם במסגרת דיווחי נאמנות ובדו"ח השנתי. כמו כן, מבטל את הפטור מדיווח על הכנסות עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, אך אינו משנה את הפטור ממס הקבוע בסעיף 14 לפקודה לתקופה של עשר שנים. הדיווחים יתאפשרו בשפת המקור ויונגשו באמצעות תרגום טפסים. בנוסף, רשות המסים תוכל למסור מידע מזהה למוסדות פיננסיים לצורך יישום הסכמים בין-לאומיים בלבד, ולא תעשה בו שימוש לצרכים אחרים.

נקבע כי חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות המעסיקות 100 עובדים לפחות יחויבו לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם כפי שקבוע היום החוק לגבי גופים ציבוריים שהם מעסיקים גדולים. נקבע כי הוראות אלה יכנסו לתוקף ב-7 באפריל 2025 וכי התחולה תהיה מדורגת כך שבשנה הראשונה יהיה יעד הייצוג ההולם 3.5% מהעובדים ורק בתום השנה האמורה יהיה יעד הייצוג 5% מהעובדים. נוסף על כך, בשל העברת סמכויות משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה, נקבעו תיקונים שונים להוראות בחוק אשר קובעות סמכות לשר הכלכלה והתעשייה או למשרד הכלכלה והתעשייה.

מטרת חוק זה היא להגן על נפגע עבירת טרור ולמנוע נזק נוסף, שעלול להיגרם לו מהיתקלות בפעיל טרור שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של פעיל הטרור. הסדר דומה נקבע בעבר לגבי עברייני מין, בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004. החוק קובע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירות טרור לסביבת נפגעי עבירה, המתייחסות למגורים, לעבודה או ללימודים במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו. בקשה להטלת מגבלות תוגש בידי נפגע עבירה, מי מטעמו או התובע, לפני שחרורו של פעיל הטרור מהמאסר או בתוך שישה חודשים לאחר שחרורו, ואילו בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה בחלוף שישה חודשים אם מצא שיש בכך צורך מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט יבחן את הבקשה, ורשאי הוא להטיל מגבלות כאמור, ובלבד ששוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהן בשל נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה אם פעיל הטרור יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו, מקום עבודתו או מוסד הלימודים בו הוא לומד, וזאת לצד שיקולים נוספים שהביא בחשבון כגון נסיבות עבירת הטרור וחומרתה. בעת קביעת המגבלות כאמור, בית המשפט יקבע גם את תקופת הזמן בה יחולו המגבלות, האזור בו יחולו המגבלות, וכן יהיה רשאי למנות מומחה מטעמו בכדי לחוות דעתו על מצב נפגע העבירה, ולתת הערכה בדבר הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה עקב מגורים, עבודה או לימודים של פעיל הטרור בקרבת מקום מגוריו, עבודתו או מוסד לימודיו של נפגע העבירה. בנוסף, נקבעו זכות עיון חוזר, ערר וערעור למבצע העבירה שהוטלו עליו המגבלות האמורות, וכן חובת דיווח של שר המשפטים לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מתום שנה מיום תחילתו של החוק בנוגע לאכיפת החוק, לרבות מספר הבקשות שהוגשו להטלת מגבלות, מספר הצווים שניתנו להטלת מגבלות, סוג המגבלות שהוטלו והתקופות שנקבעו להן.

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005 קובע כי לאחר עשרה ימים בכלבייה עירונית, כלב ללא בעלים יכול להימסר למערכת הביטחון, או לגורם אחר שקבע השר בתקנות – ואלו הם בעלים חדשים, ארגון למען בעלי חיים או עמותה שעיסוקה בהכשרת כלבי נחייה. אם לא ניתן למוסרו, רשאי הווטרינר העירוני להורות על המתת הכלב. בעקבות מלחמת חרבות ברזל והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, נכנסו כלבים רבים מעזה לשטחי מדינת ישראל המקיפים את הרצועה. כלבים אלו אינם מבויתים, לרוב חיים בלהקות ותרים אחר כל מזון שיוכלו להשיג בתנאים החדשים שנוצרו. היות והם אינם רגילים לחברת בני אדם, יש חשש כי הם יתקפו בני אדם ובעלי חיים והטענה היא כי אף קרו מספר מקרים כאלו. כניסת הכלבים מרצועת עזה העצימה את בעיית הכלבים המשוטטים והעזובים שכבר קיימת בישראל. רשויות מקומיות בטווח ה-20 ק"מ מהרצועה מתקשות להתמודד עם בעיית הכלבים המשוטטים בשטחן. בשגרה, כלבים משוטטים שנתפסים בשטח רשות מקומית, מועברים ומוחזקים בכלביות. במצב החדש שנוצר, הכלביות מתמלאות מהר ולא ניתן לקלוט בהן את כל הכלבים שנתפסים, כלבים רבים אינם ניתנים לאימוץ או שיקום והם חווים סבל בהיותם כלואים בכלובים בכלביות. לפיכך, התיקון לחוק קובע, בהוראת שעה עד ה-30 בנובמבר 2024 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם, כי וטרינר עירוני של רשות מקומית בטווח של עד 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, יהיה רשאי להורות על המתת כלב שאינו מסומן ושנתפס בטווח ה-20 קילומטרים כאמור, וזאת אף אם טרם חלפו עשרה ימים מיום הבאתו לכלבייה העירונית. התיקון לחוק מעגן מערכת שיקולים שעל הרופא הווטרינר לשקול בטרם יחליט על המתת הכלב, בין השאר, האם הכלב עלול להוות סכנה לשלום הציבור או בטחונו בשל התנהגותו, האם לא ניתן להחזיקו בכלביות מחמת בריאותו או התנהגותו או אם אינו בר אימוץ. עוד נקבע כי המתה כאמור תתאפשר רק לאחר השארתו של הכלב ארבעה ימים לפחות בכלבייה, וזאת כדי לתת לווטרינר העירוני אפשרות לבחון את מצבו של הכלב בטרם קבלת ההחלטה. כמו כן, נקבע כי כל המתה של כלב, תחייב את הווטרינר לנמק את החלטתו. אם החליט הווטרינר העירוני כי הכלב הינו בר אימוץ יהיה עליו להודיע על כך למערכת הביטחון או לגוף אחר שקבע השר כאמור, כי ניתן להעביר אליו את הכלב. במקרה כזה לא יחול קיצור הזמן של 4 ימים, וניתן יהיה להשאירו בכלבייה 10 ימים כפי שקבוע היום בחוק. עוד נקבע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, יהיה רשאי להפעיל סמכות דומה בעניינם של כלבים משוטטים לא מסומנים בתחומי רשויות מקומיות בטווח שיקבע השר מגבול לבנון, אם מצא השר שמתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בשל כניסה נרחבת וחריגה של כלבים שאינם מסומנים מלבנון לשטח ישראל, עקב פריצת גדר המערכת. כמו כן, נקבעו סעיפי דיווח של שר החקלאות ופיתוח הכפר לוועדת הכלכלה של הכנסת על יישום הוראת השעה, וזאת בסמוך לאחר סיום תקופת הוראת השעה. הדיווח יכלול בין היתר נתונים לגבי כלבים שהומתו, השיקולים שנשקלו וכן דיווח על פעולות משרד החקלאות בתקופת הוראת השעה ובטווח הקבוע לטיפול בכלבים המשוטטים. דיווח כאמור יימסר גם לגבי אזור גבול הצפון אם ייקבע כי הוראת השעה תחול גם עליו. לצורך הדיווח של שר החקלאות לוועדה, הווטרינרים העירוניים יחויבו להעביר למשרד החקלאות דיווח חודשי על מספר הכלבים שנתפסו והומתו בכלביות.

תיקון החוק קובע כי סמכות שר הפנים לחלוקת הכנסות מארנונה בין רשויות מקומיות סמוכות או גובלות באזור שאיננו אזור למגורים בלבד, תורחב גם למקרים בהם הרשויות הסמוכות או הגובלות המקבלות נמצאות באזור יהודה ושומרון.

החוק מאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה שהתרחשו בין ה-7 באוקטובר לבין ה-10 באוקטובר 2023 או למלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם. בנוסף, התיקון קובע כי המניעה תחול עד לתום 60 ימים מהמועד הראשוני שבו החלה מניעת הפגישה של העצורים, אלא אם נמצא בהליך אישור מיוחד טעם להארכה לאור חשש לפגיעה בחיי אדם הקשורה לפעולות המלחמה. במקרה שכזה, רשאי בית המשפט המחוזי להאריך את התקופה עד ל-120 ימים. התקנות יעמדו בתוקף עד ה-18 ביוני 2024.

נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים, עד מועד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם, כי במידה וראש הממשלה שוכנע כי התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, שר התקשורת יהיה רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה להורות על פעולות למניעת או הפסקת פעילות של ערוץ זר, לרבות סגירת משרדי הערוץ הנמצאים בישראל, תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תוכני הערוץ והסרת אתר האינטרנט של הערוץ. הוראה זו, תיכנס לתוקפה עם מסירתה למי שהיא חלה עליו ותפורסם ברשומות. זאת ועוד, נקבע כי הוראה כאמור תינתן לאחר שתוצג בפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית אחת לפחות מגורמי הביטחון, ובכלל זה תשתית עובדתית; ובלבד שטרם אישורה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה, יוצגו בפניה חוות הדעת מטעם גורמי הביטחון. עוד נקבע כי תוקף הוראות אלו יהיה למשך ארבעים וחמישה ימים, ואולם אם ראש הממשלה שוכנע כי ימשיכו להתקיים התנאים כאמור לאחר התקופה האמורה, שר התקשורת יהיה רשאי בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה, להאריך את תקופת תוקפה לתקופה שלא תעלה על ארבעים וחמישה ימים נוספים בכל פעם ובכפוף להצגת חוות דעת מקצועית כאמור. כמו כן, נקבע כי הוראה של שר התקשורת כאמור, ובפרט הארכתה, תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות משעת כניסתה לתוקף, והוא ידון בה בתוך שלושה ימים ממסירתה, ויחליט האם לשנותה או לקצוב את תקופת תוקפה.

החוק עוסק בתוספות פיגור בגין איחור בתשלום קנסות פליליים, בין שהוטלו על ידי בית המשפט בסוף הליך פלילי לפי חוק העונשין, ובין שהוטלו בקנס שניתן בברירת משפט על ידי פקח או שוטר, מכוח חוק סדר הדין הפלילי או חוק העבירות המינהליות. מטרתו של התיקון לייצר תמריץ לתשלום קנסות במועד, בלי להכביד בצורה מופרזת על החייב. החוק קובע כי תוספת הפיגור על קנס שלא שולם במועד תעמוד על 30% מקרן הקנס או מחלקה שטרם שולם, זאת במקום 50% שהיו קבועים בחוק טרם התיקון. עוד נקבע שמהמועד האמור ועד לתשלום בפועל, יתווספו לקרן הקנס ריבית שקלית ודמי פיגורים, כך שבמקום תוספת פיגור של 5% נוספים בכל חצי שנה בתקופת האיחור בתשלום, יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 ודמי הפיגורים יצטרפו לחוב אחת לשלושה חודשים, ללא מנגנון של "ריבית דריבית". בכך, החוק משלים את הרפורמה שנעשתה בתחום תוספות הפיגור בחוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, ומוביל לכך שדמי פיגורים וריבית שקלית כהגדרתם בתיקון 9 יתווספו למרבית החובות שלא שולמו במועד, עד התשלום בפועל – חובות אזרחיים, מנהליים ופליליים. החוק יכנס לתוקף ב-1 לינואר 2025.

החוק כולל מספר תיקונים שמטרתם מתן סיוע כספי, הקלות והתאמות לסטודנטים ששירתו במילואים או בסדיר ולבני זוגם, בין היתר על רקע מלחמת חרבות ברזל. בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 הוסמכה קרן הסיוע של המל"ג להתחשב בחלוקת המענקים גם בשירות צבאי ובשירות מילואים. בחוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, השתע"ח–2018 שופרו תנאי ההכרה בשירות מילואים כמזכה בנקודות זכות במסגרת תואר אקדמי. בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007 נקבע כי על המל"ג לקבוע כללים שעל בסיסם יקבעו המוסדות התאמות מיוחדות לסטודנטים ששירתו במילואים בנסיבות חירום ובהתראה קצרה מעל 30 ימים, ולבני זוג של מי ששירתו כאמור. בנוסף, נקבע כי מוסד מוסמך לתת הקלות בתנאי קבלה למי ששירתו בשירות סדיר כלוחמים, בכפוף לתנאים, וכן נקבע בהוראת שעה כי מוסד מוסמך לתת הקלות בתנאי קבלה לשנה"ל תשפ"ד ותשפ"ה למי ששירתו במלחמת חרבות ברזל, בהתחשב באופי ובתקופת השירות. הוראת השעה תחול עד תום 3 חודשים מתחילת החוק ושר החינוך רשאי להאריכה ב-6 חודשים נוספים בכפוך להמשך הלחימה.

נקבע שלעניין שנת הכספים הנוכחית, ברשויות מקומיות בהן התקיימו הבחירות לראש הרשות עד ה-31.03, תוכל המועצה להחליט על הארנונה הכללית עד שלושה חודשים מיום תחילת כהונתה. בנוסף, ברשויות מקומיות בהן הבחירות לראש העירייה לא התקיימו עד ה-31.03, תתקבל החלטת המועצה על הארנונה הכללית עד ה-15.04. בנוסף קוצר הזמן לאישור השרים לבקשה בשינוי גובה הארנונה לשנה זו לארבעה חודשים ולא לשישה כפי שמופיע בחוק כיום.

תוקף החוק הוארך ב-4 שנים נוספות, זאת בעקבות המלצת הוועדה המייעצת (ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם), שעל בסיס המלצותיה החוק מוארך מדי מספר שנים. עוד נקבע להרחיב את האיסור לפי החוק על שיבוט או על שימוש בתאי רבייה (זרע וביצית) שעברו שינוי גנטי מכוון על מנת להוליד אדם, כך שיכלול גם איסור על שימוש בתאים שאינם תאי רבייה ולמעשה על כל סוגי התאים. בהתאמה, עודכן סעיף העבירה הפלילית על ביצוע פעולות בניגוד לחוק גם בתאים שאינם תאי רבייה.

החוק מצמצם את ההגבלה על הכהונה בוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, כך שבמקום שתי תקופות כהונה רצופות יהיה ניתן לכהן בהן עד שלוש תקופות כהונה רצופות. ועדת האתיקה היא ועדה סטטוטורית, האמונה בין היתר על דיון בתלונות נגד עורכי דין, על מתן חוות דעת מקדימות ועל העמדה לדין בענייני משמעת של עורכי דין, ועל השעיית עורכי דין במקרים בהם הוגש כתב אישום בשל עבירה פלילית שיש עמה קלון.

החוק קובע כי המוסד לביטוח לאומי יהיה אחראי לניהולו, להפעלתו ולאחזקתו של היכל ההנצחה לזכר חללי פעולות האיבה שעתיד להיבנות בהר הרצל בירושלים. אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כך בסכום שלא יפחת ממיליון שקלים חדשים מדי שנה, החל בשנת 2026 או בשנת הקמת ההיכל, לפי המאוחר. סכום זה יוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן.

חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק), קובע הגבלות על פרסומת ושיווק של מוצרי טבק ועישון כדי לצמצם את חשיפת הציבור בכלל וצעירים ומעשנים לשעבר בפרט למוצרים אלו, הגורמים נזק בריאותי כבד לאדם הצורך אותם, וכן לסביבתו באמצעות עישון פסיבי. החוק קובע כי חפיסות ואריזות של מוצרי עישון חייבות להיות אחידות וקובע הוראות ואיסורים נוספים לגביהן, ובין השאר הוא מטיל חובת פרסום אזהרה בדבר נזקי העישון על גבי החפיסה או האריזה של מוצר העישון, מחייב גוון מסוים של החפיסה או האריזה ומחייב את סימונה בסימונים כמפורט בחוק ובהם בלבד. מוצר עישון מוגדר בחוק בהגדרה רחבה, ונכללים בה בין השאר מוצרי טבק, מוצרים המשמשים לעישון טבק וסיגריות אלקטרוניות. התיקון לחוק קובע חובה להציג תמונה של נזקי העישון על גבי חפיסה או אריזה של מוצר עישון. עוד נקבע בתיקון כי הפרת החובה בדבר הצגת של תמונה כאמור תהיה עבירה פלילית, בדומה להפרת החובה בדבר ציון אזהרה על נזקי עישון, המנויה ברשימת העבירות החמורות לפי החוק. העונש הקבוע על הפרת החובה כאמור הוא קנס בסכום השווה כיום ל-226,000 שקלים חדשים וכפל סכום זה אם העבירה מבוצעת על ידי תאגיד. כמו כן, נקבע כי שר הבריאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע, בתקנות חובה את התמונות השונות שיוצגו, וכן הוראות לעניין התמונות – גודלן וצורתן ביחס לגודל האריזה וצורתה, עיצובן, אופן הצגתן, תדירות החלפתן התאמת התמונות לאזהרות, וכן מיקומן של התמונות על גבי האריזות – בהתייחס לסוגים שונים של אריזות. עוד נקבע כי שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות שונות ותמונות שונות לסוגים שונים של מוצרי עישון, וכן לקבוע כי החובה להציג תמונה על גבי חפיסה או אריזה של מוצר עישון תחול רק על מוצר או מוצרי עישון מסוימים. מכיוון שכניסת התיקון המוצע לתוקף תלויה בהתקנת תקנות, וכדי למנוע עיכוב בכניסתה לתוקף של החובה להציג על גבי חפיסה או אריזה של מוצר עישון תמונה של נזקי העישון, נקבע כי תקנות ראשונות יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של התיקון.

התיקון לחוק קובע כי שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו פרטים בתוספת השנייה לחוק, לאחר התייעצות עם שר האוצר, וזאת בשונה מהדין שהיה קיים ולפיו שר המשפטים יכול רק להוסיף פרטים לתוספת השנייה. כמו כן, תוקן פריט 11 לתוספת השנייה, ונקבע כי תביעה ייצוגית כלפי רשות מקרקעי ישראל, להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, במסגרת פעילותה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, תוגש לפי פריט 11 בלבד. משמעות תיקון זה כי לרשות מקרקעי ישראל תהיינה ההגנות שניתנו למדינה ובכלל זה האפשרות להימנע מאישור התביעה כתובענה אזרחית אם הרשות הודיעה על חדילה, וכן הגבלת תקופת ההשבה לשנתיים בלבד.

נקבע כי יש לאפשר לנפגעי פעולות איבה ולנכי צה"ל שנפגעו ממעשה טרור, וכן לבני משפחותיהם של מי שנספו כתוצאה ממנו, לגבות לפחות 75% מהפיצויים הנזיקיים שמגיעים להם בשל מעשה הטרור ממבצע מעשה הטרור, מהמתגמל שלו או ממי שאחראי לו לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין, וזאת בנוסף על התגמולים המגיעים להם לפי חוקי השיקום (חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה [תגמולים ושיקום], התש"י–1950). בכך מבוטלת ברירת העילה שחייבה אותם לבחור בין קבלת התגמולים לגביית הפיצויים. כהשלמה לכך נקבע כי התובע יידרש להודיע למוסד לביטוח לאומי או למדינה על התביעה שהגיש, וכי זכות המוסד לביטוח לאומי או המדינה לחזור אל המזיק ולתבוע ממנו את סכומי התגמולים תקטן בהתאמה ותחול רק לגבי יתרת סכום הפיצויים. נקבע כי יום התחילה של חוק זה יהיה ביום 1 ביוני 2024. הסדר זה חל גם על תביעות תלויות ועומדות וגם לעניין מקרים של נזק ממעשי טרור שאירעו לפני יום התחילה וטרם הוגשה בעניינם תביעה – ובלבד שעדיין לא חלה לגביהם התיישנות. לגבי פסק דין שביום התחילה כבר הפך לפסק דין חלוט שאין עוד ערעור עליו, ועדיין לא התיישן ואף לא הוגש לביצוע בהוצאה לפועל, נקבע כי ניתן יהיה להגיש לגבייה 75% מהפיצויים שנפסקו באותו פסק הדין.

נוכח מלחמת חרבות ברזל ובכלל זה הצורך של רבים מהמפונים במסמכי זיהוי חדשים והיעדר האפשרות של חיילי המילואים להתייצב בלשכות האוכלוסין להנפקת מסמכי זיהוי, נקבע בהוראת שעה כי יהיה ניתן להגיש בקשות מקוונות להנפקת מסמכי זיהוי, בלא צורך בהתייצבות בלשכות האוכלוסין, למי שכבר הונפק לו מסמך זיהוי או דרכון ביומטרי ובעת הגשת הבקשה הוא שוהה בישראל, בכפוף לתנאים המפורטים בחוק לרבות קיומן של טביעות אצבע של המבקש במאגר הביומטרי ושגיל המבקש להנפיק דרכון יהיה בין 21 - 60. תוקף הוראת השעה הוא חצי שנה, עם אפשרות להאריך לתקופה של עד חצי שנה נוספת.

מוצע לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024 יעמוד על 724,047,992,000 שקלים חדשים המורכב מתקציב רגיל בסך 520,813,466,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 203,234,526,000 שקלים חדשים.

נקבע כי מי שהייתה מאורסת לחייל שנספה תהיה זכאית לתגמול חודשי לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה וכן תהיה זכאית באותה תקופה להטבות רפואיות וסיוע במימון לימודים אקדמאים ולמימון סיוע נפשי לתקופה של 10 שנים ממועד פטירת הנספה. ארוסה מוגדרת כמי שביום מותו של הנספה הייתה מיועדת להינשא לו והוכיחה כוונה שלהם להינשא, אף אם לא התגוררו יחד. ניתן להוכיח כוונה להינשא אם הנספה והארוסה הגישו בקשה להירשם לנישואין ברבנות או ברשות הרושמת או אם התקיימו שתיים מהנסיבות הבאות: (1) נעשתה הצעת נישואין או התקיימה מסיבת אירוסין והכוונה להינשא פורסמה וידועה לבני המשפחה וקרובי המשפחה של הנספה והארוסה (2) נקבעו מועד ומקום לחתונה ויש הסכם לעריכת החתונה במקום מסוים או הסכם לשירותי הסעדה לחתונה (3) בהצעת הנישואין או בתקופת האירוסין אחד מבני הזוג רכש או נתן טבעת (4) הנספה והארוסה התקשרו בהסכם לרכישה או לשכירה של דירת מגורים. לבסוף, נקבע כי הוראות החוק יחולו גם על ארוסות של נפגעים שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה וכן על ארוסות של שוטרים, סוהרים, אנשי משמר הכנסת, עובדי שירות הביטחון ואנשי הגא שנפטרו במסגרת תפקידם. נקבע כי החוק ייכנס לתוקף ב-5 במאי 2024 וכי תחילת ההסדר תהיה לגבי ארוסות של נפטרים כאמור שמועד פטירתם הוא ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או לאחריו והן תהיינה זכאיות לתשלומים והטבות האמורות ממועד פטירת הנספה.

חוק בתי קברות צבאיים, התש"י–1950 (להלן – החוק), קובע את הזכאות לקבורה של אנשי כוחות הביטחון. סעיף 4 לחוק קובע את זכאותו של חייל שנפטר להיקבר בבית קברות צבאי, אלא אם כן בחר קרובו להביאו לקבורה בבית קברות אזרחי. סעיף 4ו לחוק קובע זכות דומה לגבי קבורתם של חללי כוחות הביטחון, כגון עובדי שירות הביטחון הכללי, שוטרים והמוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים. לפי הוראות החוק, סוהרים שנפטרו יהיו זכאים להיקבר בבתי קברות צבאיים אף אם לא נהרגו בעת ועקב שירותם, וכן כי כבאים יהיו זכאים לקבורה בבתי קברות צבאיים אם נהרגו בעת ועקב שירותם. בנוסף, נקבע כי מי שכיהן כנציב הרשות הארצית לכבאות והצלה יהיה זכאי לקבורה בבית קברות צבאי, וכן לאפשר לרשות המוסמכת לייחד חלקה בבית קברות צבאי גם לכבאים, בנוסף לאנשי כוחות הביטחון השונים.

החוק קובע כי ביום כ"ה בכסלו יקוים יום ציון שנתי למשפחות היתומים שיצויין בדיון מיוחד במליאת הכנסת ובאחת מוועדות הכנסת, בדיון מיוחד אצל האפוטרופוס הכללי בהשתתפות משרדי ממשלה וגורמים אחרים העוסקים בקידום זכויותיהם וצורכיהם של משפחות היתומים, וכן בבית נשיא המדינה כפי שיחליט הנשיא. עוד נקבע כי שר התרבות והספורט רשאי להורות על דרכי ציון נוספות בתחומי פעילות משרדו בכפוף לתקציב ייעודי מאוצר המדינה.

החוק קובע כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה לילד עד גיל שלוש, יובאו בחשבון שש נקודות זיכוי נוספות בסך הכל, בגין כל ילד כאמור. נקודות זיכוי אלו יינתנו בנוסף על נקודות הזיכוי הניתנות כבר כיום לפי הפקודה. כמו כן, החוק קובע כי יינתן מענק מיוחד להורים בעלי הכנסה נמוכה, שלהם ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים, ובכך הורחב טווח ההכנסה המזכה את ההורה היחיד בקבלת מענק להורה לפעוט.

החוק מאריך את תוקף תקנות שעת החירום, המאריכות את תקופות המעצרים המפורטות בחוק המעצרים בנוגע לעצור שחשוד בעבירת ביטחון בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר לבין ה-10 באוקטובר 2023, או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה שנקבעה בחוק זה היא עד ליום ה-18 ביוני 2024.

החוק מרחיב את הסיוע המשפטי שמעניקה המדינה לניצולי שואה, לוותיקי מלחמת העולם השנייה, ליוצאי מרוקו ואלג'יר תחת שלטון וישי ולניצולי הפרהוד בעיראק. עד לחקיקתו, ניצולי שואה היו זכאים לסיוע משפטי ללא עמידה במבחן של זכאות כלכלית רק בעניינים הנוגעים להטבות, מענקים ותגמולים להם הם זכאים בשל היותם ניצולי שואה. החוק מרחיב הן את רשימת הקבוצות הזכאיות לסיוע, והן את היקף העניינים שבהם יהיו זכאים לסיוע. כן, הוא קובע כי הן זכאיות לשירות בכלל העניינים שבהם ניתן שירות על ידי לשכות הסיוע המשפטי, וזאת ללא תלות במבחן של זכאות כלכלית. כך לדוגמה, בעקבות החקיקה, הם יהיו זכאים לסיוע משפטי חינם בענייני דיור ציבורי ועריכת ייפויי כוח מתמשכים.

