תחום הבריאות · אי-שוויון
האם הבריאות שלך תלויה במי שאתה ובאיפה שאתה גר?
מערכת הבריאות בישראל מטפלת בכולם באופן דומה. אבל התוצאות עדיין שונות בחדות - לפי קבוצת אוכלוסייה ולפי קהילה, לא לפי בתי החולים. הנה זה, מנתונים ציבוריים רשמיים.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תמותת תינוקות לאלף לידות-חי.
כל הנתונים בעמוד זה נלקחו ממקורות ציבוריים רשמיים בלבד - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הבריאות ונציבות קבילות הציבור. המספרים עובדתיים; הפרשנות שלך.
הפער לא חדש - והוא מתמשך
שיעור התמותה (מתוקנן-גיל) גבוה בקרב האוכלוסייה הערבית לאורך עשור. בשנת 2023 הוא היה גבוה ב-19%. הפער התרחב בתקופת הקורונה (2020-2021), שפגעה קשות יותר באוכלוסייה הערבית.
פער שיעור התמותה הערבי לעומת היהודי, באחוזים, לפי שנה. מקור: משרד הבריאות, דוח שוויוניות בבריאות.
מי מוגן? פערי החיסון אינם תלויים במצב הכלכלי
כיסוי חיסון החצבת (תשע"ח) גבוה ברוב היישובים (חציון 96%), אך ב-152 מתוך 428 יישובים הוא מתחת לסף חסינות-העדר (95%) - מה שמגביר סיכון להתפרצות. ממצא מפתיע: הכיסוי אינו עוקב אחר המצב החברתי-כלכלי של היישוב (מתאם אפסי עם האשכול) - כלומר זה אינו עניין של עוני, אלא מאפיין מקומי. אלה היישובים הנמוכים ביותר:
- אלישיב16%
- צביה69%
- אור הגנוז73%
- מסלול78%
- מעברות79%
- תקוע82%
- ישובים קטנים ( פחות מ- 30 תלמידים בישוב )82%
- מצפה רמון83%
- אלון מורה83%
- גינוסר83%
כיסוי חיסון חצבת בכיתות א', היישובים הנמוכים ביותר. מקור: משרד הבריאות (data.gov.il).
וזו לא תיאוריה: מה קרה כשהכיסוי ירד
כיסי-החיסון הנמוכים אינם סיכון מופשט. בשנת 2018 פרצה בישראל התפרצות החצבת הגדולה זה עשורים - 3,177 מקרים מדווחים, אחרי שנים של עשרות בודדות. לאחר מבצע-השלמת-חיסונים רחב, התחלואה צנחה שוב כמעט לאפס. המספרים הבאים מראים את הקשר הישיר בין כיסוי לתחלואה:
מקרי חצבת מדווחים בישראל, לפי שנה. מקור: ארגון הבריאות העולמי (WHO), דרך Our World in Data.
וגם הגאוגרפיה: כיסוי HPV לפי מחוז
כיסוי חיסון HPV (כיתה ח'), לפי מחוז. מקור: משרד הבריאות, דוח שירותי בריאות לתלמיד.
האספקה השוטפת דווקא אחידה: שירותי הבריאות לתלמיד
ממשרד הבריאות מספק בבתי הספר חיסוני-שגרה (מכיתה א' ועד ח') ובדיקות-סינון ראייה ושמיעה. וכאן התמונה מרגיעה: הכיסוי גבוה ואחיד - כ-9 מתוך 10 תלמידים, עם הבדל קטן בלבד בין המחוזות. כלומר האספקה השוטפת אינה מקור אי-השוויון; הפערים מתרכזים בכיסים-קהילתיים ספציפיים (חצבת) ובתוצאות-הבריאות (תמותה), לא במערך-השירות.
כיסוי-מייצג (ארצי או ממוצע-מחוזי), כיתות א'-ח', תשפ"ג. מקור: משרד הבריאות, דוח סיכום שירותי בריאות לתלמיד.
ועוד זווית: קבילות מוצדקות לפי קופת חולים
שיעור הקבילות שנמצאו מוצדקות, לאלף מבוטחים, לפי קופה (קול האזרח על המערכת):
מקור: נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
המענה האזרחי: המגזר השלישי בבריאות
במקום שבו המערכת הציבורית מותירה חללים, נכנס המגזר השלישי. בישראל פועלות 5,224 עמותות בתחום הבריאות והצלת חיים. וכאן דווקא ההפתעה: כשמנרמלים לגודל האוכלוסייה, הפריסה כמעט מאוזנת - 10.4 עמותות-בריאות ל-100,000 תושבים במרכז ובירושלים, לעומת 9 בצפון ובדרום. ספירה מוחלטת הייתה יוצרת רושם של פער גדול בהרבה - דוגמה לכך שמספר גולמי יכול להטעות.
עמותות-בריאות ל-100,000 תושבים, לפי מחוז. מקור: רשם העמותות / רשות התאגידים; אוכלוסייה: למ"ס. לעמוד המגזר השלישי
על הנתונים
העמוד מציג מדדי תוצאה ומניעה (תמותה, חיסונים) - לא מדדי תהליך של בתי החולים, שהם דומים בכל הארץ. ההשוואה היא לפי קבוצת אוכלוסייה וגאוגרפיה, באופן עובדתי וא-פוליטי. ניתוח שיעורי תמותה ביישובים קטנים אינו יציב סטטיסטית ולכן אינו מוצג.
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - תמותת תינוקות לפי יישוב וקבוצת אוכלוסייה; מדד חברתי-כלכלי
- משרד הבריאות - דוח שוויוניות בבריאות (תמותה מתוקננת); כיסוי חיסונים; מדדי איכות
- נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי - קבילות מוצדקות לפי קופת חולים