מה מבקר המדינה מצא
מבקר המדינה בודק כל גוף ציבורי בישראל ומפרסם דוחות ביקורת. הממצאים עשירים אך קבורים ב-PDF ארוכים. כאן הם בשפה אנושית - לפי הגוף המבוקר, החומרה, והאם תוקנו.
🔁 מדד-התיקון: מה קורה לליקויים לאורך זמן
מבקר המדינה חוזר ובודק האם ליקויים מדוחות-קודמים תוקנו. מבין 624 הליקויים שהמבקר בחר לבחון מחדש: 26 תוקנו במלואם (4%) · 100 תוקנו חלקית · 469 נותרו פתוחים (75%).
חשוב להקשר: המספרים מתייחסים רק לליקויים שהמבקר בחר לבחון מחדש בביקורת-מעקב - לא לכלל הליקויים שנמצאו אי-פעם. הסטטוס הוא קביעת המבקר עצמו, לא שיפוט שלנו.
📚 הדוחות
2025 · מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן
- דוח על הביקורת בשלטון המקומיהתשפ"ה | 2025 · 391 ממצאים
- דוח שנתי - מאי 2025אייר התשפ"ה | מאי 2025 · 84 ממצאים
- דוח שנתי 76אתשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 · 100 ממצאים
- דוח שנתי 76ב - ביטחוןכסלו התשפ"ו | דצמבר 2025 · 64 ממצאים
2024 · מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן
- דוח על הביקורת בשלטון המקומיתמוז התשפ"ד | יולי 2024 · 210 ממצאים
- דוח שנתי 75אאייר התשפ"ד | מאי 2024 · 158 ממצאים
- דוח שנתי 74א - ינואר 2024שבט התשפ"ד | ינואר 2024 · 208 ממצאים
2023 · מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן
- דוח על הביקורת בשלטון המקומיתמוז התשפ"ג | יולי 2023 · 233 ממצאים
- דוח שנתי - פברואר 2023שבט התשפ"ג | פברואר 2023 · 122 ממצאים
- דוח שנתי - מאי 2023אייר התשפ"ג | מאי 2023 · 257 ממצאים
- דוח שנתי בנושא סייבר ומערכות מידע - מאי 2023אייר התשפ"ג | מאי 2023 · 66 ממצאים
2022 · מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן
- דוח על הביקורת בשלטון המקומיתמוז התשפ"ב | יולי 2022 · 147 ממצאים
2021 · מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן
- דוח על הביקורת בשלטון המקומיסיוון התשפ"א | יוני 2021 · 111 ממצאים
2020 · מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן
- דוח על הביקורת בשלטון המקומיתמוז התש"ף | יולי 2020 · 92 ממצאים
🔎 ממצאי הביקורת
מהחמור לפחות. כל ממצא מקושר לגוף המבוקר (רשות/משרד) ולמקור הרשמי. התצוגה תמציתית - לאימות מול הדוח המקורי.
בדיקה בארבע ועדות מקומיות העלתה שיהוי בפעולות אכיפה וחוסר אפקטיביות שלהן. בוועדה המקומית טירה ישנה תופעה נרחבת של עבירות בנייה שאינן נאכפות.
ועדות מקומיות נבדקות (בני ברק, גבעתיים, טירה וחוף אשקלון)פירוט מלאהמקור: דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2020תשע ועדות מתוך התריסר שנבדקו לא דיווחו לחריגות בנייה לרשם המקרקעין. מנתוני הרשם עולה כי אלפי חריגות אינן מדווחות כלל בשל הפער בין תיקי הפיקוח שהועברו לתובעים בוועדות למספר הדיווחים בפועל.
מתוך תריסר ועדות שנבדקו, רק שתי ועדות (בהן בני ברק) הקצו תקציב ייעודי להריסת מבנים לא חוקיים. רוב הוועדות כמעט שלא ביצעו הריסות.
הרוב המכריע של הוועדות לא הכין סקר עבירות בנייה, ולכן אין להן תשתית עובדתית הכרחית לקבלת החלטות מושכלות. בחלק מהוועדות קיים מחסור במפקחים ובמחציתן מחסור של מעל 38% ביחס לתקן המינימלי המומלץ.
