מה מבקר המדינה מצא
מבקר המדינה בודק כל גוף ציבורי בישראל ומפרסם דוחות ביקורת. הממצאים עשירים אך קבורים ב-PDF ארוכים. כאן הם בשפה אנושית - לפי הגוף המבוקר, החומרה, והאם תוקנו.
🔁 ביקורת מעקב - מה תוקן
מבקר המדינה בודק גם האם ליקויים מדוחות-קודמים תוקנו. מתוך 83 ממצאי-מעקב: 3 טופלו · 77 עדיין פתוחים.
📚 הדוחות
- דוח על הביקורת בשלטון המקומיתמוז התשפ"ד | יולי 2024 · 210 ממצאים
- דוח שנתי 75אאייר התשפ"ד | מאי 2024 · 158 ממצאים
🔎 ממצאי הביקורת
מהחמור לפחות. כל ממצא מקושר לגוף המבוקר (רשות/משרד) ולמקור הרשמי. התצוגה תמציתית - לאימות מול הדוח המקורי.
הנתונים על הנכסים הקבועים אינם מוצגים במלואם בדוחות הכספיים של המדינה; חסרים נתוני נכסי משרד הביטחון, נכסים בחו"ל, נכסים בלתי-מוחשיים ונכסים מותנים מקצבת הטבה בכ-34.8 מיליארד ש"ח.
רק כ-4% מהתלמידים בכל הרמות חוסנו במסגרת תוכניות החיסון בבתי הספר, והתוכניות נכשלו ביעדיהן.
בשל תקלות טכניות בממשק למערכת, חלק ניכר (82%) מדיווחי הצוות הרפואי לא תועדו במערכת.
הנושא הוצג על סדר היום משנת 2017 אך לא נדון בפועל, לא התקבלו החלטות אופרטיביות ועוד לא הוצגה התקדמות בהכנת התוכנית לוועדה בסיכומי הישיבות.
ועדת ההרשאות לא התכנסה והרשימות נקבעו על ידי אגף מערכות המידע ללא אישור הוועדה או מעורבות מנהלי המאגרים; מנגנון הבקרה הקיים אינו מתריע על פעולות מסוימות ואינו תואם את דרישות התקינה והבקרה הפנימית.
למרות אישור חמשת מנהלי מאגרי המידע והכנת מסמכי הגדרה ומבנה ב-2019, הרשות לא רשמה את המאגרים כנדרש בחוק לאחר כחמש שנים, ועדת ההיגוי אף לא דנה בסיבות המשפטיות והניהוליות לאי הרישום.
מדיניות הגנת הסייבר אושרה ב-2019 ולא עודכנה למרות שינויים טכנולוגיים ניכרים; תוכנית העבודה חסרה לוחות זמנים, גורמים אחראים, תקציב וסדר עדיפויות; אין מסמכי מעקב אחר יישום התוכנית ותיקון הלקויים שעלו בסקרי סיכונים ובמבדקי חדירה.
ועדת ההיגוי לא פעלה מאז 2017 למיפוי וסיווג נכסי המידע, לא דנה בתוכניות הפחתת הסיכונים שחוו סקרים ועל אופן ההתמודדות עימם, לא גיבשה סקרי הנהלה כנדרש ולא התכנסה בתדירות הנדרשת בחוק, ובכך פגעה ביכולת הניהולית לבקר את יעילות וסוגיות הגנת הסייבר.
מאגרי המידע של הרשות לא נרשמו בפנקס מאגרי המידע כנדרש בחוק, ובכך נפגעה יכולת השליטה וההגנה על הנתונים האישיים.
תקציב אבטחת המידע והסייבר עומד על מאות אלפי שקלים בלבד מתוך תקציב המחשוב הכולל, נמוך מאוד ביחס להיקף פעילות הרשות ולמספר רגיש.
המדיניות האחרונה אושרה לפני שנה על אף שינויים ניכרים שהתרחשו ברשות, והיא אינה מעודכנת בהתאם למצב המעשי.
