תחום החינוך · אי-שוויון

אי-השוויון מתחיל בכיתה?

זכאות לתעודת בגרות אמורה לשקף מאמץ אישי. אז עד כמה מאיפה שאתה גר ואיזה סוג חינוך אתה לומד מנבאים אותה? התשובה מורכבת ממה שנהוג לחשוב - מנתונים ציבוריים רשמיים.

מתוך 100 תלמידים בחינוך הכללי, כמה זכאים לבגרות?
93%אשכול חברתי-כלכלי גבוה (9)
72%אשכול חברתי-כלכלי נמוך (1)

זכאות לבגרות בחינוך הלא-חרדי (יהודי-כללי וערבי), ממוצע משוקלל לפי אשכול, תשפ"ב.

כל הנתונים בעמוד זה ממקורות ציבוריים רשמיים: זכאות-הבגרות פר-יישוב (תשפ"ב) פורסמה דרך התנועה לחופש המידע, וסיווג-המגזר (2015) מבוסס על מאפייני מוסדות-החינוך של משרד החינוך. המספרים עובדתיים; הפרשנות שלך.

המוצא משפיע - אבל פחות משחושבים

כשמשווים תלמידים באותו סוג חינוך (לא-חרדי), עדיין יש מדרג ברור: ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך עולה שיעור הזכאות לבגרות. אבל הפער מתון - פי 1.3 בין הקצוות, ולא הפער הדרמטי שמספר גולמי (לא-מנוטרל) היה מציג.

1: 72%%72%12: 80%%80%23: 79%%79%34: 81%%81%45: 85%%85%56: 82%%82%67: 86%%86%78: 92%%92%89: 93%%93%9
1: 72%% · 2: 80%% · 3: 79%% · 4: 81%% · 5: 85%% · 6: 82%% · 7: 86%% · 8: 92%% · 9: 93%%

זכאות לבגרות לפי אשכול חברתי-כלכלי (1=נמוך, 10=גבוה), חינוך לא-חרדי בלבד, ממוצע משוקלל, תשפ"ב. מקור: משרד החינוך דרך התנועה לחופש המידע; אשכול: למ"ס.

צפו בסיפור האינטראקטיבי: איך מתחיל אי-השוויון

מה שבאמת מבדיל: סוג מערכת-החינוך

הגורם המשמעותי ביותר אינו האשכול אלא סוג מערכת-החינוך. ביישובים שבהם רוב התלמידים לומדים בחינוך החרדי, שיעור הזכאות לבגרות עומד על 23% - משום שחלק גדול מהחינוך החרדי אינו מכוון לבגרות הממלכתית, מתוך בחירה חינוכית. לעומת זאת, ביישובים הערביים (76%) וביהודיים הלא-חרדיים (86%) השיעורים קרובים זה לזה וגבוהים בהרבה. זהו ההסבר העיקרי לפער הגולמי בין האשכולות: הערים החרדיות הגדולות נמצאות באשכולות הנמוכים ומושכות את הממוצע מטה.

חינוך חרדי: 23%%23%חינוך חרדייישובים ערביים: 76%%76%יישובים ערבייםיישובים יהודיים (לא-חרדיים): 86%%86%יישובים יהודיים(לא-חרדיים)
חינוך חרדי: 23%% · יישובים ערביים: 76%% · יישובים יהודיים (לא-חרדיים): 86%%

זכאות לבגרות לפי מגזר-החינוך הדומיננטי ביישוב, ממוצע משוקלל, תשפ"ב. סיווג-מגזר לפי מאפייני מוסדות-החינוך (2015), משרד החינוך. 157 מתוך 225 יישובים סווגו.

אי-השוויון מתחיל בכיתה - לא במרפאה

והנה הצלבה מפתיעה עם תחום הבריאות: בעוד זכאות הבגרות עולה בחדות עם האשכול החברתי-כלכלי (פי 1.3 בין הקצוות), כיסוי החיסונים נשאר אחיד וגבוה בכל האשכולות - כ-96%. כלומר המערכת המונעת-תחלואה מגיעה לכל הקהילות באופן דומה, אך ההזדמנות החינוכית עדיין תלויה במוצא - שני סוגי אי-שוויון שונים בתכלית.