98% מהוועדות לא השלימו ביצוע סקר עבירות בנייה כנדרש בחוק, נטל חיוני לקבלת החלטות מושכלות על נקיטת הליכי אכיפה.
58% מהוועדות המקומיות לא הגישו דיווחים כנדרש בחוק לרשות הארצית, מה שמקשה על קבלת החלטות בנוגע לפעולות אכיפה.
אי גיבוש תוכנית לסגירת הגירעון המצטבר בכוח של כ-5.2 מיליון ש"ח, והתדרדרות מצב האשראי ותלות הולכת וגדלה בכספי העירייה.
העברת נכסים לאחריות אתו"ס ונטילתם חזרה ללא הודעה מראש, בניגוד להסכמים, וללא ביצוע בדיקות צרכים, כדאיות כלכלית/מפעילה או בחינת עלויות והשפעות.
אי הסדרת היחסים בין העירייה לאתו"ס בנושא הפקת אירועים, לוחות זמנים, תוכן, כספים וארגון.
אי-ביצוע שיטתי של הסברה ואיתור למגזרים ייחודיים, ושיעורי נשירה גבוהים מהטיפול (כ-38%-54% בשנים 2017-2018).
נמצא שיהוי בדיווח על מקרי אלימות למרכז ע'י המשטרה, לרבות כ-30% שנדחו ללא מענה עד חודשיים והיעדר בירור טלפוני מיידי עם המתלונן.
כ-75% מהתקנים בצוותים המטפלים במרכז לשלום המשפחה אינם מאוישים, וקיימת תנודתיות גבוהה של העוברים הסוציאליים.
הבקרה על ההפקדות לקופת הגמל של עובדי העירייה אינה מספקת; כ-50% מדיווחי ההפקדות לא שויכו במלואם, מהמעלה חשש לפגיעה בזכויות העובדים
מיפוי הזיקות המשפחתיות בעירייה טרם הושלם, והעסקת קרובי משפחה העלולה להיות נגועה בניגוד עניינים לא הוסדרה מול משרד הפנים
העירייה רשמה גירעון מצטבר ממוצע של 15.9% (2014-2018) ללא הפרישה סכומים לכיסויו, ושיעור הכנסותיה העצמיות ירד מ-65% ל-60%
שיעור גירעון מצטבר גבוה של 15.6% מהכנסות העירייה לסוף שנת 2018
לא העסיקה מבקר עירייה במשרה מלאה כנדרש בחוק
בחרה מועמדים לתפקידים בכירים עם חשש לזיקה פוליטית לראש הרשות ללא הצהרה על הזיקה, ללא חוות דעת היועץ המשפטי וללא נימוקים להעדפתם
אי הכללת תאונות דרכים שבהן מעורבים פלסטינים בלבד בנתוני הלמ"ס והרלב"ד, מניעת סיווגם וכתוצאה מכך אי-תקצוב שדרוג תשתיות והסדרת אמצעי בטיחות על ידי משרד התחבורה
הפסקות מים מרובות ביישובי השומרון (בעיקר בקיץ) עקב התרוקנות בארות, חוסר טיפול מתמשך בתשתיות, גידול ניכר בצריכה וגניבות מים.
תשתיות המים והביוב לא טופלו בעשרות השנים האחרונות, מה שגרם להפסקות חוזרות באספקת המים; צריכת המים הצפויה עד 2030 (כ-213 מיליון מ״ק) אינה מלווה בגידול מקביל במקורות המים, וחלק ניכר מצנרת היישובים (למשל בקדומים) הוא בן למעלה מ-30 שנה.
שתי מועצות אזוריות השתמשו בעמותות כחברות להעסקת כוח אדם שלא על פי המטרות העירוניות המוגדרות
חלק מהרשויות לא הטילו ארנונה על נכסים שמסרו לשימוש בלעדי של עמותות שאינן זכאיות לפטור לפי הדין או שכרו מבעלים פרטיים
שבע רשויות מקומיות לא חתמו הסכמי התקשרות עם העמותות על שירותים, שימוש בנכסים עירוניים והמשמעות הכספית הנגזרת מכך
העברת כספים למתנ"סים שלא כדין (שווה כסף, דרך שכר), התקשרות עם מתנ"ס בפעילות שאינה במטרותיו ללא מכרז (כפר תבור), וביצוע פעולות רכש ללא מכרז באמצעות מתנ"ס (קריית מלאכי).