אי-השגת יעדי מתווי החיסון והבדיקות בבתיה"ס (שיעור התחסנות 4% בלבד ונמוכות השתתפות בבדיקות), לצד ליקויים רבים בהפעלתם: הנחיות משרד החינוך, חלוקת ערכות אנטיגן, הצהרות הורים ועידוד התחסנות.
שיעור גבוה של הורים (עד 79%) לא הגישו הצהרות בדיקה, וכן דיווחים שגויים על ממצא שלילי כשזה היה חיובי (עד 42% בחברה הערבית), מתוך הבנה שגויה שאין בכך מניעה מכניסת הילדים לביה״ס.
אי-חלוקת ערכות בדיקה מספקות לעובדי הוראה, מה שתרם להדבקה נרחבת של מורים ותלמידים בבתי הספר.
אי הפעלת תוכנית ההיערכות הלאומית להפנדמיה ('נחשול בריא'), אי עריכות המשרד לניהול מתווי חיסונים ובדיקות, אי קביעת בעלי תפקידים אחראיים ואי הסדרת ממשקי עבודה עם שותפים מרכזיים (משרד הבריאות ומשרד הביטחון) לפני פרוץ המגפה.
שיעור גבוה של הורים (27%-46%) דיווחו על ממצאי בדיקה סותרים/לא נכונים, ומעל ל-70% לא הגישו הצהרות תוצאות בדיקות במתווה 'בודקים ולומדים'.
שיעור התלמידים שחוסנו בבתיה"ס נמוך משמעותית משיעור המחוסנים בקהילה (9% לעומת 91%), ועמידה נמוכה ביעדים לתפישת ניידות חיסון לבני 5-11 ובידי אחיות שירותי בריאות התלמיד (29% ו-50% מהיעדים בהתאמה).
הגופים לא פעלו להסברת דרכי התמודדות עם מידע כוזב, לא גיבשו אסטרטגיה או תוכנית מסודרת לטיפול בו, והפעילו מנגנון לא מסודר לאיתור, רישום, ניטור ומעקב אחר המידע הכוזב.
כשל מוחלט בהעברת דיווחים על תופעות לוואי בממשק נחליאל'י בין דצמבר 2020 למאי 2022, כאשר לאומית לא העבירה כלל דיווחים והמשרד לא פנה אליה בבקשה להגדיר את הממשק או לפעול לטיפול בבעיה בזמן אמת.
כשל בהעברת וקליטת דיווחים על תופעות לוואי עקב חוסר פעולה בזמן אמת להסדרת הממשק בין משרד הבריאות לכללית ותקלות טכניות, מה שגרם לכך שכ-279,300 דיווחים לא נקלטו, פער ספירה של כ-44,200 דיווחים בין עמדת המשרד לעמדת הכללית, וקליטה בלבד של 18.5% מדיווחי בתי החולים של הכללית.
משרד הבריאות לא נערך עד ינואר 2022 להרחבת מספר הבדיקות היומיות באמצעות בדיקות אנטיגן מוסדיות, מה שהוביל לפריסה לא מיטבית של תחנות דיגום ותורים. כמו כן, נתוני הדיווח על הפעילות בתחנות הדיגום אינם אמינים מספיק לניתוח עומסים בזמן אמת, פוגעים ביעילות התפעולית ובשיוויוניות השירות (בפרט בפריפריה). נדרש מעקב מסודר אחר תיקון הליקויים ויצירת תשתית נתונים.
מתן מענה לא מספק לזמני המתנה ארוכים יתר על המידה בתורים, שבהם חמישית מהמשיבים המתינו יותר משעה (לעומת 15 דקות הנדרשים במכרז), הדבר מעלה סיכון להדבקה ומקשה על אוכלוסיות מיוחדות
הקמת המכרז החדש ופריסת תחנות הדיגום בוצעו בשלב מאוחר מהנדרש בעיתות חירום, כאשר שיא מספר התחנות הגיע לאחר שמגמת הדעיכה של גל התחלואה כבר החלה
היעדר תוכנית פעולה מראש (תוכנית מגירה) להרחבת מספר הבדיקות היומי בתקופת חירום, מה שגרם להתקשרות מאוחרת עם ספקים ולפריסה לא מיטבית של תחנות דיגום
ב-67 מתוך 96 תחנות דיגום שנבדקו לא נשמרה הפרדה בתורים בין נבדקים חשופים למאומתים בעלי תסמינים, ולא הוצב שילוט התאמה במקומות הפעילות.
