תחום הבריאות · אי-שוויון

האם הבריאות שלך תלויה במי שאתה ובאיפה שאתה גר?

מערכת הבריאות בישראל מטפלת בכולם באופן דומה. אבל התוצאות עדיין שונות בחדות - לפי קבוצת אוכלוסייה ולפי קהילה, לא לפי בתי החולים. הנה זה, מנתונים ציבוריים רשמיים.

מתוך 1,000 תינוקות, כמה לא מגיעים לגיל שנה?
2יישובים יהודיים
9.2יישובים ערביים כפריים

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תמותת תינוקות לאלף לידות-חי.

כל הנתונים בעמוד זה נלקחו ממקורות ציבוריים רשמיים בלבד - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הבריאות ונציבות קבילות הציבור. המספרים עובדתיים; הפרשנות שלך.

הפער לא חדש - והוא מתמשך

שיעור התמותה (מתוקנן-גיל) גבוה בקרב האוכלוסייה הערבית לאורך עשור. בשנת 2023 הוא היה גבוה ב-19%. הפער התרחב בתקופת הקורונה (2020-2021), שפגעה קשות יותר באוכלוסייה הערבית.

2013: 19%%19%20132014: 25%%25%20142015: 25%%25%20152016: 24%%24%20162017: 19%%19%20172018: 17%%17%20182019: 17%%17%20192020: 27%%27%20202021: 29%%29%20212022: 19%%19%20222023: 19%%19%2023
2013: 19%% · 2014: 25%% · 2015: 25%% · 2016: 24%% · 2017: 19%% · 2018: 17%% · 2019: 17%% · 2020: 27%% · 2021: 29%% · 2022: 19%% · 2023: 19%%

פער שיעור התמותה הערבי לעומת היהודי, באחוזים, לפי שנה. מקור: משרד הבריאות, דוח שוויוניות בבריאות.

מי מוגן? פערי החיסון אינם תלויים במצב הכלכלי

כיסוי חיסון החצבת (תשע"ח) גבוה ברוב היישובים (חציון 96%), אך ב-152 מתוך 428 יישובים הוא מתחת לסף חסינות-העדר (95%) - מה שמגביר סיכון להתפרצות. ממצא מפתיע: הכיסוי אינו עוקב אחר המצב החברתי-כלכלי של היישוב (מתאם אפסי עם האשכול) - כלומר זה אינו עניין של עוני, אלא מאפיין מקומי. אלה היישובים הנמוכים ביותר:

  • אלישיב16%
  • צביה69%
  • אור הגנוז73%
  • מסלול78%
  • מעברות79%
  • תקוע82%
  • ישובים קטנים ( פחות מ- 30 תלמידים בישוב )82%
  • מצפה רמון83%
  • אלון מורה83%
  • גינוסר83%

כיסוי חיסון חצבת בכיתות א', היישובים הנמוכים ביותר. מקור: משרד הבריאות (data.gov.il).

וזו לא תיאוריה: מה קרה כשהכיסוי ירד

כיסי-החיסון הנמוכים אינם סיכון מופשט - הם שרשרת-סיבתית שכבר התרחשה בישראל:

  1. כיסי-חיסון נמוכיםביישובים מסוימים כיסוי-החצבת צנח מתחת ל-95%
  2. חסינות-העדר נשברתמתחת לסף, המחלה מתפשטת בקהילה
  3. התפרצות 20183,177 מקרים - הגדולה זה עשורים
  4. מבצע השלמהחיסון רחב החזיר את הכיסוי
  5. דעיכההתחלואה צנחה שוב כמעט לאפס

והמספרים מאשרים את הקשר הישיר בין כיסוי לתחלואה:

2014: 6620142015: 808020152016: 8820162017: 424220172018: 3,1773,17720182019: 1,1391,13920192020: 6620202021: 0020212022: 002022
2014: 6 · 2015: 80 · 2016: 8 · 2017: 42 · 2018: 3,177 · 2019: 1,139 · 2020: 6 · 2021: 0 · 2022: 0

מקרי חצבת מדווחים בישראל, לפי שנה. מקור: ארגון הבריאות העולמי (WHO), דרך Our World in Data.

והחצבת אינה לבד: פוליו - שעמד על אפס מקרים בישראל במשך עשורים - שב והופיע ב-2022 ו-2023, תזכורת שגם מחלה שנמחקה חוזרת כשהחיסון נסוג.

לא כל החיסונים אחידים: HPV חושף אי-שוויון

בעוד חיסון החצבת (הניתן אוטומטית בבית-הספר) אחיד וגבוה בכל האשכולות, חיסון ה-HPV - שדורש הסכמה ומודעות - אינו אחיד: הכיסוי מטפס מ-67% באשכול החלש ל-84% בחזק. חיסון התלוי בבחירה חושף פערים שחיסון-שגרה מטשטש.

1: 67%%67%12: 87%%87%23: 82%%82%34: 74%%74%45: 57%%57%56: 64%%64%67: 70%%70%78: 71%%71%89: 77%%77%910: 84%%84%10
1: 67%% · 2: 87%% · 3: 82%% · 4: 74%% · 5: 57%% · 6: 64%% · 7: 70%% · 8: 71%% · 9: 77%% · 10: 84%%

כיסוי חיסון HPV (מנה-1) לפי אשכול חברתי-כלכלי, בחינוך הלא-חרדי (לנטרול הטיית-המגזר - ראו למטה). מקור: משרד הבריאות, תשובת חופש-מידע (התנועה לחופש המידע).