תיקון חוק התכנון והבנייה שעניינו הרכב מוסדות התכנון. בתיקון החוק נקבע שבמועצה הארצית לתכנון ובנייה יהיו 13 נציגים לממשלה. בנוסף, להרכב הוועדות המחוזיות במחוזות הצפון והדרום, נוסף נציג של שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ונציג שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות באותו מחוז.

בתיקון מס' 151 נקבעו מספר שינויים בהרכב מוסדות התכנון: במועצה הארצית לתכנון ובנייה נוסף נציג ממשלה, וכן נוספו שני נציגי ציבור – האחד, בן האוכלוסיה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית והשני בן האוכלוסייה החרדית. בנוסף לכך, נקבע שממלא המקום של נציג המהנדסים והאדריכלים יהיה מקרב ארגון המייצג את הקבלנים. בנוסף מוצע להרחיב את האפשרות למינוי נציג מהמוסדות להשכלה הגבוהה כך שניתן יהיה למנות נציג ממוסדות השכלה גבוהים שאינם בהכרח הטכניון. בועדה לתשתיות לאומיות נוסף נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה, ומשקיף של רשות הטבע והגנים. בוועדות המחוזיות נוסף נציג של משרד משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג ארגון העוסק בחברה ורווחה. בוועדות המקומיות נוספו נציגים בעלי דעה מייעצת. בוועדה לשמירה על הקרקע החקלאית נוספו נציגים של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג המוסדות להשכלה גבוהה ובוועדה לשמירת הסביבה החופית נוסף נציג משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג הרשויות המקומיות." עוד נקבע כי בכל מוסדות התכנון ניתן יהיה להאריך את כהונתם של חברי מוסד התכנון (למעט בעלי תפקידים מסוימים) בשתי תקופות כהונה נוספות ולא אחת כפי שהיה קודם לכן.

לשם מימון הטבות לחיילי מילואים עקב מלחמת חרבות ברזל, נקבע כי יוקפא תעריף יום ההבראה לעניין חישוב דמי ההבראה בשנת 2024 וכי יופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים הזכאים לדמי הבראה בשנת 2024. ההוראות יחולו גם לגבי חייל בשירות קבע וגם לגבי נושאי משרה שאינם עובדים, עם התאמות לגבי אופן הפחתת הסכום. לגבי עובד שהכנסתו הממוצעת אינה עולה על 6000 ₪ וזכאי בשנת 2024 לחמישה ימי הבראה תופחת רק מחצית יום הבראה. המעסיק יעביר לפקיד השומה, כניכוי מס במקור במועד שבו היה עליו לשלם לעובד את דמי ההבראה בשנת 2024, את מחיר יום ההבראה שהפחית כאמור, בתוספת תשלומי חובה החלים עליו לביטוח לאומי, למע"מ ולקרן השתלמות, ואם חלה על המעסיק חובת עדכון של תעריף דמי ההבראה בשנת 2024 יעביר לפקיד השומה גם את הסכום שחסך בשל אי עדכון תעריף יום הבראה בשנת 2024 לגבי שאר ימי ההבראה ואת תשלומי החובה החלים לגביו. נקבעו הוראות לעניין דרך חישוב הסכומים בכל אחת מהצורות האפשריות לתשלום דמי ההבראה – כתשלום חד שנתי, כחלק מהתשלום החודשי או התקופתי, או בדרך של מימון חופשה או הטבה בעין, וכן מפורטות דרכי החישוב לגבי עובד במשרה חלקית, עובד העובד חלק משנה או עובד שעתי. החוק מסמיך לקבוע תקנות לגבי אופן חישוב ההפחתה מדמי ההבראה ככל שאינם משולמים כרכיב נפרד. עוד נקבע כי הוראות הסכם קיבוצי שחתמה ההסתדרות לעניין הפחתת דמי ההבראה יחולו במקום הוראת ההפחתה על העובדים שעליהם הוא חל – ואולם על העובדים שלפי החוק זכאים להפחתה חלקית יחול ההסדר המיטיב של הפחתה חלקית לפי החוק. יחד עם זאת נקבע כי הפחתת דמי ההבראה לא תשפיע על חישוב הזכאות לעניינים המנויים בחוק ובהם בין השאר תשלומים פנסיוניים. עוד נקבעו הוראות המונעות עקיפה של חיוב התשלום הקבוע, ובכלל זה הפעלת סמכויות בחוק יסודות התקציב על מעסיק ציבורי שפועל שלא בהתאם להוראות בחוק. בחוק נקבעה גם חובת דיווח עד תום שנת 2026 על ביצוע התקציב למתן הטבות לחיילי המילואים ועל הסכומים שגבה פקיד השומה.

החוק מחייב בנקים בעלי רווחיות גבוהה לשלם תשלום שנתי לאוצר המדינה בשיעור של 6% מהרווחים שלהם בישראל, לתקופה שמיום 1 באפריל 2024 ועד סוף שנת 2025. החובה חלה על בנקים ששווי נכסיהם מהווה לפחות 5% מהיקף נכסי כלל הבנקים בישראל. סך התשלום מכלל הבנקים לא יעלה על 1.2 מיליארד ש"ח לשנת 2024, ועל 1.3 מיליארד ש"ח לשנת 2025. שר האוצר מוסמך, באישור ועדת הכספים, לבטל את התשלום לשנת 2025, אם יחול שינוי מהותי בתנאים הכלכליים.

נקבע כי החל משנת 2025 יועלו דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.165% (במקום 5% כיום), ולגבי הכנסות של עובדים ועצמאיים שעד 60% מהשכר הממוצע – יועלו לשיעור של 3.235% (במקום 3.1% כיום). כמו כן נקבע כי שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות ב-1 בנובמבר בכל שנה החל משנת 2025 עד שנת 2032 על התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש המוצעת בחוק התקציב השנתי שהונח באותה שנה, וכפי שמומשה באותה שנה עד למועד הדיווח, תוך פירוט ההוצאות לפי התחומים שנכללו במסמך המשותף שהגישו המשרדים. כמו כן נקבע כי במועד האמור שר הבריאות ידווח, על בסיס נתונים שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי, על הגידול בגביית דמי ביטוח בריאות שנובע מתיקון החוק באותה שנת תקציב עד למועד הדיווח, וכן על תחזית הגידול הצפויה בגבייה בשנת התקציב הבאה.

החוק קובע כי עדכון השכר הממוצע לעניין שיעור גביית דמי הביטוח הלאומי יוקפא בשנת 2025 וכתוצאה בכך השכר הממוצע לעניין שיעורי גביית דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנת 2025 יהיה השכר הממוצע נכון ליום 31 בדצמבר 2024. הקפאת העדכון נעשית לשם הגדלת דמי ביטוח לאומי שיגבו בשנת 2025. כתוצאה מהקפאה זו יוגדלו גם דמי ביטוח בריאות שנגבים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. בנוסף, על מנת לשקף את הגידול בתקבולי המוסד לביטוח לאומי בשל הקפאת השכר, נקבעה הפחתה בשיעור ההקצבות שיעביר האוצר למוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נקבעה חובת דיווח לוועדת העבודה והרווחה על הגידול בגבייה בעקבות הקפאת השכר הממוצע ועל התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש.

מוצע להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2024 כך ששיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 6.6% מהתוצר הלאומי הגולמי (במקום שיעור של 2.25%), וכן להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2024 בשיעור של 11.35% מסך ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 לצורך המשך מימון הצרכים הצבאיים ובשיעור של 3.2% לצורך המשך מימון הצרכים האזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה.

החוק מאריך בתשעה חודשים, עד ליום 17 בדצמבר 2024, את ההסדר הזמני המאפשר עיכוב הליכים כנגד החייב לשם גיבוש הסדר חוב. שר המשפטים יהיה רשאי להאריך תקופה זו בצו באישור הוועדה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

נקבע, כהוראת שעה לשלושה חודשים, כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך על ידו לעניין זה, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; וזאת בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האיסרים מעבר לתקן הכליאה שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון, או בעבירות שלגביהן יש חזקת מסוכנות, כגון עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה. כן הוחרגו עבירות חמורות נוספות, כגון עבירות המתה ועבירות כניסה והתפרצות למבנה. כמו כן, נקבע כי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה.

החוק מסדיר את זכאותם של נפגעי טרור ומשפחותיהם לפיצויים לדוגמה ממבצע מעשה טרור, מי שנתן תגמול בעד ביצוע מעשה טרור וכן מי שנקבעה חבותו לפי פקודת הנזיקין. נקבע כי סכום הפיצויים לדוגמה יהיה עשרה מיליון שקלים חדשים אם מעשה הטרור גרם למותו של אדם, וחמישה מיליון שקלים חדשים אם מעשה הטרור גרם לאדם נכות צמיתה. במסגרת זאת, מוצע שפיצויים אלו לא יהיו ניתנים לניכוי מכל סכום המשולם לנפגעי מעשה הטרור מטעם המדינה או מוסד ממוסדותיה. עוד נקבע כי נפגעי הטרור יוכלו לממש את פסק הדין מכל נכס של מתגמל הטרור; וביחס למתגמל טרור או מי שנקבעה חבותו לפי פקודת הנזיקין שהוא הרשות הפלסטינית גם מהכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח-2018, למעט הכספים המועברים לרשות הפלסטינית מכוח חוקי היישום. בנוסף, נקבעה חזקה לפיה אם מדיניות מתמגל הטרור בעניין העברת תשלומים למבצעי מעשי טרור מיושמת בחקיקה ראשית, חקיקת משנה או הנחיות, הוא ייחשב מתמגל טרור לעניין מעשה טרור שגרם למוות או נכות, אלא אם הוכח אחרת.

נקבע כי המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, יהיה רשאי להעניק תעודה בפודיאטריה המוגבלת לפעולות בפודיאטריה שאינן כוללות טיפול פולשני והרדמה מקומית בכף הרגל המנויות בתוספת החמישית לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו בפודולוגיה מחוץ לישראל ועומד בכל התנאים הנדרשים כמפורט בחוק. בעל מקצוע בריאות זה ייקרא פודולוג. תעודת סיום לימודים כאמור תוכר רק אם הלימודים התחילו לפני יום ט"ז באייר התשפ"ט (1 במאי 2029). שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יהיה רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים. עוד נקבע כי תקופת הניסיון הקודם שתידרש מפודיאטרים ומפודיאטרים מנתחים לשם קבלת תעודת מקצוע, תקוצר משנתיים וחצי לשנה וחצי בסך הכל, כשמתוכן לפחות חצי שנה של עבודה בפיקוח. עוד נקבע שההסדר לא יחול על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא ממנה לשם לימודים בתחום. כמו כן נקבעו הוראות מעבר לעניין מי שעסק כפודולוג בישראל ערב יום תחילתו של החוק, כדי לאפשר לו לקבל תעודת מקצוע בתנאים המפורטים בחוק. לבסוף, תוקן חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, כך שפודולוג הוא מטפל לעניין החוק. תחילתו של התיקון ביום כ"ג בניסן התשפ"ד (1 במאי 2024).

לגבי מתן רישיון לבית ספר לראשונה או לאחר שינויים מהותיים במבנה יישאר ההסדר הדורש אישור רשות הבריאות לעניין תברואה ודרישות חוק האפניפרין, ואולם לגבי בקשות שיוגשו מיום 1.5.2024 לגבי שנת הלימודים התשפ"ה ואילך נקבע כי אם רשות הבריאות לא נתנה את החלטתה בתוך חודשיים, יוכל מנכ"ל משרד החינוך לתת רישיון זמני לשנה אחת על סמך אישור עובד משרד החינוך שהוא בעל כשירות של עובד בריאות הסביבה. לעניין בקשות לחידוש רישיון לגבי שנת הלימודים התשפ"ו ואילך, נקבע כי אם במהלך 18 החודשים הקודמים נערכה ביקורת וניתן אישור של רשות הבריאות או של עובד בריאות הסביבה כי ישנה רמה נאותה מבחינת תברואה ומבחינת דרישות חוק האפינפרין ניתן יהיה לחדש את הרישיון. אם לא התקיימה ביקורת כאמור יוכל מנכ"ל המשרד לחדש את הרישיון לתקופה של שנה בלבד על סמך הצהרת מגיש הבקשה כי ישנה רמה נאותה מבחינת תברואה ומבחינת דרישות חוק האפינפרין. אם ברישיון הקודם נכללו תנאים מיוחדים לעניין תברואה, תנאים אלה יכללו גם ברישיון המחודש. עוד נקבע כי התברואה בבית הספר ודרישות חוק האפניפרין יהיו מהתנאים למתן רישיון לבית הספר.

החוק כולל מספר תיקונים חקיקה שמטרתם לייעל את הליכי הפיטורים של עובדי הוראה המועסקים על ידי המדינה וההשעיה של עובדי מדינה שיש בהתנהגותם כדי לסכן את שלומם של קטינים או חסרי ישע השוהים במוסדות חינוך או במוסדות אחרים. חוק חינוך ממלכתי תוקן כדי להסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד הוראה שהוא עובד המדינה במוסד חינוך רשמי, אם הוכח להנחת דעתו שהעובד נקט בהתנהגות בעלת אופי מיני שיש בה חומרה מיוחדת לנוכח היותו עובד הוראה, זאת בכפוף למתן זכות טיעון וזכות ערעור לעובד. בנוסף, תוקן ההסדר הקיים בחוק הפיקוח על בתי ספר ובחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, לגבי עובדי הוראה המועסקים על ידי מעסיקים פרטיים ורשויות מקומיות, והמנכ"ל הוסמך שלא לאשר את העסקתם אם הורשעו בעבירה שעקב מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הם ראויים לשמש עובדי חינוך. באותו אופן, תוקנה סמכות המנכ"ל לדרוש את פיטוריו של עובד שירות המועסק על ידי הרשות המקומית במוסד חינוך. כמו כן, הוארכה תקופת ההשעיה המידית של עובד המדינה המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, כגון בתי ספר, גני ילדים ומתנ"ס, לתקופה של עד 60 ימים. לצד זאת, החוק מאפשר לגורם המוסמך להשעות עובד שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בכל קטין או בחסר ישע ולא רק בקטין שעליו היה אחראי במסגרת תפקידו, בכפוף להפעלת שיקול דעת ומטעמים מיוחדים, בהתאם להליכים החלים על עובדים אלה לפי סוג המעסיק.

כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקאליות לשנת 2024 ואילך, אשר נועדו לסייע למשק להתמודד עם ההוצאות הנגרמות ממלחמת "חרבות ברזל", נקבע כי מכון התקנים יעביר לאוצר המדינה סכום חד פעמי של 105 מיליון שקלים חדשים בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של החוק. מקור הכספים יהיו מתוך עודפי מכון התקנים שהם סכומים הכלולים בהון העצמי של המכון ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, כמפורט בדוחות הכספיים האחרונים של המכון שפורסמו לפני מועד העברת הסכום.

נקבעו בהוראת שעה עד ה-29 באוגוסט 2024 הוראות המקצרות את ההליכים לעניין מתן צו הרחבה לגבי הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל מלחמת חרבות ברזל ושר העבודה שוכנע כי יש דחיפות לתת צו הרחבה לגביו. נקבע כי ההודעה על כוונת שר העבודה לתת צו הרחבה להסכם כאמור תפורסם ברשומות ותצוין בה קביעתו כי מדובר בהסכם שהעניינים בו נובעים בעיקרם ממלחמת חרבות ברזל וכי הוא שוכנע כי יש דחיפות בהרחבת תחולתו של ההסכם הקיבוצי. כמו כן במקום שצו ההרחבה יינתן רק לאחר חודש ממועד פרסום ההודעה על הכוונה לתיתו, ניתן יהיה להחליט על מתן הצו כבר לאחר שבעה ימים. נוסף על כך, נקבע קיצור המועד להגשת ערר לגבי הכוונה למתן צו הרחבה, שיוגש באופן מקוון, מעשרים יום לארבעה ימים ממועד פרסום ההודעה, אלא אם כן השר קבע בהודעה מועד מאוחר יותר. כמו כן נקבע כי אם השר הודיע על כוונתו לתת צו הרחבה לגבי הסכם כאמור שהוגש לרישום, יקוצרו גם המועדים להליכים הנוגעים לרישומו של ההסכם, כך שהמועד להגשת טענת כשרות בקשר לרישום ההסכם הקיבוצי יהיה לכל המאוחר המועד להגשת ערר על מתן צו ההרחבה והמועד לרישום ההסכם הקיבוצי יהיה לכל המאוחר מועד מתן צו ההרחבה. לגבי הסכם קיבוצי שלפני תחילת החוק כבר פורסמה הודעת שר העבודה על כוונה לתת צו הרחבה לגביו אם הוא נעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה ויש דחיפות במתן צו הרחבה לגביו, נקבעו הוראות מותאמות. נוסף על כך נקבע כי טענת כשרות של ארגון עובדים, הנוגעת להסכם, שביום תחילתו של החוק טרם חלף המועד להגשתה, תוגש לא יאוחר מתום שלושה ימים מיום תחילתו של החוק.

סעיף 36א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, קובע הסדר למתן פטור משירות בצבא הגנה לישראל מחמת גיל, כך שאזרח ישראלי או תושב קבע שאינו קצין ומלאו לו ארבעים שנים או קצין שמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. לצד זאת, נקבע כי שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שבגינם יינתן פטור רק בגיל ארבעים ותשע; ואילו במידה והגיע לגיל ארבעים או ארבעים וחמש, לפי העניין כאמור, ייקרא האדם לשירות מילואים רק בתפקידו או במקצועו. כמו כן, צו זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, כאשר ניתן יהיה להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. במסגרת תיקון מס' 26, בשל מלחמת חרבות ברזל, הוחלט כי בתקופה שמיום כ"א באדר א' התשפ"ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024), יעלה גיל הפטור כך שבמקום ארבעים הוא יעמוד על ארבעים ואחת, ולגבי קצין – במקום ארבעים וחמש הוא יעמוד על ארבעים ושש. וכן, נקבע כי במסגרת צו כאמור גיל הפטור יעמוד על חמישים, כאשר מגיל ארבעים וחמש או ארבעים ושש, לפי העניין, יהיה ניתן לקורא לאדם לשירות רק בתפקידו או במקצועו. כמו כן, קריאה לשירות מילואים כאמור תיעשה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שלפיהן ביטחון המדינה מחייב לקרוא גם למשרתים שאינם במערך הלוחם. עוד נקבע כי חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי חוק זה, יהיה זכאי לתמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024) מבלי שהוא יהיה חייב בתשלום מס הכנסה על התגמול. בנוסף, נקבעה חובת דיווח של שר הביטחון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתחילת כל חודש שקדם למועד הדיווח בעניין שירות מילואים, החל מיום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), לרבות מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות כאמור, מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון והחלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו.

נקבע כי מנהל מוסד רפואי לא יפעיל אדם בביצוע פעולות שונות במערכת גז רפואי אלא אם אותו אדם עומד בתנאי הכשירות כמפורט בתוספת, או שהוא עובד בפיקוחו ובהדרכתו של מי שעומד בתנאי הכשירות. תנאי הכשירות כוללים דרישות של השכלה, עמידה בתוכנית הכשרה מטעם משרד הבריאות, ניסיון מעשי, וידע בסיסי בשפה העברית ,והם משתנים בהתאם לסוג העיסוק במערכת גז רפואי שבו מדובר – איש אחזקה, מתקין, מפקח או מהנדס בודק. מי שצבר ניסיון מעשי של 5 שנים בעבודה עם מערכת גז רפואי עד ליום 1.7.24 יוכל לשמש כמתקין או כמפקח - וזאת גם אם לא עמד ביתר תנאי הכשירות, ולגבי איש אחזקה יידרשו שלוש שנות ניסיון כאמור. כדי לאפשר לאנשים לעבור תוכניות הדרכה שהן תנאי כשירות לעיסוק, מוצע כי עד יום 31.12.24 מנהל מוסד רפואי יוכל להעסיק אדם כאיש אחזקה, מפקח או מתקין - גם אם לא עבר תוכנית הכשרה, ולגבי מהנדס בודק, שתוכנית ההכשרה שלו היא הארוכה ביותר, עד ליום 1.7.25. לבסוף נקבע כי שר הבריאות מוסמך לקבוע כללים להכרה בתוכניות הדרכה שהן לא מטעם משרד הבריאות. כמו כן, השר מוסמך לשנות בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, את תנאי הכשירות, למעט דרישות ההשכלה, ובכלל זה לקבוע חובת עמידה בבחינות עיוניות או מעשיות.

נקבע הסדר מיוחד לעניין "דייר ממשיך מיוחד" במסגרתו משרד הבינוי והשיכון יהיה רשאי לאשר למי שהם בני משפחה של החטופים, הנעדרים או הנרצחים, שהם גם בני משפחה של זכאי לדיור ציבורי, ושהתגוררו בדירה הציבורית עם הזכאי ערב פטירתו או ערב מעבר הזכאי למוסד סיעודי, להמשיך להתגורר בדירה ציבורית לתקופה שלא תעלה על שש שנים, וזאת על בסיס בקשתם לכך.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 , בוצעו מספר תיקונים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, שעסקו בהגברת השקיפות ללקוחות הבנקים. אחד מהתיקונים כאמור היה תיקון סעיף 5א לחוק הבנקאות, בו נקבע כי בתחילת כל חודש קלנדרי ישלחו הבנקים לכל לקוחותיהם, באמצעי המאפשר תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר, הודעה שבה יפרטו את הסכומים הכוללים של העמלות ושל הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקדם למועד שליחת ההודעה. עוד נקבע כי מועד תחילתו של התיקון לעניין עמלות יהיה ב-1 בינואר 2024, ולעניין ריביות וכן עמלות וריביות שנגבו בעבור הלוואה לדיור, ב-2 ביוני 2024. נוכח מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, הוכרז מצב מיוחד בעורף שהוחל על כל שטחי המדינה והחל גיוס מילואים נרחב. עובדים רבים בכל מערכות המשק לרבות המערכת הבנקאית גויסו, ועיקר המשאבים הופנו לטיפול בנפגעים ובמקרים הדחופים. המציאות החדשה השפיעה על היערכותם של הבנקים ליישום הוראות התיקון במועד שנקבע. החוק נועד לאפשר לבנקים ארכה להיערכות ליישום משלוח ההודעות ללקוחותיהם. בהתאם לכך, החוק דוחה בחודשיים, עד ליום ה-1 במרץ 2024, את מועד תחילתה של ההוראה המחייבת תאגיד בנקאי לשלוח ללקוחותיו, בתחילת כל חודש קלנדרי, הודעה לעניין עמלות כאמור. כמו כן, החוק חל רטרואקטיבית מה-1 בינואר 2024 שהוא מועד תחילתה המקורי של ההוראה כאמור.

חוק זה קובע כי סכום מענק ההסתגלות, שמשולם לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות בעת יציאתה מהמקלט, יעלה מ-8,000 שקלים חדשים ל-11,000 שקלים חדשים. בנוסף, בעת היציאה מהמקלט תקבל האישה תוספת סיוע למענק בגובה 1,000 שקלים חדשים, עבור כל אחד מילדיה הנמצא עימה, ולא רק עבור 2 ילדים כפי שהיה קבוע בחוק לפני תיקון זה. כמו כן חוק זה קובע כי מענק ההסתגלות ישולם לאישה בסמוך ליציאתה מהמקלט, וככל האפשר לפני יציאתה, ובכל מקרה לא יאוחר מ-30 יום ממועד שהוגשה הבקשה לתשלום המענק וזאת בשונה מהמצב שהיה עד תיקון זה לפיו המענק היה משולם לאחר יציאת האישה מהמקלט ועד 60 ימים לאחר שהוגשה הבקשה.

נקבע הסדר חלופי לניכוי מכספי הפיקדון של עובדים זרים, לפיו 25% מכספי הפיקדון של עובד זר ישולמו לו גם אם יצא מישראל לאחר תום התקופה המותרת לשהייתו בה, בתוספת הרווחים שנצברו ובניכוי דמי ניהול ומיסים, ובלבד שהגיש לממונה בקשה בכתב לקבלת הכספים כמפורט בחוק. את יתרת 75% מכספי הפיקדון, יהיה העובד הזר זכאי לקבל אם עזב את ישראל לא יאוחר משנים עשר חודשים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בה, בתוספת הרווחים ובניכוי הוצאות הרחקה וכן בניכוי סכום בשיעור הולך וגדל בהתאם לתקופת השיהוי ביציאה כמפורט בתוספת הראשונה 1ב' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), ומיסים. כמו כן נקבע כי הממונה יהיה רשאי, לפי בקשה של עובד זר, להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו של העובד הזר אם הממונה מצא כי נבצר מהעובד הזר לעזוב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל או בנסיבות נוספות הקבועות בחוק, ובלבד שלא חלפו מעל שלוש שנים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל עד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה. על החלטת הממונה ניתן יהיה להגיש השגה בהתאם להוראות החוק. כמו כן, נקבע כי רשות האוכלוסין וההגירה תאפשר לעובד זר לצפות בכל עת באתר האינטרנט שלה או באמצעי דיגיטלי במידע לעניין כספי הפיקדון המתנהלים לגביו, אופן הגשת הבקשה לקבלת כספי הפיקדון ותוקף האשרה והרישיון של העובד הזר. עוד נקבעו הוראות תחולה כמפורט בחוק.

החוק מסדיר בחקיקה ראשית את השמירה של חומר ארכיוני בידי עורך דין בעניין לקוחו. לפי החוק, עורך דין ישמור על חומר ארכיוני לתקופת זמן של שבע שנים מיום סיום הטיפול בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, אלא אם כן סרק את המסמך בהתאם לתנאים המנויים בחוק שאז תחול חובת השמירה על החומר הסרוק. עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת, ארוכה או קצרה יותר. במהלך התקופה שבה החומר נשמר רשאי הלקוח לבקש לידיו את החומר הארכיוני, ובסופה, רשאי עורך הדין לבער את החומר מבלי שהוא נדרש לפנות לשם כך ללקוח, והכל תוך שמירה על פרטיות הלקוח. ההוראה לא חלה על מסמכים המפורטים בתוספת לחוק הנתונה לשינוי על ידי שר המשפטים. התיקון לחוק גם לא חל על מסמכים שנמסרו למשמרת על פי הסכם, או על חומר שחלה לגביו חובת שמירה לפי חוק אחר.