בכל שנות פעילות הרשות (1992 עד 2023) לא ביצע המבקר הפנימי של ההתאחדות ביקורת פנימית על הרשות עצמה
הגדרת הבטוחות כללית ומאפשרת הכללת נכסים שאינם נזילים למימוש מיידי (נדל"ן, חפצי אומנות, מטבעות דיגיטליים), קיים סיכון שהרשות לא תוכל לממש את הבטוחות באופן מידי ובשווי המקורי בהן הופקדו
הרשות לא השיגה את היעד לשיפור מצבן הפיננסי של הקבוצות; הגירעון בהון העצמי המצרפי של קבוצות הליגות המקצועניות גבר מ-237 מיליון ש"ח (בעקבות עונת 1999/2000) ל-281 מיליון ש"ח בעונת המשחקים 22/23, ו-19 מתוך 28 קבוצות נמצאות בהון עצמי שלילי.
זכויות היסוד של העדות הלא-יהודיות בתחום הקבורה אינן מעוגנות בדין ואינן מתבססות על נורמת-על או חקיקה רלוונטית.
המשרד טרם השלים את קידום הצעת החוק האסדרת שירותי הקבורה.
מדינת ישראל אינה ערוכה לטפל בצורכי הקבורה באזורים עם מחסור חמור, והשינוי הצפוי עלול להוביל למצוקה חמורה בשטחי קבורה ונזק לדורות הבאים.
משרד הפנים לא הסדיר בדין את שירותי הקבורה לעדות הלא-יהודיות ואת סמכויות האגף לעדות, למרות שהאחריות לטיפול בהם הופקדה עליו עוד ב-2003. הכללים הקיימים חלים רק על קבורת יהודים.
חלפו כ-5 שנים מהעדכון האחרון בהצעת החוק הייעודי (2019) ללא התקדמות. נמשך הפיצול בחקיקה ובגופי השלטון העוסקים בנושא, והמשרד לשירותי דת חסר כלים מספקים לפיקוח ואכיפה יעילים.
הוגשו 54 תלונות משמעת על כ-38% מהעובדים (כולל כמעט רבע של מנהלים), ו-31% מהתלונות שהסתיימו נמצאו מוצדקות. כמו כן, 12.5% מהעובדים שחתמו על הסדרי ניגוד עניינים פעלו בניגוד להם, בהם ביקורת בתחום אסור למרות התחייבות הימנעות.
17% מהמפקחים והמנהלים אינם מחזיקים ברישיון לשאת נשק כנדרש, מתוכם 3 עם רישיון שנשלל. תשעה מתוכם שובצו בפועל לקו התפר ואיו"ש למרות הדרישה המחייבת לנשיאת נשק במקומות אלו.
כ-89% ממפקחי ומנהלי היחידה ביצעו חקירות ועיכובים ללא מלוא ההסמכות הנדרשות כדין או ללא אישור משטרה, כולל בחקירות עבירות על חוק צער בעלי חיים וחוק העברת טובין. בנוסף, סגן מנהל תפקד כממלא מקום מנהל היחידה ללא מינוי רשמי של המשרד.
כשל במעקב אחר בשר שיועד לרש"פ דרך נמלי ישראל: רק כ-43% מתועד כהגעה למעברים, בעוד היתר (כ-57%) חשוד שנותר בישראל בשנים 2018-2021.
כשלים תפעוליים חמורים במערכת התיעוד והמודיעין: רק 21% מהידיעות על משלוחי עופות ואפרוחים תועדו במחשב; יחד עם ירידה דרסטית בהיקף ועיבוד ידיעות המודיעין התקבלו (רק 37 מתוך 179 טופלו).
שיעור גבוה של חריגות בשאריות חומרי הדברה בדגימות שניטלו מתוצרת צמחית פלסטינית המיובאת לישראל (40% מהדגימות בשנת 2022).