ליקויים רבים בהתקשרויות עם המתנ"סים: אי חתימה על הסכם (אור עקיבא, נוף הגליל), הסדרים חלקיים (יבנאל), אי אכיפת הוראות חוזה (גדרה) ופעילות בפטור ממכרז שלא כדין (קריית מלאכי).
הרשויות המקומיות אור עקיבא, גדרה ויבנאל מינו נציגיהן בהנהלת המתנ"סים ללא אישור ועדת המינויים במשרד הפנים והרכב הנציגים לא תאם את התקנות.
מתנ"סי אור עקיבא, קריית מלאכי, גדרה ויבנאל לא דרשו הצגת אישור היעדר עבירות מין מהעובדים המפעילים חוגים במתנ"ס וממועסקים בו באמצעות גורמים פרטיים.
משרד הפנים לא הסדיר את פעולתן של הרשויות המקומיות באמצעות מתנ"סים בבעלות הסוכנות היהודית, אינו נוהג בהם כתאגידים עירוניים ואינו מבצע מעקב ופיקוח.
ליקויים במנגנוני האכיפה, והיעדר יחידות פיקוח עירוניות המופקדות על התעבורה (או קיומן רק בהקמה)
קיום ליקויי בטיחות בסביבת בתי ספר (אי סימון מעברי חציה, מעקות לא תקינים) ואי-הגבלת מהירות תנועה בקרבת בתי הספר
היעדר או אי-עדכון תוכניות תמרור והסדרי תנועה במועצות ובערירויות שנבדקו, הפוגעים בבטיחות משתמשי הדרך
39% ממנהלי המטות לביטחון בדרכים ברשויות המקומיות בחברה הערבית לא עברו הכשרת קורס מנהלי מטות בטיחות.
הרשויות המקומיות האמורות לא ערכו סקר סיכונים למצוק ואזורים מסוכנים אינם מחולקים או מוגנים באמצעי בטיחות נדרשים, ובחלקם אף התרחשו התמוטטויות המסכנות את הציבור.
לאחר 9 שנים טרם נמצא פתרון למחלוקת בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בדבר מימון ההגנות, המעכב את הביצוע.
לאחר 9 שנים טרם בוצעו ההגנות הימיות והיבשתיות על רוב קטעי המצוק, למעט הגנות דחופות מוגבלות באתרים בודדים.
משרד להגנת הסביבה / החברה להגנת המצוק / הרשויות המקומיותפירוט מלאהמקור: דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2020נמצאו ראשי רשויות המעסיקים עובדי הרשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות חברתיות, הכוללים תעמולה פוליטית, בניגוד לאיסור על שימוש במשאבי הרשות לצרכים אלו.
ארבע רשויות ביצעו צנזור תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח. שתי רשויות פרסמו תכנים ללא וידוא שאינם פוגעים בזכויות כגון שוויון, פרטיות וזכויות יוצרים.
הרשויות לא עיגנו את התקשרויותיהן עם החברות החיצוניות בהסכמים כדי להגן על זכויותיהן, ואבטחת מידע ושמירת סודיות. בחלק מההסכמים חסרו פרטים מהותיים לרבות בנושא האיסור על השימוש במידע והגורם המפקח.
המועצה האזורית עמק יזרעאל / מועצת פרדס חנה-ירושלים / עיריות כרכור וקריית גתפירוט מלאהמקור: דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2020לא הוקצה שטח לאזור תעסוקה בתוכניות המתאר הקיימות; קיים חשש לגירעון מבני וליציבות תקציבית עקב היעדר מקור הכנסה עצמאי ותלות במענקי מדינה.
הזמנת שירותים ועבודות על פי הזמנות עבודה בלבד אינה תחליף להסכם רשמי; דורש הסכם כדין לפי כללי מינהל תקין למניעת מחלוקות.
לא ניהלו ספר ספקים, מה שמנע התקשרות במכרז זוטא כדין; חובה לפעול דרך ועדות המכרזים להכנת ספר ספקים.
חתמה על הסכם התקשרות עם קבלן פינוי אשפה בהצעת יחיד, תוך שהקבלן עבד שנה ללא חוזה. במעקב פרסמה המועצה מכרז חדש בלוח זמנים דחוק של 7 ימים (כולל יום מנוחה יהודי), מה שהוביל להגשת הצעת יחיד נוספת.