והפער הגדול ביותר: בין קהילות

הכיסוי משתנה מאוד לפי מגזר-החינוך של היישוב. חשוב להדגיש: אין זה דפוס של מידת-מסורתיות - דווקא היישובים הערביים מציגים את הכיסוי הגבוה ביותר. מדובר בדפוס קהילתי ספציפי. הנתונים עובדתיים; הפרשנות שלכם.

חינוך חרדי: 11%%11%חינוך חרדייהודי לא-חרדי: 66%%66%יהודי לא-חרדיערבי: 89%%89%ערבי
חינוך חרדי: 11%% · יהודי לא-חרדי: 66%% · ערבי: 89%%

כיסוי חיסון HPV לפי מגזר-החינוך הדומיננטי ביישוב (יישובים הומוגניים בלבד). מקור: משרד הבריאות (חופש-מידע) + סיווג-מגזר משרד החינוך.

וגם הגאוגרפיה: כיסוי HPV לפי מחוז

דרום: 36%%36%דרוםאשקלון: 49%%49%אשקלוןצפון: 74%%74%צפון
דרום: 36%% · אשקלון: 49%% · צפון: 74%%

כיסוי חיסון HPV (כיתה ח'), לפי מחוז. מקור: משרד הבריאות, דוח שירותי בריאות לתלמיד.

האספקה השוטפת דווקא אחידה: שירותי הבריאות לתלמיד

ממשרד הבריאות מספק בבתי הספר חיסוני-שגרה (מכיתה א' ועד ח') ובדיקות-סינון ראייה ושמיעה. וכאן התמונה מרגיעה: הכיסוי גבוה ואחיד - כ-9 מתוך 10 תלמידים, עם הבדל קטן בלבד בין המחוזות. כלומר האספקה השוטפת אינה מקור אי-השוויון; הפערים מתרכזים בכיסים-קהילתיים ספציפיים (חצבת) ובתוצאות-הבריאות (תמותה), לא במערך-השירות.

91%
כיסוי חיסוני-שגרה ממוצע
MMRV (א'): 92%%92%MMRV (א')Tdap-IPV (ב'): 91%%91%Tdap-IPV(ב')Tdap (ח'): 90%%90%Tdap (ח')סינון ראייה (א'): 97%%97%סינוןראייה (א')סינון ראייה (ח'): 93%%93%סינוןראייה (ח')סינון שמיעה (א'): 92%%92%סינוןשמיעה (א')
MMRV (א'): 92%% · Tdap-IPV (ב'): 91%% · Tdap (ח'): 90%% · סינון ראייה (א'): 97%% · סינון ראייה (ח'): 93%% · סינון שמיעה (א'): 92%%

כיסוי-מייצג (ארצי או ממוצע-מחוזי), כיתות א'-ח', תשפ"ג. מקור: משרד הבריאות, דוח סיכום שירותי בריאות לתלמיד.

ועוד זווית: קבילות מוצדקות לפי קופת חולים

שיעור הקבילות שנמצאו מוצדקות, לאלף מבוטחים, לפי קופה (קול האזרח על המערכת):

כללית: 1.461.46כלליתמאוחדת: 1.341.34מאוחדתמכבי: 1.271.27מכבילאומית: 0.60.6לאומית
כללית: 1.46 · מאוחדת: 1.34 · מכבי: 1.27 · לאומית: 0.6

מקור: נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

המענה האזרחי: המגזר השלישי בבריאות

במקום שבו המערכת הציבורית מותירה חללים, נכנס המגזר השלישי. בישראל פועלות 5,231 עמותות בתחום הבריאות והצלת חיים. וכאן דווקא ההפתעה: כשמנרמלים לגודל האוכלוסייה, הפריסה כמעט מאוזנת - 10.5 עמותות-בריאות ל-100,000 תושבים במרכז ובירושלים, לעומת 9.2 בצפון ובדרום. ספירה מוחלטת הייתה יוצרת רושם של פער גדול בהרבה - דוגמה לכך שמספר גולמי יכול להטעות.

עמותות-בריאות ל-100,000 תושבים, לפי מחוז. מקור: רשם העמותות / רשות התאגידים; אוכלוסייה: למ"ס. לעמוד המגזר השלישי

על הנתונים

העמוד מציג מדדי תוצאה ומניעה (תמותה, חיסונים) - לא מדדי תהליך של בתי החולים, שהם דומים בכל הארץ. ההשוואה היא לפי קבוצת אוכלוסייה וגאוגרפיה, באופן עובדתי וא-פוליטי. ניתוח שיעורי תמותה ביישובים קטנים אינו יציב סטטיסטית ולכן אינו מוצג.

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - תמותת תינוקות לפי יישוב וקבוצת אוכלוסייה; מדד חברתי-כלכלי
  • משרד הבריאות - דוח שוויוניות בבריאות (תמותה מתוקננת); כיסוי חיסונים; מדדי איכות
  • נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי - קבילות מוצדקות לפי קופת חולים