רוב מפקחי היחידה פעלו בסמכויות בלתי מוסמכות: כ-89% ביצעו חקירות או עיכבו חשודים ללא שהוקנתה להם הסמכות המתאימה לכך (54 מתוך 61).
בהיעדר חוק המסדיר את המקצוע, משרד הבריאות היה מנוע מלהעניק 'תעודת הכרה במקצוע' ולא יכל ליישם תפקידו כמאסדר למען הפעלת בקרה ופיקוח מקצועי.
משרד הבריאות לא החזיק מידע עדכני על מספר הרדיולוגים ולא פעל להתאים את היקף כוח האדם הקיים להיקף הנדרש בתקנים מקצועיים; התקינה משנת 1976 אינה עדכנית ואינה תואמת את ההתקדמות הטכנולוגית.
בחלק מהמרכזים הרפואיים ולחלק מסוגי הבדיקות, זמן ההמתנה של חולים אמבולטוריים היה ארוך במיוחד, דבר שעלול להוביל לאבחון מאוחר של מחלות ולפגוע באפשרויות הטיפול.
התהליך לקבלת רישיון להפעלת מכשירי דימות נמשך שנים רבות. משרד האוצר לא קבע בתקנות את השינוי במספר המכשירים, ומשרד הבריאות מקיים הליך בירוקרטי ארוך עד לאישור הרישיונות למרכזים הרפואיים.
ביקורת המעקב העלתה כי מרבית הליקויים מהביקורת הקודמת לא תוקנו, לרבות חוסר בתוכנית רב-שנתית להצטיידות במכשירי דימות מתקדמים (MRI, CT, PET-CT) שהתקנתם לא הדביקה את המחסור או את גידול הביקוש. הדבר גורם למחסור ניכר בציוד לעומת מדינות OECD, זמני המתנה ארוכים ולביצוע בדיקות בשעות הלילה. כמו כן נמצא כי לא נקבעו מדדי שירות ותקן זמן לבדיקות לפי סוג ודחיפות, אי הוקם מרכז מידע ארצי לתורים, לא גובש נוהל ברור לגורמים הרשאים לפענח דימות ומנגנון בקרת איכות שיטתי, וכן לא נקבעו תקני כוח אדם ישימים למכוני הדימות או תוכנית רב-שנתית להשלמת מלאות המשרות.
הליקוי באישור הרישיונות לא תוקן; התהליך נמשך שנים בשל אילוצים בירוקרטיים (כולל הסכמת משרד האוצר ועידכון תקנות), ובחלקו של המשרד לא קודמו פעולות לקיצור הליכים ולא דנו בממצאי מחקר שעסק במנגנוני ויסות רכש.
אי-איתור והחזרת החומר הארכיוני של ועדת החקירה לפרשת ילדי תימן למתקני הגניזה, שמירתו הלקויה, אי-גיבוש כללים להשאלה/החזרה ולהפקדת מחשבים, ואי-פיקת לקחים מאובדן מחשב ועדת כהן-קדמי.
המחשב הושאר לעובד לשעבר בלעדי טופס מעקב ולא הוחזר; 138 תיקי גניזה שהושאלו לעובדים שכבר אינם מועסקים בארכיון לא הוחזרו מעולם.
מחשב שהופקד בארכיון על ידי ועדת כהן-קדמי אבד, והארכיון לא שמר את תוכנו; קיים חשש כי מסמכים ונתונים היסטוריים אבדו ולא יפורסמו לציבור כנדרש בהחלטת ממשלה מ-2016.
חוסר ביקורת חיצונית על הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל וסתייגיות רואי החשבון החוזרות ונשנות בדוחות הגופים המאוחדים ובמשרדי הממשלה
הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל אינם מבוקרים על ידי גוף חיצוני ובלתי תלוי, בניגוד למקובל במדינות השוואה. דבר זה מונע ממשתמשי הדוחות להעריך עד כמה המצב הכלכלי משתקף בדיווח הכספי ועמידתו בכללי החשבונאות המקובלים.