נקבע כי לאומן באומנת חירום תהיה סמכות לתת הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ביצוע בדיקות דם וקבלת חיסונים הניתנים לכלל ילדי ישראל, ולמעט טיפולים רפואיים המנויים בתוספת הראשונה לחוק זכויות החולה, כגון ניתוחים ודיאליזה. עוד נקבע כי במקרה שבו ילד שהושם באומנת חירום אושפז בבית חולים מכוח סמכות האומן כאמור, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, יודיע על כך לבית המשפט הדן בעניינו של הילד, בסמוך לאחר אשפוזו. בנוסף נקבע כי בנוגע למתן רישיון לאומן באומנת חירום, לא תחול הגבלת גיל מרבי של 56 שנים, בשונה מאומנה רגילה.

נקבע כי גמלת ילד נכה המגיעה בעד ילד נכה המושם באומנה, תשולם לאומן של הילד בעד תקופת האומנה, תוך הבחנה בין שני מצבים: במקרה שבו השתלמה גמלת נכה בעד הילד בסמוך לפני השמתו באומנה, המפקח הארצי על האומנה יודיע על כך למוסד לביטוח לאומי, והמוסד ישלם את הגמלה לאומן. במקרה שבו לא השתלמה בעד הילד גמלת ילד נכה בסמוך לפני שהושם באומנה, יתאפשר לאומן להגיש תביעה לגמלת ילד נכה. כמו כן, נקבע כי במשפחת אומנה שבה שני ילדים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה, תשולם תוספת של 50% על שיעור הגמלה בעד כל ילד נכה וכן כי מענק הניתן במקרה שבו נפטר ילד נכה שהושם באומנה ישולם להורה הביולוגי של הילד. בנוסף, נקבעו הוראות משלימות בחוק אומנה לילדים, לפיהן אומן יהיה זכאי לקבל גמלת ילד נכה בעד ילד נכה שהושם אצלו באומנה, וכן לקבל את ההטבות והזכויות הנלוות לגמלה. לשם כך ניתנה לאומן סמכות להגיש תביעה לקבלת גמלה כאמור ולבצע את כל הפעולות הנדרשות לשם כך, ובלבד שיידע את הורי הילד זמן סביר מראש על תכניותיו להגיש תביעה כאמור. נקבע כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, וגמלת ילד נכה תשולם לאומן לפי הוראות ההסדר המוצע בעד התקופה האמורה ואילך. נקבע כי התיקון לחוק אומנה לילדים ייכנס לתוקף מיד עם פרסום החוק.

נקבע כי מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל המכהנים כיום, יידחה ליום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024) וכן כי מועד סיום כהונת חברי המועצה הנבחרים יידחה ליום י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024). בנוסף, נקבע כי לעניין הבחירות הראשונות לרב הראשי לישראל ולחברי המועצה הנבחרים, שיתקיימו לאחר תחילתה של הוראת השעה, יהיו חברים מסוימים באסיפה הבוחרת (רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב, רבני שכונה וראשי המועצות הדתיות) רק מי ששימשו בתפקידם לפי אותן פסקאות ערב תחילתו של תיקון זה והמשיכו לשמש בתפקידם כאמור במועד הבחירות. כמו כן, נקבע כי רב עיר ברשות מקומית שמועד סיום כהונתו חל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד מועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, ולא הודיע בכתב לגורם הממנה כי אין להאריך את תקופת כהונתו – ישוב ויכהן החל ביום תחילתו של החוק, עד ליום ה-90 שלאחר מועד הבחירות לרשויות המקומיות. רב עיר ששב לכהן כאמור, לא יכהן באסיפה הבוחרת לבחירת הרבנים הראשיים לישראל.

החוק מבטל את התנאי שלפיו אח או ילד של חטוף, שבוי או נעדר יהיה זכאי למענק רבעוני בסך של 21,000 שקלים חדשים, רק אם לא משתלמים לו או בעדו תשלומים לפי חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023. החוק קובע כי המענק ישולם לאח או ילד כאמור שמלאו לו 18 שנים בקיזוז של שלוש פעמים התגמול שמשתלם לו או התוספת לתגמול המשתלמת בעדו לפי החוק האמור, לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. התשלום לזכאים לכך לפי תנאי החוק ייעשה באופן רטרואקטיבי החל מה-7.10.23. כמו כן החוק קובע שהטבות סוציאליות המשולמות לפי הסכמים שנערכו מיום ה-1.1.24 ועד יום 31.3.24 לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא יחשבו כהכנסה לעניין כל דין אלא אם נקבע בהם אחרת.

אומץ בשינויים מסויימים חוק המודל בעניין בוררות מסחרית בין-לאומית המסדיר את השלבים השונים של הליך בוררות מסחרית בין-לאומית, החל בשלב ההסכמה לבוררות ועד לשלב אכיפת פסק הבוררות. החוק יחליף את ההסדרים הנוגעים לבוררות מסחרת בין-לאומית שנידונים היום בהתאם לחוק הבוררות, התשכ"ח–1968.

בשל המלחמה והצורך לבצע את ההתאמות והשינויים הנדרשים לקיום הבחירות לרשויות המקומיות בקרב חיילים במהלכה, נקבע כי כהוראת שעה לבחירות הקרובות, משך ההצבעה בקלפיות חיילים יוארך ויכול שיתקיים במהלך השבוע המסתיים במועד סיום ההצבעה בקלפיות רגילות. עם פקיעת הוראת השעה, יהיה ניתן לקיים את ההצבעה בקלפיות חיילים במשך 72 שעות המסתיימות במועד סיום ההצבעה בקלפיות רגילות. כמו כן, נקבע כהוראת שעה כי לא רק חייל חובה יוכל להיות בוועדת הקלפי, אלא גם חייל קבע עד דרגת רב סמל ראשון וחייל מילואים עד דרגת רב סמל מתקדם. בנוסף, נקבע כי בכל בית אבות בו מתגוררים לפחות 100 דיירים, תוצב קלפי אחת לפחות. כמו כן, נקבע כהוראת שעה כי בבחירות הקרובות, בשל חג הרמדאן, ברשויות בהן אף אחד מהמועמדים לא הגיע ל-40%, הבחירות החוזרות בין שני המועמדים המובילים יערכו בתוך 12 ימים במקום בתוך 14 ימים.

חוקקה הוראת שעה עד לסוף שנת 2024, שתיתן מענה למתמחים שהתחילו את התמחותם החל מחודש ספטמבר 2023, כך שמשך התמחותם של מתמחים אלה יקוצר מתקופה של 18 חודשים ל-12 חודשים. באשר למתמחים שהחלו את התמחותם החל מינואר 2023 ועד סוף אוגוסט 2023, נקבע בהוראת מעבר כי תקופת התמחותם תקוצר ל-15 חודשים. נוסף על כך, נקבע כי היעדרויות אשר נסיבותיהן קשורות בזיקה ישירה ללחימה ולמצב המיוחד בעורף בהתאם לקטגוריות שנמנו בחוק, ייחשבו כהיעדרויות שנכללות בתוך תקופת ההתמחות של המתמחה ושאינן פוגעות ברציפות תקופת ההתמחות.

הוארך תוקפן של התקנות המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-10 באוקטובר 2023 או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה שאירעו בין יום ה-07 באוקטובר לבין תום הפעולות הצבאיות. הארכה של התקנות לשעת חירום תהיה עד ליום ה-20 במרץ 2024.

החוק מעגן את חובתם של תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי האשראי), ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות ללקוחות או על שינויים בתקופת ההטבה אם שינויים אלה הוסכמו מראש עם הלקוח. החוק חל על הטבה בנקאית הנוגעת לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, הניתנת לתקופה העולה על שלושה חודשים. נכון להיום, תאגידים בנקאיים מחויבים, מכוח כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב–1991, שקובע נגיד בנק ישראל, להודיע ללקוחותיהם על שינויים בתנאי ניהול החשבון, ובכלל זה על שינויים בשיעורי ריביות ובתעריפי עמלות ועל סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על שלושה חודשים. עוד נקבע בכללים האמורים כי על תאגיד בנקאי לשלוח הודעה על סיום הטבה כאמור 14 ימים לפחות לפני מועד השינוי. אופן מסירת ההודעות ללקוחות התאגידים הבנקאיים מוסדר בהוראות ניהול בנקאי תקין שקובע המפקח על הבנקים. עם זאת, הודעות אלה נמסרות לעיתים במובלע, כחלק מהודעה הכוללת כמה נושאים, או נמסרות באופן שאינו מיידי ונגיש, ובשל כך לקוחות רבים אינם ערים לסיום ההטבה, ונושאים בתשלומים שיכלו להימנע מהם אם היו מקבלים הודעה מספקת מראש. לאור זאת, בהתאם לחוק, תאגידים בנקאיים יהיו חייבים למסור ללקוחותיהם הודעה, 21 ימים לפחות לפני סיום תקופת הטבה בנקאית, וכן לפני כניסתו לתוקף של שינוי בתנאי ההטבה שהוסכם מראש עם הלקוח (אם הוסכם עם הלקוח על "הטבה מדורגת", כלומר על הטבה הניתנת לתקופה שבמהלכה יחולו שינויים בתנאי ההטבה במועדים שהוסכמו מראש). לעניין סיום הטבה בדמי כרטיס חיוב, חברת כרטיסי האשראי תציין בהודעה שתישלח ללקוח בדבר סיום ההטבה, גם את הדרך לסיום ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב, אם יחליט הלקוח לבטלו בשל סיום ההטבה שניתנה לו בדמי הכרטיס. עוד קובע החוק כי הודעה כאמור תישלח ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר (לדוגמא באמצעות מסרון), אלא אם כן ביקש הלקוח שלא לקבל הודעות בדרך זו, ובנוסף לכך גם באופן שבו התאגיד הבנקאי שולח הודעות ללקוח כפי שהוסכם ביניהם. מסירת שתי הודעות ללקוח כאמור נועדה להבטיח כי הלקוח אכן יקבל את ההודעה. כדי לתת מענה למקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה בתקשורת מיידית ונגישה (לדוגמא כאשר הלקוח מחזיק במכשיר טלפון כשר), מוצע לקבוע כי תישלח לאותו לקוח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה. עוד נקבע כי המפקח על הבנקים יוסמך לקבוע במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין אופן מסירת הודעות אלו, אם ראה כי הדבר נדרש. לעניין אכיפת הוראות החוק, המפקח על הבנקים יהיה מוסמך להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים על תאגיד בנקאי שלא שלח ללקוח הודעה על סיום הטבה או על שינוי שהוסכם מראש, או ששלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות שנקבעו בחוק. החוק ייכנס לתוקף בתום חצי שנה מיום פרסומו ברשומות.

על רקע המצב המיוחד בעורף, נקבע כלל עקרוני לפיו תקופות התיישנות של עילות תביעה אזרחיות "יושעו" למשך חצי שנה מה-7.10, ותקופה זו לא תבוא במניין הזמן לחישוב "מירוץ ההתיישנות". זאת בכפוף לשלוש התאמות. ראשית, לגבי תביעות שכבר התיישנו בין ה-7.10 ליום חקיקת החוק, נקבע כלל של "החייאה" אוטומטית, אך נותר שיקול דעת לבית המשפט לקבוע כי ההסדר לא יחול מטעמים מיוחדים שיירשמו במקרים מסוימים, זאת בשל חריגות ההסדר. שנית, לגבי תביעות במקרקעין, נקבע כי הכלל האמור יחול רק אם התביעה הייתה בחצי השנה האחרונה להתיישנותה ב-7.10, בשל תקופות ההתיישנות הארוכות יחסית בתביעות אלה. שלישית, מתחולת ההסדר הוחרגו מספר הוראות התיישנות בחיקוקים שונים הקובעות התיישנות מהותית, לרוב מכוח אמנות בין-לאומיות, וכן חקיקה שהפסיקה קבעה לגביה שהחלת עילות ההשעייה של חוק ההתיישנות מנוגדת לתכלית החוק הספציפי.

בתיקון מספר 64 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, נקבע, כהוראת שעה לשלושה חודשים, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע לנוכח המצב הביטחוני שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל סמך חוות דעת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שיהיה צורך כאמור. במסגרת זאת יהיה ניתן להלין אסירים ועצורים ביטחוניים, בתנאים מסוימים, תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה ולהלינם שלא על מיטה, בחריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים. תוקפה של הכרזת השר תהיה לחמישה ימים, והממשלה רשאית להאריך אותה, לתקופה אחת נוספת של חמישה ימים, וכן לתקופות נוספות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. במסגרת תיקון הוראת השעה נקבע כי הכרזת השר לביטחון לאומי בדבר מצב חירום כליאתי תתאפשר לא על יסוד המצב המיוחד בעורף אלא על יסוד הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). כמו כן, נקבע כי הארכת תוקף ההכרזה על ידי הממשלה לתקופות נוספת תתאפשר לאחר הודעה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אשר רשאית לאשרה, עם או בלי שינויים או לא לאשרה. במקרה זה, תוקפה של הכרזה יפקע בתוך שלושה ימים מיום שניתנה אלא אם כן אישרה אותה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לפני תום המועד. עוד נקבע כי הוראת השעה תוארך עד יום כ"ג באייר התשפ"ד (31 במאי 2024), ותוקפה של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום כליאתי תוארך בחודש, עד ליום ט' באדר א' התשפ"ד (18 בפברואר 2024).

נקבע כי כאשר רופא מומחה סבור כי נדרש לבצע במטופל בגיר טיפול רפואי דחוף, והמטופל אינו מסוגל לתת הסכמה מדעת לטיפול, ואין יפוי כוח מתמשך בתוקף ולא מונה אפוטרופוס לעניינים רפואיים, יוכל עובד סוציאלי במוסד הרפואי, באישור מנהל המוסד או מי שהוסמך על ידו, לאשר לאדם בגיר לשמש כמקבל החלטות זמני עבור המטופל. מקבל ההחלטות הזמני יוכל, בתקופה של שישה חודשים לקבל החלטות לעניין ביצוע הטיפול הדחוף במטופל וכן לקבל החלטות לעניין ביצוע טיפול רפואיים נוספים שיידרשו לו. בחירת מקבל ההחלטות הזמני תהיה לפי לפי סדר הקרבה: בן זוג, ילד בגיר, הורה, אחים, או הסכמה של בני המשפחה לפי הכללים שנקבעו בחוק, ויכול גם שייבחר לכך אדם אחר - אם המטופל הביע את רצונו כי אותו אדם יהיה מיופה כוח עבורו או שימונה כאפוטרופוס עבורו, וזאת עד לכניסת יפוי הכוח או מינוי האפוטרופוס לתוקף. נוסף על כך, נקבעו העקרונות ודרכי הפעולות שלפיהם יפעל מקבל ההחלטות הזמני, הכוללים בין היתר את השמירה על פרטיותו וכיבוד רצונו של המטופל וכן את התנאים לפניה אליו לקבלת הסכמתו. אם נודע על כוונה לפנות בבקשה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס או לקבלת הוראות לעניין הטיפול הרפואי המסוים, תושעה ל-24 שעות אפשרות מינוי מקבל ההחלטות הזמני או אם מונה - אפשרות פעולתו עבור המטופל, הסכמה על ידי מקבל ההחלטות הזמני. אם נודע כי הוגשה בקשה לקבלת הוראות לטיפול המסויים – יפעלו לפי קביעת בית המשפט, ואם נודע כי הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, או שניתנה החלטה למינוי אפוטרופוס או לכניסת יפוי הכוח לתוקף, יפקע האישור שניתן למקבל ההחלטות הזמני. נקבע כי העובד הסוציאלי יתעד ברשומה הרפואית את האישור שנתן והודעות שמשפיעות על תוקפו. נקבע שעד ה17 בינואר 2027, או במועד שנקבע בצו שר הבריאות, לפי המוקדם ביניהם, האפשרות למנות מקבל החלטות זמני תהיה לעובד סוציאלי בבית חולים בלבד, ולאחר מכן תהיה אפשרות מינוי גם לעו"ס בקופת חולים - אך גם בתקופה זו, מרגע שמקבל החלטות זמני מונה על ידי עו"ס בבי"ח, הוא יוכל לקבל החלטות לגבי טיפול גם אם הוא ניתן בקופת החולים. כמו כן, נקבעה חובת דיווח לוועדה ב17 בינואר 2024 - על השפעות החוק והאישורים שניתנו בבתי החולים .

בהמשך לתיקוני חקיקה שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להסיר חסמים בייבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, החוק מקל את התנאים הנדרשים לשם ייבוא טובין כאמור, שאינם משתייכים לקבוצה הכוללת טובין שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר. צו היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979, מפרט ארבע קבוצות טובין לפי רמת המסוכנות של הטובין, ועל פי חלוקה זו נקבעת רמת הרגולציה החלה על ייבואם של הטובין. כך, ככל שהטובין משתייכים לקבוצה המדורגת גבוה יותר ברמת המסוכנות, תחול לגביהם רגולציה מחמירה יותר. מרבית הטובין המיובאים כיום לישראל אינם משתייכים לקבוצה שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר (קבוצה מספר 1) אלא לקבוצות טובין בדרגות מסוכנות בינונית ונמוכה (קבוצות מספר 2 ו-3 בהתאמה). כחלק מהחוק נעשו מספר תיקוני חקיקה בפקודת היבוא והיצוא לעניין קבוצות טובין בדרגות 2 ו-3 כפי שיפורט להלן: 1. ביחס למוצרים שאינם משתייכים לקבוצה מספר 1, לא יידרש היבואן להגיש הצהרה לממונה על התקינה (להלן – הממונה) לצורך שחרור הטובין מפיקוח המכס. במקום חובת הגשת הצהרה לממונה, תחול על היבואן חובה להחזיק בידיו הצהרה, שבה יצוין כי על הטובין המיובאים חל תקן רשמי וכי הם עומדים בדרישות התקן, ובכלל זה כי בוצעו לגבי דגם הטובין בדיקות המעבדה הנדרשות לגביהם. כפועל יוצא מהחוק, היבואן יהיה פטור מפנייה למעבדת בדיקה לצורך ייבוא טובין אלו. ההצהרה תישמר בתיק מוצר אשר יוגש על פי דרישה, בעת ביצוע פיקוח, בין הפיקוח נעשה כחלק מדגימת משלוח בנמל ובין אם הפיקוח נעשה בשווקים. 2. נקבע כי במשרדי המכס יישב, בנוסף לנציג המכס, גם נציג של הממונה שיסייע בקביעת רמת סיכון של טובין מיובאים, שממנה נגזרת ההחלטה אם לדגום משלוח של טובין בנמל. 3. על מנת לייעל את הפעלת סמכויותיו של הממונה, נקבע כי מנהל המכס או עובד רשות המיסים שמנהל המכס הסמיך לכך, ימסרו לממונה או לעובד משרד הכלכלה והתעשייה שהממונה הסמיך לכך, כל מידע או מסמך הדרושים לממונה לשם הפעלת סמכויותיו בכל הנוגע לטובין מיובאים או בנוגע ליבואני טובין. 4. לפי פקודת היבוא והיצוא ערב תחילתו של החוק, כל יבואן חדש שרצה לייבא לישראל מוצר שחל עליו תקן רשמי, היה חייב ברישום במרשם היבואנים בטרם יחל את תהליך היבוא. לאור הרחבת שיתוף הפעולה בין הממונה לבין המכס כאמור לעיל בסעיפים 2 ו-3, הוחלט לבטל את מרשם היבואנים שניהל הממונה. 5. הממונה על התקינה הוסמך בחוק לקבוע בהנחיותיו הוראות לעניין חובתן של מעבדות בדיקה לפרסם דגמי טובין שהן נתנו לגביהן אישורי דגם. כפועל יוצא מפרסום אישורי הדגם, יוכלו יבואנים לבחור שלא לערוך בדיקת דגם לצורך יבוא הטובין, ובמקומה יוכלו לבצע בדיקת השוואה לדגם שאושר – בדיקה זולה משמעותית מבדיקת הדגם. 6. נקבעה בחוק הוראת שעה שלפיה יינתן לכלל היבואנים המייבאים מוצרים שאינם משתייכים לקבוצה מספר 1, פטור מחובת החזקה של מסמכים מסוימים בתיק מוצר. מדובר במסמכים שלעיתים קרובות יבואנים מקבילים מתקשים בהשגתם. מאחר שמדובר בשינוי משמעותי שיש לבחון את השלכותיו, הוחלט כי הוראת השעה תחול למשך שנה, ושר הכלכלה והתעשייה יהיה רשאי להאריכה בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה נוספת. 7. הוחלט לאפשר ליבואן בנסיבות מסוימות, להצהיר כי הטובין המיובאים עומדים רק בחלק מדרישות התקינה וכי העמידה בשאר הדרישות תושלם לאחר הייבוא ובטרם שיווק הטובין. 8. הורחבה רשימת המסמכים שיבואן יוכל להוכיח באמצעותם התאמה של הטובין המיובאים לדרישות תקן בינלאומי ואסדרה זרה. 9. נקבע כי יבואן שיפנה לגורם מוסמך כמפורט בחוק כדי שיבדוק עבורו את תיק המוצר, יהיה זכאי להפחתה משמעותית של 40% בסכום העיצום הכספי שהממונה על התקינה רשאי להטיל עליו, אם התברר כי למרות הבדיקה המקדימה יש ליקוי בתיק מוצר. 10. על מנת להגביר את השקיפות, נקבע כי הממונה יפרסם לציבור מידי שנה דוח לגבי פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע בשנה הקודמת לשם אכיפת הוראות הפקודה וחוק התקנים.

פקודת התעבורה מקנה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות להאריך בצו, מטעמים מיוחדים, את תוקפם של רישיונות רכב בתקופה של עד 90 ימים. החוק מקנה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות להאריך את תוקפם של רישיונות הרכב בתקופה של עד 90 ימים נוספים, כלומר, בסך הכול בתקופה של עד 180 ימים מהמועד שבו פקע רישיון הרכב, עבור מי שזכאים לכך מכוח חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד–2023 (להלן – חוק דחיית מועדים). עם הזכאים מכוח חוק דחיית מועדים נמנים, בין היתר, חטופים, נעדרים, מפונים, אנשי כוחות הביטחון וחיילי מילואים (להלן – זכאים לדחייה). כן נקבע כי השרה רשאית להתנות את ההארכה בתנאים או לקבוע סוגים מסוימים של זכאים לדחייה שההארכה תחול לגבי רישיון רכב בבעלותם. חוק דחיית מועדים, שנחקק עקב מלחמת חרבות ברזל, דחה עבור הזכאים לדחייה את המועד לתשלום תשלומים שונים, ובהם את המועד לתשלום אגרת רישיון הרכב, החל מפרוץ המלחמה. במקביל, עשתה השרה שימוש בסמכותה לפי הפקודה, והאריכה בתקופות שונות את תוקפם של רישיונות רכב שפקעו, תחילה עבור כלל האוכלוסייה, ולאחר מכן עבור הזכאים לדחייה. בדצמבר 2023 תוקן חוק דחיית מועדים, וניתנה לזכאים דחייה נוספת בתשלום אגרת רישיון הרכב. אולם, סמכותה של השרה לעניין הארכת תוקפם של רישיונות הרכב מוצתה לגבי חלק מרישיונות אלה, משום שחלפו יותר מ-90 ימים ממועד פקיעתם. לאור הקושי של אוכלוסיית הזכאים לעמוד בדרישות חידוש רישיון הרכב (אגרה וביצוע מבחן כשירות שנתי – "טסט"), כדי לוודא כי הם יחזיקו ברישיון רכב תקף אף אם אין באפשרותם לעמוד בדרישות תשלום האגרה וביצוע הטסט השנתי, וכדי ליצור הלימה בין דחיית המועד לתשלום האגרה עבור רישיון הרכב מכוח חוק דחיית מועדים לבין תוקף רישיון הרכב, נחקק החוק וניתנה לשרה סמכות להאריך את תוקפם של רישיונות רכב כאמור.

הוארך תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה של עצורים בטחוניים עם עורכי הדין שלהם. שתי הקבוצות שבהן מדובר: עצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-10 באוקטובר 2023 או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה שאירעו בין יום ה-07 באוקטובר לבין תום הפעולות הצבאיות עם עורכי הדין שלהם. המניעה תחול עד לתום 180 ימים מהמועד הראשוני שבו החלה מניעת הפגישה של העצורים. הארכה של התקנות לשעת חירום תהיה עד ליום ה-3 באפריל 2024.

תיקון מספר 40 לפקודת המשטרה, נועד להסדיר את השימוש במערכות צילום בעלות יכולת ניתוח ועיבוד לזיהוי חד-ערכי של חפצים על מנת לסייע לגורמי אכיפת החוק ולגופי הביטחון למלא את תפקידם באופן יעיל, ויובהר כי התיקון אינו מתייחס למערכות צילום בעלות יכולת זיהוי ביומטרי של בני אדם. השימוש במידע יכול להיות בשני מתווים – באמצעות התראת זמן אמת, שתסייע באיתור החפץ בזמן אמת או באמצעות חיפוש בדיעבד בחומר שצולם במערכות הצילום ונאגר. יצוין כי בעת חקיקת החוק, המערכת היחידה שקיימת ברשות המשטרה היא כזו המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב, אך החוק יוצר מסגרת חוקית שתאפשר את יישומו גם לגבי זיהוי חפצים אחרים, ככל שתהיה טכנולוגיה כזו. הצבת המצלמות תעשה בהתאם למטרות המנויות בחוק, ביניהם מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וכן גילוי מעורבים בתכנונן ובביצוען של עבירות אלה. בנוסף, ניתן יהיה להציב את המצלמות לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, איתור נעדרים או אנשים שיש חשש לשלומם וכן אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים. שעה שהופעלו המצלמות, ניתן יהיה להשתמש בחומר שצולם בהן גם למטרות נוספות הקבועות בחוק, לרבות הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המוגדות בחוק והליכים פליליים בעניינן וחילוט רכוש על פי דין. במסגרת החוק, מוטלות מגבלות על הצבת המצלמות במרחב הציבורי, על השימוש במערכות המצלמות אדם ברשות היחיד, והכל תוך קביעת מנגנוני בקרה על אלו. בנוסף, מוסדר אופן השימוש בחומר שצולם במערכות תוך קביעת מגבלות לעניין זה, לרבות לתקופה בה יישמר המידע הנאגר במערכות וסנקציה פלילית במקרה של הפרת ההוראות. מעבר לכך, החוק מאפשר להעביר מידע ממערכות הצילום גם לגופים אחרים בתחומי אכיפת החוק והביטחון, המנויים בחוק, ובתנאים הקבועים בו.