אי-קביעת נהלים לבדיקות היחידה הכלכלית והנחיות להשוואת תעריפים; חוסר מידע מפורט על סכומי האגרות וההיטלים שגובות הרשויות; איחור במשלוח הודעות אי-עיכוב; אי-קביעת תעריפים מזעריים ומרביים לאגרת תעודת אישור; אי-פרסום הנחיות לשלטים/מודעות ורכיבי קביעת התעריף.
62 רשויות מקומיות לא אימצו את חוק העזר לדוגמה ואף לא התקינו חוק עזר משלהן.
לא נקבעו נהלים לבדיקות שהיחידה הכלכלית נדרשת לבצע לגבי חוקי עזר, ואין הנחיות או טבלאות להשוואת תעריפי אגרות בין רשויות.
משרד הפנים לא עדכן את חוקי העזר לדוגמה ולא פרסם חדשים; נקבע רק נוסח מומלץ אחד במקום יישום מדיניות עדכנית.
מספר רב של רשויות מקומיות התקינו עד 10 חוקי עזר בלבד (וחלקן כלל לא התקינו), וחלק מהרשויות איחרו לשלוח הודעות "אי-עיכוב" להריסת מבנים מסוכן מעל 100 יום לאחר הגשת הבקשות.
לא פעלו לאכיפת העבירה של ביצוע שינויים מבניים בכלים המאפשרים הגברת מהירות לכדי 90 קמ"ש (במקום 25 קמ"ש המותרים בחוק).
לא קבעה מדיניות לטיפול בנושא בטיחות רוכבי אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים, ולא קיימה דיונים העוסקים בגיבוש מדיניות כזו לצורך הכנת תוכניות עבודה.
קיום פער ניכר בין נתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה לנתוני את"ן במשטרה לגבי מספר הפצועים, כאשר הנתונים שבידי המשטרה נמוכים יותר; לצד המלצה להסדרת הנתונים ולהגברת האכיפה כנגד שינויים בכלים
ליקוי בדיווח על מספר פצועים לא תוקן: המשטרה ממשיכה להשתמש בנתונים נמוכים מהמציאות בפועל, כאשר קיים פער של כ-98% בין נתוני הפצועים המדווחים במשטרה לבין נתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה. ליקוי זה עלול להשפיע לרעה על קביעת מדיניות הבטיחות בדרכים.
משרד התחבורה גובה מהרשויות המקומות תעריף זהה לזה הגובה מגופים פרטיים עבור מידע חיוני לפעילותן ולמתן שירות לתושבים, ובכך מטיל עליהן נטל כספי בלתי הכרחי
במועד הביקורת אין מדיניות סדורה בכל הנוגע לדיגיטציה בשלטון המקומי או להפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי באמצעות דיגיטציה; משרד הפנים לא קידם הקמת גוף מקצועי מתכלל.
היחסים אינם מוסדרים בחקיקה אחודה ומתבססים על שילוב של חקיקה מנדטורית, חוקים שונים והסכמות נקודתיות; ליך הביזור בישראל לא היה עקבי ונשען על הסדרים פורמליים ריכוזיים.
היעדר תוכנית התאוששות מאסון (DRP) מותאמת לצורכי הרשות, בהתאם להנחיות מערך הסייבר. רשות ו' טרם השלימה את הכנת התוכנית.
מרבית הרשויות המקומיות מפגנות חוסן קיברנטי נמוך. 67% מהרשויות שנבדקו קיבלו ציון מתחת ל-60 במבחן החוסן הקיברנטי של אגף הסייבר, כאשר נתונים מראים חוסר נפוץ בנוהלי אבטחת מידע, מינוי ממוני/מנהלי אבטחה ומנהלי מערכות מידע ראשיים, היעדר תוכניות התאוששות מאסון (DRP/BCP), וחוסר בבדיקות חדירה.
משרד הפנים ומערך הסייבר הלאומי לא השלימו את הסדרת הסמכויות החסרות והרגולציה להנחיה מקצועית של הרשויות המקומיות בתחומי אבטחת מידע והגנת הפרטיות. נכון למועד סיום הביקורת אין גורם מאסדר בתחום, ומזה שנים הרשויות פועלות ללא הנחיות מקצועיות ברורות בנושא.