כשל במעקב רגולטורי: לא בחנה יישום הנחיות מניעת מעילות בעקבות דוח מבקר משנת 2022, לא עודכנה חוזר ניהול סיכונים 2020, לא ביצעה מעקב אחר בקרות לחברות הממשלתיות ולא שולחת עדכונים/המלצות לצמצום סיכוני מעילות.
חמישה מתשעה ליקויים מרכזיים מדוח קודם לא תוקנו, קיימת חשיפת מידע מסווג לידי נבחרי/עובדי ציבור וסופרי צללים שאינם כשרים לכך בעת כתיבת ספרים, ותהליכי חשיפה וצנזורה בארכיונים אינם מסודרים בחקיקה. מומלץ לנקוט עבודת מטה מערכתית.
נמצא פער מערכתי בהסדרת מעמד הארכיונים המכילים חומרים מסווגים. אין פתרון לחיסיון אוטומטי/הרחקתו ללא אישור גורמים מוסמכים, ונדרש קידום הצעת חוק ארכיונים חדש ומינוי ועדת שרים לאישור המלצות הגנז.
הליקוי בדוח הקודם לא תוקן. זמן החשיפה בארכיון המדינה כשבע שנים ושיעור החשיפה הנמוך (16%-21%). בארכיון צה"ל שיעור החשיפה פחות מעשירית האחוז וכ-1.1 מיליון תיקים בעיכוב חשיפה, הפוגע בזכות הציבור לעיון.
הליקוי בדוח הקודם לא תוקן. ארכיונים מסוימים אינם מונחים על ידי קצין ביטחון מוסמך, מינוי ממוני הביטחון לא אושר, ולעובדים לא נקבע סיווג ביטחוני. כמו כן, הגופים לא ביצעו עבודה מערכתית לתיאום אבטחת הארכיונים והחומרים המסווגים ולא הציגו את הנושא לייעוץ המשפטי לממשלה להכרעה.
חומרים ארכיוניים מסוגים שאינם כפופים להסדרי ביטחון מידע ממלכתיים או ששאלת הכפיפות אליהם מוטלת בספק
צה"ל אינו מעביר למנה"ר נתוני בחינות הבטחת איכות לציוד הנרכש, למרות בקשותיו החוזרות של מנה"ר.
אי-הקמת מערכת הערכת ספקים לפי הוראת משרד הביטחון מיוני 2019, והיעדר שימוש בנתונים הקיימים ואמת מידה להערכת משתמש קצה.
אי-עדכון הגורמים הרלוונטיים (מפקד מש"א, גורמים הנדסיים) בכישלונות בחינות מש"א ואי-ניתוח נתוני הבחינות החוזרות להצפת בעיות והפקת לקחים.
יחידת נס"א וזרוע היבש בצה"ל עויות לשיעורי כישלון גבוהים (עד 35%-60%) בבחינות ראש סדרה וסדרתיות של פריטים שרוכש מנה"ר, דבר המצביע על חוסר יציבות ואמינות בשרשרת האספקה הצבאית.
קביעת לוחות זמנים לתהליך הבחינה המשותפת, דיון בהמלצות שיעלו בבחינה, ויישום כלים ומנגנונים לשיפור הבקרה והפיקוח על תקציב הביטחון.
איכלול אומדני מקורות והוצאות חזויות בשנים הבאות בדוח הקשיחויות, הממחיש את יתרת המקורות בתקציב הביטחון כמרחב פעולה פנוי לקבלת החלטות.
דוח ההתחייבויות המועבר לאגף התקציבים באוצר כולל רק התחייבויות שקליות ומוציא מתוכו התחייבויות במט
מתאם נמוך בין ביצוע בפועל לתכנון התקציב (73% בממוצע בשנים 2017-2022), יתירות תקציבית ללא מימוש בסך עד 2.2 מיליארד ש
שיעור החיסונים בקרב תלמידי הגנים והחטיבות הנמוך משמעותית (כ-4% בלבד) ותועלת שימוש בבדיקות המהירות היה ירוד, כך שהתוכנית לא השיגה את מטרותיה במעקב ובזיהוי מחושי קורונה במוסדות החינוך.
