משרד הכלכלה והתעשייה
אחראי על התעשייה, המסחר וההגנה על הצרכן.
שר/ה: ניר ברקת
34 כהונות-שרים מאז 1949 · ממוצע ~2.3 שנים/כהונה · מקור: ויקיפדיה (CC BY-SA)
כל מה שהנתונים הציבוריים יודעים על משרד הכלכלה והתעשייה - תחום אחר תחום, במקום אחד.
הנתונים פר-תחום
לחיצה על כרטיס מובילה לתחום המלא
- אינפיניה בע״מ₪41,071,169
- רותם אמפרט נגב בע״מ₪17,811,059
- חברת ברום ים המלח בעמ₪13,461,195
- מגנזיום ים המלח בע״מ₪10,096,619
- קמהדע בע״מ₪9,676,000
🧭 פרופיל-אחריותיות
משרד הכלכלה והתעשייה מול שאר הממשלה - שיעורים בלבד, לא נפח. בלי ציון-מרוכב.
💰 כל ערוצי-הכסף - רכש והתקשרויות
סך ₪10 מיליארד ב-18,221 התקשרויות, לפי שיטת-רכש:
| ספק | היקף | שנים |
|---|---|---|
| גדיש חברה להנדסה בע"מ | ₪1.3 מיליארד | 2016-2024 |
| דנה הנדסה בע"מ | ₪645.9 מיליון | 2018-2024 |
| קוגיטו קפיטל אס.אם.אי, שותפות מוגבל | ₪404.4 מיליון | 2016-2022 |
| המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה | ₪245.9 מיליון | 2017-2024 |
| מטריקס אי. טי. מערכות מידע מתקדמות | ₪218.4 מיליון | 2015-2025 |
📋 פיקוח פרלמנטרי
שאילתות שחברי הכנסת הפנו למשרד הכלכלה והתעשייה בכנסת ה-25
הצגת נושאי-השאילתות המלאים (42)
הנושאים מובאים בלשון השואל, כפי שנרשמו ברישום הרשמי של הכנסת.
- מימוש תוכנית "הסל של המדינה", והוזלת מוצרים רק בחלק מועט מסניפי הרשת הזוכה, על חשבון כספי הציבור
- חשש לשיקולים זרים בניסיון לסיים את כהונת ראשת מערך הדיגיטל הלאומי
- הקמת אזור תעשיה בכפר קרע
- צו לתיקון לחברות ציבוריות קטנו
- הפגיעות הכלכליות וסגירת עסקים כתוצאה מהפשיעה המאורגנת ביישובים הערבים
- פרסומה של מירב קריסטל ב-Ynet "שוב הקטנת אריזות: "מכיל 66 מגבונים במקום 72 בעבר""
- סגירת העסקים בשנת 2025
- שיא בסגירת העסקים הקטנים והבינוניים השנה
- אין עבודה; מצב המגזר העסקי בצפון הארץ לקראת סוף 2025
- פערי תעסוקה ופרישה מוקדמת בקרב גברים ערבים
- מעל חצי מהצעירים הערבים אינם עובדים
- פתיחת לשכות תעסוקה ביישובים בדואים
- התמודדות עם יוקר המחייה
- העדפת מועמדים ערבים במסלול תעסוקה 4.20 ללא התניה בשירות צבאי – והיעדר העדפה למשרתי מילואים
- עצירת תקציבי המעוף לעצמאים - פגיעה חמורה בעסקים קטנים ובינוניים
- קידום אזורי תעשייה בחברה הערבית
- ייצוג הולם של נשים מהחברה הערבית
- הלאמת פעילות שינוע הגרעינים בנמל אשדוד
- שחיקת התועלת מרפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'
- למעלה ממחצית מהישראלים נאלצו לוותר על צרכים בסיסיים
- מחסור חמור במוסכניקים
- תת ניצול תקציבי בהחלטת ממשלה 716 ו-717 לתוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים
- העלאות מחירים נוספות של מוצרי מזון
- סגירת מאגר "אל תתקשר אליי"
- קרן האשראי לעסקים זעירים בחברה הערבית
- אוריינות דיגיטלית בחברה הערבית
- עסקים קטנים ובינוניים בחברה הבדואית בנגב
- מסלולי השקעה בהון אנושי לאוכלוסייה הבדואית בנגב
- צוות לקידום הכלכלה והתעשייה בחברה הבדואית
- שימור מפעלים ועסקים סמוכי גדר שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה
- רשתות שיווק ישראליות העלו מחירים וגרפו עשרות מיליונים בזמן המלחמה
- הכרזת מונופול על מאגרי מידע משפטיים
- פיקוח על מוצרי מזון
- אזורי תעשייה בנגב
- אזור תעשיה אבו קרינאת
- תמרוץ מעסיקים
- פיטורי עובדים בצל המלחמה
- קנסות רשות התחרות לספקי מזון
- התמודדות עם הנזק הכלכלי של ההפיכה המשטרית
- התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית לא כוללת השקעה במחוז מרכז וגוש דן
- מחאת ההייטק נגד הרפורמה המשפטית והשפעותיה על הכלכלה הישראלית
- גל הפיטורים במשק וסכנת סגירת מפעלים
📊 השנה במספרים
הישות מול עצמה - 2025 לעומת 2024
⚖️ מה מבקר המדינה מצא
ממצאי דוחות מבקר המדינה הנוגעים לגוף זה, מהחמור לפחות. לכל ממצאי הביקורת
בחריגה מיעד של עד 3 חודשים בכ-96% מהבקשות, ובמקרים מסוימים נמשך הטיפול שנתיים עד ארבע שנים.