נקבע כי יש לחייב את מי שמונה על ידי הממשלה למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית בחוץ לארץ, להצהיר בפני שר החוץ או עובד מדינה שהוסמך לכך בתקנות כי הוא מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידו.

החוק מעגן את סמכותה של רשות התעופה האזרחית לתת אישור בדבר כשירותו האווירית של כלי טיס של מדינה זרה, לבקשת המדינה ומוסדותיה או תאגיד ישראלי, כמו גם את סמכותה לגבות ממבקש האישור תשלום בעד שעות העבודה שהשקיעו עובדי רשות התעופה האזרחית לשם מתן האישור, וכן החזר הוצאות שהוציאה הרשות או מי מעובדיה לשם מתן האישור, בין שהאישור ניתן ובין שלא ניתן. אישור כשירות כאמור הוא אישור כי התקנה של ציוד תעופתי או של מערכת שאינה בגדר ציוד כאמור, בכלי טיס של מדינה זרה, או ביצוע שינוי בציוד תעופתי או במערכת כאמור המותקנים בכלי טיס של מדינה זרה, אינם פוגעים בכשירותו האווירית של אותו כלי הטיס. אישור כשירות זה נדרש מאחר שחברות ישראליות הנמנות עם התעשיות הביטחוניות, מעוניינות להתמודד במכרזים בין-לאומיים לביצוע התקנות של ציוד תעופתי ושל מערכות בכלי טיס של צבאות זרים, או לביצוע שינויים בציוד ובמערכות כאמור המותקנים באותם כלי טיס. במסגרת תנאי המכרז לביצוע פרויקטים מעין אלה, נדרשים המציעים, כלומר החברות הישראליות, להצהיר כי קיים במדינה הרלוונטית קיים גוף ממלכתי חיצוני שאינו בעל עניין ושבתחום מומחיותו וסמכותו לתת אישורים בתחום התעופה, ושיכול לאשר שההתקנות או השינויים שבוצעו בכלי הטיס לא פגעו בכשירותו האווירית ובהטסתו הבטוחה. לפי החוק, רשות התעופה האזרחית תוכל כעת לגבות תשלום והחזר הוצאות ממבקשי האישור, בהתאם להוראות המפורטות בתוספת לחוק.

החוק מרחיב את סמכותו של מנהל רשות התעופה האזרחית בסעיף 165 לחוק הטיס, התשע"א–2011 (להלן – חוק הטיס), לתת פטור מהוראות החוק, כך שיהיה מוסמך לתת פטור גם מהוראות סעיף 35 לחוק הטיס לעניין הפעלת מיתקן עזר לטיסה. סעיף 165 לחוק הטיס מסמיך את מנהל רשות התעופה האזרחית לתת פטור מהוראות לפי חוק הטיס, רק לגבי רשימת סעיפים המנויה בסעיף, בהתקיים נסיבות המפורטות בסעיף ובכפוף לכך שיינקטו צעדים מתאימים לשמירה על בטיחות הטיסה וסדירותה. סעיף 35 לחוק הטיס, קובע כי הפעלת מיתקן עזר לטיסה, המשמש או המיועד לשמש כלי טיס אזרחיים, טעונה אישור מנהל רשות התעופה האזרחית לכך שהמיתקן בנוי או מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם לתנאי האישור. האישור ניתן, ככלל, לאחר שהמנהל נוכח כי מתקיימות לגבי המיתקן דרישות ארגון התעופה הבינלאומי. נכון להיום, קיימים ברשות שדות התעופה מיתקנים שאינם עומדים, מבחינת ביצועים ותחזוקה, בדרישות ארגון התעופה העולמי, ולפיכך מנהל רשות התעופה האזרחית אינו יכול לאשרם לפי סעיף 35 לחוק הטיס. עם זאת, לרשות שדות התעופה אין ברירה אלא להמשיך שימוש במיתקנים כאמור עד להחלפתם העתידית, שכן הימנעות משימוש בהם, משמעותה הפסקת הפעילות האווירית האזרחית. עם כניסתו לתוקף, יאפשר החוק למנהל רשות התעופה האזרחית לתת פטור למיתקנים האמורים מקיום הוראות סעיף 35 לחוק הטיס.

החוק מאריך את תוקף ההסדר לפיו תתאפשר דחייה לביצוע חיובים שנקבעו בחוזה או בהחלטות שיפוטיות ודחיית מועד לתשלום לרשות ציבורית עד ליום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024). ביחס למועדי תשלום לרשות ציבורית חל החוק על כל מי שהוא חל עליו עד כה: חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים, משרתים בגופי ביטחון פנים (שוטרים, סוהרים ביחידות מסוימות וכבאים), עובדים בארגוני ההצלה מד"א, זק"א ואיחוד הצלה ומתנדבים בארגונים אלה בהיקף המקביל למשרה מלאה, ואוכלוסייה אזרחית שנפגעה מהאירועים: נעדרים, חטופים, שבויים תושבי יישובים שהתפנו ומי שאושפז לתקופה העולה על שבוע כתוצאה מפציעה שנגרמה לו בשל הלחימה. כן חודדה תחולת החוק על מי שאושפז בהיותו חייל. ביחס לביצוע חיובים הקבועים בחוזים או בהחלטות שיפוטיות, נקבע כי הסדר זה יחול באופן מצומצם יותר, ואוכלוסיית הזכאים תכלול חיילים בשירות סדיר וקבע בתפקידי לחימה, משרתי מילואים שנקראו בצו 8, משרתים בגופי ביטחון הפנים ביחידות מסוימות שמנויות בחוק, נעדרים, חטופים, שבויים ותושבי יישובים שהתפנו. כל הזכויות יחולו גם על בני זוגם של הזכאים, אם הם אחראים לחיוב עמם, על עזבונותיהם ועל חברות מעטים ושותפויות שהשליטה בהן מצויה בידי הזכאים.

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות. בתיקון מספר 11 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024). כמו כן, תוקנה התוספת השנייה לחוק באופן המרחיב את סמכויותיו של "פקח מסייע" גם למרחבים חקלאיים המוגדרים כ"שטח שבו מתבצעות פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או צומח". הרחבה זו נעשתה על רקע אתגרים ייחודיים שהתגלו במערכי האכיפה במועצות האזוריות, שלא זכו למענה בחוק הקיים שאפשר ל"פקח מסייע", להפעיל את סמכויותיו לטובת סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות במקומות מוגדרים אשר תחת שיפוטה של הרשות המקומית, לרבות בגנים ציבוריים, אזורי מסחר וחופי רחצה.

חוק זה מאריך בשנתיים את תוקף ההוראה לפיה מעסיק לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר לפרוש מעבודתו בשל גילו, עד ארבע שנים מיום שהגיע לגיל פרישת חובה, כל זאת בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. עוד קובע החוק המשך חובת דיווח של הממשלה לוועדת עבודה ורווחה, אחת לשנה, על פעילותם בעניין פרסום הוראות החוק לעובדים ולמעסיקים

החוק הופך שתי הוראות שעה לעניין קידום התחרות במשק הגז הביתי, הקבועות בסעיפים 17א ו-17ב לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט–1989 (להלן – חוק הסדרים במשק המדינה), להוראות קבועות. בשנת 2008 נחקק חוק משק הגז (קידום תחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, ובמסגרתו תוקן חוק הסדרים במשק המדינה, ונקבעו בו הסדרים שנועדו לקדם את התחרות במשק הגז הביתי ובהם שתי הוראות שעה. הוראת השעה הראשונה נקבעה בסעיף 17א לחוק הסדרים במשק המדינה, והיא קובעת כי אם צרכן גז ביתי מסר לספק גז הודעה על החלטתו להתנתק ממנו, אסור לאותו ספק גז או למי מטעמו להתקשר עם הצרכן או להציע הטבות כלשהן לעניין אספקת גז במשך שישה חודשים מיום מסירת ההודעה על ידי הצרכן. הוראת השעה השנייה נקבעה בסעיף 17ב לחוק הסדרים במשק המדינה, ולפיה ספק גז אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות לצרכן גז ביתי המבקש להתקשר עמו. כלומר, אסור לספק גז לסרב לתת שירות לצרכן גז ביתי, אם מדובר על מתן שירות באותו אזור ובתנאים דומים לתנאים שבהם ספק הגז מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים שלא לתת את השירות בתנאים דומים כאמור. הוראות שעה אלה הוארכו כמה פעמים כדי לבחון את השפעותיהן על קידום התחרות במשק הגז הביתי. מאחר שלפי נתוני משרד האנרגיה והתשתיות ורשות התחרות, הוראות השעה תרמו לקידום התחרות במשק הגז הביתי ובכלל זה לשיפור כושר התחרות של ספקי הגז הקטנים, הוחלט להפוך אותן להוראות קבועות.

החוק קבע כי מי שאמור היה לקבל פטור משירות מילואים מטעמי גיל ב-31.12.2023, ימשיך להיות חלק ממערך המילואים עד ה-29.2.2024. מדובר בחיילי מילואים שאינם קצינים ומלאו להם 40 בשנת 2023, קצינים שמלאו להם 45 בשנת 2023, ומי שמשרתים בתפקידים ובמקצועות הקבועים בצו חריגי הגיל ומלאו להם בשנת 2023 45 או 49, לפי העניין.

החוק כולל שני תיקונים לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי). התיקון הראשון עניינו מתן סמכות לשר האנרגיה והתשתיות להאריך את רישיון חברת נתיבי גז לישראל (נתג"ז) שהיא החברה הממשלתית המחזיקה היום ברישיון הולכה, שהוא רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת גז טבעי. סעיף 8(ב) לחוק משק הגז הטבעי קובע כי לא יינתנו רישיונות, בין היתר רישיון הולכה או רישיון חלוקה, לחברה ממשלתית. אולם סעיף 11א לחוק האמור מסמיך את שר האנרגיה והתשתיות לתת רישיון הולכה לחברה ממשלתית, אם מצא כי קיימים צרכים דחופים של משק האנרגיה. מכוח אותו סעיף, ניתן בשנת 2004 רישיון הולכה לחברת נתג"ז. לפי סעיף 15 לחוק משק הגז הטבעי, התקופה המרבית של רישיון הולכה היא 30 שנים. בהתאם לכך רישיון ההולכה שניתן לחברת נתג"ז יעמוד בתוקפו עד לשנת 2034. לפי התיקון הראשון, שר האנרגיה והתשתיות יהיה מוסמך להאריך את תוקפו של רישיון ההולכה שניתן לחברה ממשלתית המחזיקה ברישיון הולכה לפי סעיף 11א לחוק, כיום – נתג"ז, בתקופה אחת נוספת של 15 שנים. התיקון השני נועד לאפשר לחברת נתג"ז להיכנס לפעילות במקטע החלוקה ולתת לה רישיון חלוקה, בכפוף למספר תנאים. רישיון חלוקה הוא רישיון שניתן לגבי אזור מסוים, לשם הקמה והפעלה של רשת חלוקה שהיא מערכת קווי צינורות להעברה של גז טבעי בלחץ נמוך ומתקני הגז הקשורים למערכת זו. טרם התיקון, החוק איפשר לשר האנרגיה והתשתיות לתת רישיון חלוקה רק לחברת-בת של בעל רישיון הולכה, ובלבד שקיימים לדעתו ולדעת שר האוצר צרכים דחופים של משק האנרגיה. לפי התיקון, חברה ממשלתית שקיבלה רישיון הולכה תוכל לקבל משר האנרגיה והתשתיות גם רישיון חלוקה, בכפוף למספר תנאים. ראשית, רישיון חלוקה כאמור יינתן אם שר האוצר ושר האנרגיה והתשתיות השתכנעו כי לשם פיתוח משק האנרגיה, אין זה נכון לתת את הרישיון לגורם מהמגזר הפרטי ויותר מתאים לתת אותו לחברה ממשלתית. שנית, וכדי למנוע ריכוזיות בענף, לא יינתן רישיון חלוקה כאמור באזור מסוים, אם כתוצאה מכך חברה ממשלתית תחזיק ברישיונות חלוקה בשלושה אזורים או במחצית מכלל האזורים שלגביהם כבר ניתנו רישיונות חלוקה, לפי הגבוה מבניהם.

החוק מסמיך מנהל מוסמך משירות הביטחון הכללי, ממערך הסייבר או מהמלמ"ב לקבוע כי תקיפת סייבר שמתרחשת או עומדת להתרחש אצל מי שעיסוקו אספקת שירותי אחסון או שירותים דיגיטליים, היא תקיפת סייבר חמורה, אם סבר כי קיים חשש ממשי שתפגע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים. קביעה זו תיעשה בכפוף לתנאים הבאים: התקיפה התרחשה במהלך מלחמת חרבות ברזל; התקיפה בעלת השפעה ממשית שאינה מוגבלת לספק הנתקף, והתקיפה היא תקיפת סייבר חמורה בהתחשב במאפייניה. בנוסף, נקבע כי הסמכות לקבוע כי תקיפת סייבר היא חמורה נתונה גם לרח"ט הגנה בסייבר בצה"ל, אם מצא שיש בתקיפה כדי לפגוע ברציפות התפקוד המבצעי של צה"ל בשל התנאים כאמור. במקרה שנקבע כי תקיפת סייבר היא חמורה, החוק קובע הליך פעולה מדורג: ראשית, העובד המוסמך יפרט לספק את התשתית העובדתית לקביעתו כי תקיפת סייבר היא חמורה, ויאפשר לספק הזדמנות לפעול לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה בהקדם האפשרי. בהמשך לכך, הספק יידרש לעדכן את העובד המוסמך בדבר הפעולות שביצע או למסור תצהיר בדבר יישום הנחיות אבטחה בהתאם לתקן. אם הספק לא הגיש תצהיר או העובד המוסמך מצא שלא פעל באופן הולם לאיתור התקיפה, מניעתה ובלימתה, יהיה רשאי העובד המוסמך למסור הוראות לביצוע פעולות הגנה בסייבר. בנוסף, החוק קובע הוראות בעניין חובת סודיות והגבלת שימוש במידע. עוד קובע החוק חובת דיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בדבר המקרים בהם ניתנו הוראות לפי החוק. החוק נקבע כהוראת שעה למשך שבעה חודשים.

נוכח שינוי הנסיבות שמקורו במלחמת חרבות ברזל, המצריך תיקונים משמעותיים ברוב סעיפי חוק התקציב, שינוי בתעדוף הוצאות הממשלה והגדלת מסגרת ההוצאה הממשלתית, החוק קובע תקציב נוסף ביחס לשנת 2023, שהוראותיו יבואו במקום הוראותיו של חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023.

נקבע כי יינתן מימון מלא של שכר לימוד שנתי לחיילים משוחררים זכאים (חיילים ששירתו כלוחמים, חיילים בודדים, עולים חדשים, חיילים בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית או הצ'רקסית, וחיילים שקיבלו תשלומי משפחה בשל מצבם הכלכלי של הוריהם), זאת במקום מימון בשיעור 75%. השתתפות במימון שכר הלימוד תתבצע באופן מדורג, כך שבכל שנת לימודים יקבל החייל המשוחרר הזכאי 85% משכר הלימוד השנתי, או אם שכר הלימוד ששילם בפועל קטן משכר הלימוד השנתי – את שכר הלימוד ששילם בפועל, ובשנה האחרונה יקבל את היתרה השווה להשלמת שכר הלימוד לשלוש או ארבע שנות לימוד, לפי העניין. עוד נקבעה הארכה לפרק הזמן למימוש הזכאות לחמש שנים לאחר תום השנה שבה החייל השתחרר משירות סדיר, ולעניין חייל ששירת שירות נוסף – לא תובא תקופת השירות הנוסף במניין חמש השנים לזכאות, ובלבד שהחל את לימודיו בתוך שבע שנים מתום השנה שבה השתחרר. בנוסף, נקבע כי הוראות החוק יחולו על חיילים משוחררים זכאים שביום תחילת החוק טרם סיימו את שנות הלימוד המזכות במימון לפי החוק, כך שיתרת ההשתתפות במימון תינתן בשנת הלימודים האחרונה.

התיקון לסעיף 20 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כי מוסד רפואי ומטפל יוכלו להעביר (בכפוף לכללים הקבועים כבר בסעיף האמור) מידע רפואי הנחוץ לשם זיהוי גופה או לשם קביעת סיבת מוות אל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, ובכלל זה לגורמים שרופאי המרכז הלאומי האמור מסתייעים בהם (כגון מומחים אנתרופולגיים), או אל מטפל אחר המוסמך על פי דין לזיהוי גופה או לקביעת סיבת מוות (כגון רופא בלשכת הבריאות המחוזית שתפקידו לקבוע סיבת מוות, או רופאי השיניים הפועלים כחלק ממשטרת ישראל בזיהוי גופה לפי מישנן). החוק מבהיר כי לעניין זה יראו במסירת המידע כאמור כמסירת מידע לשם טיפול במטופל.

חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, מבטל את סעיף 8י לחוק הגז (בטיחות ורישוי) התשמ"ט–1989 (להלן – החוק), שעניינו סמכות הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה. מיתקני גז טבעי לצריכה הם מיתקני גז לצריכת גז טבעי המשמשים בין היתר במפעלי תעשייה. בשנת 2015 אושרה בכנסת, במסגרת חוק ההסדרים, הרפורמה לחיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי. עיקרה של הרפורמה היה הסמכת גופים פרטיים כגופים בודקים על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, שיהיו מורשים לערוך בדיקות בטיחות להתקנתם ולהפעלתם של מיתקני גז טבעי לצריכה ויהיו מורשים לתת אישורי תקינות לגבי מיתקנים אלה. לעניין זה, החוק קובע כי גם מכון התקנים נחשב לגוף בודק. בהתאם להוראות סעיף 8י האמור, במקרים שבהם יש חשש כי מיתקן גז טבעי לצריכה מהווה סכנה לבטיחות הציבור, רשאי הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות לגוף בודק, ובכלל זה למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות למיתקן, ובלבד שהגוף שיבדוק את המתקן לא יהיה אותו הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי המתקן. מאחר שבעת חקיקת הרפורמה היה ברור כי מכון התקנים יהיה הגוף הבודק העיקרי עד שיוסמכו גופים בודקים נוספים, נקבעה בסעיף 8טו(ב) לחוק הוראת מעבר לעניין סעיף 8י, שלפיה הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי רשאי, במהלך תקופת המעבר, להורות למכון התקנים לבצע בדיקת תקינות במתקן גז טבעי במקרה של סכנה לבטיחות הציבור כאמור, גם אם מכון התקנים היה הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי אותו מתקן. אולם, מאז שאושרה הרפורמה ב-2015, הוסמכו שני גופים בודקים בלבד, אשר בשונה ממכון התקנים, הם אינם מוסמכים לבדוק את כל הסוגים של מתקני הגז הטבעי. כפועל יוצא מכך, תוקף הוראת המעבר הוארך שלוש פעמים, שכן ללא הארכתה, הממונה לא היה רשאי להורות למכון התקנים לערוך בדיקת תקינות במקרה של סכנה לציבור. מאחר שסעיף 8י לחוק כמעט ולא יושם מאז חקיקתו, ובהתחשב בכך שהממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי אינו הרגולטור של הגופים הבודקים, הוחלט לבטל את הסעיף, וכפועל יוצא – גם את הוראת המעבר בעניינו, הקבועה בסעיף 8ט(ב) לחוק.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים קובע כי במקרה בו הודיעה הממשלה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות משמעותיות לפי חוק יסוד: הממשלה, רשאית היא להכריז כי אלו מצריכות תחולה של הוראות שונות בחוק. בחוק זה נקבעו הוראות אשר נועדו להתאים לתיקונים שנעשו בחוק יסוד: הממשלה, כך שתהיה התייחסות להכרזה על פעולות צבאיות משמעותיות העלולות להוביל בהסתברות קרובה לוודאי למלחמה. עוד נקבעה, בהוראת שעה למשך ארבעה חודשים, הארכה למשך תקופת הכליאה הזמנית של לוחמים בלתי חוקיים, מועד ההבאה בפני שופט והתקופות בהן ניתן למנוע פגישה עם עורך דין. בנוסף, נקבע כי במקרים של שינויים בתחולת החוק תרד דרגת הגורם הצבאי המוסמך לאשר פעולות שונות לפי החוק, וכן יתאפשר קיום דיונים לפי החוק בדרך של היוועדות חזותית.

נקבע כי שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי יהיה ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט ובבתי הדין, במדינה כולה או בחלק ממנה, שלא בנוכחות עצורים ואסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, זאת לאחר ששוכנע כי קיים סיכון ממשי בהבאתם לדיונים בשל מצב החירום המיוחד. בנוסף נקבע כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי רשאים להכריז יחד כי ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט שלא בנוכחות עצורים ואסירים בעבירות ביטחוניות, זאת לאחר ששוכנעו כי קיימת סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתם לדיונים בשל מצב מלחמה השורר במדינה. במטרה למזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר, נקבעו הוראות מפורטות בדבר אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית, כך שניתן יהיה להבטיח את השתתפותו הרציפה בדיון. כמו כן, נקבעה אפשרות לחרוג מההסדרים הכלליים במקרים מיוחדים.

בשל מלחמת חרבות ברזל, נדרשה הממשלה להגדיל את מסגרת התקציב בחוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023, כדי שניתן יהיה להוציא סכומים נוספים, לצורכי הלחימה ולצרכים האזרחיים הנובעים ממנה, אשר לא ניתן היה לחזות בעת שהתקבל חוק התקציב לשנת התקציב 2023. לנוכח האמור, החוק מגדיל את תקרת הגירעון לשנת 2023 וקובע כי בשנת 2023 לא יעלה שיעור הגירעון הכולל על 3.7% (במקום שיעור של 2.75%) מהתוצר המקומי הגולמי. כמו כן, החוק מגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2023 בשיעור של 3.75% לצורך מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים (המשקף סכום של 17 מיליארד ש"ח) ובשיעור של 1.95% לצורך מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין ממצב הלחימה (המשקף סכום של 8.8 מיליארד ש"ח). עוד נקבע כי הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית לא יובא בחשבון לצורך חישוב ההוצאה הממשלתית בשנים הבאות.

מוצע לאפשר דחיית מועדים למנגנון ההתכנסות הקבוע בסעיף 3א1 לחוק היסוד, בתקופה שלא תעלה על 50 ימים, במצבים בהם התרחש אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכה תקציבית משמעותית בסמוך למועד הגשת דוח ההפרשים.

מטרת החוק היא לאפשר הקמת מתחמי מגורים זמניים למפוני עוטף עזה במלחמת "חרבות ברזל" באופן מזורז באמצעות קביעת הליכים ייעודיים. נקבע כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו הקמת מתחם מגורים זמני לאותם תושבים ללא צורך בקבלת היתר בנייה. במקרים שהקמת המתחם תיעשה בשטח שאין לגביו תוכנית, רשאי שר הפנים לאשר את הקמת המתחם אף בפטור מתוכנית. זאת בתנאי שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז לפיה יש אפשרות סבירה להסדרת העבודות בתכנית עתידית ותוך מתן אפשרות לראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו להציג את עמדתו בפני השר. עוד נקבע כי במצב בו נקבע בצו פטור מתכנית, יפקע תוקפו של הצו אם לא הוגשה תכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו בתוך שנתיים, אם לא התקבלה החלטה על אישור התכנית תוך 3 שנים וחצי, אם התכנית לא נכנסה לתוקף בתוך 5 שנים או אם התכנית המסדירה את העבודות בצו נכנסה לתוקף. כמו כן, ניתנה לשר הפנים סמכות להאריך את תוקפו של הצו במצבים מסוימים. פקע הצו בלא שאושרה תכנית מסדירה כאמור, יהיה אחראי מבצע העבודות לפי הצו להשיב את המצב לקדמותו. עוד נקבע כי מספר הצווים להקמת מתחם שחל בשטח שאיננו תואם תכנית שאושרה או שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12. שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור. כמו כן, נקבע כי מתן האפשרות לבנות שירותים ומקלחת בממ"דים באזורי עימות המצויה בסעיף 151(ג)(2) לחוק התכנון והבנייה, תורחב גם לאזור הסמוך לגבול עם סוריה.

החוק מסמיך את צה"ל ואת השב"כ לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמה נייחת, לשם סיכול או מניעה של גישה למידע החזותי המופק במצלמה, אם יש בו כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל, בקשר לפעילות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". החוק נקבע כהוראת שעה לשישה חודשים, עם אפשרות להארכה לתקופה של עד שלושה חודשים.

חוקר ילדים אחראי על חקירת ילדים וגביית העדות בעבירות המפורטות בתוספת בחוק. בחוק זה, הורחבה סמכותו של חוקר ילדים כאמור לעניין עבירות המתה, עבירות התעללות ועבירות חטיפה בקשר למעשה טרור או פגיעת איבה שבוצעו בתקופה מיום ה-7 באוקטובר 2023 עד תום שנה מיום תחילתו של החוק זאת בתנאי שהילד אינו חשוד ומתחת לגיל 14. שר המשפטים רשאי להאריך את התקופה בהסכמת שר הרווחה והביטחון חברתי, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. כמו כן, הורחבה סמכותו של חוקר ילדים אף לעניין כל עבירה שבוצעה בקשר למעשה טרור או פגיעת איבה בתקופה מיום ה-7 באוקטובר 2023 עד יום 9 באוקטובר 2023, זאת בתנאי שהילד אינו חשוד ומתחת לגיל 15. במידה והילד נפגע עבירת החטיפה, חוקר הילדים יוכל לחקור אותו גם אם המעשה או פגיעת האיבה התרחשה לאחר התקופה המנויה. לבסוף, נקבע שבטרם קבלת ההחלטה על חקירת ילדים בקשר למעשה הטרור או פגיעת האיבה שבוצעו, יתייעץ הקצין הממונה על חקירת העבירה במשטרה עם חוקר ילדים.