הרשויות לא ביצעו פעולות פיקוח ואכיפה של דיני רישוי עסקים בתחום הסמים והאלכוהול בתחומן. עיריות חיפה ורמת גן אף ציינו כי לא אכפו בעצמן והסתפקו בפעולות המשטרה.
רק 12 רשויות מקומיות מתוך 255 הפעילו יחידות איתור של בני נוער על רצף ההתמכרויות, ונקלטה פעילות מוגבלת בלבד (859 בני נוער משתמשים בשנת 2020), מה שמעיד על פער מערכתי באיתור המטופלים.
חוסר בפעילות סדורה לאיסוף ושמירת נתונים מקיף ומעודכן על משתמשי סמים ואלכוהול; פער עצום בין אומדן הלקוחות (120,000) למספר המוכרים/מטופלים בפועל; אי-אספקת תמונת מצב מלאה על ידי הגורמים המרכזיים.
חוסר בגיבוש מתודולוגיה ודרכי פעולה ייעודיות לאיתור תלמידים בסכנת נשירה במוסדות חינוך חרדים ומתן מענים לצרכיהם, כמו גם הסדרת פעילות הקב'סים וכניסתם לכל מוסדות החינוך ובפרט בישיבות (גילים 13-18).
אי כינוס סדיר או אי כינוס של ועדות התמדה ב-6 רשויות נבדקות; העברת תלמידים ללימודים מחוץ למערכת בנצרת וקריית שמונה בלא דיון בוועדת ההתמדה
חלק מהרשויות לא ערכו בקרה על עמידת נותני השירות בדרישות אבטחת מידע ופרטיות, לא הפיקו דוחות לאחר הבדיקה ואינן נוקטות פעולות מתאימות להבטיח עמידה בתנאים אלו.
הרשויות לא כללו בהסכמים מנגנוני פיקוח, בקרה ואכיפה מפורטים; לא ערכו בקרה מספקת על עמידה בהתחייבויות ואינן אוכפות אותן במקרה של כשלים.
חוסר באמות מידה אחידות לפיקוח על מימוצרים, חוסר במנגנון איסוף מידע מקיף על תקציבים בלתי רגילים של רשויות איתנות, וחוסר בנוהל אחיד לטיפול, פיקוח ומיחזור הלוואות לרשויות המקומיות
לשלוש מתוך שש הרשויות שנבדקו אין תוכנית מתאר עדכנית מאושרת, ולשתיים אחרות אין תוכניות אב. קיימות תוכניות אב חלקיות או לא מעודכנות ברשויות נוספות.
חוסר בבחינת כלים למעקב מוקדם אחר הגשת תקציבים, אי פירסום הנחיות במועד, חוסר בהבהרת הנחיות לרואי החשבון בנוגע לחריגות מתקציב מאושר, ואי קיום מעקב רבעוני מסודר
חוסר בתיאום ובחינה משותפת של תקצוב שירותי החינוך בין המשרדים לצורך צמצום פערים תקציביים בין הרשויות
חוסר או אי-השלמה של תוכניות אב מקיפות לתיירות, וכן חוסר בתיקי תכנון לחירום מלאים ועדכניים, הפוגע ביכולת המענה לתיירים ובתדמית המדינה בעיתות משבר
היעדר עקרונות, קווים מנחים ומנגנוני תיאום מסודרים בראשות המשרדים הממשלתיים לניהול פעילות התיירות וגיבוש תוכניות אב ברשויות המקומיות
לא בכל הרשויות מבוקרות פועל גורם עירוני ייעודי וסמכויות מלאות לניהול כולל של תחום התיירות. חלוקת הסמכויות ביחידות העירייה ובגופים העירוניים מונעת תכלול כל הפעילויות, ובפרט בתחזוקה, שדרוג וניקיון אזורי תיירות. ברשויות מסוימות מפעילות עמותות או יועצים חיצוניים במקום יחידה פנימית סדירה.
משרד התיירות לא הסדיר את נושא ניהול התיירות ברשויות המקומיות. משרד הפנים, המאסדר של הרשויות, לא קבע הנחיות לגבי מנגנון הניהול הרצוי בתחום, ופרסם רק תיאור תפקיד אחרון למונה יחידת התיירות.
