אי-השוויון מתחיל בכיתה?
זכאות לתעודת בגרות אמורה לשקף מאמץ אישי. אז עד כמה מאיפה שאתה גר ואיזה סוג חינוך אתה לומד מנבאים אותה? התשובה מורכבת ממה שנהוג לחשוב - מנתונים ציבוריים רשמיים.
זכאות לבגרות בחינוך הלא-חרדי (יהודי-כללי וערבי), ממוצע משוקלל לפי אשכול, תשפ"ב.
כל הנתונים בעמוד זה ממקורות ציבוריים רשמיים: זכאות-הבגרות פר-יישוב (תשפ"ב) פורסמה דרך התנועה לחופש המידע, וסיווג-המגזר (2015) מבוסס על מאפייני מוסדות-החינוך של משרד החינוך. המספרים עובדתיים; הפרשנות שלך.
המוצא משפיע - אבל פחות משחושבים
כשמשווים תלמידים באותו סוג חינוך (לא-חרדי), עדיין יש מדרג ברור: ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך עולה שיעור הזכאות לבגרות. אבל הפער מתון - פי 1.3 בין הקצוות, ולא הפער הדרמטי שמספר גולמי (לא-מנוטרל) היה מציג.
זכאות לבגרות לפי אשכול חברתי-כלכלי (1=נמוך, 10=גבוה), חינוך לא-חרדי בלבד, ממוצע משוקלל, תשפ"ב. מקור: משרד החינוך דרך התנועה לחופש המידע; אשכול: למ"ס.
מה שבאמת מבדיל: סוג מערכת-החינוך
הגורם המשמעותי ביותר אינו האשכול אלא סוג מערכת-החינוך. ביישובים שבהם רוב התלמידים לומדים בחינוך החרדי, שיעור הזכאות לבגרות עומד על 23% - משום שחלק גדול מהחינוך החרדי אינו מכוון לבגרות הממלכתית, מתוך בחירה חינוכית. לעומת זאת, ביישובים הערביים (76%) וביהודיים הלא-חרדיים (86%) השיעורים קרובים זה לזה וגבוהים בהרבה. זהו ההסבר העיקרי לפער הגולמי בין האשכולות: הערים החרדיות הגדולות נמצאות באשכולות הנמוכים ומושכות את הממוצע מטה.
זכאות לבגרות לפי מגזר-החינוך הדומיננטי ביישוב, ממוצע משוקלל, תשפ"ב. סיווג-מגזר לפי מאפייני מוסדות-החינוך (2015), משרד החינוך. 157 מתוך 225 יישובים סווגו.
על הנתונים
ההשוואה היא עובדתית וא-פוליטית. כדי לבודד את השפעת המוצא החברתי-כלכלי, הפרדנו בין מערכות-החינוך: יישוב סווג ל"חרדי" / "ערבי" / "יהודי-כללי" רק כאשר רוב-ברור מתלמידיו לומד במגזר אחד (יישובים מעורבים, כמו ירושלים, לא סווגו כדי לא להטות). שיעורי בגרות ביישובים בלי חטיבה-עליונה מקומית, או בלי דיווח, אינם נכללים. סיווג-המגזר מבוסס על שנת-הנתונים הזמינה האחרונה (2015); אופי-המגזר של יישוב יציב לאורך זמן.