נקבע כי יושב ראש מוסד תכנון רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בחוק אם מצא כי הפרסום איננו יעיל בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף. עוד נקבע כי יחול הליך רישוי בדרך מקוצרת על הקמת מרחב מוגן במבנה קיים. כמו כן, גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה בנוגע להקמת מרחב מוגן כאמור שהגיש מבקש ההיתר בתוך 15 ימים. לא השיב הגורם בתוך התקופה האמורה, יראו בו כמי שנתן את הסכמתו. שר הפנים רשאי לקבוע את התנאים שרשות הרישוי או מהנדס ועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן היתר או כתנאי ביתר לעניין הקמת מרחב מוגן כאמור. בנוסף, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן, והיא לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו. כמו כן, נקבע כי באזורי עימות לא יראו כסטייה ניכרת תוספת של 3 מ"ר של שטר רצפה לשם חדר שירותים או רחצה למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב קומות. כמו כן, נקבע כי לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון במבנה קיים. בנוסף, לא יהיה תשלום היטל השבחה בגין השבחה בשל תכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון.

מוצע להאריך תוקפן של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בהליכי מס שונים. לפי המוצע, אם מועד תחילת ביצוע הפעולה חל לפני תום התקופה הקובעת (תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ביום 7 באוקטובר 2023) ומועד סיום ביצוע הפעולה, חל במהלך התקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה, תקופה זו לא תבוא במניין הימים לביצוע הפעולה. כמו כן, מוצע להוסיף ימים למניין התקופות בעניין מכירת דירת מגורים מזכה לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963.

חוק זה קובע כהוראת שעה לשלושה חודשים (עם אפשרות הארכה של כולה או חלקה, עד 12 חודשים), הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע את עבודתו, מאחת הסיבות המפורטות: (א) העובד שהתפנה מאחד הישובים שמנויים בתוספת; (ב) העובד הוא הורה או בן זוג של נעדר או חטוף, או שהוא ילדו או אחיו של החטוף או קרוב משפחה אחר של חטוף או נעדר והצהיר שההיעדרות או אי ביצוע העבודה נגרמו עקב כך. (ג) העובד שנעדר משום שיש עמו ילד עד גיל 14 ובן זוגו או הורהו האחר של הילד הוא חייל או שהוא בשירות עבודה או בשירות אחר שמנוי בסעיף 11 לחוק. (4) העובד נעדר מעבודתו משום שהוא חטוף או נעדר. (5) העובד נעדר בשל סגירת מוסד החינוך של ילדו - גם אם הסגירה היא עקב הודעה מהרשות המקומית או ממוסד החינוך עצמו בלבד. כמו כן החוק קובע כהוראת שעה לשנתיים, שניתן להאריכה בשנה נוספת, שמעסיק של עובד חטוף או נעדר יהיה חייב להמשיך להפריש עבורו בתקופה שהוא חטוף או נעדר את מלוא ההפרשות לקופת גמל לקצבה לשם שמירת רצף הזכויות והמוסד לביטוח לאומי ישפה את המעסיק על כך. המוסד לביטוח לאומי ישלם את ההפקדות לקופת גמל לקצבה עבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי, וכן עבור חטוף או נעדר שעבודתו הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו לחטיפה או ההיעדרות וגם למי שתסתיים העסקתו לאחר מכן, בתקופה שהוא חטוף או נעדר. החוק קובע כהוראה קבועה כי ההגנה מפני פיטורים הניתנת בשל הצורך בהשגחה על ילד קיימת גם לגבי ילד במשפחת אומנה וזאת בכפוף לאישור של מנחה האומנה.

נקבע הסדר שעניינו מתן ארכה לרשויות ולאזרחים לביצוע פעולות שונות, על רקע מלחמת "חרבות ברזל". בכל הנוגע לאזרחים – ניתנת הארכה גורפת של חודשיים לביצוע פעולות רבות אשר מועד ביצוען חל בין 7.10.2023 ל-7.1.2024, זאת מלבד חריגים המפורטים בתוספת שאינם מוארכים. לעניין, קבלת החלטות מינהליות בנושאים שונים נעשתה הבחנה בין התקופה עד חקיקת החוק והתקופה שלאחריה. לגבי מועדים טרם חקיקת החוק (מיום 7.10.23 ועד 22.11.23), לרשויות תינתן דחייה גורפת של חודשיים על כל ההחלטות המנהליות שהיו צריכות להתקבל (מלבד חריגים המנויים בתוספת). לגבי החלטות מיום 23.11.2023 ועד ליום 7.1.2024, אין דחייה גורפת והשר הרלוונטי יידרש לקבל החלטה ספציפית כדי לקבל דחייה וזאת בהתאם להליך שנקבע בחוק. התקופה הקובעת ותקופות הדחייה שנקבעו בחוק ניתנות להארכה בצו, באישור ועדת החוקה. כמו כן, החוק כולל שורה של הסדרים ספציפיים המאריכים מועדים בתחומים שונים ובהם חופש המידע, כהונת נושאי משרה בגופים ציבוריים, כהונת דירקטורים בתאגידים ועוד.

חוק זה קובע הוראת שעה לשנתיים, שלפיה קביעת דרגת נכות של נפגע פעולות איבה תוכל להיעשות גם על ידי רופא מוסמך כהגדרתו בסעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כלומר, על ידי רופא שמוסמך בדרך כלל לקבוע אחוזי נכות בנכות כללית, ואולם נדרש כי הוא יהיה בעל ידע בתחומים הנכללים בתוכנית ההכשרה של רופא שקובע כיום דרגת נכות לנפגע איבה. בנוסף, החוק מסמיך את שר העבודה להאריך את הוראת השעה אם נוכח כי הדבר נדרש בשל ריבוי תביעות, בתקופות נוספות, שבמצטבר לא יעלו על שנה. ערר על החלטת רופא מוסמך תוגש לוועדה רפואית לעררים לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי. החוק קובע כי הוראת השעה תחול גם על תביעות לתגמול שהוגשו לפני תחילתה, מיום 8.10.23. עוד החוק מתקן את חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) ומבהיר כי עובד שיצא לחל"ת ומעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו, יראו אותו כאילו שולמו בעדו דמי ביטוח, וזאת כדי להבטיח בין היתר רצף של זכויות. בנוסף חוק זה מתקן את תיקון מס' 238 לחוק הביטוח הלאומי, ומבהיר כי הוראת השעה לעניין תגמול מזערי למשרתי מילואים תחול בתקופת הוראת השעה גם אם תוארך בצו מעבר ל-31.12.23.

חוק זה מאריך את תוקף הוראת השעה לעניין עוזרי בטיחות בשנתיים נוספות וכן מכניס בהוראה זו מספר שינויים. ראשית, החוק מבהיר כי החובה למנות עוזר בטיחות חלה רק באתר בנייה בו נדרש מינוי של מנהל עבודה. שנית, בחוק נוספה הוראה המאפשרת גם לאוכלוסיות נוספות להיות עוזרי בטיחות - כך שכעת גם אדם ללא ניסיון בעבודות בניה או בניה הנדסית יוכל לשמש כעוזר בטיחות וזאת אם עבר בהצלחה הכשרה מעשית בהיקף של יותר ממאה שעות, וכן יוכל לשמש כעוזר בטיחות מי שהוא מהנדס או הנדסאי בענף הנדסה אזרחית או מי שהוא כשיר להיות מנהל עבודה או ממונה בטיחות, כל עוד לא מונה לתפקידים אלה באותו אתר בנייה. שלישית, בחוק נוספו תפקידים נוספים לתפקידים של עוזר הבטיחות, כמו תפקיד של סיוע למנהל העבודה במעקב אחר תיקון של הוראת בטיחות שהחובה לקיומה מוטלת על מנהל העבודה.

חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

נקבע כי שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון, יעניק אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחלל מערכות ישראל שבמועד פטירתו לא היה אזרח ישראלי. עוד נקבע כי במידה והורה, בן זוג, ילד או אח של חלל שהוענקה לו אזרחות כבוד יגיש בקשה לשר הפנים לבטלה, שר הפנים יעשה כן כך שיראוה כאילו לא ניתנה כלל.

נקבע הסדר שעניינו הארכת תקופות ודחיית מועדים לביצוע פעולות בנושאי התכנון והבנייה. כך למשל נקבעה תקופת הקפאה גורפת בכל הארץ, ותקופת הקפאה ארוכה יותר ביישובים שפונו בשל המצב הביטחוני המיוחד, אשר במסגרתן, אם חלה תקופה שנקבעה לפי הוראות חוק מסוימות המצוינות בחוק זה, לא יבואו הימים שבתקופת ההקפאה במניין הימים של התקופה האמורה. כמו כן, ניתנה סמכות ליושב ראש מוסד תכנון להורות על הארכת תקופה המוגדרת בחוק או להורות על דיון בהתנגדות שהוגשה לאחר תום המועד להגשת התנגדות לפי כל דין, אם סבר שיש לכך הצדקה בשל המצב הביטחוני המיוחד. בנוסף, הוראות פקיעה של תכנית שחלה בתקופה של 5 חודשים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), יידחה מועד פקיעת התכנית בשישה חודשים. עוד נקבע כי ועדה מקומית עצמאית שהסמכתה הסתיימה בתקופה שמיום י"ד באב התשפ"ג (1 באוגוסט 2023), תוארך הסמכתה לתקופה של שנה. נוסף על כן, נקבע הסדר בהוראת שעה למשך שנה, במסגרתו במידה וועדה מקומית לא החליטה בבקשה להיתר בתוך 90 ימים ממועד קליטתה, בהינתן תנאים מסוימים הבקשה תעבור לדיון בוועדת הערר, לה יהיו את כל הסמכויות הנתונות לוועדה המקומית לעניין זה.

לתקופת זמן של חודש עד ל-18 בדצמבר 2023 או עד לתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם, יהיה ניתן לקיים דיוני מעצר בעבירות ביטחון, דיוני הקראה ודיון שאינו דיון פלילי שהוא צד בו או שנדרשת נוכחותו של העציר או האסיר, בבתי המשפט ובבתי הדין שלא בנוכחות עצורים ואסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית. ואולם, כל זמן שלא התקיים דיון בהשתתפות פיזית של האסיר או העציר הארכת המעצר תהיה לשבועיים בלבד. כמו כן, נקבעו הוראות על אופן קיומו של דיון בהיוועדות חזותית כגון מיזעור הפגיעה בעצור או באסיר, חובת נוכחות סניגורו של העצור בדיון, תירגום בידי מתורגמן, עריכת התאמות בעניינו של עצור או אסיר עם מוגבלות ועוד.

חוק זה קובע כי במקרים שבהם האריך המפקח הארצי על האומנה את תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום בשלושה חודשים נוספים לפי הוראות סעיף 62 לחוק האומנה לילדים, התשע"ו-2016, והיום האחרון של הארכת תקופת השהייה כאמור חל בתקופה של שלושה חודשים שתחילתה ביום 7 באוקטובר 2023, יהיה המפקח הארצי על האומנה, בהתייעצות עם גורמי המקצוע ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאי להאריך את תקופת השהייה של הילד באומנת החירום בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים. כל זאת בלי לגרוע מחובת המפקח הארצי על האומנה לפעול במהירות הראויה בהתאם לנסיבות העניין.

החוק קובע בהוראת שעה כי זכאות לשירותי חינוך מיוחדים של תלמיד שנקבעה על ידי ועדת זכאות ואפיון או יל ידי ועדת השגה בשנות הלימוד תשפ"א-תשפ"ג, תוארך בשנה נוספת בלא צורך בקיום דיון חוזר בוועדה; זאת מבלי לגרוע מהסמכות לקיים דיון חוזר בוועדה לגבי התלמיד אם הוגשה בקשה לעשות כן, לרבות ע"י ההורים. עוד נקבע סייג לפיו יתקיים דיון חוזר בעניינם של תלמידים שנקבעה להם זכאות בשנים התשפ"ב-התשפ"ג, אם תום תקופת הזכאות המקורית הוא לקראת מעבר בין שלבי הגיל (מגן חובה לבי"ס יסודי, מיסודי לחטיבת הביניים או מחטיבת הביניים לחטיבה העליונה). החוק מחייב את משרד החינוך, ככל הניתן, להודיע להורים בתוך חודש מתחילתו על תקופת הארכת הזכאות, הזכות לבקש דיון חוזר ודרך הגשת הבקשה לדיון חוזר.

החוק מתקן את פרק ב' לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, כך ששר הביטחון יוכל להכריז באופן עצמאי וישיר גם על אדם זר כפעיל טרור, אף מבלי שגורם מוסמך מחוץ לישראל הכריז עליו קודם לכן ככזה. עוד נקבעה הרחבה להגדרה הקיימת כיום בחוק האמור של "פעיל טרור", כך שגם מי שנוטל חלק באופן ממשי במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון כאמור, גם אם אינו חבר בו, יכנס לגדר ההגדרה "פעיל טרור". כן תוקנה הגדרת המונח "נשק" כך שההגדרה תכלול גם נשק שאינו תקין.

נוספה כהוראה שעה לתקופה של שנתיים עבירה שתאסור על צריכה שיטתית וממושכת, בנסיבות של הזדהות עם ארגון הטרור, של פרסומים מסוימים של ארגון חמאס ודאע"ש שכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור או תיעוד של מעשה הטרור המתלווה לצריכת פרסומים הכוללים קריאה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח או אהדה למעשים אלה. דינו של הצורך לפי חוק זה ¬¬– מאסר שנה. עם זאת, צריכה של פרסומים שנעשתה באקראי, בתום לב או במטרה כשרה לא תהיה צריכה אסורה. על שר המשפטים לדווח כל חצי שנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט באופן פרטני על אופן הפעלתה של עבירה זו. כמו כן, נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה את הסמכות לאשר הגשת כתבי אישום על מכלול עבירות הביטוי הקשורות במאבק בטרור.

חוק זה קובע כהוראת שעה לגבי מי ששירת במילואים בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד יום 31.12.2023, ששיעור התגמול המזערי בעד יום מילואים עבורו יעלה לסכום של 300.61 שקלים חדשים במקום 215.17 שקלים חדשים שהיו ניתנים עד היום. בנוסף, החוק מאפשר לשר העבודה בהסכמת שר הביטחון ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת להאריך בצו את התקופה האמורה אם הדבר יידרש בשל הימשכות מלחמת חרבות ברזל.

מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר עקב מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לשם מתן הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות המלחמה.

המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור שהוקם במשרד הבטחון התווסף לרשימת הגופים אשר ניתן להעביר אליהם מידע באופן ישיר מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כאשר תתבצע בקשה מנומקת להעברת המידע, זאת לצורך ביצוע תפקידיו של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור בנוגע לפעילות של ארגוני טרור ובנוגע לפעילות של מימון טרור. כמו כן, המטה התווסף לרשימה של גורמים שלגביהם ראש הרשות המוסמכת צריך לדווח מדי שנה לועדת חוקה, חוק ומשפט על מספר בקשות מידע והעברות מידע ממאגר המידע של הרשות.

נוספו בהוראת שעה ההוראות שנקבעו בתקנות שעת החירום לצורך הסדרת הגישה של גופי הביטחון למידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים לצורך זיהוי ואיתור הנרצחים, הנעדרים והשבויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, וכן את אפשרות המשטרה לקבל מידע לרבות מידע גנטי ורפואי שיוכל לסייע במשימה זו. עוד נוספו תיקונים הנוגעים לנושא שמירת טביעות האצבעות במאגר הביומטרי ואיסור מחיקתן בתקופת הוראת השעה, השימוש בתמונות תווי פנים ע"י רשות האוכלוסין, וכן הוראות בדבר סמכות דרישת ידיעות ומסמכים ע"י צה"ל. התיקונים עוגנו במסגרת שלוש הוראות שעה: האחת - בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009, השנייה - בפקודת משטרה, והשלישית במסגרת החוק המוצע. הוראות השעה יעמדו בתוקפן למשך שנה מיום תחילת החוק, עד ליום 7.11.24, ובכפוף לסמכות הארכת תקופה זו, על ידי שר הפנים או השר לביטחון לאומי או שר הביטחון, לפי העניין, לתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים במצטבר. כן נקבע כי בתקופת הוראת השעה יהיה ניתן להשתמש בסמכויות האמורות גם לצורך איתור נעדרים והרוגים במסגרת אירוע אזרחי רב נפגעים עליו הכריז שר הפנים.

נקבע בהוראת שעה לתקופה של חצי שנה, כי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, יחד, יהיו רשאים להאריך את תקופת כהונתו של נציב תלונות הציבור על שופטים בתקופה של חצי שנה בלבד.

החוק נועד לתת מענה לבעיות יישומיות בתחום הירושה שנובעות ממתקפת הטרור של 7 ו-8 באוקטובר 2023. נקבע כי יורש של אדם שמת כתוצאה מפעולות המלחמה המנויות בחוק בתקופה שמיום ה-7 באוקטובר 2023 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון לא רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, אלא גם לטובת בני המשפחה של המוריש וכן לטובת בן זוגו לשעבר, ילדו או ילד שהמוריש ראה אותו כילדו. תקופה זו ניתנת להארכה. כמו כן, נקבע כי כאשר מתו בני משפחה בפעולות המלחמה ומותם היה ב-7 באוקטובר 2023 או ב-8 באוקטובר 2023, יראו אותם ככאלה שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, זאת במטרה למעט דיונים בסדר הפטירות וכחריג לעיקרון לפיו העיזבון עובר ליורש של הנפטר האחרון מבני המשפחה. עם זאת, הרשם רשאי לאשר חלוקה אחרת בין היורשים אם היורש הסכים לכך או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חוק זה קובע כמה הסדרים לעניין חטופים ונעדרים ובני משפחותיהם. ראשית, החוק קובע שבני משפחה של מי שנקבע כי הוא חטוף או נעדר יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל ואולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בתקנות שינויים והתאמות במתן הזכאויות באופן שיתאים לצרכי בני משפחות החטופים. שנית קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להאריכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים, נעדרים וחטופים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח – מחצית מן המענק ישולם לבן הזוג ומחציתו להורים, ובהעדרם – ישולם לבני משפחה אחרים לפי הפירוט שבחוק. כמו כן ישולם מענק, תלת חודשי כאמור, בסך 21,000 שקלים חדשים לכל אחד מאחיו של החטוף או הנעדר, כולל אחים חורגים, וכן לילדיו, אך זאת בתנאי שלא משולמים בעד האחים או הילדים או להם תגמולים בשל אותו חטוף או נעדר. למענקים המשולמים במועד אחד לאדם מסוים נקבעה תקרה של 200,000 ש"ח. שלישית החוק קובע כי גם חטוף שאינו חייל או איש כוחות הביטחון יהיה זכאי עם שחרורו לתשלומים חודשיים לפי חוק התשלומים לפדויי שבי, התשס"ה–2005. בנוסף, החוק מעגן הגנה מפני עיקולים על הסכומים המשולמים, קובע פטור ממס הכנסה על תשלומים אלו וכן קובע הגבלה על שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה לקבלת תשלומים אלה, שלא בשלב המחייב פנייה לערכאות

נקבע כי לא יראו העברת מקרקעין או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, כמימוש זכויות המחייב בהיטל השבחה, ובלבד שהעברת הזכויות כאמור התבצעה אגב הליך פירוד בין בני זוג. עוד נקבע כי ההסדר כאמור יחול בין היתר על גירושין, ביטול נישואין או הפקעתם, ואף כשהנישואין טרם פקעו אך בית המשפט או בית דין קבע הסדר איזון משאבים בין בני הזוג וכי תחולתו של ההסדר תהיה לעניין שומת השבחה שטרם הפכה לשומה סופית. בנוסף, נקבע לקבוע פטור מהיטל השבחה על השבחה שנוצרה בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון במידה ולא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה וזאת על היתר לשיפור מיגון שניתן מיום תחילתו של חוק זה ואילך.

נקבעו תיקוני חקיקה המשלימים להחלטת הממשלה בדבר סגירת המשרד לחיזוק וקידום קהילתי והעברת הרשות לביטחון קהילתי למשרד לביטחון הפנים.

החוק קובע הגנה מפני עיקול על המענקים המפורטים בתוספת לחוק, וכן מקנה לשר האוצר ולשר המשפטים סמכות לקבוע מענקים מינהליים נוספים, שכולם או חלקם, יהיו מוגנים מפני עיקול אם נמצא שיש הצדקה לעשות כן בנסיבות.

בחוק זה נקבעו מספר הסדרים משלימים הנובעים מדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות עקב מלחמת "חרבות ברזל". כך למשל, נקבע מנגנון פיצוי עיזבון של מועמד בבחירות לראשות מועצה אזורית שהוכר כחלל מערכות ישראל או מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה בקשר למצב הביטחוני המיוחד, על הוצאות בחירות שהוציא המועמד כדין. עוד נקבע, כי החובה לצאת לחופשה או להפסיק את השירות מיום הגשת הרשימות, החלה על המועמדים העובדים בשירות המדינה ועל אנשי הקבע של צה"ל, לא תחול עד היום ה-30 שלפני מועד הבחירות החדש. כמו כן, נקבע כי מועמד שנדרש לצאת לחופשה ללא תשלום או להפסיק את שירותו על מנת להתמודד בבחירות, ועשה כן לפי כל דין, זכאי לתשלום מיוחד ממעסיקו בעד התקופה בה שהה בחופשה או שהופסק בה שירותו בשיעור של 70% מהשכר הרגיל שלו, ולא יותר מ-11,870 ש"ח. בנוסף, נקבע כי במסגרת הוראת שעה, יוקלו התנאים לנטילת מקדמות למימון בחירות, יתאפשר החזר חלקי מוקדם של ערבונות שניתנו לשם התמודדות בבחירות ואף סכום התרומות המותר למועמד או לרשימה יעלה.

נקבע כי לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי במבנה או באגף מסוים בבית מורכב (בית משותף המורכב מכמה מבנים או אגפים), או במקום בו לא ניתן לבנות אחד מאלו, בנייה של שיפורי מיגון, תידרש הסכמה של בעלי דירות שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות באותו מבנה או אגף, בהתקיים התנאים המפורטים בחוק. הוראה דומה קיימת כבר היום בחוק ביחס לבית משותף שאיננו בית מורכב.

נקבעו בחוק זה הסדרים לצורך הקלה על המשק והבטחת רציפות תפקודית תקינה של אספקת מצרכים ושירותים לציבור בשל מצב החירום. זאת, באמצעות הארכת אישורים רגולטוריים בשלושה חודשים (ובחלק מהמקרים - בארבעה חודשים), דחיית מועדים הקשורים לעיצומים כספיים בשלושה חודשים ודחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז בשלושה חודשים. ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה להאריך את תקופת הדחייה של נתינת אישור רגולטורי ואת המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז אם נוכח כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת עקב המצב הבטחוני המיוחד. שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ממשלה להאריך את תקופת הדחייה של דחיית מועדים הקשורים לעיצומים כספיים אם נוכח כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת עקב המצב הבטחוני המיוחד.

על רקע מצב המלחמה שבו מצויה מדינת ישראל בימים אלה והקשיים המשמעותיים הנובעים מקיום מערכת בחירות במהלך תקופה זו, נקבע כי יידחה מועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות בשלושה חודשים, ליום כ' בשבט התשפ"ד (30בינואר 2024). בנוסף, נקבע כי אם נוכחה הממשלה כי נתקיימו נסיבות אשר מונעות עריכת הבחירות במועד זה, היא רשאית, בצו שיאושר בכנסת, לאחר קבלת המלצתה של ועדת הפנים והגנת הסביבה על ידי שלושה רבעים מחבריה, לדחות את מועד הבחירות ליום י"ח באדר א' התשפ"ד (27 בפברואר 2024).

החוק קובע כי לבנק האסייני לפיתוח תהיה אישיות משפטית בישראל בהתאם להסכם בדבר הקמת הבנק אשר נחתם במנילה בדצמבר 1965, אשר אליו הצטרפה מדינת ישראל באפריל 2022 (להלן – אמנת הבנק). בנוסף, עוגנו בחוק המעמד, החסינויות וזכויות היתר המפורטים באמנת הבנק עבור הבנק ונושאי המשרה בו ונקבע כי שר האוצר ייצג את המדינה לעניין חברותה בבנק ויביא לידיעת הממשלה תיקונים באמנת הבנק, טרם כניסתם לתוקף.

החוק קובע, בהוראת שעה, דחיית מועדים וחיובים מסוגים שונים, שאירעו במהלך "תקופה קובעת", שהיא התקופה שבין יום תחילת מתקפת הטרור, ה-7 באוקטובר 2023, ועד למועד תום תקופת התיקון הזמני, ה-7 בנובמבר 2023. החוק גם כולל מנגנון הארכה של תקופה זו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בפרט, החוק מאפשר דחייה של 30 ימים למועד עשיית פעולה שנקבעה בחוזה, מועד לעשיית פעולה שנקבעה בפסק דין או בהחלטה סופית של בית משפט ומועד תשלום לרשות, להוציא חיובי תשלום מזונות וחוזי עבודה, כל עוד מועדים אלו חלים במהלך התקופה הקובעת. הזכאים לדחיית מועדים וחיובים אלו הם חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים, משרתים בגופי ביטחון הפנים (שוטרים, סוהרים וכבאים), עובדים בארגוני ההצלה מד"א, זק"א ואיחוד הצלה ומתנדבים בארגונים אלה בהיקף המקביל למשרה מלאה, ואוכלוסייה אזרחית שנפגעה מהאירועים, ובכלל זאת נעדרים, חטופים, שבויים ותושבי היישובים הסמוכים לרצועת עזה ולגבול לבנון, המנויים בתוספת לחוק. עוד נכללים בקבוצת הזכאים בני זוגם של הזכאים כל עוד הם אחראים לחיוב יחד עימם, עיזבונותיהם של הזכאים, חברות מעטים ושותפויות שהשליטה בהן מצויה בידי מי מהזכאים ומי שאושפזו למשך 7 ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה בשל האירועים במהלך התקופה הקובעת. בדומה לתקופה הקובעת, החוק כולל מנגנון של הארכת התקופה גם לגבי תקופת הדחייה.