עיריית בית שמש נמצאת במשבר פינוי ואין לה הסכמות תפעוליות או כספיות עם המטמנות לפינוי הפסולת ברמתו הנוכחית
היעדר תוכנית אסטרטגית ומעשית לפתרון בעיית ההטמנה באופן אזורי, המובילה להוצאות שינוע מופקדות ולנזקים סביבתיים כבדים
קשיים בתהליך עיבוד והעברת תקציבי תמיכה לרשויות מקומיות לא-יהודיות, הגורמים לפער כספי ותשתיתי משמעותי מול רשויות יהודיות
ברשויות נבדקו התקשרויות בלעדיות ארוכות טווח עם קבלן פינוי יחיד ללא תחרות מספקת. בעיריית בית שמש לא התקיימה בפועל תחרות במכרזים, וככלל התייקרו מחירי השירות ב-12%-30% עקב היעדר תחרות ובעלות קבלני המטמנות.
שיעור הטמנת הפסולת בישראל (83%) ומשקל הפסולת הממוצע לנפש גבוהים משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD, אירופה וארה"ב.
החקיקה אינה מפרטת את אופן הפעלת הסמכות לטיפול במבנים מסוכנים; גופי השלטון המרכזי (בעיקר משרד הפנים ומשרד השיכון) והרשויות המקומיות לא נקטו פעולות לקידום הטיפול, טיפול בהשלכות הכלכליות והחברתיות, או איתור יזום של מבנים מסוכנים, דבר העלול להשאיר מבנים מסכני חיים ללא טיפול
אי-קיום מענקים או הלוואות לתיקון ליקויים באמצעות הרשויות; חוסר בקרנות ייעודיות בארבע העיריות הנבדקות; הגבלת סיוע האגודה לתרבות הדיור ל-12.5% בלבד מיחידות הדיור; חוסר בתכניות ייעודיות של משרד השיכון והרווחה להסרת סכנות או פינוי דיירים; חוסר בנוהל אצל משרד הפנים לסיוע לדיירים ביוזמת חירום.
אי-קביעת חובה לבדיקות יציבות תקופיות למבני חינוך בהתאם לגיל המבנים, למרות חובות הבטיחות הכלליות הקיימות.
הצטברות תיקים פתוחים במחלקות המבנים המסוכנים ובתביעות העירוניות; אי-העברת תיקים לתביעה העירונית; אי-הטלת קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים; חוסר פעילות להסמכת עיריית בת ים להטיל קנסות.
כשלי חקיקה ורגולציה: רוב הרשויות המקומיות חסרות חוק עזר לטיפול במבנים מסוכנים, והקיים מהם הוא ישן ולא עדכני (לפני 2010); משרד הפנים לא עדכן את החוק המומלץ לשימוש הרשויות משנת 1972
קיימת פרצה מערכתית בחשיפת הרשויות המקומיות והדיירים לסכנת חיים, בשל היעדר אסדרה מקיפה לתחזוקת מבנים, קושי בתמרון רגולטורי וכספי, ונוכחותם של מאות אלפי מבנים שנבנו ללא תקן עמידות ברעידת אדמה וגילם המתקדם.
אי-יישום פעולות אפקטיביות לצמצום נזק ממעילות והונאות ולחשיפתן המהירה כנדרש על פי תקנים בינלאומיים וספרות מקצועית
21 הרשויות המקומיות הגדולות ביותר מבחינת היקף התקציביםפירוט מלאהמקור: דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2022ליקויים במסגרת האסדרה: היעדר הנחיות פעולה כלל-ארגוניות ומערכת בקרה מסודרת, חוסר בדיווח והפקת לקחים, ומיעוט ביקורות ממוקדות בתחום המניעה של מעילות והונאות
משרד הפנים לא קבע הנחיות כלל-ארגוניות למניעת מעילה והונאות, הביקורות השוטפות שלו אינן עוסקות במישרין בהיבטים אלו, אין נוהל פנימי לטיפול בדיווחים על מעילות שמתקבלים מהרשויות, ואינו מבצע הליך להפקת לקחים מהמקרים שנודעו לו.
התנהלות מדינית ארוכת שנים ללא ראייה אגנית משלבת וניתוח כלל-ארצי להגנה מפני שיטפונות, לצד פיזור האחריות והיעדר רגולטור יחיד לתחום הנגר. מצב זה הוביל להצטברות ליקויים בתשתיות הניקוז ולפער בין צרכי המניעה לבין הקצאת המשאבים התקציבית.