כשל במערכת המצברת נתוני תופעות לוואי עקב תקלות טכניות בממשק מערכת נחליאלי והיעדר עיבוד דיווחים מהציבור; כ-82% מדיווחי הגופים הרפואיים לא התקבלו, וכ-33 אלף דיווחים מהציבור לא עובדו, תוך מיקוד בנתונים של תסמינים קלים בלבד.
היעדר מדיניות מסודרת ומסגרת אחראית לאבטחת התעופה האזרחית הבינלאומית בישראל, העדר הקצאת משאבים ואחריות ברורה בין הגופים המעורבים, והיעדר ביקורת מערכתית מקיפה על כלל היבטי האבטחה.
אי-היערכות מספקת של משרדי האוצר והביטחון לתקצוב והתחייבויות רב-שנתיות בשקלים ובעסקאות חוץ-ארציות, וחוסר בשקיפות ובנתונים עדכניים בדוחות הרבעוני המוגשים למטה להגנה ולמועצה לקביעת מדיניות ביטחונית.
המחלקה לתקציבים במשרד הביטחון לא מתכננת את הקצאת תקציב ההתחייבויות לגופים ועדכונו במהלך השנה ביעילות מיטבית, דבר המתבטא ברמות ביצוע נמוכות של עד 40% ו-20% בתוכניות משנים קודמות, מתן עודפי תקציב לתוכניות שלא בוצעו כלל בסכומים גבוהים (58 מיליון עד 2.2 מיליארד ש"ח), וחוסר הצגת תמונה מלאה לוועדה הממשלתית על ההשפעות התקציביות של פרויקטים ביטחוניים.
שנים של פגיעה בטוהר המידות ומשמעת אצל עובדים ומנהלים הובילו לסגירת מערך המודיעין למעלה משלוש שנים ולפעילותו במתכונת מצומצמת ולא אפקטיבית; נדרש שינוי מהותי בניהול היחידה, מיגור אירועי משמעת חוזרים וקביעת סדר עדיפויות ומבנה ארגוני מתאים.
נדרשת בחינת מנגנון ההעברה הקיים של תוצרת צמחית מהרש"פ ויישום פתרונות מוסכמים והדוקים להפחתת היקף חריגות שאריות חומרי הדברה המתגלות בתוצרת המועברת לישראל.
תשתיות פיזיות לא מתאימות והיעדר סנכרון ושיתוף מידע בין הגופים מאפשרים העברה בלתי מבוקרת של סחורות, הברחה וכלכלה שחורה; 40% מדגימות תוצרת צמחית מהרש"פ מראות חריגות בשאריות חומרי הדברה, ונדרשת עיבוי שיתוף הפעולה האכיפתי.
קבוצות שאינן עומדות בתקנון בקרת תקציבים או ביעדי צמצום גירעון בהון עצמי仍可 משתתפות בליגה; אין הבטחה רגולטורית שהכנסות מחלקות הנוער יועברו ליעדן ולא יוסטו לפעילות אחרת; לא נדרש דיווח פיננסי אגרגטיבי או פרסומו לציבור.
תכנון ותקצוב לקוי של תקציב ההרשאה להתחייב: אגף התקציבים במשרד הביטחון אינו מתכנן ומעדכן בצורה מיטבית את הקצאת התקציב לגופים. בכ-40% מהתוכניות בשנים 2017-2022 נרשמו שיעורי ביצוע נמוכים של עד 40%, וכברבע שיעורי ביצוע של עד 20%. כמו כן, לכ-15% מהתוכניות הוקצו תוספות תקציב שלא מומשו כלל (עד 2.2 מיליארד ₪). בנוסף, לוועדת השרים להצטיידות לא הוצגה תמונת מצב מלאה לגבי ההשפעות התקציביות של מיזמים ביטחוניים עתידיים, וקיים ליקוי באיכות הדיווח הרבעוני של משרד הביטחון לוועדה המשותפת בכנסת על שינויים בתקציב.