חוק סדר הדין הפלילי תוקן כך שניתן יהיה לקיים בהיוועדות חזותית גם דיוני הקראה של פתיחת המשפט הפלילי, המתקיימים בעניינים של נאשמים עצורים או אסירים, זאת בשל מצב החירום. במקרים שבהם אין דרך לקיים דיון אפילו בהיוועדות חזותית, ניתן יהיה לקיים את ההקראה במכשיר טכנולוגי המאפשר שמיעה בלבד, אם ניתנה לכך הסכמת הנאשם וסניגורו או שבית המשפט הוראה כאמור לאחר ששוכנע כי יש דחיפות לקיים את הדיון באותה עת. בנוסף, התווספה אפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית אם יש בהם כדי לסיים את ההליך בעניינו של הנאשם והוא ביקש זאת באמצעות סניגורו. הדיונים יתקיימו בנוכחות סנגורו של הנאשם, ואם אינו מיוצג אז ימונה לו סנגור ובדרך שתבטיח כי הסנגור, הנאשם והשופט ישמעו זה את זה ויראו זה את זה. הסדר זה נקבע כהוראת שעה לתקופת זמן של חודשיים וחצי, ובנוסף - ההוראות יחולו רק בתקופת תוקפן של ההודעה על הגבלת הדיונים בבתי המשפט והכרזה על קיומים של דיוני מעצר בהיוועדות חזותית מתוקף התקש"ח האמור.

החוק נועד לאפשר לשירות בתי הסוהר לקלוט עצורים נוספים רבים בתקופה הקרובה, נוכח העלייה במספר הכלואים והעצורים המוחזקים במתקני שירות בתי הסוהר בעקבות הלחימה. החוק קובע, בהוראת שעה למשך שלושה חודשים, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציבת בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם נוכח כי לאור המצב הביטחוני השורר במדינה יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי, או שעל בסיס חוות דעת של גורמי ביטחון נוכח כי קיימת סבירות גבוהה לכך. הכרזה על מצב חירום כליאתי תאפשר למנהל בית סוהר להלין אסיר תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מינימלי, וככל הנדרש – גם להלינו שלא על מיטה בחריגה מהוראות לעניין זכאות למיטה. עם זאת, הלנת אסיר שלא על מיטה תיעשה רק בנסיבות בהן אין אפשרות לספק לו מיטה, ויש להגביל זאת לתקופה קצרה ככל האפשר. בנוסף, לאסיר שלא סופקה לו מיטה יסופק מזרן כפול, והדבר ייעשה תוך התחשבות בגודל התא ובמאפייניו. חריגה זו מהוראות הדין תיעשה, ככלל, לגבי אסירים ועצירים ביטחוניים. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים, אם שוכנע שהחריגה מההוראות לעניין שטח מחיה או לעניין זכאות למיטה נדרשת נוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, ולאחר שלא נמצאו חלופות אחרות. הכרזת השר תעמוד בתוקף למשך חמישה ימים, והממשלה תהיה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופה אחת נוספת בת חמישה ימים. בנוסף, הממשלה, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, תוכל להאריך את תוקף ההכרזה לתקופות נוספות. פניית הממשלה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תלווה בדיווח של השר לביטחון לאומי בדבר צעדים נוספים להתמודדות עם מצב החירום הכליאתי, וכן דיווח של נציבת בתי הסוהר על נתונים הנוגעים ליישום סמכויותיה לפי ההסדר במתקני הכליאה. דיווחי השר והנציבה יועברו לוועדה אחת לשבועיים, כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.

מוצע לעגן פעם נוספת, כהוראת שעה לתקופה של עד ליום ה-31.12.2027, את ההסדר שהיה קבוע בהוראת השעה שפקעה בחודש פברואר 2023, בה נקבע כי במידה ונותרה יתרה מחשבון היטל ההטמנה בשנה מסוימת, ניתן לממן מיתרה זו, בנוסף למטרות הנוספות המוגדרות היום בחוק, גם סיוע לרשויות המקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 במדרג החברתי-כלכלי בטיפול במפגעי פסולת, בהקמת תשתיות לטיפול בפסולת וכן בסיוע להסדרת הטיפול השוטף בפסולת באותן רשויות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים (במקום לתקופה של שנה כפי שנקבע בהוראות השעה הקודמות). עוד מוצע, כתיקון קבוע לחוק, לקבוע מועדים מדויקים למסירת הדיווחים לכנסת הנדרשים לפי החוק לגבי פעילות הקרן הכנסותיה והוצאותיה.

נקבעה הארכה להוראת השעה המסדירה את פעילות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שדנה בבקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר של 3 חודשים עד שנה, עד ליום י"ד בכסלו התשפ"ה (15 בדצמבר 2024).

חוק זה קובע כי תשלומים שמשולמים על ידי משרד העלייה והקליטה לעולה חדש שהוא חייל, משרת בשירות לאומי-אזרחי, מתנדב בשירות לאומי או מתנדב בשירות קהילתי, יהיו מוגנים מפני העברה, שעבוד או עיקול, למעט אם מדובר בחוב מזונות. תשלומים כאמור יהיו מוגנים כאשר הם בידי משרד העלייה והקליטה וגם ב-30 הימים הראשונים בחשבון הבנק. למשרד העלייה והקליטה נשמרת הזכות לקזז את התשלום המגיע לזכאי כנגד חוב שהוא חייב לאותו משרד. עוד נקבע בחוק זה ששר הביטחון או השר הממונה על השירות האזרחי, לפי העניין, יוכלו לקבוע בתקנות כי תשלומים המשולמים לחיילים, למשרתים בשירות לאומי אזרחי או למתנדבים כאמור, על ידי משרד ממשלתי אחר למטרות קיום, יהיו גם הם מוגנים מפני העברה, שיעבוד או עיקול.

החוק קובע את הסכומים שהממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2024.

חוק זה מסדיר במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשסח-2008 שני מקצועות בריאות חדשים: א. מקצוע הבריאות "עמית רופא" – שמהותו היא ביצוע מגוון של פעולות רפואיות בפיקוח רופא מומחה ולפי הרשאה אישית ממנו, בהתאם להוראות בפקודת הרופאים. החוק קובע את דרישות ההשכלה האקדמית – במקצוע עמית רופא או במקצוע הרפואה בתנאים מסוימים, ההכשרה המעשית והבחינות לשם קבלת תעודת המקצוע, וקובע את ההסדרים למתן ההרשאה האישית ולפיקוח על עבודת עמית הרופא ועוד תנאים בנוגע לפעולת עמית הרופא, וכן קובעת הוראות מעבר לגבי מי שכבר מועסקים היום בישראל כעמיתי רופא. ב. מקצוע הבריאות "דימותן רפואי" - שלגביו נקבעו בחוק התנאים לקבלת תעודת דימותן רפואי, וכן נקבעו פעולות יחודיות לדימותן רפואי, מקרים שבהם פעולות ייחודיות אלה יותרו לגורמים נוספים, והוראות מעבר. החוק גם מאפשר לאחות מוסמכת לתת מרשם אפילו אם זה ניתן לראשונה למטופל ובתנאי שזה בתחום מומחיותה ושלא חלפה שנה מהיום שבו המטופל נבדק על ידי רופא מאותו התחום. שנית, החוק מאפשר גם לעמית רופא לתת מרשם לתרופות ולהשתמש בתרופה במהלך הטיפול. כמו כן תוקנה ההגדרה "מרפאה" שבפקודת בריאות העם כך שתכלול גם מתן שירותים מקוונים או טלפוניים או טיפול בבית החולה, וגם מקום שאינו בית חולים ובו מקבלים נשים ללידה. עוד נקבעו בחוק הוראות לעניין הבטחת טוהר המידות בוועדות המייעצות של מקצועות הבריאות השונים, תקופת הכהונה של חברי הוועדות המיעצות והפסקת הכהונה.

החוק מסדיר את סמכותו של בית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במסגרת הגנה על בני משפחה מפני אלימות, וקובע את הסדרים אלו כהוראת שעה למשך שלוש שנים מיום תחילת החוק. ראשית, החוק קובע שלושה תנאים שעל בית המשפט לבחון בבואו לתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, וכן קובע חריג לתנאים אלו במצבים בהם נשקפת סכנה גבוהה או חשש ממשי לחיי בן המשפחה. שנית, נקבע כי בסמכות השר לביטחון לאומי לקבוע בצו את המספר המרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי שניתן לעשות בהם שימוש, וכי מספר זה יעלה על המספר שנקבע בשנה הקודמת. עוד נקבע כי בית המשפט יורה על ביצוע הערכת מסוכנות של מי שכלפיו מבוקש הצו, וכן כי מכסת הערכות המסוכנות תקבע לכל שנה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי, ובלבד שלא תפחת מהמכסה שנקבעה בשנה הקודמת. בנוסף, תוקם יחידת פיקוח טכנולוגי בשירות בתי הסוהר, והיא תהיה אמונה על פיקוח ואכיפה של צווים שניתנו בתנאי פיקוח טכנולוגי. ביחידת הפיקוח הטכנולוגי יעבדו הן עובדי מדינה, והן עובדים מחברה מפעילה אשר ימלאו תפקידי טכנאות וסיוע אזרחי. לבסוף, נקבעה חובת דיווח שנתית על השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בדבר קיום החוק, לצד הקמת ועדת היגוי לשם ביצוע מחקר מלווה. לצד זאת, בתום שנה מיום תחילת החוק תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את האפשרות להאריך את תוקפו של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שניתן ללא הערכת מסוכנות, ואת פרק הזמן להגשת הערכת המסוכנות לבית המשפט.

החוק קובע כי פעילות ייצור, יצוא, יבוא, אחסנה, הובלה ומסחר בדמויי כלי ירייה יחויבו ברישיון, וכן כי החזקה ונשיאה של דמויי כלי ירייה ייעשו רק במועדונים שקיבלו רישיון לכך. בנוסף, החזקת דמויי כלי ירייה מחוץ למועדונים, וכן רכישה, הובלה, ייצור, ייצוא, ייבוא ומסחר בהם ללא רישיון לכך יהוו עבירה פלילית. כהוראת שעה לשנה, נקבע כי ניתן לאפשר גם מתן הרשאה להחזקה ונשיאה של דמוי כלי ירייה מחוץ למועדון לצורכי אימונים ותחרויות, במספר מוגבל ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות. בנוסף, הוסדרו סמכויות הפיקוח של האגף לרישוי כלי ירייה, הכוללות דרישת הזדהות, מסירת ידיעות ומסמכים וסמכות כניסה למקומות, כאשר סמכות כניסה למקומות מגורים טעונה צו מבית המשפט. כמו כן, נקבע כי במקרים חריגים של אירועי בטיחות חמורים, מנהל האגף לרישוי כלי ירייה יהיה רשאי להוציא צו הפסקה מנהלי לבעל רישיון למשך שלושה ימים, או עד לקבלת החלטה בידי הרשות המוסמכת לבטל את הרישיון או להטיל עליו תנאים והגבלות. לבסוף, תוקנו סעיפי העונשין בחוק וכן נוספו סנקציות פליליות בגין ביצוע פעולות בדמוי כלי ירייה ללא רישיון ובגין אי-הודעה למשטרה במקרה של אובדן, גניבה או השמדה של כלי ירייה או דמוי כלי ירייה.

התיקון לחוק נחקק על רקע תופעות חוזרות ונשנות של עוקץ ועושק אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן הטעיית הצרכן, השפעה בלתי הוגנת על הצרכן או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. החוק בנוסחו לפני התיקון מסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן (להלן – הממונה) להטיל עיצום כספי בשל הפרה מהוראות החוק, ואם ההפרה נעשתה בנסיבות מחמירות (שכוללות רק הפרות הנוגעות למספר רב במיוחד של צרכנים), סכום העיצום הכספי יהיה בשיעור פי אחד וחצי מהסכום המקורי שניתן להטיל בשל אותה הפרה. התיקון לחוק מרחיב את ההגדרה של הפרה בנסיבות מחמירות, כך שזו תכלול גם הפרה של הוראה מהוראות החוק המנויה בתוספת השביעית לחוק, שנעשתה כלפי צרכן שהוא אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, אדם שניכר כי הוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית ואדם שניכר כי אינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה. התוספת השביעית כוללת הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות, בין היתר, הפרות שעניינן הטעייה של צרכן והפרות הנוגעות לביטול עסקה. לפי התיקון לחוק, שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת האמורה. עם זאת, הממונה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור רק בהתאם לנהלים שיורה עליהם. נהלים אלו יהיו טעונים אישור של היועץ המשפטי לממשלה ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. כמו כן, התיקון לחוק מגדיל את סכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל הפעלת השפעה בלתי הוגנת על צרכנים תוך ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן או תוך ניצול העובדה שצרכן אינו יודע במידה מספקת את השפה שבה נקשרת העסקה. בהתאם לכך, התיקון לחוק יצר מדרגה חדשה של סכום העיצום – הגבוהה ביותר שניתן להטיל לפי החוק, כך שהסכום לגבי יחיד יעמוד על כ-38,000 ₪ ולגבי תאגיד – כ-69,000 ₪. עוד נקבע כי במסגרת הודעה על כוונת חיוב, אותה מוסר הממונה למפר טרם הטלת עיצום כספי עליו, יפרט הממונה את הנסיבות המחמירות לעניין ההפרה, אם היו. בהמשך לכך, זכות טיעון המוקנית למפר בחוק תחול גם ביחס לטענות בנוגע להתקיימותן של נסיבות מחמירות.

החוק כולל תיקונים שמטרתם שיפור תפקוד המועצה להסדר הימורים בספורט, שהיא תאגיד שהוקם בחוק המסדיר חלק משמעותי מההימורים החוקיים במדינה, ובכלל זה עדכון ושיפור הסדרי המשטר התאגידי בשים לב לאופי פעילות התאגיד, כגון: שינוי הרכב המועצה הציבורית, הרחבתה, דרכי מינוי, תנאי כשירות וכהונה והוראות בענין גמול והוצאות, קציבת מינוי וכהונה של חברי המועצה והמנכ"ל, הסדרי ניגוד עניינים וסמכות לבדיקת עבר פלילי ומשמעתי של חברי מועצה, עובדי התאגיד והזכניים שלו. בנוסף, החוק מגדיל את הסכום המרבי לעריכת הסכמי שיווק ותפעול של התאגיד עם גופי ספורט מ-46 מיליון ל-70 מיליון ש"ח וכן מאפשר הגדלת התשלומים לזוכים על חשבון כספים המועברים לאוצר המדינה, וזאת לתקופה של 5 שנים בלבד. לבסוף, החוק מגביר ומדגיש את האחריות החברתית של התאגיד - הן בעיגון המחויבות לפעול לפי תקנים בינלאומיים של הימורים באחריות, בחובת ייעוד כספים למטרות חברתיות, בגיוון הרכב המועצה של התאגיד כך שתכלול נציגי ממשלה ונציגי ציבור העוסקים בטיפול בהשפעות חברתיות של הימורים, ובבחינת שיקולים חברתיים ומניעתיים בעת אישור ותיקון תוכניות הימורים.

החוק מבהיר כי הוראות ההחמרה בענישה בגין מעשה טרור חלות על עבירות מין, וכן מחיל את הוראות ההחמרה בענישה בגין עבירה ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, כמשמעותה בחוק העונשין, על עבירות הטרדה מינית. בנוסף, בית המשפט רשאי לפסוק כפל הפיצוי הקבוע בחוק בגין עבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור. לצד זאת, נקבעה חובת דיווח שנתית לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אודות מספר כתבי האישום שהוגשו ומספר תיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות מין ועבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, או שהן מעשה טרור.

החוק קובע שכל העסקה של נער בגילאי 15 עד 18 בתחום הדוגמנות או הצילומים, לרבות בשלבים מוקדמים של ההעסקה כגון תיווך להעסקה ומבחני במה, ייעשו בכפוף לאישור של הנער והורהו או האפוטרופוס. האישור יינתן בכתב בהתאם לטופס מובנה שיפורסם באתר משרד הכלכלה. כמו כן, במקרה של תיווך או העסקה חוזרת אצל אותו מתווך או מעסיק בתוך תקופה של שנה, ההסכמה יכולה להינתן באמצעות מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר שהמתווך או המעסיק יוכלו לשמור אותו. כמו כן נקבע שמעסיק הפועל בניגוד לאמור עובר עבירה שדינה קנס או מאסר, ושלהורה או לבן משפחה בגיר אחר יש זכות להיות נוכח בזמן ובמקום שבהם מועסק הנער.

הוראת השעה המסדירה הצבת חיילים בשירות בתי הסוהר צפויה לפקוע ביום כ"ח באב התשפ"ג (15 באוגוסט 2023). על כן נקבע כי חיילים שהוצבו בשירות בתי הסוהר לפי יום הפקיעה ימשיכו לשרת גם לאחר יום הפקיעה, עד לתום תקופת שירותם או עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), לפי המוקדם מבין השניים.

התיקון לחוק מאריך את תוקף צווי הפיקוח וכן שתי הוראות שעה הקבועות בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), כפי שיפורט להלן. לעניין תוקף צווי הפיקוח – החוק מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם ייבוא רכב, מוסכים ושמאות רכב, ובמסגרתו נקבעו הסדרים עדכניים שנועדו להחליף את צווי הפיקוח – צווים שהותקנו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, שהם חקיקה לשעת חירום, ובהם הוסדרו תחומים אלה עד לחקיקת החוק. נושאים מסוימים מוסדרים בהוראות נוהל שנקבעו לפי צווי הפיקוח. לשם יישומו המלא של החוק יש צורך בהתקנת מספר רב של תקנות, חלקן באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כדי לאפשר לשר התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את התקנתן של כל התקנות הנדרשות, נקבע בחוק כי צווי הפיקוח והוראות הנוהל מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף עד שיותקנו אותן תקנות. התיקון לחוק מאריך בשנה, עד 16 באוגוסט 2024, את התקופה שבה יעמדו בתוקפם צווי הפיקוח לעניין ייצור וייבוא רכב, מוצרי תעבורה, מוסכים ושמאות רכב. בנוסף, התיקון לחוק מאריך עד אותו מועד גם שתי הוראות שעה: הוראת השעה המאפשרת לייבואן זעיר (שהוא יבואן רכב המורשה לייבא עד 20 כלי רכב בשנה) לייבא רכב גם אם טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל, וכן הוראת שעה הקובעת כי החובות החלות על יבואן ישיר לטפל בכלי רכב מאותו תוצר שיובאו על ידי יבואנים עקיפים וזעירים, לא יחולו על רכב שאינו מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי. לפי התיקון, שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי להאריך בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תוקף צווי הפיקוח לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 6 חודשים, וכן את שתי הוראות השעה כאמור לשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, כאשר לעניין הוראת השעה הנוגעת לחובות ייבואן ישיר לגבי כלי רכב שאינם רכב נוסעים או רכב מסחרי (כגון רכב דו-גלגלי), השר יהיה רשאי להאריך את תוקפה רק לעניין סוגי כלי רכב מסוימים כפי שיקבע בצו.

נקבעה הוראת שעה שתחול לתקופה של שנה, שמטרה לאחד את הכלל בין הבחירות לרשויות המקומיות לבין הבחירות לכנסת, לפיו "תקופת הבחירות" לעניין מיסוי תשלומים לעובדים בתקופת בחירות תוגדר כתקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות. עוד נקבע, כי המס המיוחד שמשולם בגין עבודה בתקופת בחירות יופחת מ-25% ל-18%.

חוק זה מאריך עד יום 31 באוגוסט 2025 את הוראת המעבר הקבועה בסעיף 112(ד)(1) לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 אשר פקעה ב-1 באפריל 2022. הוראת הסעיף שתוקפה מוארך קובעת כי גוף שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה של חוק שירות אזרחי לפי תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002, יראו אותו כגוף שהוכר לפי סעיף 48 לחוק גם אם אינו מקיים את תנאי אותו סעיף. תיקון זה נדרש מכיוון שטרם הושלמה התקנת התקנות לפי סעיף 48 שייקבעו את התנאים להכרה בגוף כגוף מוכר, וזאת על מנת לשמור על רציפות פעילותם של הגופים המוכרים שפועלים כעת ולמנוע פגיעה בזכויות המתנדבים.

החוק קובע כי התאגיד לפיקוח וטרינרי יפעל בניהול תקציבו ביעילות, על יסוד חישובים כלכליים כמשק כספים סגור ותוך מזעור עלויות הפיקוח. החוק משנה את סכום האגרה הבסיסי וקובע מנגנון לעדכון שנתי של סכום האגרה הבסיסי – בהתאם לשינוי הממוצע השנתי של השכר הממוצע של עובדי החברות הממשלתיות. החוק קובע כי השר יקבע בתקנות את האגרות שהתאגיד יוכל לגבות בעד הפיקוח הוטרינרי במפעלים השונים ובבתי השחיטה. אגרות אלה והאגרות שהתאגיד גובה בעד פיקוח וטרינרי במפעלי יצוא הבשר וכן בבתי המטבחיים, ייקבעו בתקנות בזיקה לסכום האגרה הבסיסי ותוך הבחנה בין פיקוח בשעות רגילות, שעות לילה ושעות נוספות ובין תפקידי הפיקוח השונים הנדרשים על ידי משרד הבריאות או משרד החקלאות. כמו כן נקבע בחוק כי סכומי אגרות אלה ישולמו בתוספת מע"מ. נוסף על כך החוק משנה את סכום אגרת פיקוח בשווקים שהתאגיד גובה ומעביר לרשויות המקומיות, וכן קובע כי גם על סכום אגרה זו יתווסף מע"מ, ויחול לגבי חישובה מנגנון העדכון השנתי בהתאמות מסוימות.

נקבעה עבירה של גביית דמי חסות בשתי דרגות חומרה. האחת, עניינה בגביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה ללא איום. במצב זה נקבעה חזקת מודעות של העבריין הגובה דמי חסות באופן מתמשך, למצוקתו של הקורבן, אם התבצעו לכאורה עבירות גוף או רכוש בסביבתו של הקורבן. דרגת החומרה השנייה, עניינה בגביית דמי חסות תוך שימוש באיום. בנוסף, נקבעו כהוראת שעה ל-5 שנים – עונש מינימום על העבירה החדשה וכן הסדרי חילוט על ידי בית-המשפט בהליך פלילי ובהליך אזרחי ללא הרשעה. על יישום הוראות סעיפים אלה, נקבעה חובת דיווח ל-10 שנים.

החוק קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות מסוימים על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. תקופת האיסור תעמוד על 10 או 18 שנים בהתאם לחומרת העבירה בה הורשע. לשם אכיפת האיסור, החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. כן תוקם ועדת מומחים שתוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. בנוסף, החוק כולל הסדר המאפשר להורה של ילד או לאחראי על חסר ישע, לבקש הצגת אישור משטרה לגבי מועסקים במוסדות כאמור, וכן לגבי מטפלת המועסקת בבית ההורה או האחראי. החוק קובע הסדר ייחודי לעניין מעסיק שהוא רשות מקומית וכן שמשרד החינוך מוחרג מהסדר זה. לצד זאת, החוק קובע איסור על העברת המידע או על כל שימוש אחר באישור המשטרה. בנוסף, החוק כולל תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, שלפיו אם הוגש כתב אישום בעבירות אלה, יהיה על בית המשפט לשקול במסגרת תנאי שחרור, קביעת איסור על עיסוק במוסד כאמור, ואם לא קבע איסור כזה - יהיה עליו לנמק זאת. בית משפט שקבע איסור עיסוק יורה למשטרה שלא לתת למשוחרר אישור משטרה. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, וזאת בשל משך הזמן הנדרש להקמת המערכת הממוחשבת במשטרה ולהקמת ועדת המומחים, שתוקם בתוך חצי שנה מיום הפרסום. לעניין מועסקים קיימים, תחילת החוק שנה ו-3 חודשים מיום הפרסום, וזאת כדי לאפשר להם ולמעסיקיהם להיערך. כמו כן, בשל משך הזמן שיידרש לבדיקה ידנית של המשטרה בתיקי עבר, נקבע סייג מיוחד מאחריות פלילית למעסיק שיאפשר במקרה הצורך העסקת עובד למשך 3 חודשים, גם בטרם התקבל אישור משטרה. סייג זה יעמוד בתוקפו למשך 10 שנים. בנוסף, כדי ליידע את הציבור בכלל ואת המעסיקים והמועסקים בפרט, החוק קובע חובת פרסום לציבור בדבר ההסדר החדש בסמוך למועד תחילת החוק ובסמוך להקמת ועדת המומחים.

חוק זה מרחיב את הזכאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 להחזר דמי נסיעה בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס כך שיינתן החזר מלא בעד הוצאות הסעה לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס כשהמבוטח שהוסע נפטר בטרם אושפז, - אך לא יותר מסכום האגרה הקבוע לנסיעה באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ של מד"א. כמו כן נקבע כי מבוטח שמלאו לו 80 שנים והוא זכאי לגמלת סיעוד ברמה 5 או ברמה 6 לפי חוק הביטוח הלאומי וזכאי גם לגמלת הבטחת הכנסה, יהיה זכאי להחזר של 50% מסכום ההוצאה ששילם, בעד הוצאות הנסיעה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס.

עניינו של החוק עיגון והרחבה של זכויות נכי צה"ל. בחוק עוגנו זכאויות שונות בתחום הדיור והוקמה ועדה מייעצת, שבהתאם להמלצתה מוסמך קצין תגמולים לאשר סיוע בדיור שלא לפי כללים הרגילים. בתחום הניידות - עוגנה הזכאות לסיוע ברכישת רכב רפואי ולהחלפתו מדי שלוש וחצי שנים. אם הותקנו ברכב אבזרי עזר שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, החלפת הרכב תהיה כל חמש שנים. הסיוע יינתן בהתאם לסכומים המפורטים בחוק. כמו כן עוגנה הזכאות לרכב רפואי בבעלות המדינה והיא הורחבה לכלל הנכים בעלי דרגת נכות מיוחדת. כדי למנוע שחיקה של הסכומים הם הוצמדו למדד המכוניות החדשות. נוסף על כך עוגנה הזכאות לדמי ניידות והם הוצמדו למדד דלק ושמנים לכלי רכב. כמו כן עוגנו זכאויות נוספות בתחום הניידות וביניהן: סיוע במימון דמי ביטוח שנתיים, סיוע במימון אגרת רישוי, מימון של אבזרי עזר לרכב וסיוע במימון שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה. במסגרת החוק הוקמה גם ועדת חריגים לניידות. בנושא תגמולי הקיום המשתלמים לנכים - הוספה לחוק הוראת קבע לעניין מבחני הכנסה מקלים בכל הנוגע להכנסה מעבודה. הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד לא יובאו כלל בחשבון. נקבע מנגנון עדכון אוטומטי לתגמולים פעמיים בשנה לפי ממוצע חצי שנתי של מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים. מנגנון זה הוחל גם על תגמולים המשתלמים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. תיקונים נוספים עניינם ניכוי תשלומים ששולמו ביתר, אופן התשלום של תגמולים וזכאויות נוספות באיחור והגדרת הפרעה בתר-חבלתית – פוסט טראומה. במסגרת החוק תוקן גם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והוחלו בו הוראות שונות מחוק הנכים (תגמולים ושיקום).