בחלק מאזורי התעשייה שבניהול ישראלי באיו"ש חסרה גדר היקפית, אין כוח תגובה מתאים ואיכות הבידוק נמוכה משמעותית. פערים אלה פוגעים חמור במוכנות לאיומים ביטחוניים ומהווים סיכון לחיי אדם.
פיקוד המרכז (פקמ"ז) / המינהל האזרחי / מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחיםפירוט מלאהמקור: דוח שנתי - פברואר 2023חסר קריטי בכוח אדם בזרוע האכיפה של מינהל התקינה: 7 מתוך 32 משרות פיקוח שווקים ו-9 מתוך 16 משרות בקרים אינן מאוישות, יחד עם חוסר במנהלי תחום ומקצועיים נוספים.
אי-פרסום מסמך המפרט את מדיניות האכיפה של הממונה על התקינה, היוצר אי-ודאות שעלולה לפגוע במטרת הרפורמה ולגרום לעיכובים ביבוא.
ממשלת ישראל לא נערכה כנדרשת להבטחת רציפות אספקת מזון בחירום; אין מסגרת ממשלתית מתכללת וגוף מרכזי הרואה את התמונה בביטחון המזון בשגרה ובחירום; היעדר אסטרטגיה ארוכת טווח. נמצאו מחסרים במלאי חירום, חוסר פיקוח על מפעלים חיוניים וחוסר כלים אכיפתיים/עידודיים במשרדי הכלכלה והחקלאות; ייצור חקלאי מקומי נמצא במגמת ירידה עקב מדיניות המושתתת על תמיכות עקיפות היוצרות עיוותים.
ממשלת ישראל / המטה לביטחון לאומי / רשות חירום לאומית / משרדי החקלאות, הכלכלה, הבריאות והאוצרפירוט מלאהמקור: דוח שנתי 76א 2025תלות גבוהה של ישראל ביבוא מוצרי מזון חיוניים וצורך בגיבוש צעדים למזעור הסיכונים הכרוכים בכך.
חסרים במלאי חירום, אי-שמירה על איכות החיטה המאוחסנת ומלאי מספוא חסרים.
גיבוש ואישור התוכנית הלאומית לביטחון המזון במועד ובכפוף לניתוח סיכונים ויעדים ארוכי טווח.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר / המטה לביטחון לאומי / הרשות לחירום ואזרחים / משרד הכלכלה והתעשייה / משרד הבריאות / משרד האוצרפירוט מלאהמקור: דוח שנתי 76א 2025תלות גבוהה מאוד ביבוא דגנים (מעל 97%) ומוצרי חקלאות אחרים, כולל ריכוז ייבוא חיטה בשלוש מדינות באזור לא יציב, המסכן את אספקת המזון במשבר
אי הכנת תוכניות עבודה ולא גיבוש פתרונות להפחתת הסיכונים הכרוכים בתלות במדינות זרות בתחום אספקת המזון והעצמאות התזונתית
קיים מחסור במוצרי מזון חיוניים המוחזקים במלאי החירום של משרד הכלכלה, למרות נוהל קונטרס המזון שכולל אחריות על ספקתם לאוכלוסייה בשעת חירום.
היעדר גיבוש תכנית אסטרטגית ארוכת טווח לביטחון מזון על ידי מדינת ישראל והמשרדים האמונים, למרות הסיכונים הביטחוניים והגיאוגרפיים הייחודיים למדינה.
פיזור סמכויות ואחריות על ביטחון המזון בין גופים רבים ללא מסגרת ממשלתית מתכללת, מה שמוביל להיערכות עצמאית ולא מתואמת לשעת חירום ולניצול לא יעיל של משאבים.
רשות החירום הלאומית, משרד הכלכלה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ואחריםפירוט מלאהמקור: דוח שנתי 76א 2025זיהוי פערי מחירים משמעותיים (4.8%-226% ביבוא מקביל, 20.6%-130.3% ביבוא אישי) מול ייבוא מסחרי, המשקפים השפעה ישירה על יוקר המחיה וצורך בפתרונות רגולטוריים כמו סנכרון תקנים אירופאים וסיוע במחסום נמלים.