ביקורת על אבטחת המידע והגנת הסייבר ברשות מקרקעי ישראל
מתן חיסוני קורונה ובדיקות מאבחנות במסגרות החינוך
ביקורת על תהליכי התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה
הפעלת ומעקב אחר מערך בדיקות אנטיגן מוסדיות והכרתן כמאבחנות
ביקורת על מניעת מעילות והונאות בתעשייה האווירית לישראל
ביקורת מעקב על אבטחת מידע מסווג בארכיונים וטרם תוקן המצב
ביקורת על בחינות הבטחת איכות לפריטים הנרכשים עבור צה"ל
ביקורת על אבטחת התעופה הבין-לאומית מישראל ואליה
מבנה גביית האגרה מחריף פערים כלכליים בין רשויות מרכזיות לפריפריה ולרשויות עם מדדים סוציו-אקונומיים שונים; 60% משלדי קופות האגרה שצברו בשנת 2021 שייכים לרשויות בקלאסטר 8-10. כמו כן, נמצא פער נרחב בין ההערכות הראשוניות של ועדות תכנון ובנייה מקומיות להערכות הסופיות של שמאים מכריעים, הפוגע בחייבים (בדגימה אקראית ב-80% מהמקרים הופחת סכום האגרה ביותר מ-25%).
חוסר בהתאם לדרישות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, אי-מינוי גוף מלווה למקצועיות הגנה סייבר לרשויות מקומיות, לקויות בניהול מאגר נתוני מערכת הגבייה על ידי הרשויות, אי-ביצוע סקרי סיכונים ובדיקות חדירה, ותקלות בפיקוד שוטף ודיווחי התאמה של הספקים החיצוניים המגבירים את החשיפה לתקרנות סייבר
היעדר הכנת תוכניות אב פרטניות למשק המים והביוב
קיום חיובי מים על פי אומדנים בלבד ללא התקנת מדדים בפועל בשנים 2020-2022
אי קיום אומדנים עדכניים לעלויות המיגון הימי ואי בחינת האומדים המלאים לביצוע ההגנות הימיות לאורך המצוק
אי קיום אומדן מלא ועדכני לעלויות ההגנות היבשתיות הנדרשות לאורך החוף
אי התחלת ביצוע עבודות מיגון ימיות בתא שטח 39 באשקלון דרום
אי שיקום שובר הגלים הצפוני באשקלון בתא שטח 38
עשר שנים ללא הצבת תוכנית חזית הים לדיון מחוזי ואי קידום הגנות יבשתיות על המצוק
אי קידום תכנון ומימוש הגנות יבשתיות ואי ביצוע הגנות דחופות כגון גידור והצבת שלטים באשקלון צפון
אי קידום תכנון וביצוע מיגון יבשתי בגן לאומי תל אשקלון ואי הצבת אמצעי בטיחות להרחקת ציבור מגג המצוק בגן הלאומי אפולוניה
אי קידום הגנות דחופות ופעולות להגנה על שלום הציבור במצוק החופי
כישלון בגיבוש מתווה מוסכם למימון הגנות יבשתיות לרשויות מקומיות יותר משמונה שנים אחרי החלטת ממשלה מאפריל 2011
עיריית אשקלון ועיריית הרצליה טרם החלו בביצוע מיגון יבשתי למצוק.
רשות הטבע והגנים לא השלימה את המיגון של תאי שטח המצוק הנמצאים באחריותה.
משרד הפנים לא פעל לקביעת מנגנון ליצירת אומדן כולל לעלויות ההגנות היבשתיות.
טרם התקבלה החלטה לגבי המשך פעילותה של החברה להגנת המצוק ותקצוב פעולות המיגון הימי המתוכננות לשלב ב'.
טרם גובש מתווה מוסכם בסוגיית הסיוע לרשויות המקומיות למציאת מקורות מימון להגנות היבשתיות.
אי-השלמת הצבת הגידור בכמה ממקטעי המצוק למרות פעולות מיגון שננקטו
טרם השלמת התוכנית להקמת שוברי גלים, אי-בחירה בפתרונות הגנה ימיים מלאים ואי-גיבוש/ביצוע מיגון בקטעים ספציפיים בהרצלייה
במספר רשויות ומקטעי מצוק לא בוצעו כלל עבודות מיגון יבשתיות או ימיות הנדרשות על פי תכניות המתאר, ובחלקן הוקמו הגנות חלקיות בלבד. קיים פער תקציבי משמעותי בין אומדני העלויות למיגון ותחזוקה לבין התקציבים שהוקצו על ידי המדינה.