החוק מאפשר לתלמידי ישיבות שניתן להן צו דחיית שירות טרם פקיעתו של ההסדר שאפשר זאת ב-30.6.2023, לשרת בשירות לאומי-אזרחי, אם מלאו להם 21 שנים, אם ביקשו לשרת בשירות לאומי-אזרחי ואם בקשה זו אושרה על ידי פוקד. ההסדר נקבע כהוראת שעה לשנה, עד יום 30.6.2024.

החוק מבקש לעגן בחקיקה ראשית את המצב הקיים בפועל, לפיו ילדים החל מגיל 8 יוכלו לבצע צלילת היכרות בכפוף לתנאים והגבלות שיפורטו בחוק. ההגבלות על צלילת היכרות לילדים החל מגיל 8, כוללות הגבלת עומק הצלילה ל-6 מטרים, ליווי צמוד של מדריך צלילה לכל צולל, בדיקת כשירות רפואית ותפקודית, אישור הורים חתום, ציוד המותאם לילד, משך הצלילה לא יעלה על 45 דקות, ולילדים עד גיל 10 לא ניתן לבצע יותר משתי צלילות היכרות ביום ועוד. כמו כן, החוק קובע ששר התרבות והספורט רשאי לקבוע תנאים שונים לצלילת היכרות בבריכת שחייה מסוג שהוא יקבע, השונים מהתנאים שפורטו לעיל, ובלבד שלא תיפגע בטיחות הצוללים, ושלא ניתן יהיה לקבוע גיל הנמוך מגיל 8 לצלילת היכרות בבריכת שחייה. עוד נקבע שהרשות המוסמכת רשאית לקבוע הוראות שיחולו על מרכזי צלילה לעניין עריכת צלילת היכרות.

החוק קובע הטבות מס מסוגים שונים למשקיעים בחברות היי-טק ולחברות היי-טק בהוראת שעה עד תום שנת 2026: הענקת זיכוי ממס למשקיעים בחברות הזנק (סטארט-אפ); דחיית תשלום המס על רווח ההון במכירה של חברה לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת סטארט-אפ; התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה אשר רוכשת שליטה בחברה אחרת – ישראלית או זרה, כך שניתן יהיה לנכות את עלות ההשקעה במשך 5 שנים לאחר השגת השליטה; הענקת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית או מהפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה אותו מוסד פיננסי; הארכת ההטבה הקבועה בסעיף 92א לפקודה בשל השקעות בחברת מו"פ אשר מונפקות בבורסה, כך שהשקעה מזכה במניה של חברת מו"פ תוכר למשקיע כהפסד הון בשנה שבה ביצע את ההשקעה עד לגובה של 5 מיליון שקלים חדשים. עוד קובע החוק כי מנהל רשות המסים והמנהל הכללי של הרשות לחדשנות ידווחו לוועדת הכספים לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הוראת השעה על מידת מימוש הטבות המס, סכום ההטבות שניתנו, התועלת שנצמחה מהצעת החוק, ואם מן הראוי להמשיך להחיל את ההטבות.

תורחב האפשרות לקיים הליכי מיון באמצעות ועדות הקבלה בשני היבטים עיקריים. ראשית, החוק יורחב לאזורים נוספים כך שבנוסף לנגב והגליל, הוא יחול גם על יישוב קהילתי שיוגדר כ"יישוב עדיפות לאומית", שנמצא במפת העדיפות הלאומית של משרד הבינוי והשיכון, ומסווג באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות. שנית, החוק יורחב ליישובים קהילתיים גדולים יותר, כך שבהליך מדורג ותוך קבלת אישור מוועדה מינהלית מיוחדת, ניתן יהיה לקיים ועדות קבלה גם ביישובים קהילתיים שיגדלו וימנו מעל 400 יחידות דיור. במקביל לכך, תעודכן אחת מהעילות המרכזיות לדחייה של מועמדים תוך התאמתה ליישובים הגדולים יותר, יתוקן הרכב ועדת הקבלה כך שלא יתאפשר בה רוב מובנה לנציגי היישוב הקהילתי, ויוסדר בצורה מפורטת יותר את אופן פעולת ועדת הקבלה.

הוארכה הוראת השעה בעניין הסדר השחרור המנהלי המורחב הקבוע בפקודת בתי הסוהר עד לתאריך כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2023), במספר שינויים שעיקרם ביטול השחרור המינהלי לאסירים ביטחוניים והרחבת תקופת השחרור המינהלי לאסירים שנגזרו עליהם 18 עד 36 חודשי מאסר. כן נקבע כי תקן הכליאה בבתי הסוהר יעמוד על 14,5000 מקומות עד יום כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024).

נקבע בחוק-יסוד: השפיטה כי רשות שיפוטית לא תדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה במליאתה, של ראש הממשלה או של שר אחר ולא תיתן צו בעניין סבירות ההחלטה.

החוק מחייב עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה או תוצרת חקלאית הנארזת במקום בו היא נמכרת או משווקת לצרכן, בצמוד לתוצרת החקלאית כאמור. חובת הסימון תחול על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי (עופות, בשר ודגים), למעט בשר טרי כאמור המשווק באופן מקוון. כמו כן, בחוק זה נקבע כי שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע בתקנות כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון על סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע. תחילתו של חוק זה חמישה חודשים מיום פרסומו, ולעניין תוצרת חקלאית המשווקת באופן מקוון – שבעה חודשים מיום פרסומו.

התיקון מרחיב את סמכותו של מבקר המדינה, כנציב תלונות הציבור, המאפשרת לו להוציא צו כדי להגן על זכויות עובד, במטרה למנוע את פיטוריו בגין חשיפת שחיתויות ומקרים נוספים המנויים בחוק, כך שתחול גם על משטרת ישראל ועל שירות בתי הסוהר. עוד מוצע כי אם הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור, לא יתאפשר בירור מקביל שלה בידי נציב קבילות שוטרים וסוהרים.

החוק מאגד תיקוני חקיקה שונים הנוגעים לייעול הליך הבחירות ברשויות המקומיות, לרבות אפשרות למנוי מזכיר קלפי שני, הסדרת הצבעת בעלי תפקידים, הטלת חובת פרסום הרכב ועדת הבחירות של רשות מקומית והסדרת התהליך לתיקון ליקויים ברשימת מועמדים.

עד קבלת חוק זה, כל חבר של ועדה מקומית לתכנון ובנייה (להלן - ועדה מקומית) או נציג בעל דעה מייעצת בה רשאי היה לדרוש כי יתקיים דיון במליאת הוועדה המקומית בנושא שנדון בוועדת המשנה של אותה ועדה מקומית. בחוק זה נקבע כי הדיון יועבר למליאת הועדה המקומית כאמור, רק אם דרשו זאת לפחות שניים מחברי הועדה המקומית או לחילופין נציג בעל דעה מייעצת. עוד מוצע כי בוועדה מרחבית, נציג רשות מקומית שהוא נציגה היחיד באותה הועדה יוכל לדרוש דיון במליאת הוועדה המרחבית.

סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לתת כנגד חייב, צו עיכוב יציאה מהארץ, או לחייבו בהפקדת דרכון, או לחייבו במתן ערובה לשם יציאה מהארץ, אם יש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת מהארץ בלי שהסדיר את החוב, או שיציאתו עשויה לסכל את ביצוע פסק הדין. חוק זה קובע כי אם סך חובותיו הפסוקים של חייב בהוצאה לפועל (חוץ מחוב למזונות) קטן מ־50,000 שקלים חדשים, רשם ההוצאה לפועל לא יוכל לתת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו או לחייבו בהפקדת דרכון או במתן ערובה לפי הסעיף האמור. החוק קובע גם כי אם רשם ההוצאה לפועל נתן צו או הוראה לפי הסעיף האמור (כשסך החובות של החייב היה יותר מ-50,000 שקלים חדשים) וסך החובות של החייב פחת מ-40,000 שקלים חדשים, הצו שניתן יבוטל - אם החייב ביקש זאת. מגבלות אלה לא יחולו על תיק הוצאה לפועל בשל חוב מזונות ואפשר יהיה להמשיך ולתת צו עיכוב יציאה מהארץ או הוראות אחרות לפי סעיף 14 האמור לשם גביית חוב מזונות גם אם סכומו נמוך יותר.

נקבע כי יש לאפשר העברת מוטבים בין תאגידים בנקאיים במסגרת אותו חוזה ביטוח ובכך לחסוך בירוקרטיה רבה מלווי משכנתאות ולמנוע את החסם הקיים במחזור משכנתאות בשל התקדמות גיל הלווה או שינוי במצב רפואי.

החוק קובע כי ברכישת דירה עבור ילד יתום מאחד מהוריו, יוחרג התא המשפחתי הקיים בין הורה וילד (כפי שהוחרג "ילד נשוי") כך שיוטל על רכישה כאמור מס בשיעורים הקבועים לדירה יחידה.

הורחב היקף נכסי החייב החוסים תחת הגנה מפני עיקול בידי צד שלישי וצו עיקול במסגרת הליכים בהוצאה לפועל, ולכלול בתוכם כספי סיוע לנכות המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים (בנוסף על דמי ליווי לעיוור), כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה, וכן כספים המגיעים לחייב במסגרת תכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי.

נקבע בהוראת שעה, התקפה למשך ארבעה חודשים, בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה לרישיון לישיבת ביקור, לשם העסקת עובדים זרים בסיעוד, אשר נדחו בתקופת מגפת הקורונה. רישיונות אלה יבחנו במקרים בהם הקשר בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל מספר חודשים, בשל הסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנים. כל זאת על מנת למנוע ניתוקו של קשר טיפולי ארוך אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל.

בוטלה ההוראה האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה או למי שמונה לעמוד בראש ועדה כאמור, להתמודד בבחירות לרשות המקומית בה כיהן בבחירות הראשונות לאחר מינויו. עוד נקבע כי אדם כאמור שירצה להתמודד באותן בחירות, יידרש להתפטר מתפקידו 90 ימים בטרם מועד הבחירות.

נקבע כי יש לדחות בהוראת שעה, את מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל המכהנים כיום עד ל-09.04.2024. כמו כן, נקבע כי יש לדחות, בהוראת שעה, את מועד סיום כהונתם של חברי מועצת הרבנים הראשית עד ל-10.06.2024.

החוק מתקן את המנגנון להקצאת תשלומים לרשויות הסמוכות לנתב"ג כך שיימחק הסעיף המקצה חלק מהתקציב לרשויות ספציפיות ותבוטל האפשרות לקבוע עבורן כללי חלוקה שונים.

החוק קובע את הסכומים שהממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2023.

החוק מאריך את תוקפו של חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, התשע"א-2011, המסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר ומסדיר את פעילות מערך השיטור העירוני, לתקופה של שישה חודשים, עד ליום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

חוק זה קובע הוראות לעניין חברי הוועדות הפסיכיאטריות שממונות ופועלות לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. החוק מבטל את ההבחנה שהיתה קיימת בין עובדי מדינה לבין מי שאינם עובדי מדינה לעניין מינוי פסיכיאטרים לכהן כחברי ועדה פסיכיאטרית מחוזית, וכעת ימונו שני הפסיכיאטרים שהם חברי הוועדה המחוזית מרשימה אחת שאותה יערוך השר בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל. נוסף על כך, החוק מחיל על חברי הוועדות הפסיכיאטריות השונות הוראות להבטחת טוהר המידות ומניעת ניגוד עניינים. כמו כן החוק קובע הגבלה על תקופת הכהונה של חבר ועדה פסיכיאטרית והוראות לעניין הפסקת הכהונה על ידי השר לפני תום התקופה. כמו כן לפי הוראות חוק זה ימונה שופט בדימוס אשר יהיה אחראי על בירור תלונות על התנהגות חברי הוועדה במסגרת מילוי תפקידם, והוא יהיה מוסמך, בין השאר, להמליץ לשר להעביר חבר ועדה מכהונתו או להתלות את כהונתו או להתרות בו.

חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15) (להלן – התיקון) כולל כמה תיקונים לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – החוק). התיקון דוחה את המועד המחייב להקמת תאגידי מים וביוב אזוריים ל-1 בינואר 2025. בהתאם לכך, התיקון דוחה גם את המועד המחייב לעניין חובת התיאגוד, כלומר לעניין סמכות מועצת רשות המים להורות לרשות מקומית להצטרף לתאגיד מים וביוב או להקים תאגיד כאמור, כך שיחול ב-1 במאי 2024. הוראה כאמור טעונה התייעצות עם מנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים. עוד נקבע כי סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראת מועצת רשות המים כאמור יוגדל, ויוטל באופן מדורג, בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי אליו משויכת הרשות המקומית. עם זאת, מועצת רשות המים לא תורה לרשות מקומית להצטרף לתאגיד מים וביוב ולא תטיל עליה עיצום כספי בשל אי-קיום ההוראה, אם שוכנעה כי הרשות המקומית עשתה כל שביכולתה כדי להצטרף לתאגיד מים וביוב קיים, ובשל נסיבות שאינן בשליטת הרשות המקומית וכל עוד מתקיימות אותן נסיבות, הדבר אינו אפשרי. בנוסף, התיקון מבטל את המגבלה הקיימת בחוק, שלפיה מספר תאגידי מים וביוב אזוריים לא יעלה על 30, כלומר מספר התאגידים האזוריים ייקבע בהחלטת מועצת רשות המים ללא מגבלה מספרית בחוק. כמו כן, הסמכות לבדיקת מינויים של דירקטורים ומנכ"לים בתאגידי מים וביוב תעבור מהוועדה לבדיקת מינויים המייעצת לרשות החברות הממשלתיות, לידי הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים ברשות המים. הוועדה האמורה תדון ותחליט בעניינו של מועמד בתקופות המפורטות בחוק, שיימנו מיום שהוגשו לה כל המסמכים והמידע שדרשה לשם קבלת החלטה. בהמשך לכך, התיקון קובע הוראת שעה ולפיה אם הוועדה האמורה לא קיבלה החלטה בעניינו של מועמד לכהונת דירקטור בתוך התקופות הקצובות כאמור, מועצת הרשות המקומית תוכל למנות את המועמד לדירקטור שיכהן עד להחלטת הוועדה בעניינו, בכפוף להעברת מסמכים על ידי הרשות המקומית שמבקשת למנותו ולבדיקת היועץ המשפטי של התאגיד בדבר התקיימות תנאי הכשירות למינויו. עוד נקבע כי ראש רשות מקומית או חבר רשות מקומית, המבקשים להתמנות כדירקטורים בתאגיד מים וביוב, לא יידרשו לעמוד בתנאי הכשירות למינוי לעניין ניסיון והשכלה שכן מדובר בנבחרי ציבור. עם זאת, הוראה זו לא תחול לגבי חבר מועצה המועמד לכהן כיושב ראש דירקטוריון. נושא נוסף הנכלל בתיקון נוגע לחלוקת דיבידנדים של תאגידי המים והביוב. בעניין זה נקבע כי הממונה על התאגידים ברשות המים יהיה רשאי לאשר חלוקת דיבידנד לרשות מקומית גם אם תאגיד מים וביוב שבבעלותה לא ביצע שלב משלבי ההקמה של תאגיד אזורי. כמו כן, התיקון מחדש את הוראות השעה שהיו בתוקף בעבר לעניין פטור ממס דיבידנדים שמחלקים תאגידי המים והביוב וזאת עד סוף שנת 2023, וכן לעניין פטור ממס חברות לגבי הכנסות של התאגידים עד סוף שנת 2022.

החוק אוסר על יבואנים ישירים לעשות מעשים, המנויים בתוספת לחוק, שעלולים לפגוע בייבוא מקביל או בייבוא אישי. בהתאם לחוק, האיסור יחול על יבואן ישיר שעשה מעשה מהמעשים המנויים בתוספת, אם כתוצאה מהמעשה עלול להיפגע ייבוא מקביל או ייבוא אישי ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף הנוגע בדבר; אם עיקרו של המעשה הוא מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי; או אם המעשה עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של ייבוא הטובין על ידי היבואן הישיר. כמו כן, החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה בהמלצת הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת לחוק כאמור. בנוסף, התיקון מקנה סמכות לממונה על התחרות להטיל עיצום כספי על יבואן ישיר המפר את הוראות החוק לעניין פגיעה בייבוא מקביל או יבוא אישי. כמו כן, בחוק זה נקבעה הוראת שעה לפיה הממונה על התחרות ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, במשך ארבע שנים, על יישום הוראות התיקון ופעולות האכיפה שנעשו מכוחן. נוסף על כך, החוק כולל תיקון עקיף לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שהוסף בדיוני ועדת הכלכלה ומטרתו להסיר חסמים בפני ייבוא מקביל של כלי רכב. בהתאם לתיקון העקיף, וכדי שיבואני רכב שהם יבואנים מקבילים יוכלו לקבל העדפה בשיעור המכס כמו יבואנים ישירים, נקבעה הוראת שעה שתהיה בתוקף עד 30.6.2025 המחייבת יבואני רכב שהם יבואנים ישירים למסור למנהל המכס פרטים לגבי דגמי כלי הרכב המיובאים על ידם ויש לגביהם "תעודת מקור". עוד נקבע כי מנהל המכס יעביר למנהל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שהוא הרגולטור של יבואני הרכב, פרטים לגבי יבואנים ישירים שלא מסרו מידע כאמור, וזאת כדי שניתן יהיה להפעיל כלפיהם אמצעי אכיפה לפי החוק. עם זאת, הסמכות להטיל עיצומים כספיים על יבואנים ישירים שהפרו את חובת מסירת המידע תיכנס לתוקף ב-1.1.2025.

התיקון מסמיך את שר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה אשר טרם השתקע בישראל. במקום דרכון, יוכל שר הפנים להעניק לו תעודת מעבר. בכך, משיב התיקון את המצב לקדמותו כפי שהיה עד 2017.

החוק קובע כי החל משנת 2024, הורים לילדים בגילאים 6-18 יהיו זכאים לנקודת זיכוי אחת נוספת בשל כל ילד בגילאים האמורים. בנוסף, החוק מגדיל את סכום מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) הניתן לאב עובד ולאב שהוא עצמאי, כך שיהיה שווה לסכום המענק הניתן לאם עובדת ולאם שהיא עצמאית (בהתאמה) החל משנת 2024, וכן מוריד את גיל הזכאות למענק עבודה ל-21 החל משנת 2025.

התיקון קובע כי בעל דירה רשאי להתקין על חשבונו מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של משאבת מים בלא חילול שבת ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו. עוד נקבע כי ההתקנה לא תותנה בקבלת הסכמת בעלי הדירות האחרים אך תעשה בכפוף לתנאים המנויים בתיקון.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק מגדיל באופן חד-פעמי בשנים 2023 ו-2024 את סכום ההוצאה הממשלתית המותרת באופן שמשקף את האצת האינפלציה בשנת 2022, על ידי שינוי אופן ההצמדה לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית המותרת: בשנת 2023 שיעור ההצמדה יהיה ממוצע מדד המחירים לצרכן בשנת 2022, ובשנת 2024 שיעור ההצמדה יהיה ממוצע מדד המחירים לצרכן בשלוש השנים שקדמו לאותה שנה. כמו כן, בשל שינוי אופן ההצמדה האמור, בשנים 2026 ו-2027, נקבע כי ינוכה הרכיב שהתווסף לשנים 2023 ו-2024 כך שלא ייספר פעמיים וכדי לא להביא לסטייה משמעותית מתוואי גידול מגבלת ההוצאה הממשלתית.

החוק קובע הסדרים משלימים לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) בכל הנוגע להקצאת תקציב התאמות בנסיבות שבהן הונחה הצעת תקציב המדינה יותר משישה חודשים לפני תחילת שנת הכספים שאליה מתייחס חוק התקציב. החוק קובע את אופן השימוש בתקציב ההתאמות ושיעורו, אופן הגשת דו"ח הפרשים לעניין קיום או אי־קיום הפרש גירעון והפרש הוצאות בעקבות עדכון תחזיות שייעשה בסמוך לתחילת שנת הכספים, וכן הגשת תכנית מאזנת לכיסוי יתרת הפרשים כאמור, ככל וקיימים.

חוק היסוד קובע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא מוקדם משישה חודשים לפני תחילת שנת הכספים, למעט במצבים בהם התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת (התפזרות הכנסת, הקמת ממשלה חדשה וקיום בחירות לכנסת אחרי המועד להגשת הצעת התקציב) ולא התקבל חוק תקציב לפני תחילת שנת הכספים. אם התקיימו הנסיבות האמורות, הממשלה רשאית להניח על שולחן הכנסת, יחד עם הצעת חוק התקציב לאותה שנה, גם הצעת חוק תקציב לשנת הכספים שלאחריה (אף אם מועד ההנחה מוקדם משישה חודשים לפני תחילתה של אותה שנת כספים (להלן – הצעת חוק תקציב מוקדם)). בשנה שבה הונחה הצעת חוק תקציב מוקדם, תחול הוראה מיוחדת, לפיה ייקבע בחוק התקציב לאותה שנה "תקציב התאמות", שישמש את הממשלה להתמודדות עם תרחישים המשפיעים על תקציב המדינה, אשר לא היו ידועים בעת הנחת הצעת חוק התקציב המוקדם על שולחן הכנסת. לפי המנגנון, בסמוך לתחילת שנת התקציב יתבצע עדכון תחזיות. במקרה שבו, בעקבות עדכון התחזיות, נוצר הפרש בין הגירעון הצפוי או ההוצאות הצפויות לבין התחזיות העדכניות, ייעשה שימוש בתקציב ההתאמות על מנת לכסות את ההפרש. במידה והדבר לא יביא לכיסוי ההפרש האמור, תידרש הממשלה להניח על שולחן הכנסת וועדת הכספים של הכנסת תוכנית מאזנת לכיסוי ההפרש, ולאחר מכן את אישורה כי בוצעו הפעולות לפי התוכנית המאזנת ולא נותר הפרש גירעון או הפרש הוצאות, והכל בלוחות זמנים קצובים. במקרה שבו הממשלה לא הביאה תכנית מאזנת כאמור או לא בוצעו כל הפעולות לפי התוכנית המאזנת, ונותר הפרש גירעון או הפרש הוצאות, הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת תוכנית להפחתת ההוצאה הממשלתית או להפחתת סעיפי ההוצאה (בהתאמה). במידה ולא אישרה ועדת הכספים של הכנסת את האמור, יופחתו סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב בחוק התקציב, באופן שווה, בגובה הפרש הגירעון או הפרש ההוצאות שנותר, לשם כיסוי ההפרש. הוראות משלימות לחוק-יסוד זה נקבעו בחוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג–2023.

הוראת השעה הוארכה בשנתיים את תוקפה הקובעת כי תקופת המאסר המרבית שאותה יהיה ניתן לשאת בעבודות שירות, תהיה תשעה חודשי מאסר במקום שישה חודשי מאסר. כמו כן, נוסף מנגנון לקיצור תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר שבין שלושה חודשים לשישה חודשים.

החוק מאריך את תחולת הוראת השעה לגבי ההטבה במיסוי מקרקעין לפרויקטים של תמ"א 38 ולגבי ההטבה במס ערך מוסף ליזמים בפרויקטים כאמור עד ליום 1 באוקטובר 2022. תחילתו של החוק ביום 1 בינואר 2022.

החוק מאריך את תקופת הוראת השעה המעניקה נקודת זיכוי אחת נוספת לכל הורה בעד ילדיו שמלאו להם שש שנים לפחות אך טרם מלאו להם שלוש עשרה שנים בשנת 2022.

חוק הסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 אושר בקריאה שניה ושלישית ביום 2/4/2023. החוק קובע הגבלה שתחול ביחס למספר השוהים במתחם מירון י בכל רגע נתון בזמן ההילולה,– אותה יקבע השר לירושלים ומסורת ישראל בצו ייעודי לענייו זה. עוד קובע החוק להגביל את השהייה במתחם מירון בהחזקת היתר שהייה, הניתן לרכישה באמצעות מנגנון של כרטיסי נסיעה, שלא תינתן הגעה למירון אלא באמצעותם בלבד. בנוסף, החוק אוסר על הדלקה במתחם מירון שלא במסגרת אירוע הדלקה אחד המהווה את אירוע ההדלקה המרכזי או במסגרת קיומם של אירועים נוספים: אירוע ההדלקה המרכזי יתקיים בכפוף לאישורים של גורמי משטרה, ביטחון, כבאות ומהנדס רשוי. כמו כן, החוק מגביל קיום של אירועים נוספים במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן ניתן היתר מהשר ובכפוף גם לאישורי הגורמים שצוינו. נקבע כי בקשות להיתר קיום אירועים אלו יוגשו עד לתאריך כ"ט בניסן התשפ"ג (20 באפריל 2023), והשר יפרסם את ההיתרים שניתנו עד ליום ט"ז באייר התשפ"ג (7 במאי 2023). עוד קובע החוק כי מוטלת אחריות על הממונה על ההילולה לספירת השוהים במתחם מירון בכל רגע נתון בזמן ההילולה, וכי אם מספר זה עולה על המספר המרבי שנקבע בצו השר, יש להביא זאת לידיעת גורם משטרתי שנקבע לכך. כמו כן, אם הובא לידיעת גורם משטרתי כי מספר המשתתפים עולה על המספר שהותר, בסמכותו להורות על הפסקת ההדלקה, הוצאת אמצעי עזר, מניעת כניסה של אדם או רכב למתחם מירון, הוצאת אנשים מהמתחם וכן העמדה לדין והטלת קנס של מי ששוהה במתחם או עורך אירוע הדלקה ללא היתר. לבסוף, נקבע, על דרך ההחרגה מחוק התכנון והבנייה, לאפשר שימושים ועבודות זמניים המבוצעים במתחם מירון לצרכי ההילולה, מהתקופה שבין ה-10 לאפריל ועד ל-24 במאי 2023.