אי-הקמת ועדה בין-משרדית לניהול ההיערכות בחיזוי שיטפונות והתרעה; אי-סידור פעילות מרכז החיזוי עם כל הגופים הרלוונטיים; וצורך במנגנון שיבטיח הקצאת תקציב מתאים.
רשות החירום הלאומית / השירות המטאורולוגי / רשות המיםפירוט מלאהמקור: דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2021אי-השלמת מיפוי סיכוני שיטפונות ברמה הלאומית ועדכון המענה התקציבי; אי-גיבוש הסכם תקציבי רב-שנתי מעודכן המאפשר לרשויות הניקוז לבצע את תפקידן.
מחסור בעשר תחנות הידרומטריות בשטחים פתוחים ומחלוקות מקצועיות בין הגופים המפעילים המעכבות שיתוף מידע נחוץ לניטור שיטפונות.
קושי בשיוג פוליסות ביטוח, פרמיות גבוהות, אי-ביטוח של מספר רשויות, וחוסר יישום החלטת ממשלה מ-2002 לחייב בידוד/ביטוח עצמי.
הצטברות של יותר מ-500 תביעות משפטיות כנגד רשויות הניקוז, מתוכן 702 מיליון ש"ח בתביעות טרם מסודרות.
השתתפות משרד החקלאות (60%-90%) תלויה בתעריפי רשויות הניקוז, מה שעלול למנוע מימון וביצוע פרויקטי ניקוז חשובים.
לאחר שהציעה הממשלה את תזכיר החוק לתיקון חוק הניקוז ביולי 2014, עברו כשש שנים וטרם הושלמה קידום החקיקה בשל אי-השגת הסכמות בין משרד החקלאות לנציגי מרכז השלטון המקומי.
תשתיות הניקוז העירוניות ישנות ואינן מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות
סוגיית הטיפול בהיערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים לא הוסדרה על ידי גורם ממלכתי מתכלל ומופקח
הרשויות המקומיות לא נערכו כראוי לשיטפונות ולהצפות בחורף 2020 ואינן מוכנות דיין לאירועים חמורים יותר בעתיד הקרוב
תשתיות הניקוז של הרשויות המקומיות הנבדקות אינן נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות גשם וספיקות צפויות. תכנון תוכנית ההגנה לעיר נהרייה מפני הצפות טרם הושלם.
שלוש מתוך ארבע הרשויות המקומיות שנבדקו לא תחזקו בקביעות את מערכות הניקוז בשטחן ולא הכינו תוכנית עבודה לתחזוקה סדירה ושיטתית לשמירה על תקינות המערכת.
אין תשתית נורמטיבית המסמיכה גוף לאכוף על הרשויות המקומיות הנחיות לאירועי חירום אזרחיים, ולא הוגדרה חלוקת אחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות לגבי תשתיות ניקוז הממוקמות בתחום העירוני.
חייבה בארנונה נכסים שסווגו כלא ראויים לשימוש רק מ-2016 במקום מ-2015 כנדרש בפקודה, והמשיכה לחייב בחיוב מופחת למרות הממצאים הקודמים.
לא הנחה את הרשויות המקומיות להיערך לגביית הארנונה עם כניסת התיקון לתוקף, לא בדק את מוכנותן ואינו מגבש תוכנית מעקב ליישום הוראות התיקון.
התיקון לרשות הבנייה לא הביא לקיצור ממשי של הליכי הרישוי בשש ועדות שנבדקו. קיימות בעיות מבניות: ריבוי גורמים בלתי מתואם, דרישות שאינן אחידות, סרבול בהקלות ופעילות מצומצמת של מכוני בקרה ללא מוקד ביקורת תכנון אחד.
קליטת בקשות והתיאומים מתבצעים בתהליך טורי ללא ריכוז או אחידות. יש לאחד את שלב הקליטה, לקבל את הבקשות בו-זמנית על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, ולקבוע פרק זמן מרבי לטיפול במעקב אחר עמידה בו.
היעדר ממשק בין מערכת הרישוי למערכות ניהול הוועדות יוצר נזקים וסיכונים. יש לגבש תוכנית פעולה להשלמת פיתוח מערכת חדשנית כוללת להגשה מקוונת, המותאמת לטכנולוגיה העכשווית ולדרישות החוק.