חוסר בקביעת תדירות בדיקות חזותיות שגרתיות לפי מאפייני הגן; אי-עריכת בדיקות חודשיות לפי התקן בטבריה ובשפרעם; ואי-הקפדה על ביצוע בדיקות שנתיות בזמן.
מרבית הרשויות המקומיות טרם העבירו היתרי תחזוקה על שמן לגני המשחקים; הגופים המפורטים חייבים להוציא היתר תחזוקה כנדרש ולפעול במשותף מול הרשויות לקידום ההעברה.
אי-נגישות המידע על בדיקות יזומות, הליקויים שנמצאו והליכי האכיפה בידי מינהל התקינה, המונע ניהול מעקב מוסדר ותיאום פעולות לתמונת מצב ארצית
אי-קבלת נתונים עדכניים מהרשויות, אי-ניהול רישום ממוחשב ומרוכז לאפשר בקרה, אי-הפעלת סנקציות על אי-מסירת מידע, ואי-הגשת תוכנית עבודה לביקורות גנים
הרשויות לא רישמו בטופס מפורט את המידע על תאונות שאירעו בגנים בתחום שיפוטן, וקיימים פערים בין הרשויות בתקרת הכיסוי הביטוחי (ביטוח צד ג')
עדכון התקן הישראלי למתקני משחק חדשים לא בוצע מאז 2011 ואינו תואם לשינויים בתקינה האירופית (2017-2020), לרבות הגדרות, דרישות ובדיקות
מכון התקנים הישראלי / הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייהפירוט מלאהמקור: דוח על הביקורת בשלטון המקומימשטרת ישראל והרשויות המקומיות שנבדקו לא ביצעו אכיפה מספקת של החוקים והתקנות לעבירות הרעש, למרות הכלים העומדים לרשותם
למשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה להתמודדות עם מפגעי רעש ברמה הארצית
למשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה לצמצום חשיפה למפגעי רעש, והוא לא ערך מיפוי מקיף ולא פיתח בסיס נתונים ארצי, מחוזי או מקומי לנושא.
לא קיימת בדיני ישראל חובה למפות את מפגעי הרעש, ולא חלה על הרשויות המקומיות החובה להכין תוכניות פעולה להפחתתם.
אי-התקנת תקנות ע״י שר הפנים לקביעת אגרת שומה, ובעקבותיהן דרישת שלוש עיריות ממבקשי שומה להפקיד מקדמה כספית כתנאי לטיפול בבקשתם.
אי-חיבור לממשק הממוחשב עם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, הגדיל את סיכון הזיוף באישורי חוב, פגע ביעילות רישום המקרקעין והפך את השירות לתושב למסורבל.
אי-המידעת החייבים בגין היתר לשימוש חורג כי הם רשאים להעמיד ערבות של עד 40% מהיטל השבחה, ודרישת תשלום מלא כתנאי לקבלת ההיתר בניגוד לחוק.
אי-פרסום שומות ההשבחה, השומות הסופיות וסכומי הגבייה בפועל לאזרחים, המפגע את יכולת הציבור לקבל החלטות מושכלות ולבחון את הוגנות החיובים.
אי-בחינת תפקוד הוועדות המקומיות ע״י מינהל התכנון, ואי-ריכוז נתוני פערים ע״י משרד המשפטים, המונעים מהרגולטורים הפקת לקחים ונקיטת פעולות למניעת חיוב יתר.
הפחתת חובות משמעותית (מעל 25% במקרים רבים) בפסיקות שמאים מכריעים, המעידה על חיוב יתר של סכומים גדולים עד מיליוני שקלים הפוגע בכדאיות הכלכלית של מיזמים ובאמון הציבור.
מקור: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור (mevaker.gov.il). הממצאים תומצתו אוטומטית מקובצי-התקצירים הרשמיים; הניסוח אינו לשון-המקור - לאימות מול הדוח המלא.