החוק מסדיר את הקמתו של מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים, אשר יקים וינהל מאגר מידע של נתוני הנוסעים והצוות בטיסות המופעלות אל ישראל וממנה. במסגרת זאת, יהיה רשאי ראש המרכז לדרוש מחברת תעופה למסור את נתוני הנוסעים ולהקים ממשק אלקטרוני קבוע בכדי לאפשר הזרמה קבועה ורציפה של המידע, ומידע זה יימסר בשלושה מועדים קבועים לכל טיסה. במסגרת המידע שיימסר ייכללו נתוני API (Advanced Passenger Information), כגון שם הנוסע, תאריך לידה, מין, לאום, מספר דרכון ושם המדינה שהנפיקה את הדרכון, וכן נתוני PNR (Passenger Name Record), כגון מספר טלפון נייד, כתובת דואר אלקטרוני, אמצעי התשלום, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה ונתוני הכבודה. ניתן יהיה להשתמש במידע למטרות של מניעה וסיכול טרור ופשיעה חמורה, אבטחת התעופה האזרחית, מאבק בהגירה בלתי חוקית והגנה על בריאות הציבור, והגופים שיהיו רשאים לקבל גישה למאגר יהיו השב"כ, המוסד, משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה. עוד מוצע להטיל על חברות התעופה חובת יידוע הנוסעים בדבר העברת המידע. בנוסף, נקבעו מנגנונים שנועדו לצמצם את הפגיעה בפרטיות, כגון חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות במרכז, שמינויו ותנאי כשירותו ייקבעו בעצה אחת עם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ושעליו להכין תכנית עבודה שנתית ולהגיש דו"חות שנתיים על קיום הוראות הגנת הפרטיות במרכז.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג-2023, נדון בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בניסן התשפ"ג (28 במרץ 2023). החוק מעגן הסדרים שנועדו ליישם הסכמים שנחתמו במסגרת המשא ומתן בין ישראל לבין ארצות הברית על הצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מוויזה: ההסכם להגברת שיתוף הפעולה במאבק בפשיעה חמורה וטרור (הסכם PCSC), שנחתם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית, ו המזכר בדבר שיתוף פעולה בנושא חיזוק ושמירה על ביטחון הגבולות (מזכר ה־ EBSA) שנחתם בין המשרד לביטחון הפנים לבין המשרד לביטחון המולדת בארצות הברית. זאת, באופן שיאפשר לרשויות אכיפת החוק ורשויות העוסקות במאבק בטרור בארצות הברית גישה למאגר טביעות האצבע של משטרת ישראל. החוק קובע את סמכותה של המשטרה למסור את המידע לפי ההסכם והמזכר. בהצעה מעוגן ההליך, לפיו הגופים המוכרים לפי ההסכם או המזכר יוכלו להזין למערכת מחשב ייעודית נתוני זיהוי שהופקו מטביעות אצבעות, לשם השוואתם לנתוני זיהוי המצויים במאגר משטרת ישראל, ובמקרה של התאמה, משטרת ישראל תוכל להעביר להן פרטי זיהוי, את טביעת האצבע עצמה וכן מידע מהמרשם הפלילי. הזנת נתונים לשם השוואה, תיעשה למטרות מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור; כאשר ישנו חשד כלפי אדם מסוים, מניעה גילוי או חקירה של מעשה המהווה עבירה שבשלה אדם אינו זכאי להיכנס לארצות הברית או להגר אליה או מועמד להרחקה ממנה; לשם הקלת הליך הבירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית או לקבל זכויות בקשר להגירה.

החוק קובע כי נכי צה"ל וכן נפגעי פעולות איבה הזכאים לתגמול חודשי, זכאים להשתתפות המדינה בדמי ביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח סיעוד בסכום שיקבע שר הביטחון או שר העבודה, לפי העניין, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. כמו כן, החוק קובע כי קצין התגמולים או פקיד תביעות, לפי העניין, ינכו מהתגמול של נכה או נפגע איבה דמי חברות בארגון היציג, תשלומים לקרן לעזרה הדדית של הארגון היציג ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי הדדי שנערכו באמצעות הארגון היציג – עד לסכום מירבי שיקבע שר הביטחון או שר העבודה, לפי העניין, באישור ועדת העבודה והרווחה. קצין התגמולים ינכה כאמור מתגמולו של נכה צה"ל רק לאחר שהודיע לו בכתב על זכותו להגיש התנגדות לניכוי, ואם הנכה שהוחל לנכות לו לראשונה, הגיש התנגדות תוך 30 ימים מום ההודעה, יושב לו סכום הניכוי אם נוכה. עוד נקבעו הוראות המסמיכות לנכות מתגמולו של נכה צה"ל או של נפגע איבה, לפי בקשה מפורשת בכתב, הלוואות שניטלו מהארגון היציג ונקבעה מגבלה על שיעור הגבייה מהתגמול. ההגבלה כאמור תחול על הלוואות שניטלו לאחר ה-15 במאי 23. נוסף על כך, נקבעה הוראה המאפשרת לנכות מתגמולו של נכה צה"ל דמי חברות במיתקן חברה וספורט של ארגון נכי צה"ל, אם ביקש זאת בכתב. נוסף על כך נקבע כי האגף או המוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, יעבירו לארגון היציג הרלוונטי, מדי חודש דיווח על כל אחד מהניכויים מהתגמול החודשי כאמור.

חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים, התשפ"ג–2023 אושר בקריאה שניה ושלישית ביום 28/03/2023. ראשית, החוק מוסיף שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט במטרה להקנות למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים. העילה הראשונה שנוספה תאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. העילה השנייה שנוספה תאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. לגבי שתי עילות אלו, נקבע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי ללא צו. עוד נקבע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, שופט יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יצווה מה ייעשה בו. הסדרים אלו נקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה, החל מיום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), זאת בכדי לאפשר בחינה של ההסדרים המוצעים. במסגרת זאת, נקבעו חובות דיווח מפורטות לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, אודות השימוש בעילות החיפוש החדשות ותוצאותיהן, ואלו יימסרו בשלושה מועדים שונים בתקופת הוראת השעה. בנוסף, לפני תום הוראת השעה, ידווח פרקליט המדינה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי חקירה בהם בוצע חיפוש כאמור. שנית, נקבעה החמרת ענישה ביחס לעבירות נשק. במסגרת זאת, הוחמר העונש על עבירת רכישת נזק בלתי חוקי לעשר שנים, בדומה לעבירות של נשיאה והובלה של נשק שלא כדין. בנוסף, נקבעה הבחנה בענישה בין חלקי נשק מהותיים לחלקי נשק שאינם מהותיים, כך שהעונש על עבירת החזקה או הובלה של חלקי נשק מהותיים יהיה חמש שנות מאסר, ושל חלקי נשק לא מהותיים – שלוש שנות מאסר. לבסוף, נקבע הסדר חילוט לעניין עבירות של סחר בנשק, המפרט הסדר חילוט מיוחד לגבי אדם שהורשע בעבירת סחר בנשק לא חוקי ומנהל אורח חיים עברייני (המבוסס על תקבולי עבירה), לפי תנאים שנקבעו בחוק. במסגרת זאת, יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של נידון שהורשע בעבירת סחר בנשק, אלא אם סבר בית המשפט שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים.

החוק מסמיך את מנהלי בתי החולים לקבוע הוראות בדבר איסור או הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו, הנדרשות לשם שמירת כשרות בחג הפסח עבור המאושפזים. קביעת ההוראות תעשה לאחר שהמנהל שקל חלופות אחרות ובהתחשב בזכויות המטופלים ובצורכיהם. המנהל רשאי להתחשב בין היתר בצורכי המלווים של המטופלים והעובדים. בנוסף, החוק קובע כי ההוראות יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים ואם אין אתר כזה – באתר משרד הבריאות, ובבית החולים יוצבו שלטים בדבר ההוראות. מנהל בית החולים יהיה רשאי להסמיך עובד לשם יידוע על ההוראות. בחוק הובהר כי הוראות הסדר זה אינן גורעות מהוראות כל דין הנוגע לכשרות המזון.

חוק זה מאפשר למנכ"ל משרד הבריאות להתיר גם לעוזרים מסוימים, כגון פראמדיקים או פלבוטומיסטים, לבצע פעולות רפואיות בבית החולה וזאת בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות באישור ועדת הבריאות של הכנסת.

בחוק נקבע שנבצרות זמנית של ראש הממשלה למלא את תפקידו תהיה בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד ותיקבע על ידי ראש הממשלה בהודעה לממשלה וליושב ראש הכנסת ובאישור ועדת הכנסת ברוב של 2/3 מחבריה. בנוסף, גם הממשלה תהיה רשאית להחליט ברוב של 3/4 מחבריה כי נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית; במקרה מעין זה הממשלה תכונס על ידי ראש הממשלה לבקשת 3/5 מחברי הממשלה ועל ראש הממשלה יהיה לכנס את הממשלה בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה או במועד מאוחר יותר אם התבקש לכך בבקשה. אם ישיבת הממשלה לא כונסה בתוך שלושה ימים יכנס מזכיר הממשלה את הממשלה באופן מיידי וממלא מקום ראש הממשלה ינהל את הישיבה. החלטת הממשלה במקרה זה תעמוד בתוקפה שלושה ימים ותובא לאישור ועדת הכנסת ברוב של 2/3 מחבריה, ואם החלטת הממשלה ניתנה מטעמי בריאות, תהיה החלטת ועדת הכנסת גם על יסוד חוות דעת רפואית וועדת הכנסת תהיה רשאית לקבוע שהנבצרות תמשך לא יותר משבעה ימים מיום החלטת הממשלה; כן נקבע שאם ראש הממשלה לא יגיש חוות דעת רפואית בהתאם לכללים שקבעה ועדת הכנסת יראו אותו כאילו הודיע על נבצרותו. הארכת תקופת הנבצרות במקרה שוועדת הכנסת אישרה את החלטת הממשלה או במקרה שראש הממשלה לא הגיש חוות דעת רפואית טעונה החלטה של הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, שהתקבלה ברוב של שמונים חברי הכנסת לתקופה שלא תימשך יותר מ-21 ימים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 100 ימים כקבוע בסעיף 16(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. עוד נקבע שסיום נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה, אם זו נקבעה על ידי הממשלה ואושרה על ידי ועדת הכנסת וכן הארכת תקופת הנבצרות, תיעשה בהחלטה של ועדת הכנסת ואם נקבעה הנבצרות מטעמי בריאות - על יסוד חוות דעת רפואית. לבסוף, נקבע כי הוראות בדבר כינוס הכנסת או הוועדות בזמן פגרה לא יחולו לעניין זה.

חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023 אושר בקריאה שניה ושלישית ביום 21/03/2023. החוק קובע כי הסעיפים בחוק יישום ההתנתקות, התשס"ה–2005, העוסקים בהגבלת כניסה ושהייה לשטח המפונה בצפון השומרון וכן במניעת הכנסת מיטלטלין על ידי ישראלים – יבטולו. כמו כן, נקבע כי הסעיף בחוק המבטל זכויות במקרקעין של ישראליים בצפון השומרון לא יחול על זכויות עתידיות שיתגבשו באזור זה, החל ממועד פרסום החוק. לבסוף, שם החוק שונה כך שייקרא "חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה".

הוארכה בשנה הוראת השעה המאפשרת לחייבים המעוניינים לגבש הסדר חוב עם הנושים לקבל עיכוב הליכים בזמן המשא ומתן על ההסדר.

חוק תכנון משק החלב התשע"א-2011 (להלן – החוק העיקרי) מסמיך את שרי האוצר והחקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השרים) לקבוע בצו פיקוח לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, מחירים מזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעד חלב בקר במכסה (מחיר המטרה). לצד זאת נקבעה בחוק העיקרי הוראת מעבר, לפיה בתקופת המעבר, המחירים המזעריים ייקבעו בהתאם למנגנון עדכון מחירים שיקבעו השרים בתקנות באישור ועדת הכלכלה. בחוק זה הוארכה תקופת המעבר עד ליום 31.12.2025. בנוסף, הוסמכו השרים לקבוע בתקנות הוראות שיאפשרו להוריד את מחיר המטרה וזאת הן על ידי קביעה כי בחישוב עלויות הייצור השנתיות (שעל בסיסן נקבע מחיר המטרה) יכללו רק הרפתות היעילות יותר והן על ידי הפחתה במחירי המטרה הרבעוניים, למשך שנה.

נקבע כי אחראי על כלי הסעה, העתיד להגיע לישראל או לצאת ממנה, יעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את הפרטים המופיעים במסמכי הנסיעה של האנשים העומדים להגיע לישראל או לצאת ממנה על אותו כלי הסעה, את מועד הגעתם לישראל, נקודת מוצאם או מועד יציאתם מישראל ויעדם. עוד נקבע כי במקרה שיימצא בבדיקות המקדימות כי אדם לא מורשה להיכנס לישראל או לצאת ממנה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להעביר הודעה על כך לאחראי על כלי ההסעה, ובהינתן לו הודעה כאמור, יהיה עליו להימנע מלהובילו לישראל או ממנה, לפי העניין, אלא אם מדובר בכניסה לישראל של אזרח, תושב או אדם בעל אשרת חוזר בתוקף. כמו כן, נקבע כי המידע יישמר בידי רשות האוכלוסין וההגירה למשך 90 ימים ובסופם יימחק. במהלך תקופה זו, רשאית רשות האוכלוסין להעביר את המידע לגורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק. רשות האוכלוסין ומי שהעבירה לו מידע לפי חוק זה רשאים שלא למחוק מידע לגבי אדם מסוים למטרות אכיפת החוק או ניהול הליכים שהמדינה צד להם.

חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום 21/02/2023. החוק מאריך בחצי שנה נוספת, עד ה-15/08/2023 את הוראת השעה אשר מסדירה את הצבתם ואת שירותם של חיילים בבתי סוהר ובאגפים בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים.

התיקון מאריך בשנה וחצי את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן–1990 (להלן – תיקון 44), שהתקבל בכנסת בשנת 2018. בתיקון 44 נקבעו שורה של הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים ולערוצים זעירים ייעודיים, שהם ערוצים בעלי היקף הכנסה מצומצם שנועדו לתת מענה לקהלים ולנושאים ספציפיים שלא מקבלים ייצוג הולם בערוצי התקשורת המרכזיים. ערוצים אלו היו בפיקוח של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, ועברו בתיקון 44 לפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ומשמעות המעבר היא שאותם ערוצים זכו להקלות משמעותיות במחויבויות החלות עליהם. מדובר בערוץ בשפה הערבית ("הלא TV"), בערוץ בשפה הרוסית (ערוץ 9), בערוץ 24 ובערוץ 14. נוסף על ההקלות שנקבעו בתיקון 44, נקבעה גם הוראת מעבר לתקופה של חמש שנים, עד ליום ד' באדר התשפ"ג (25.2.2023), שעניינה מתן הקלות נוספות וזמניות לערוצים האמורים, במטרה לאפשר את המשך קיומם נוכח היקף הכנסתם המצומצם. ההקלות הזמניות שנקבעו בהוראת המעבר, ותוקפן מוארך בשנה וחצי לפי התיקון, הן פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים; חובה של חברות הכבלים והלוויין (כיום הוט ויס) להעביר במסגרת שידוריהם את שידורי הערוצים ופטור מתשלום עבור שידור כאמור; פטור מחובת הפקדת בטוחות מעבר לערבויות קיימות; וכן החרגתם של ערוצים אלה מהוראות מסוימות בחוק לעניין מתן רישיון מבקש רישיון שהפר את ההוראות לפי חוק הרשות השנייה, לעניין הגבלות על בעלויות צולבות של שידורי רדיו או טלוויזיה בנסיבות מסוימות וכן לעניין האיסור על החזקת אמצעי שליטה על ידי בעלים יחיד.

נקבע כי אזרח או תושב ישראלי שהורשע בביצוע עבירה שהיא הפרת אמונים למדינת ישראל, נגזר עליו מאסר בפועל בגינה, והוכח כי הרשות הפלסטינית מתגמלת אותו על כך, ניתן יהיה לבטל את אזרחותו או את רישיונו לישיבת הקבע לפי העניין, ולהרחיקו לשטחי הרשות הפלסטינית או לרצועת עזה. רישיון ישיבת קבע יבוטל על ידי שר הפנים, לאחר היוועצות בוועדה מייעצת ובהסכמת שר המשפטים, וביטול אזרחות יהיה על ידי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לאחר היוועצות בוועדה מייעצת ובהסכמת שר המשפטים. החוק תוחם את לוח הזמנים להליך ביטול התושבות או האזרחות וקובע חזקה לפיה אדם שקיבל כספים כאמור, זכאי למעמד ברשות הפלסטינית.

חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023). החוק האריך בשלוש שנים את הוראת השעה המאפשרת להציב חיילים במשטרת ישראל עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

נקבע כי תקופת תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה תוארך עד ליום 15 בפברואר 2024, כדי להבטיח קיומה של תשתית חוקית, במקרה שיתממש חשש מהתפרצות של תת זן חדש וכדי להגן מפני כניסתו של תת זן כאמור, ואולם בוטלו חלקים נרחבים בחוק שאינם נדרשים במצב הנוכחי והנראה לעין כגון הסמכויות לקבוע בתקנות הגבלות לעניין פעילות במרחב הפרטי והציבורי, פתיחת עסקים, אירועים, מוסדות רווחה וחינוך, דרישה ל"תו ירוק" והסמכויות להכריז על אזור מוגבל או אזור תיירות מיוחד. כמו בוטלה סמכות הממשלה להכריז על מצב חירום. נותרה בחוק סמכות לממשלה להכריז על מצב בריאותי מיוחד שבו תהיה מוסמכת להכריז על הפעלת פיקוח טכנולוגי לגבי כל מי שחייב בבידוד או להתקין, באישור פרלמנטרי שיינתן מראש למעט במקרי דחיפות, תקנות בעניינים מצומצמים הממוקדים בשערי הכניסה לישראל ובהם לקבוע הגבלות אלה בלבד: 1. חובת בדיקות לנכנסים לישראל ומניעת כניסה ממי שנמצא חיובי לנגיף; 2. חובת מפעיל כלי טיס או כלי שיט הנושאים נוסעים לישראל או ממנה לדרוש הצגת תוצאה שלילית בבדיקה כתנאי לעלייתם לכלי התחבורה, וחובת הנוסעים להציגה; 3. חובת נוסע למסור מידע שיאפשר יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף או למטרת חקירה אפידמיולוגית וחובת מפעיל של כלי תחבורה שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, לשמור פרטים אלה ולמוסרם לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית. ההוראות בעניין הפיקוח, האכיפה והדיווח שבחוק הותאמו להגבלות המצומצמות שניתן יהיה להטיל לפיו.

חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים (תיקון מס' 2), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023). החוק כלל שורה של תיקונים בחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים. בין היתר: * הוראת השעה המסמיכה את הרשות לפינוי מוקשים לפנות שטחי נפלים לבקשת יזם על חשבונו הפכה להוראת קבע. בנוסף, הפכו להוראות קבע ההוראות המסמיכות אותה לפנות מוקשים נגד טנקים, לפנות שדה מוקשים על בסיס סקר ולפנות שטחי נפלים באופן זמני. * לצד ההסדר הכללי המסדיר פינוי מוקשים על חשבון המדינה, נוספה אפשרות לפנות שדות מוקשים לבקשת יזם ועל חשבונו. * בוטל הצורך באישור המפקד הצבאי (הרמטכ"ל או אלוף הפיקוד הרלוונטי) לפתיחתו של שדה מוקשים או שטח נפלים שפונה ובצד זאת בוטלה החובה שהוטלה על צה"ל להסיר את הגדרות שהקיפו אותו, ופעולה זו תבוצע כחלק מהליך הפינוי. * בוטל הצורך בהוצאת צו סגירה של הרמטכ"ל לשטח נפלים בטרם ניתן יהיה להתחיל בפינויו. * בוטל הפטור שניתן לעובדי הרשות לפינוי מוקשים ולצה"ל מאחריות פלילית במקרה של פגיעה ממוקש או מנפל לאחר שחרור השטח. * נוספה הבהרה בדבר אחריות המדינה לנזקים שייגרמו לאדם שייפגע ממוקש או מנפל בשטח שפונה. * הורחבה הסמכות לפנות מוקשים ונפלים בים ללא מגבלת עומק. * נוספו נציגים של משרדי האוצר והאנרגיה לוועדה המייעצת הפועלת ליד הרשות. * הוטלה על שר הביטחון חובה לצרף את חוות הדעת של הוועדה המייעצת לדיווח שלו לממשלה על התוכנית הלאומית לפינוי מוקשים שאישר.

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023). החוק מאריך את הוראת השעה המסדירה את מערך השיטור העירוני ברשויות המקומיות עד ליום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023).

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 61 והוראת שעה), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ז בשבט התשפ"ג (8 בפברואר 2023). החוק מאריך את הוראת השעה הקובעת תקופות שחרור מינהלי מורחבות, עד ליום י"ג באב התשפ"ג (31 ביולי 2023). בנוסף, נקבע כי במהלך תקופה זו יעמוד תקן הכליאה, שהוא מספר הכלואים שאם עוברים אותו ניתן להתחיל בשחרורים מינהליים, יעמוד על 14,500. עוד נקבע בחוק כי נציב בתי הסוהר יהיה רשאי לעכב ב-24 שעות את שחרורו המנהלי של אסיר שהורשע בעבירת מין או אלימות לשם מתן הודעה לנפגע העבירה. לבסוף, החוק הבהיר גם כי כל הבחנה שיש בחוק ביחס לאסירים ששוחררו על תנאי בידי ועדות השחרורים תחול גם לעניין חיילים שמרצים את עונשים בבתי הסוהר של שירות בתי הסוהר, ושוחררו בידי הוועדות לעיון בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי.

נקבע כי סעיף 141(א) לפקודת מס הכנסה (חובת דיווח של חלפני כספים למנהל על ביצוע פעולה בסכום של 50,000 ש"ח ומעלה) יוסדר כהוראת קבע. בהתאם, עוגן סעיף 195ב(ב) לפקודת מס הכנסה (הטלת עיצום כספי על חלפני כספים שהפרו את חובת הדיווח) הקבוע גם כן כהוראת שעה והוסדר כהוראת קבע.

הוראת השעה המסמיכה את שר המשפטים לאשר למרכז לגביית קנסות לגבות קנסות עבור רשות מקומית הוארכה בארבע שנים. כמו כן, הוענקה לשר המשפטים סמכות להאריך בצו, בהסכמת ועדת החוקה, חוק ומשפט את תקופת הוראת השעה בשנתיים נוספות.

נקבעה הוראת קבע המסמיכה את רשמי ההוצאה לפועל לאחד את תיקי החייב בעת מתן צו תשלומים בתיק. בנוסף, בוטל הסעיף המאפשר הוצאת תיק ממסלול מקוצר זאת מכיוון שאין הצדקה להוצאת התיק בתקופה שבה חייב משלם את חובו בהסדר תשלומים במסגרת איחוד תיקים.

החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.

חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג-2023 התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ב' בשבט תשפ"ג (24 בינואר 2023). החוק האריך בחמש שנים, עד ה-15 בפברואר 2028, את תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967. התקנות עוסקות ביחסי הגומלין המשפטיים בין ישראל לבין אזור יהודה והשומרון, לרבות הסדרת החיים והסמכויות לגבי ישראלים המתגוררים בו (דוגמת: הקניית סמכות לבתי המשפט בישראל לדון, לפי הדין הישראלי, בעניינו של ישראלי שביצע עבירות פליליות באזור; קביעת סמכויות שיטור לשוטרי משטרת ישראל לפעול ביחס לעבירות פליליות שבתי משפט בישראל או בתי משפט צבאיים באזור מוסמכים לדון בהן; הרחבת סמכויותיהם של מי שהוקנו להם בישראל סמכויות בענייני מיסים, הוצאה לפועל, אגודות שיתופיות, עמותות ועוד, להפעיל את סמכויותיהם גם באזור), והעזרה המשפטית בין ישראל לרשות הפלסטינית.

הורחב ההסדר המאפשר לחבר הכנסת המעוניין בכך להפסיק זמנית את כהונתו בכנסת כל עוד הוא מכהן במשרת שר או סגן שר, כך שהדבר יתאפשר גם לחברי הכנסת הנמנים עם סיעות קטנות שבהן שלושה חברים או פחות, ובסיעות גדולות, המונות לפחות 18 חברים, יתאפשר ליותר חברי הכנסת לפעול על פי ההסדר.

החוק מסדיר את כפיפות משטרת ישראל למרות הממשלה, ואת היותו של השר לביטחון פנים ממונה עליה מטעם הממשלה. כן עוגנה סמכותו של השר לביטחון פנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, ונקבעה חובת דיווח בעניין מדיניות זו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אחת לכנס. בנוסף, נקבע כי בתחום החקירות, השר יהיה רשאי לקבוע מדיניות כללית לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והתייעץ עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ועם המופקדים במשטרה על תחום החקירות. בצד זאת, הובהר כי מדיניות השר לא תגרע מחובת המשטרה לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, וכן לא תגרע מחובותיה אם נודע לה על ביצוע עבירה. עוד נקבע כי הוראות המשטרה שקובע המפקח הכללי של משטרת ישראל ייקבעו בהתאם למדיניות השר, וכן כי כלל פקודות המשטרה יפורסמו, אלא אם סבר המפקח הכללי באישור היועץ המשפטי לממשלה, כי אין לפרסם פקודה מסוימת.

נוספו הוראות לפיהן ניתן יהיה למנות במשרד שממונה עליו שר, שר נוסף שיהיה אחראי, בכפוף לשר הממונה על המשרד, לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד.

תיקון מס' 51 לחוק הכנסת מבטל את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, אפשרות שנוספה לחוק בתיקון מס' 49 משנת התשפ"א-2021. בהתאם, לצורך התפלגות לפי סעיף 59(1) לחוק הכנסת תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה.

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין

אין תקציר-רשמי זמין עדיין