ריבוי גורמים המאשרים במכוני הבקרה ותפעולם המתפזר פוגע ביעילות התהליך. יש להסדיר את מספר הגורמים, לרכזם במקום אחד אם אפשר, ולהרחיב את פעילות מכוני הבקרה כולל הטמעת הוראות החוק בבקרת הוועדות המקומיות.
תהליך אישור תוכניות בסמכות מחוזית נמשך יותר משנה וחצי ב-66% מהמקרים וכשלוש שנים בחמישית מהמקרים, למרות צמצום ממוצע של 40%; ביזור סמכויות התכנון לרשויות המקומיות הושג באופן חלקי בלבד (רק 17% הוסמכו), ועומס הטיפול בוועדות המחוזיות נותר גבוה. יש צורך בבחינה של מבנה התקציב ודפוסי ההעסקה של יועצים במיקור חוץ בשיתוף משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.
משכי הזמן לאישור נותרו ארוכים במיוחד. שלב קליטה נמשך 3.7 חודשים ומילוי תנאים 9.7 חודשים בממוצע. בוועדה המחוזית מרכז המשך האישור הממוצע עומד על 58.5 חודשים (כ-5 שנים) גם לאחר התיקון הרלוונטי.
חוץ משש שנים מתיקון 101 רק 17% מהוועדות המקומיות קיבלו הסמכה עצמאית, ללא גידול משמעותי. תהליך ההסמכה אורך כ-9 חודשים (כ-23% מתקופת המעקב), ורק 28% מהוועדות הלא מוסמכות מתאימות לכך.
התקציב המאומת גבוה בעקביות בכ-1/3 מהמקורי עקב מנגנון תוספות תקציביות, הפוגע בפעילות השוטפת (למשל ב-2019: 298.1 vs 405.1 מיליון ש"ח).
אי השלמת ומתן תוקף לתקנות הסעה בטיחותית לילדים עם מוגבלויות מגיל 3 ואילך, למרות דיונים בוועדת החינוך כבר בינואר 2019.
אי בחינת עדכון אמות המידה להשתתפות במימון הסעות שנקבעו לפני כ-13 שנה, והסתמכות על החלטת 2012 להקפיא התייקרויות למרות עליית המחירים בפועל.
צי האוטובוסים הייעודיים להסעת תלמידים במועצות אזוריות נושא באופן כללי גיל מתקדם, ורק כ-298 אוטובוסים מתוכם בני 10 שנים ומטה, מה שמגביר חששות לבטיחות ולרציפות השירות.
למרות החלטת ממשלה קודמת, המשרד לא אסף באופן מקוון ולא פרסם בדוח שנתי את המידע הדרוש בנושא תקצוב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים.
אי-קיום הנחיות מסדירות של משרד החינוך המבהירות את היקף החובה המשפטית והמעשית של הרשויות המקומיות בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, מה שיוצר אי-בהירות ביישום החקיקה בפועל.
אופן הקצאת התקציב ותקני כוח האדם על ידי משרד הרווחה עלול להרחיק פערים בין רשויות חלשות לחזקות ובין אוכלוסיות במרכז לפריפריה.
חוק הסעד אינו מגדיר במפורש את שירותי הרווחה, תנאי הזכאות והרמה הנדרשת; יוזמות לחקיקת חוק חדש משנים 2008 ו-2016 לא הושלמו.
בין 2020 לתחילת 2021 לא אושר תקציב מדינה להגברת פעילות שירותי הרווחה ולטיפול בתופעת האלימות במשפחה, למרות עלייה דרסטית בפניות וברצחים. כמו כן, לא מומש שיתוף פעולה מסודר בין כל הגורמים המטפלים בתחום.
רוב המוחלט של האסירים משתחרר בשחרור מינהלי עקב עומס על בתי הסוהר, ללא הודעה מסודרת לנפגע על שחרורו הצפוי; מרכזי טיפול מתקשים לקלוט אסירים שוחררים לטיפול ייעודי, כך שרובם אינם זוכים להמשך טיפול ושיקום בקהילה.
מקור: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור (mevaker.gov.il). הממצאים תומצתו אוטומטית מקובצי-התקצירים הרשמיים; הניסוח אינו לשון-המקור - לאימות מול הדוח המלא. נתוני-המקור נמשכו לאחרונה: 15/07/2026.