1: 95%%95%12: 98%%98%23: 97%%97%34: 97%%97%45: 96%%96%56: 96%%96%67: 97%%97%78: 95%%95%89: 93%%93%910: 98%%98%10
1: 95%% · 2: 98%% · 3: 97%% · 4: 97%% · 5: 96%% · 6: 96%% · 7: 97%% · 8: 95%% · 9: 93%% · 10: 98%%

כיסוי חיסון חצבת (כיתה א') לפי אשכול חברתי-כלכלי - אחיד-גבוה, ללא מדרג. מקור: משרד הבריאות (data.gov.il). לתחום הבריאות ואי-השוויון

צפו בסיפור האינטראקטיבי: מתחיל בכיתה, לא במרפאה

לא רק כמה זכאים - גם באיזו איכות

עד כה עסקנו במי מגיע לבגרות. אך מה עם איכות התעודה? נתוני משרד החינוך פר-בית-ספר (2024) חושפים ממצא מפתיע: ממוצע-הציון דומה למדי בין הזרמים - פער של כ-3.1 נקודות בלבד. הפער הגדול הוא דווקא במספר הזכאים: בממלכתי 77,062 זכאים, ובחרדי רק 3,500. כלומר אי-השוויון המרכזי הוא בנגישות לבגרות - לא באיכות התעודה בקרב מי שמגיע אליה. ולאורך 3 שנים (2022-2024) ממוצע-הציון נותר יציב - המערכת מרחיבה נגישות בלי לפגוע באיכות.

ממלכתי: 81.581.5ממלכתיממלכתי דתי: 8383ממלכתי דתיחרדי: 84.684.6חרדי
ממלכתי: 81.5 · ממלכתי דתי: 83 · חרדי: 84.6

ממוצע משוקלל של ציוני-התעודה פר-זרם-פיקוח, 2024. מספר-הזכאים: ממלכתי 77,062 · ממלכתי דתי 15,701 · חרדי 3,500. מקור: משרד החינוך, תשובת חופש-מידע שפורסמה דרך התנועה לחופש המידע.

ההשקעה: כמה עולה תלמיד?

עלות ממוצעת לתלמיד בתקציב משרד החינוך, לפי סוג פיקוח, 2014-2024. הנתונים מהמערכת הרשמית "שקיפות בחינוך" של המשרד.

ממלכתיממלכתי דתיחרדיש"ח לתלמיד בשנה
הנתונים המלאים (טבלה נגישה)
תקופהממלכתיממלכתי דתיחרדי
201416,56520,39510,556
201517,23221,23810,968
201618,03722,06011,373
201718,92323,31812,182
201819,63823,85012,758
201920,44124,57213,175
202020,61224,13613,492
202121,03624,59313,713
202222,07325,53914,478
202324,93029,13815,976
202426,79030,69716,887

לפי מעמד משפטי (2024)

מוסדות במעמד "פטור" ו"תרבותי-ייחודי" מתוקצבים חלקית על-פי דין - חלק מהעלות שם ממומן שלא מתקציב המשרד. זו עובדת-מדיניות, לא מדד-איכות.

רשמי: 27,465 ש"ח27,465 ש"חרשמימוכר: 23,572 ש"ח23,572 ש"חמוכרפטור: 5,152 ש"ח5,152 ש"חפטורתרבותי-ייחודי: 8,925 ש"ח8,925 ש"חתרבותי-ייחודי
רשמי: 27,465 ש"ח · מוכר: 23,572 ש"ח · פטור: 5,152 ש"ח · תרבותי-ייחודי: 8,925 ש"ח

לפי חמישון-טיפוח (2024)

ככל שחמישון-הטיפוח חלש יותר, העלות לתלמיד גבוהה יותר - תקצוב דיפרנציאלי מוצהר של המשרד. את פערי-התוצאות (בגרות פר-אשכול) אפשר לראות למעלה בעמוד זה.

חזק: 23,863 ש"ח23,863 ש"חחזקבינוני - חזק: 24,587 ש"ח24,587 ש"חבינוני - חזקבינוני: 25,227 ש"ח25,227 ש"חבינוניחלש - בינוני: 26,326 ש"ח26,326 ש"חחלש - בינוניחלש: 27,863 ש"ח27,863 ש"חחלש
חזק: 23,863 ש"ח · בינוני - חזק: 24,587 ש"ח · בינוני: 25,227 ש"ח · חלש - בינוני: 26,326 ש"ח · חלש: 27,863 ש"ח

על הנתונים: עלות ממוצעת לתלמיד = תקציב משרד החינוך הממופה במערכת השקיפות חלקי מספר התלמידים בפועל, חינוך רגיל בלבד. לא כולל: השקעת רשויות מקומיות, תשלומי הורים ותרומות. המקור: "שקיפות בחינוך", מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך · נמשך 19/07/2026.

על הנתונים

ההשוואה היא עובדתית וא-פוליטית. כדי לבודד את השפעת המוצא החברתי-כלכלי, הפרדנו בין מערכות-החינוך: יישוב סווג ל"חרדי" / "ערבי" / "יהודי-כללי" רק כאשר רוב-ברור מתלמידיו לומד במגזר אחד (יישובים מעורבים, כמו ירושלים, לא סווגו כדי לא להטות). שיעורי בגרות ביישובים בלי חטיבה-עליונה מקומית, או בלי דיווח, אינם נכללים. סיווג-המגזר מבוסס על שנת-הנתונים הזמינה האחרונה (2015); אופי-המגזר של יישוב יציב לאורך זמן.