המדינה אינה נערכת כנדרש לאספקת מזון בעת חירום; אין מסגרת או גוף מתכלל אחראי לתחום עם סמכויות ואחריות כוללת; אין אסטרטגיה ממשלתית ארוכת טווח לביטחון המזון; כל משרד פועל בעצמאות ללא תיאום; קיימים חוסרים במחסני החירום, היעדר פיקוח על מפעלי מזון חיוניים ומוכנותם נמוכה; ירידה בהיקף הייצור החקלאי המקומי עקב מדיניות עיוותית.
פערי מחירים גבוהים בין מוצרים מיבוא מקביל ואישי לבין יבוא ישיר ומסחרי, לצד סתירות משפטיות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית ברפורמות הייבוא החדשות וחוסר הרחבתן למקורות נוספים
אי-נגישות המידע על בדיקות יזומות, הליקויים שנמצאו והליכי האכיפה בידי מינהל התקינה, המונע ניהול מעקב מוסדר ותיאום פעולות לתמונת מצב ארצית
אי-קבלת נתונים עדכניים מהרשויות, אי-ניהול רישום ממוחשב ומרוכז לאפשר בקרה, אי-הפעלת סנקציות על אי-מסירת מידע, ואי-הגשת תוכנית עבודה לביקורות גנים
חילוקי דעות בדבר קביעת הגורם האחראי לפיקוח בחנויות ללא רישיון סחר טרם יושבו.
חלוקת אחריות מתמשכת בין המשרדים לפיקוח ואכיפה בחנויות ללא רישיון סחר וגבישת מדיניות רישוי כלי הרכב הדו-גלגליים החשמליים בהתאם להחלטות הממשלה
אי-שלמת ההפעלה הנדרשת של הממשק בין מערכות המידע של רמ"י למערכת משרד הכלכלה להגשה וטיפול בבקשות, ואי-בחינת שיטת שיתוף פעולה ותיאום מיטבי לאיתור חסמים בזמן הטיפול.
אי-השלמת פעילות מינהל אז"ת לשיפור תהליך הטיפול בבקשות ולהשלים את הפיתוחים הנדרשים במערכת הממוחשבת (כולל חנות תשלומים ושירות מיפוי מתקדם).
אי-גיבוש ופרסום לציבור של אמנות שירות מטעם הגופים, הכוללת את ה-SLA לפעולות השירות בעניין הקצאת קרקע.
סטייה משמעותית מהיעדים הממשלתיים לקידום דיור לאוכלוסייה החרדית: רק כ-76% מיחידות הדיור נכללו בתוכניות וכ-49% מן הקרקעות שיווקו בהתאם ליעד בשנים 2016-2021. יתרה מכך, אחוז היחידות שאושרו לאוכלוסייה זו (כ-4% מסך האישורים) נמוך משמעותית משיעורה במשקי הבית (~7%) ומכלל האוכלוסייה (~13%), לצד ירידה של כ-60% בהיקף הקרקעות ששווקו בשנים 2019-2021 לעומת התקופה שקדמה לה.
משרד הבינוי והשיכון / רשות מקרקעי ישראל / הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית / משרד הכלכלה והתעשייה / משרד הפנים / מינהל התכנון / מינהל האזרחי ביהודה ושומרון / חטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית / הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי / רשות לפיתוח ירושליםפירוט מלאהמקור: דוח שנתי - מאי 2023אי-ביצוע כלל סקרי הסיכונים, הביקורות וניתוח ההשלכות הכספיים בכל אחת מתוך 11 המערכות הנבדקות.
דיני הבטיחות והגהות בעבודה החלים בישראל לא הוחלו באיו"ש. הגופים הרלוונטיים לא ביצעו פיקוח ובקרה על מימוש הדין הקיים לפי החוק הירדני וצווי העסקת עובדים.
לא מתבצעות ביקורות יזומות או סדורות במפעלים לאכיפת תשלום שכר מינימום, ולא נקבע נוהל לחלוקת האחריות בין הגופים הרלוונטיים.
מינהל ההסדרה והאכיפה של זרוע העבודה במשרד הכלכלה / קמ"ט תעסוקהפירוט מלאהמקור: דוח שנתי - פברואר 2023נדרשת בחינת יישום רפורמות 'לא עוצרים בנמל' ו'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', תוך התמודדות עם אי-עקביות בין החוק הישראלי לרגולציה האירופית, ובדיקת הרחבת הרפורמה להכללת ייבוא ממדינות נוספות.
נמצאו פערי מחירים ניכרים (4.8%-226% ו-20.6%-130.3%) בין מוצרי יבוא מקביל ואישי לבין מוצרים זהים ביבוא ישיר מסחרי, המעידים על פוטנציאל משמעותי להורדת יוקר המחיה באמצעות הגברת התחרות.
בדיקת ההשפעה על רמת המחירים והתחרות נעשית באופן מדגמי בלבד, למרות הדרישה המוצהרת לדווח לוועדת הכלכלה על השפעת החוקים על עלויות היבוא בצורה מלאה.
📰 בחדשות
הודעה על הארכת המועד להגשת בקשות במסלול 4.87 משרד הכלכלה והתעשייה · Gov.il · 2026-07-20